הסובלנות לעמימות כמשאב להסתגלות ולגיבוש זהות תעסוקתיים בעולם עבודה פוסט-מודרני: פרספקטיבה התייחסותית

שלמה נדלר וחדוה בראונשטיין-ברקוביץ

תקציר: על-פי גישת ה- Life Design, עולם העבודה הפוסט מודרני מאופיין בחוסר וודאות ובהעדר יציבות, העלולים להקשות על גיבוש זהות תעסוקתית וקבלת החלטה. במודל המוצע במחקר זה נבחנו, בראי הגישה ההתייחסותית (באמצעות סגנון התקשרות), התפקיד של שני סוגי משאבים, עמידות לעמימות והסתגלות קריירה, בתהליך גיבוש זהות מקצועית. המאמר מציג השלכות תיאורטיות ויישומיות של הממצאים.   

מבוא

הגישה לעיצוב החיים / הבניית הקריירה Life Design / Career Construction; Savickas, 1997))   מצביעה על מאפיינים של עולם העבודה בעידן הפוסט-מודרני. עפ"י גישה זו, עולם העבודה כיום מתאפיין בשפע מידע זמין אודות אופציות תעסוקתיות מגוונות, בתנודות ושינויים תעסוקתיים תכופים, ובאי יציבות וחוסר ודאות, העלולים להוות חסמים בהתפתחות והסתגלות תעסוקתית. לפיכך, צעירים עשויים למצוא עצמם במסע מורכב בו העמימות וחוסר הודאות מערערים את הביטחון בתהליך של חיפוש מידע רלוונטי וקבלת החלטה תעסוקתית מתאימה/מושכלת (Savickas, 1997; Savickas, & Porfeli, 2012). גישת העיצוב וההבנייה מניחה שזמינות של משאבי הסתגלות קריירה, שהינם אסטרטגיות ספציפיות של התמודדות, מסייעת להפחית ההשלכות השליליות של חסמים פוטנציאליים אלו. בהתאם לכך, הגישה מציעה ארבעה סוגי משאבי הסתגלות: 1. דאגה (Concern) ומכוונות לעתיד התעסוקתי; 2. תחושת שליטה ואחריות (Control) על העתיד התעסוקתי; 3. סקרנות וחקרנות (Curiosity) לתהליכי חקר  העצמי והסביבה; 4. בטחון עצמי (Confidence) להתמודדות יעילה עם אתגרי עולם העבודה (Savickas, 2011).

בנוסף לאמור לעיל, גישת ההבנייה ועיצוב הקריירה מניחה כי התמודדות פרואקטיבית, גמישות תפיסתית, והסתגלות לדרישות וצרכים לא צפויים מהווים יתרון בהשגת מטרות התפתחותיות בעולם העבודה הפוסט-מודרני (Savickas & Porfeli, 2012).  סובלנות לעמימות, המוגדרת כעמידות גבוהה למצבים עמומים המתאפיינים ברמזים לא מוכרים, מורכבים או לא עקביים ובאסטרטגיות התמודדות מותאמות לשינויים (Furnham & Ribchester, 1995), עשויה לשמש אם כך משאב חיוני בתהליכי התפתחות תעסוקתיים בעולם עבודה פוסט-מודרני. זאת מכיוון שבעלי סובלנות גבוהה לעמימות אינם חוששים להיחשף למידע חדש, מורכב, לא עקבי המשתנה באופן בלתי צפוי, בעוד שבעלי סובלנות נמוכה לעמימות נוטים להבנות סביבתם ולחפש פתרונות עקביים עם המוכר והידוע להם, גם לנוכח שינויים במציאות הסביבתית (Bochner, 1965).

