סיכום הרצאות יום העיון "לרכב על הגל הטכנולוגי בייעוץ"

רימון לביא

ביום 16 למרץ 2017 התקיים יום העיון של איל"ת בשיתוף המסלול האקדמי, המכללה למנהל בראשל"צ.

בו זמנית יצא הגיליון החדש, מס' 8, של "אדם ועבודה", כתב העת הדיגיטלי של האגודה, המוקדש לנושאים באותו תחום.

יובל שפיר, יו"ר האגודה ומנחה יום העיון, הצביע על השינויים האדירים בטכנולוגית המידע (IT) שהתחוללו ב-10 השנים האחרונות, על ההשפעה העצומה שלהם על עולם העבודה ועל דרכי הפעולה הן של מחפשי העבודה והן של המעסיקים. יום העיון התמקד בשינויים בתחום היעוץ לקריירה ובגיוס מועמדים, וכיצד הוא עצמו יכול להיעזר בכלים הקיימים כעת בשוק. במצגת, הצביע יובל על מספר כלים וישומים שהשימוש בהם יכול לשפר את השיווק העצמי ואת התנהלותו המקצועית של היועץ, את הבנת סביבתם ושפתם החדשות של הנועצים ואת הנחייתם לקראת השתלבות והתקדמות בקריירה.

IMG_9905

 

דר' אבי שניידר, איש פיתוח ארגוני, מרצה במכללה למנהל, תאר את "שוק התעסוקה החדש", על השינויים הטכנולוגיים המהותיים ולא רק הכמותיים, המשפיעים על המודלים העסקיים ועל המציאות התעסוקתית. בעבר המצאת הכתב היוותה גורם מרכזי במעבר מתרבות הלקטים-ציידים והשבטים הניידים של עד 150 איש לתרבות החקלאית תלויית המקום והקניין המוחשי. כך הדפוס אפשר את המהפכה התעשייתית ואת תהליכי העיור והקמת ארגוני עבודה גדולים. בעשורים האחרונים האינטרנט ויישומיו מהווים שינוי מהותי בדרכי התקשורת: השפעתה עצומה על שבירת המונופולים, על ריבוי עיסוקים במהלך הקריירה ו/או בו זמנית ועל דרכי ההעסקה, כולל העסקה עצמית (פרי-לנסר).  למעשה נפרץ הניגוד הישן בין עיסוקי הפנאי וצרכי הפרנסה והדילמה המסורתית לגבי "מימוש עצמי". קצב החלפת הטכנולוגיות מהיר יותר מההכשרות האפשריות ומכושר ההסתגלות של האקדמיה וגורם להיעלמות מקצועות ועיסוקים מסורתיים ולצמיחת חדשים.  לכן ריבוי הקריירות הלא ליניאריות: ידע וניסיון ספציפי כבר פחות רלוונטיים ממיומנויות וכישורים רכים ויכולת למידה והסתגלות.

דר' נילי נוה, סמנכ"ל פיתוח בטלדור תקשורת, הציעה לעדכן את שפתו של היעוץ לקריירה ל- מרוץ לעתיד המקצועי בעידן הדיגיטאלי: נוקיה שלא עשתה זאת הצטמקה, לעומת אמזון ששינתה 7 פעמים את המודל העסקי שלה. הטכנולוגיות החדשות מייצרות יותר עיסוקים, מקצועות ומקומות עבודה חדשים מאלה שהן מייתרות ומוחקות. ניסיון העבר פחות חשוב מכושר הצמיחה בסביבה הטכנולוגית, העוברת כל הזמן מהפכות כמו כעת מהפכת הננו טכנולוגיה. למרות זאת החלוקות הבסיסיות ממשיכות להתקיים בין תחומי הפיתוח, שה"איך" משתנה בהם במהירות: המחשב (כיום בדגש על הנייד), בסיסי הנתונים, הישומים, התקשורת, הרשתות, אבטחת המידע, השרתים, הסיסטם, השיווק הדיגיטלי. עדיין שולטת שפת ה-C שקיימת משנת 1970, בזכות גמישותה וקלות השימוש בה.  העסקת מומחים מהודו זולה אמנם יותר אך חסרת תשתית להתחדשות, לכן לדעתה עדיפה השקעה באוכלוסיות מקומיות בעלות פוטנציאל התפתחות כגון החרדיות. דר' נוה ציינה כי חסרים בחברת טלדור מאות עובדים בתחומי ה IT.

