page contents

האם אקדמאים יוצאי אתיופיה מקבלים תשואה להשכלתם בשוק העבודה? יהודית קינג; נועם פישמן

השכלה גבוהה נחשבת כנתיב המוביל למוביליות-על, ואכן בוגרי אוניברסיטאות ומכללות מחזיקים בדרך כלל במשרות טובות יותר ומשתכרים שכר גבוה יותר לעומת חסרי השכלה אקדמית (Baum, Ma & Payea, 2010). ישנה ספרות עשירה המנסה להעריך את התשואה להשכלה בשוק העבודה. בישראל היא נאמדת בתוספת שכר של 9% בגין שנת לימודים נוספת (מארק, 2000; פריש, 2007). באירופה, התשואה הממוצעת נאמדת ב-10%, אך יש שונות גדולה באומדנים – במדינות שבהן ההכנסה לנפש נמוכה יותר, התשואות להשכלה גבוהות יותר. מענין לציין, שאנשים שהסתברותם ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה היא הנמוכה ביותר, הם אלה שמפיקים את התועלת הרבה ביותר מכך. מהגרים המתמודדים עם ריבוי חסמים בכניסה למערכת ההשכלה הגבוהה מפיקים תועלת רבה יותר מאשר בני המקום, שכניסתם קלה יותר (Brand & Xie, 2010). בישראל ישנן עדויות רבות לכך שאקדמאים עולים משתכרים פחות מישראלים ותיקים. זוסמן ופרידמן (2009) מדווחים כי בשנות התשעים המוקדמות, עולי בריה"מ לשעבר בעלי השכלה על תיכונית השתכרו 45%-40% פחות מישראלים ותיקים באותה רמת השכלה. ב-2005 הפער הצטמצם ל-30%-25%, לאחר שהעולים למדו עברית ורכשו כישורים המתאימים לשוק העבודה הישראלי.


שילובם של צעירים יוצאי אתיופיה במערכת ההשכלה הגבוהה הינו רכיב מרכזי באסטרטגיות הקליטה של קהילה זו בישראל. מגוון תכניות התערבות חינוכיות, המתחילות כבר בגיל הרך, סיוע לימודי בכל השלבים וסיוע כספי במהלך לימודים האקדמיים, מכוונים לסייע בהשגת המטרה.


למרות זאת, כאשר מדובר בקליטה בתעסוקה בתום הלימודים האקדמיים, טענה נפוצה בקרב קהילת יוצאי אתיופיה היא שרוב הבוגרים אינם מצליחים למצוא עבודה במקצועם ונאלצים לעבוד במשלחי יד שאינם הולמים בעלי השכלה אקדמית (האס, 2007). טענה זו כוללת בחובה האשמה נרמזת שהם מופלים לרעה.

הטענה נבדקה במסגרת מחקר מקיף על עולי אתיופיה הנמצאים בארץ כעשרים שנה או יותר, אשר נערך ביוזמת המשרד לקליטת עליה ומומן בסיועו.


שאלות המחקר

שתי שאלות אמפיריות נגזרו מהטענה:

1. באיזו מידה מועסקים האקדמאים יוצאי אתיופיה בתחום לימודיהם האקדמיים?

2. האם הם מקבלים תשואה הולמת (מבחינת השכר) להשכלתם?

השתמשנו במדדים אובייקטיביים וסובייקטיביים, ובמידת האפשר ערכנו השוואות עם אקדמאים יהודיים ותיקים אחרים.


המדגם שעליו נערך הסקר

המדגם היה מדגם שכבות ארצי שהוצא מקובצי משרד הקליטה של כלל עולי אתיופיה שעלו לישראל בשנים 1991-1979 בהיותם בגיל 45-0. המדגם בפועל כלל 909 מרואיינים אשר, לאחר שקלול בהתאם לנתוני משרד הקליטה, מייצגים 26,200 ילידי אתיופיה. המדגם כלל 100 אקדמאים, כמעט כולם בעלי תואר ראשון, שמתוכם 87 היו מועסקים בעת הראיון. הם מייצגים כ-2,000 אקדמאים מועסקים.