בהתאם לכך, מטרת העבודה הנוכחית היתה לבחון האם סובלנות גבוהה לעמימות בקרב בוגרים צעירים תורמת להסתגלות ולגיבוש זהות תעסוקתיים. שיערנו שמכיוון שתהליך קבלת החלטה תעסוקתית דורש חשיפה למידע חדש המאופיין לעיתים רבות בחוסר עקביות, הרי שסובלנות גבוהה לעמימות עשויה להפחית חששות, להנמיך חסמים ולקדם תהליך גיבוש וקבלת החלטה. שאלת המחקר נבחנה מתוך הפרספקטיבה ההתייחסותית להתפתחות קריירה (relational approaches to career development).  הגישה ההתייחסותית להתפתחות קריירה (Blustein, Prezioso, & Schultheiss, 1995) רואה בדינמיקה הבינאישית ובאווירה הרגשית בבית ההורים מפתח להבנת תהליכים משמעותיים בהתפתחות התעסוקתית. גישה זו אימצה עקרונות מתוך תיאוריית ההתקשרות של Bowlby (1982), והניחה כי סגנון ההתקשרות מעורב משמעותית בתהליכי התפתחות, גיבוש זהות והחלטה תעסוקתית. ואכן ממצאים המתבססים על החלוקה של Ainsworth (1989) לשלושה סגנונות ההתקשרות – בטוח, חרד-אמביוולנטי ונמנע – מעידים כי סגנונות ההתקשרות החרד-אמביוולנטי והנמנע (סגנונות "לא בטוחים") מנבאים קשיים בגיבוש זהות מקצועית ברורה (e.g., Tokar, 2003) וקבלת החלטה תעסוקתית (e.g., Braunstein-Bercovitz, Benjamin, Asor, & Lev, 2012; Braunstein-Bercovitz, 2014), ואילו סגנון התקשרות בטוח מקדם היבטים חיוביים של התפתחות קריירה, כגון אקספלורציה תעסוקתית (e.g., Vignoli, Croity-Belz, Chapeland, de Fillipis, & Martine, 2005), ומחויבות לקבלת החלטה (e.g., Wolfe & Betz, 2004). כמו כן, קיימים ממצאים המלמדים כי סגנון התקשרות מנבא זמינות של משאבי הסתגלות תעסוקתית (Laghi, D’Alessio, Pallini, & Baiocco, 2009; Wright, Perrone‐McGovern, Boo, & White, 2014).

במחקר הנוכחי נבחן מודל תיווך בראייה התפתחותית-התייחסותית, אשר מניח כי סגנון התקשרות תורם לניבוי סובלנות לעמימות, אשר בתורה תורמת לזמינות גבוהה של משאבי הסתגלות קריירה, המקלים על גיבוש זהות תעסוקתית ברורה (ראה תרשים 1). שיערנו כי סגנון בטוח יגביר סובלנות לעמימות בעוד סגנונות לא בטוחים (חרד-אמביוולנטי ונמנע)  יפגעו בסובלנות זו. עוד שוער כי מידת הזמינות של משאבי הסתגלות קריירה תהיה תולדה של רמת הסובלנות לעמימות, וכל אלו יפעלו באופן משותף לגיבוש זהות מקצועית ברורה. במילים אחרות, שוער כי הקשר בין סגנון התקשרות וגיבוש זהות תעסוקתית יתווכו על-ידי סובלנות לעמימות ומשאבי הסתגלות קריירה.

הרעיון של מעורבות סובלנות לעמימות בתהליכי התפתחות קריירה הינו חדשני ולמיטב ידיעתנו כמעט ולא נבדק. עם זאת, הבסיס הרעיוני למודל המוצע בעבודה זו מבוסס על ממצאים מהם עולה כי קיים קשר בין סגנון התקשרות וסובלנות לעמימות מחד (Hazan & Shaver, 1994; Mikulincer, 1997; Boelen, Reijntjes, & Carleton, 2014), וכי מאידך סובלנות לעמימות מנבאת תהליך רציונאלי של קבלת החלטות תעסוקתיות (Dugas, Schwartz, & Francis, 2004; Xu & Tracy, 2014 ).