רבקה טובי, חברת הנהלת איל"ת, הזמינה את הנוכחים להצטרף כחברים באגודה ולהשתתף בפעילויות איל"ת, כגון פורום העמיתים, מפגשים עם מעסיקים ויוזמות קהילתיות. רבקה הזכירה שדווקא עם גידול מספר העוסקים העצמאים בתחום הייעוץ, עולה החשיבות של למידה הדדית ושייכות מקצועית. עוד הדגישה כי אילת הינה אגודה שכל מטרתה היא הפיתוח המקצועי של היועצים, האגודה נותנת מענה לבדידותם של אנשי המקצוע ויש בה גיוון מקצועי רב והטרוגניות מפרה.
בנוסף קראה לחברים להצטרף למעגל הפעילים כדי שהאגודה תוכל להרחיב פעילותה, והזמינה לקחת חלק בדיונים בעמוד הפייסבוק של "קהילת יעוץ תעסוקתי ופיתוח קריירה (אַיֶלת)".

נירה צימלס, סמנכ"ל מעסיקים בשירות התעסוקה, הציגה את הטרנספורמציה הדיגיטלית של שירות התעסוקה, מהפכה אמיתית בתפיסת המחויבות של השירות הממלכתי ללקוחותיו, מחפשי עבודה ומעסיקים כאחד, ובכלים העומדים לרשות היועצים והקהל הרחב, תחת הכותרת "אתך בדרך לעבודה".  השינויים בשוק העבודה, בערוצי גיוס המועמדים, בתחרות ובשפה הנהוגה בהם חייבו את השירות להפוך משירות בירוקרטי קפוא הפועל על פי חוק, לנותן שירות פרו-אקטיבי רב-ערוצי, בו הלקוח נמצא במרכז. השירות קבע יעדי אפקטיביות מדידים, התייחס אמנם למערכות התקשורת הדיגיטאלית כאמצעי מרכזי לשינוי, אך ליווה זאת בהשקעה גדולה מאד בפיתוח מתמשך של ההון האנושי של עובדי ומנהלי היחידות, שהיו שותפים לתהליך כ"לקוח פנימי".  כמו כן הגמיש השירות את נהליו כדי לאפשר התייחסות דיפרנציאלית לסוגי לקוחותיו השונים, במסגרת תוכנית "גוונים": 150 אלף מחפשי עבודה אוטונומיים מקבלים שירות במרחב מקוון, 200 אלף הזקוקים לכך זוכים לסיוע באמצעות כלים תומכי השמה, ו-150 אלף עם חסמים מרובים ולפעמים גם מוטיבציה נמוכה, מטופלים בתוכנית "מעגלי תעסוקה". כך מקדיש השירות את עיקר המשאבים שלו לאוכלוסיות מוחלשות, וכעת גם למבוגרים יותר, בשיתוף age&work.   גם המעסיקים זוכים לסיוע באמצעות כלים ייחודיים, כגון הכשרה פנים-מפעלית, תמיכה בעת פיטורין, פרסום הצעות עבודה ואפשרות לאתר מועמדים מתאימים ישירות מתוך המאגר של השירות. אתר השירות חודש מן היסוד ב-2016 (בקרוב גם בסלולרי) וכולל גם קורסים, כגון ישומי מחשב ופיתוח מיומנויות, נגישים חינם לגולשים בו. במקביל פותחו בעמוד הפייסבוק, חומרים, בלוגים וסדנאות בשפה הערבית מותאמים במיוחד לאוכלוסיה המהווה 32% מלקוחות השירות.

מרב באבאי, מנכ"ל חברת pro-man, הנחתה רב-שיח מה זה אומר להיות סורסר (sourcer), על השינוי התרבותי, וגם על הכלים העומדים היום לרשות "ציידי הראשים" הדרושים למעסיקים. השתתפו ברב השיח, ניצן רון  פסיכולוג תעסוקתי ארגוני עצמאי; עדי כץ, מגייסת לחברות קטנות; ונילי חייקין, עצמאית בסורסינג  לחברות מקומיות ומחו"ל, בעבר יועצת קריירה. כולם הדגישו שערוצי המודעות וקורות החיים כבר מיצו את עצמם. לכן ההכרח בעיבוי הנוכחות ברשתות החברתיות בכלל והמקצועיות בפרט, תוך מודעות לחשיפה הבלתי נמנעת של החיים הפרטים, הפנאי והמשפחה הכרוכה בכך. בלי חשיפה כזו מחפשי העבודה פשוט לא קיימים בשוק, אך זה גם מחייב אותם לזהירות המתחייבת ולמודעות למחיר שעלולים לשלם על הופעות "שונות".  עבודת איתור המועמדים המתאימים היא פרו-אקטיבית, יזומה ומתמשכת. יש אומנם הרבה משרות אך מעט טאלנטים המתאימים לדרישות הספציפיות, והמאתרים מחפשים ברשתות גם כאלה שלא מחפשים עבודה באותו זמן. בכלל למי שעובד גם אם לא בתחום יש יתרון על מובטל. בחברות הגדולות יש כבר יותר מודעות לחשיבות הגיוון (diversity) המגדרי, האתני, התרבותי וכו' בהרכב כוח האדם. ערוצי הגיוס החדשים בולטים כמובן במיוחד בהי-טק, אך פועלים גם בלוא-טק ובתחומי מזכירות והנהלת חשבונות.