תוצאות


א) הקשר בין העבודה הנוכחית לתחום הלימודים

הבחנו בין תחומי לימוד אקדמיים המכשירים למקצוע, כגון עבודה סוציאלית, משפטים וסיעוד, לבין תחומי לימוד שהם בגדר תחומי ידע ואינם מובילים למסלול קריירה מוגדר, למשל סוציולוגיה וביולוגיה. הקבוצה הראשונה, זו שלמדה מקצוע, כוללת 40% מהנחקרים, והקבוצה השניה, זו שלמדה תחום ידע, כוללת 60%.

89% ממי שהוכשרו למקצוע עובדים במקצועם, איש מהם אינו עובד בעבודות פקידות או שירותים. לעומת זאת, מקרב מי שלמדו תחום ידע אקדמי, מעטים יחסית (19%) מועסקים במשלח יד אקדמי, 30% עובדים במקצועות חופשיים (כגון מדריכי נוער) ואילו מחצית מועסקים בעבודות פקידות ומכירות. לצערנו, אין בידינו נתונים המאפשרים עריכת ניתוח דומה על אקדמאים יהודיים ותיקים.

הערכת הנחקרים לגבי מידת הקשר בין עבודתם הנוכחית לתחום לימודיהם שמשה כמדד סובייקטיבי. 66% מהאקדמאים יוצאי אתיופיה, שיעור דומה לשיעור בקרב עמיתיהם היהודים הוותיקים (69%), העריכו שעבודתם קשורה לתחום לימודיהם "במידה רבה" או "במידה רבה מאוד". כצפוי, השיעור גבוה יותר בקרב מי שלמדו מקצוע לעומת מי שלמדו תחום ידע - 89% בהשוואה ל-51%, בהתאמה.


ב) פערי שכר בין אקדמאים יוצאי אתיופיה לבין אקדמאים יהודים ותיקים אחרים

מצאנו פער שכר משמעותי בין שתי הקבוצות: השכר הממוצע ברוטו לשעה של אקדמאים יוצאי אתיופיה עומד על 40 ₪, שהם 61% מהשכר הממוצע ברוטו לשעה של אקדמאים יהודים ותיקים אחרים בני אותו גיל (65 ₪)[2] . יש לציין שפערי השכר בין האקדמאים משתי האוכלוסיות גדולים בהרבה מהפערים שנמצאו ברמות השכלה נמוכות יותר.

במישור הסובייקטיבי נבדקו: תפיסת השכר של האקדמאים יוצאי אתיופיה ביחס לשכרם של יהודים ותיקים בעלי השכלה דומה ושביעות הרצון שלהם מהשכר. 54% מהאקדמאים יוצאי אתיופיה העריכו ששכרם דומה לשכרם של היהודים הוותיקים בני גילם ובאותה רמת השכלה או שהוא עולה עליו. לעומת זאת, קצת יותר משליש העריכו ששכרם נמוך משכרה של קבוצת ההשוואה. נראה כי תפיסתם של הנחקרים חיובית יותר מהמציאות. עם זאת, שביעות רצונם מהשכר נמוכה במידה משמעותית מזו של עמיתיהם היהודים הוותיקים.


לסיכום

ממצאינו מאששים את הטענה שאקדמאים יוצאי אתיופיה מקבלים תשואה כספית קטנה יותר להשכלתם מאקדמאים יהודיים ותיקים אחרים. אי ההצלחה במציאת משרות "טובות" נובעת ממספר סיבות:

א) סיבות האופייניות למהגרים בכלל, למשל, מחסור ברשתות חברתיות מקצועיות;

ב) סיבות האופייניות במיוחד לעולי אתיופיה, למשל, הישגים נמוכים במבחני מיון ממוחשבים לקבלה לעבודה;

ג) סיבות כלליות יותר, למשל לימודים במכללות יותר מאשר באוניברסיטאות – קפלן ועמיתיו (2009) מצאו כי בוגרי אוניברסיטה ברוב התחומים משתכרים 30%-20% יותר מבוגרי מכללות, ובחירת תחומי לימוד שבהם השכר נמוך – 61% מהאקדמאים יוצאי אתיופיה במחקרנו, לעומת 48% מהאקדמאים האחרים, סיימו מדעי הרוח והחברה ו-11% סיימו הנדסה, בעיקר הנדסת תעשייה וניהול, בהשוואה ל-13% מהאחרים. ממצאינו נתמכים ע"י דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (אלמגור-לוטן ודוידוביץ', 2011) וע"י נתוני למ"ס (2012).