תרשים 1: הצגה גראפית של המודל המוצע

שיטת המחקר

נבדקים והליך:

במחקר השתתפו 202 נבדקים, מהם 174 נשים ו-28 גברים. כולם סטודנטים הלומדים בשנה א'  לתואר ראשון במדעי ההתנהגות במכללה האקדמית ת"א יפו, אשר השתתפו במחקר כחלק מחובתם ללימודי התואר, ואשר מתאפיינים בשונות גבוהה של סטטוס קבלת החלטה תעסוקתית, מנמוך מאד (ללא כיוון תעסוקתי) למגובש (Braunstein-Bercovitz & Lipshits-Braziler, 2017) . המשתתפים מילאו 4 שאלונים בגרסה העברית שלהם, אשר בדקו את משתני המחקר ושאלון נוסף שבדק פרטים דמוגרפים רלוונטיים.

כלי המחקר:

(1) שאלון סגנונות ההתקשרות (Mikulincer, Florian, & Tolmacz, 1990) הבודק את שלושת הסגנונות אשר צויינו לעיל  (0.79 – 0.83 =α ); (2) שאלון סובלנות לעמימות (McLain, 1993 – α = 0.86); (3) שאלון משאבי הסתגלות קריירה (Savickas & Porfeli, 2012 – α = 0.92), הכולל 4 תתי סולמות: דאגה ומכוונות לעתיד (α = 0.83), שליטה ואחריות (α = 0.74), סקרנות וחקרנות ( α= 0.79), ובטחון (α = 0.85);  (4) שאלון גיבוש זהות תעסוקתית (Barrett  &  Tinsley, 1977 – α = .94) .

ממצאים עיקריים

ניתוח נתיבים באמצעות AMOS תמך במודל התיווך המוצע ועמד בקריטריונים הנדרשים לתיווך  (c2(1) =  2.331, p = 0.127, IFI = .99, AGFI = .92, CFI = .99, RMSEA = .08). באופן ספציפי נמצא כי:

  • התקשרות בטוחה אינה קשורה ישירות לגיבוש זהות מקצועית, אלא שהיא תורמת להגברת סובלנות לעמימות (ß =.23), אשר בתורה מחזקת את משאבי ההסתגלות (ß =.36), ואלו הם המגבירים גיבוש הזהות (ß=.50).
  • התקשרות חרדה-אמביוולנטית אינה קשורה ישירות לגיבוש זהות מקצועית, אלא שהיא מפחיתה סובלנות לעמימות (ß =-.22), ובעקבות כך נפגעת זמינות משאבי ההסתגלות (ß =.36), ולכן גם גיבוש הזהות (ß =.50).
  • התקשרות נמנעת משפיעה ישירות על הפחתת גיבוש הזהות התעסוקתית (ß=-.30), ללא שהסובלנות לעמימות ומשאבי ההסתגלות מעורבים בתהליך.

מסקנות והמלצות

ממצאי עבודת המחקר הנוכחית מצביעים על התפקיד המרכזי שיש ליכולת לשאת עמימות ולזמינות משאבי הסתגלות קריירה בקשר שבין סגנון התקשרות בטוח/חרד וגיבוש זהות מקצועית. לעומת זאת, סובלנות ומשאבים אלו אינם מעורבים בקשר שבין סגנון התקשרות נמנע וגיבוש הזהות המקצועית. ראשית, ממצאים אלו מחזקים הנחות של מודלים תיאורטיים מהגישה ההתייחסותית וכן ממצאי מחקרים קודמים, לפיהם הדינמיקה הרגשית במשפחה הגרעינית וסגנון ההתקשרות תורמים משמעותית להתפתחות התעסוקתית בשלבי חיים שונים.  באופן ספציפי, ממצאי המחקר הנוכחי תומכים במדווח בספרות כי סגנון התקשרות בטוח מקדם התפתחות תעסוקתית, כגון אקספלורציה (Vignoli et al., 2005) ומסוגלות עצמית לקבלת החלטה תעסוקתית (O’Brien, Friedman, Tipton, & Linn, 2000), ואילו סגנון התקשרות לא בטוח פוגע בתפיסות קריירה מסתגלות (van Ecke, 2007; Braunstein-Bercovitz, 2014), בקבלת החלטה תעסוקתית (e.g. Braunstein-Bercovitz et al., 2012), ובתהליך גיבוש זהות מקצועית (Tokar et al., 2003).