 

נירית גלר ג'מילי, יועצת ומאמנת קריירה, הנחתה הצגה של מערכות טכנולוגיות לאבחון מחפשי עבודה כחלק מתהליך הגיוס, לאור הצפת המועמדים בשוק על כל משרה. מערכות חדשות כגון אלו משנות מן היסוד את המציאות המוכרת בעבר של תהליכי הגיוס. על היועצים להיות מודעים להן ולהכין את הנועצים לקראתן.

ליאור בן דרור, סמנכ"ל ומייסד נילוסופט הציג מערכת של סריקה ומיון אוטומטית של קורות חיים, והמליץ למחפשי עבודה להבנות את ה-CV בצורה פשוטה וברורה ב-וורד, בלי טבלאות, בלי PDF, בלי תמונות, תוך מתן דגש על מילות מפתח ועל קטגוריות נדירות וייחודיות, ולהתייחס לחיפוש עבודה כעבודה לכל דבר.

אסף מרקל מחברת וובקנד הציג את שיטת ראיון המועמדות לעבודה המצולם off-line בנייד הפרטי והמוגש לנציג המעסיק  במקום או בנוסף ל-CV.

ראובן ויינר מנכ"ל ומייסד תימאזיס, הציג פיתוח משותף עם אוניברסיטת חיפה להשגת אינטגרציה מירבית בין צרכי הארגון המגייס לבין כישורי המועמד, בדגש על מרכיבי ההצלחה הייחודיים, כוחות רדומים חזקים, מוטיבציות, ערכים וצרכים אישיותיים. הכלי דורש עבודה של 10 שעות בליווי איש מקצוע.

IMG_0084

יעל אוספובט, יועצת ארגונית ויועצת קריירה, דיברה על המציאות של האדם הרשתי, המחייבת שינוי תבניות חשיבה כדי שהיועץ יוכל לסייע במיתוג עצמי ומינוף הכלים הטכנולוגיים לטובת המועמד. הפיזיקה החברתית החדשה מחייבת חשיפה, שיח מתמיד, הצגת ידע והשגת שיתוף פעולה. דווקא כשההתרשמות הראשונית מסוננת ע"י מכונה עולה החשיבות של המיתוג הדיגיטאלי ושל הדיוק במילות המפתח ברשתות המתמחות, כמו לינקדאין. חשוב להוסיף בלוג מקצועי והעדפות ולעשות שימוש רחב בנטוורקינג לא רק לצורך החיפוש הישיר, תוך מתן תמיכה הדדית.

פרופ' איתמר גתי, מרצה בכיר באוניברסיטה העברית, פרס את תהליך הפיתוח של כלים שונים העשויים לשפר את האפקטיביות של הייעוץ ע"י שילוב כלים לסיוע עצמי באינטרנט בייעוץ תעסוקתי: אתגרים והזדמנויות.  כלים אלה, ביניהם מית"מ, משי"ב/מבד"ק, "מתאים לך", שה"ם (שאלון העדפות מקצועיות) ו-"כיוונים לעתיד" (מה ואיך ללמוד), שאלון מוסד לימודים, שאלון משמעות העבודה – מאפשרים חקירה לעומק בעבודה עצמאית ובליווי היועץ ומסייעים בתהליך קבלת החלטות קריירה, מתוך ים המידע השוטף את המתלבטים.  חשוב שהיועצים יעזרו בכלים מבוקרים ומוכחים מחקרית, העוברים כל הזמן עדכון ועידון (כולל מעקב טלפוני 6 שנים אחרי השימוש). הכלים מאפשרים התיחסות לעוצמת הפשרה האפשרית במציאות בין השיקולים השונים וגם לתקן הטיות מגדריות. לאחרונה פורסם גם ספרון "לאן מכאן".