על סמך הנתונים שבידינו, אין ביכולתנו לאשש או לשלול את הטענה שפערי השכר נובעים מאפליה לרעה של אקדמאים יוצאי אתיופיה. עם זאת, מהפרספקטיבה של שימוש בידע ובכישורים שנרכשו במסגרת הלימודים האקדמיים, רוב האקדמאים יוצאי אתיופיה, במיוחד מי שהוכשרו למקצוע ספציפי, מקבלים את התשואה המצופה. נראה שהתשואה הלא-חומרית מפצה, לפחות באופן חלקי, על השכר הנמוך ומביאה לרמות גבוהות של שביעות רצון כוללת מהעבודה.


המלצות בתחום המדיניות

על בסיס ממצאי המחקר אפשר להציע מספר המלצות למדיניות:

1. חשיבות לייעוץ והדרכה בתכנון קריירה אשר מסייעים לפרט בזיהוי נטיותיו וכישוריו אך גם מספקים היכרות עם שוק העבודה ותחזיות הביקוש למקצועות שונים.

2. פיתוח רשתות מקצועיות עבור אקדמאים יוצאי אתיופיה למטרת עזרה במציאת משרות טובות.

3. קורסי הכנה למבחני מיון לעבודה.

4. פיתוח מבחני מיון רגישי תרבות בעלי תוקף ניבוי לתיפקוד בעבודה.


------------------------


יהודית קינג, מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל

נועם פישמן, מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל


[1] המאמר מבוסס על דוח מחקר: לאחר עשרים שנה בישראל: סקר יוצאי אתיופיה הוותיקים מאת יהודית קינג, נועם פישמן ואברהם וולדה-צדק. מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל, דמ-615-12. [2] ידוע שעקומת השכר עולה עם הגיל והיות שגילם של 98% מהאקדמאים יוצאי אתיופיה אינו עולה על 45, נעשתה ההשוואה עם אקדמאים יהודים אחרים עד גיל 45.


מקורות

אלמגור-לוטן, א'; קוך-דוידוביץ', פ'. (2011). השתלבותם של יוצאי אתיופיה במערכת ההשכלה הגבוהה. מרכז המחקר והמידע, הכנסת, ירושלים.


האס, ט'. (2007). קשיי השתלבותם של אקדמאים יוצאי אתיופיה בשוק העבודה והמלצות לפתרונם. האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה.


למ"ס. הודעה לעיתונות לרגל חג הסיגד 12.11.2012.


מארק, נ. (2000). תרומת ההשכלהלפעריםהבין-עדתיים בישראל. המרכז לפיתוח על-שם פנחס ספיר ליד. אוניברסיטת תל-אביב, נייר לדיון מספר .07-00


פריש, ר (2007). התשואה להשכלה– הקשר הסיבתיביןההשכלהלשכר. בנק ישראל, מחלקת המחקר, סדרת מאמרים לדיון 3. 2007.0


קפלן, ט', פורמן, א'; זוסמן, נ'; רומנוב, ד'. (2009). הבדלים באיכות ההשכלה בין אוניברסיטאות למכללות: בחינה באמצעות התמורה בשוק העבודה. סדרת ניירות עבודה מס. 42, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובנק ישראל.


Baum, S., Ma, J., & Payea, K. (2010). Education pays 2010: The benefits of higher education for individuals and society. College Board: Washington, DC.


Brand, J., and Yu, X. (2010). Who benefits most from college? Evidence for negative selection in heterogeneous economic returns to higher education. American Sociological Review, 75(2), 273–302.

הגלישה והקניה באתר מאובטחת בתקן

SHA-256 with RSA Encryption - 2048 bits

© כל הזכויות שמורות לאגודת אַיֶלת