תרומתו המהותית של המחקר הנוכחי היא בהבלטת התפקיד המשמעותי של סובלנות לעמימות ומשאבי הסתגלות קריירה כמשאבים אישיים העומדים לרשותו של הפרט  (שסגנון ההתקשרות מהווה קודמן התפתחותי עבורם) בתהליך גיבוש זהות תעסוקתית ברורה. עם זאת, יש לציין כי למסקנות אלו גם מגבלות, בשל התבססותם על מדגם הומוגני למדי שברובו כלל נשים ישראליות שהנן בעלות מאפיינים ייחודים בתהליך התפתחות הקריירה Benjamin, Gati, & Braunstein-Bercovitz, 2011)).

על אף מגבלות אלו, לממצאים השלכות תיאורטיות ויישומיות כאחד, שכן הם מחזקים הנחות של גישת עיצוב והבניית הקריירה (Savickas, 1997; Savickas & Porfeli, 2012) ואת הניבויים הנגזרים מגישה זו בנוגע להתמודדות יעילה עם אי הוודאות המאפיינת את עולם העבודה בעידן הפוסט-מודרני. בהתאם לגישה זו הממצאים מלמדים כי על הפרט להיות מסוגל להכיל מצבים של עמימות וחוסר ודאות על מנת ליצור ולעצב את עצמו באופן מתמשך, תוך כדי הסתגלות לדרישות וצרכים משתנים.

לממצאי המחקר גם השלכות מעשיות הנוגעות לייעוץ קריירה בעידן הנוכחי בכך שמציעים כיווני התערבות עבור נועצים המתקשים לגבש זהותם, בייחוד אלו המאופיינים בסגנון התקשרות חרד-אמביוולנטי או נמנע:

  • אצל המאופיינים בסגנון חרד1 (נועצים המביעים במהלך הייעוץ חשש מדחייה, צורך ברצייה חברתית גבוהה, ביישנות וספק לגבי המידה בה הם מוערכים ואהובים על-ידי אחרים), מוצע כי הסובלנות לעמימות1 והגברת משאבי ההסתגלות1 יהיו מוקד התערבות מרכזי. בהתאם לכך, השגת עמידות גבוהה יותר לעמימות אצל נועצים אלה, צפויה להגביר את משאבי הסתגלות הקריירה שלהם ובכך להקל על גיבוש זהותם.
  • אצל המאופיינים בסגנון התקשרות נמנע1 (נועצים הנוטים להתבודדות, סגירות, חוסר נוחות בחברת אחרים), מוצע לפעול ישירות להפחתת דפוסי התנהגות נמנעים בכדי להשיג גיבוש זהות, שכן אצלם אין לסובלנות לעמימות או לזמינות משאבי הסתגלות תפקיד משמעותי בגיבוש זהותם.

מבחינה מעשית, יישום השלכות אלו אפשרי במגוון שיטות טיפול רלוונטיות. לדוגמא, ניתן להגביר סובלנות לעמימות או לחילופין להפחית דפוסים נמנעים אצל "חרדים" או "נמנעים", בהתאמה,  באמצעות שיטות טיפול קוגניטיביות-התנהגותיות. שיטות אלו מאפשרות לאתר מחשבות ואמונות המהוות חסם לתהליך גיבוש הזהות ובסיס לרתיעה מעמימות וחוסר ודאות או מתקשורת עם אחרים.  לאחר איתור דפוסי החשיבה  הדיספונקציונאליים ניתן באופן הדרגתי לאמן את הנועץ מול מצבים מהסוג ממנו נרתע. לדוגמא, אצל נועץ המאופיין בהתקשרות חרדה ומחששות כבדים מאי-וודאות, ניתן לתרגל כיצד להפחית חששות אלו באמצעות איסוף מידע וצמצום העמימות, או הגברת החוסן האישי דרך סדרת חוויות מתקנות מול מצבים עמומים. לעומת זאת, אצל נועץ המאופיין בהתקשרות נמנעת מומלץ כי  ייחשף במהלך הייעוץ למצבים של תקשורת עם אחרים, בשיטה של דמיון מודרך ו/או חשיפה ישירה והדרגתית לחוויות של תקשורת עם אחרים.

שיטה נוספת המוצעת להתערבות במקרים אלו היא שיטת הריאיון המובנה, אשר הוצעה ע"י Savickas  (;20132000). שיטה זו נשענת על הגישה הנרטיבית בייעוץ, המזהה תמות מרכזיות בעולמו הפנימי של הנועץ  באמצעות זיכרונות מוקדמים, דמויות משמעותיות, ספרים ותחומי עניין, אשר יחדיו בונים סיפור חיים המלמד על תפיסותיו ושאיפותיו של הנועץ. באופן זה יש באפשרות היועץ להעריך את מידת הסובלנות לעמימות של הנועץ, זמינות משאבי הסתגלות הקריירה שלו, ומנגנוני הימנעות בהתנהגותו, ובהתאם לכך "לתפור" לו תוכנית התערבות בשיטה אותה מפרט Savickas. תמציתה של השיטה היא בהבניית סיפור חיים חלופי לסיפור רוויי-הבעיה של הנועץ, סיפור הכולל את המרכיבים למימוש "נוסחת ההצלחה" אותה מנסחים הנועץ והיועץ יחדיו. בהבניית נוסחת ההצלחה משתמשים בהמשגות מחודשות של חוויות ותפיסות קודמות "חוסמות" (למשל, בחירה שיש בה ריצוי של הסביבה מחשש לדחייה) להבנות "פותחות" מסוג לגיטימציה לצרכי אוטונומיה של הנועץ ככלי לשליטה בחייו.

לסיכום, מומלץ לפסיכולוגים וליועצי תעסוקה בעידן הנוכחי כי יעודדו את הנועצים לפתח תפיסות גמישות יותר מול מצבים משתנים, מה שעשוי לקדם  דפוסי התמודדות מותאמים לעולם העבודה של היום, המשתנה בקצב מהיר ומעמיד את הפרט בפני אתגרים מורכבים בעיצוב דפוסי הקריירה שלו. לגבי נועצים המגלים קושי רב לפתח דפוסים מסוג זה, מומלץ להשתמש בתהליכים מובנים, בהנחייה, ובייעוץ לבחירה של מקצועות שאינם דורשים באופן שגרתי התמודדות עם מצבים עמומים.

הערות המחברים:

1 מאפיינים אלו ניתנים להערכה במהלך הייעוץ באמצעות התרשמות ישירה של היועץ מתגובות הנועץ, שימוש בשאלונים שדווח עליהם במחקר זה (בפרק כלי המחקר), או בשיטות השלכתיות שונות.

2 ברצוננו להודות לד"ר סיגל לוי על הליווי והסיוע בניתוחים הסטטיסטיים.

רוצים לקרוא את הגיליון המלא של  "אדם ועבודה"?

מלאו את המייל שלכם ונשלח לכם עותק

דואר אלקטרוני:
סלולרי:
שם פרטי+ משפחה:*

  מקורות

Ainsworth, M. D. S. (1989). Attachments beyond infancy. The American Psychologist, 44, 709-716.

Barrett, T. C., & Tinsley, H. E. (1977). Measuring vocational self-concept crystallization. Journal of Vocational Behavior, 11(3), 305-313.‏

Benjamin, B. A., Gati, I., & Braunstein-Bercovitz, H. (2011). Career development in Israel: Characteristics, services and challenges. Career Planning and Adult Development Journal, 27, 20–38.

Blustein, D. L., Prezioso, M. S., & Schultheiss, D. P. (1995). Attachment theory and career development current status and future directions. The Counseling Psychologist, 23, 416-432.‏

Bochner, S. (1965). Defining intolerance of ambiguity. The Psychological Record, 15, 393-400.

Boelen, P. A., Reijntjes, A., & Carleton, R. N. (2014). Intolerance of uncertainty and adult separation anxiety. Cognitive Behaviour Therapy, 43, 133-144.‏

Bowlby, J. (1982). Attachment and loss (2nd ed.).‏ Attachment, Vol 1, 1982. New York: Basic Books.

Braunstein-Bercovitz, H., Benjamin, B. A., Asor, S., & Lev, M. (2012). Insecure attachment and career indecision: Mediating effects of anxiety and pessimism. Journal of Vocational Behavior, 81, 236-244.‏

Braunstein-Bercovitz, H. (2014). Self-criticism, anxious attachment, and avoidant attachment as predictors of career decision making. Journal of Career Assessment22(1), 176-187.‏

Braunstein-Bercovitz, H. & Lipshits-Braziler, Y. (2017). Career-planning beliefs as predictors of intentions to seek career counseling. Journal of Career Assessment, 25, 352-368.

Dugas, M. J., Schwartz, A., & Francis, K. (2004). Brief report: Intolerance of uncertainty, worry, and depression. Cognitive Therapy and Research, 28, 835-842.‏

Furnham, A., & Ribchester, T. (1995). Tolerance of ambiguity: A review of the concept, its measurement and applications. Current Psychology, 14, 179-199.‏

Hazan, C., & Shaver, P. R. (1994). Attachment as an organizational framework for research on close relationships. Psychological Inquiry5(1), 1-22.‏

Laghi, F., D’Alessio, M., Pallini, S., & Baiocco, R. (2009). Attachment representation and time perspective in adolescence. Social Indicators Research, 90, 181–194.

McLain, D. L. (1993). The MSTAT-I: A new measure of an individual's tolerance for anbiguity. Educational and Psychological Measurement, 53, 183-183.‏

Mikulincer, M., Florian, V., & Tolmacz, R. (1990). Attachment styles and fear of personal death: A case study of affect regulation. Journal of Personality and Social Psychology, 58(2), 273-280.

Mikulincer, M. (1997). Adult attachment style and information processing: individual differences in curiosity and cognitive closure. Journal of Personality and Social Psychology, 72, 1217-1230.‏

O'Brien, K. M., Friedman, S. M., Tipton, L. C., & Linn, S. G. (2000). Attachment, separation, and women's vocational development: A longitudinal analysis. Journal of Counseling Psychology, 47, 301-315.‏

Savickas, M. L. (1997). Career adaptability: An integrative construct for life-span, life-space theory. Career Development Quarterly, 45, 247-259.‏

Savickas, M.L. (2000). Renovating the psychology of careers for the twenty-first century. In A. Collin & R. A. Young (Eds.), The future of career (pp. 53-68). Cambridge, England: Cambridge University Press.

Savickas, M. L. (2011). Career counseling. Washington, DC: American Psychological Association

Savickas, M. L., & Porfeli, E. J. (2012). Career Adapt-Abilities Scale: Construction, reliability, and measurement equivalence across 13 countries. Journal of Vocational Behavior, 80(3), 661–673.

Savickas, M. L. (2013). Career construction theory and practice. In R. W. Lent, & S. D. Brown (Eds.), Career development and counseling: Putting theory and research to work (2nd ed., pp. 144-180). Hoboken: John Wiley & Sons.

Tokar, D. M., Withrow, J. R., Hall, R. J., & Moradi, B. (2003). Psychological separation, attachment security, vocational self-concept crystallization, and career indecision: A structural equation analysis. Journal of Counseling Psychology, 50, 3-19.

van Ecke, Y. (2007). Attachment style and dysfunctional career thoughts: How attachment style can affect the career counseling process. The Career Development Quarterly, 55, 339-350.‏

Vignoli, E., Croity-Belz, S., Chapeland, V., de Fillipis, A., & Garcia, M. (2005). Career exploration in adolescents: The role of anxiety, attachment, and parenting style. Journal of Vocational Behavior, 67, 153-168.‏

Wolfe, J. B., & Betz, N. E. (2004). The relationship of attachment variables to career decision‐making self‐efficacy and fear of commitment. The Career Development Quarterly, 52, 363-369.‏

Wright, S. L., Perrone‐McGovern, K. M., Boo, J. N., & White, A. V. (2014). Influential factors in academic and career self‐efficacy: Attachment, supports, and career barriers. Journal of Counseling & Development92(1), 36-46.‏

Xu, H., & Tracey, T. J. (2014). The role of ambiguity tolerance in career decision making. Journal of Vocational Behavior, 85, 18–26.