האם למחוננים בישראל קל יותר לגבש זהות מקצועית לעומת מחוננים בעולם? - יהושע הראל, נועה נלסון

לצד יכולותיהם יוצאות הדופן של מחוננים וכישוריהם הגבוהים, הם עשויים לחוות בבגרותם קושי בגיבוש זהותם המקצועית, דווקא בשל מאפייניהם הייחודיים. מטרת מחקר זה הייתה לבחון לראשונה בישראל את רמת גיבוש הזהות המקצועית בקרב מחוננים, תוך התייחסות למאפיין אישיותי של פרפקציוניזם ובחתך מגדרי. למול ממצאים מהעולם, נמצאו בישראל במסגרת המחקר מגמות אחרות המוצגות במאמר זה. לצד הסברים לממצאים והשלכות תיאורטיות, מובאות במאמר דוגמאות יישומיות לאופן שבו יועצי קריירה יכולים לשפר את עבודתם עם אוכלוסיית המחוננים בארץ ובעולם, דוגמת עידוד התנסות מעשית קודם שלב הבחירה המקצועית.

-------

גיבוש מקצועי או תעסוקתי מוגדר כמידה בה עמדותיו, ערכיו, יכולותיו והעדפותיו של הפרט בתחום התעסוקתי ברורים לו. אדם בעל זהות מקצועית מגובשת יפגין בהירות וביטחון בתפיסתו העצמית-תעסוקתית (Barrett & Tinsley, 1977). תיאורטיקנים מדגישים את חשיבות תהליך גיבוש העצמי התעסוקתי ורואים בו משימה הכרחית כדי לבצע בחירה תעסוקתית (Super, Starishevsky, Matlin, & Jordaam, 1963; Savickas, 1994). מטרת המחקר היתה לבחון לראשונה בישראל את רמת גיבוש הזהות המקצועית בקרב מחוננים, אשר חשופים לחוויות ילדות, השפעות הוריות והשפעות סביבתיות, כמו גם מאפיינים קוגניטיביים וחברתיים, השונים מאנשים רגילים.

רציונל המחקר נשען על תיאוריית טווח החיים (life-span) של Super (1990) בשילוב עם תיאורית השאיפות (aspirations) של Gottfredson (1981). Super מונה חמישה שלבים בהתפתחות הקריירה, ובכללם שלב האקספלורציה, שמשמעו חקר עולם העבודה והעצמי, כשנמצא שתהליך זה מגדיל את הסבירות לקבלת החלטה תעסוקתית משביעת רצון (Lee & Hughey, 2001). Gottfredsonטבעה את מושג התיחום (circumscription), לפיו במהלך תהליך ההתבגרות, האדם פוסל תחומי עיסוק שאינם מתאימים לו, תוך התבססות על מאפייני יוקרה, מסורת מגדרית ותחומי עניין. כפי שנסקור להלן, נראה כי מחוננים חווים תיחום משמעותי של האפשרויות המקצועיות בשלב האקספלורציה בחייהם התעסוקתיים, הואיל ויכולותיהם ומאפייניהם מעצימים השפעה של יוקרה ומסורת מגדרית של מקצועות, המקשה עליהם להגדיל את טווח תחומי הקריירה האפשריים להם.


מחוננים

מקובל להגדיר מחוננים כבעלי יכולת וכישרון יוצאי דופן לחשיבה הגיונית, למידה, משחק והשגת יעדים, עם מיומנויות יוצאות דופן, הן בתחומים המערבים את המערכת הסימבולית והן מיומנויות סוציו-מוטוריות (Marland, 1972). דרך מקובלת להערכת מחוננות היא באמצעות מבחני אינטליגנציה, דוגמת ווכסלר, המכוון לאחוזון 98, עם ציון IQ של 130 ומעלה (Vock, Koller, & Nagy, 2013).

יכולותיהם הגבוהות של מחוננים מובילות לעיתים להנחה שהם יכולים לקבל לבדם החלטות בתחום הקריירה (Greene, 2006; Peterson, 2009). עם זאת, מחוננים סובלים לא פעם מפערים בתחומים חברתיים, רגשיים ותעסוקתיים הדורשים מענה (Chen & Wong, 2009), בפרט לנוכח ציפיות ממחוננים להצטיין באופן חריג ולהימנע מלשגות, המקשות עליהם בקבלת החלטות בנושא קריירה (Maxwell, 2007). זאת ועוד, מחוננים נוטים לבחור מראש מקצוע מתוך טווח מקצועות מצומצם לעומת כלל האוכלוסייה. לדוגמה, נמצא שמחוננים נוטים לבחור עיסוק בתחום מחקרי על פני התחום החברתי (Sparfeldt, 2007; Vock, Koller, & Nagy, 2013), וכן נמצא כי בהשוואה לבעלי יכולות ממוצעות, מחוננים מדרגים העדפות תעסוקתיות תוך יתר התחשבות ביוקרה הנתפסת של המקצוע (Kher-Durlabhji, Lacina-Gifford, Carter, & Lalande, 1997). תהליך תיחום זה שחווים מחוננים המבקשים לבחור מקצוע, לצד הצורך להצטיין והחשש מלשגות בבחירה, מוביל לעיתים לחוסר מענה ראוי ומותאם בתחום הייעוץ התעסוקתי למתבגרים מחוננים (Colangelo, 2002). משום כך, עולה כי עבור מחוננים, בחירת הקריירה עשויה להיות שלב משברי בתהליך עיצוב האישיות (Maxwell, 2007).


פרפקציוניזם

מחקרים מצאו עוד כי אחוז המחוננים בעלי נטיות פרפקציוניסטיות הינו גבוה (Lovecky, 1992; Orange, 1997), כשסביר שאלו המאופיינים הן במחוננות והן בפרפקציוניזם מצטיינים מבחינה אקדמית ומציבים לעצמם סטנדרטים אישיים גבוהים מאד (Basirion, Majid, & Jelas, 2014; Speirs Neumeister, 2007; Wang, Fu, & Rice, 2012). פרפקציוניזם מוגדר כדחף פנימי של אדם להשיג יעדים ולעמוד במצופה ממנו, וזו תכונה היכולה להשפיע על אדם מוכשר או מחונן באופן חיובי או שלילי (Greene, 2006). המחקר הנוכחי בדק אם מחוננים מאופיינים ברמה גבוהה יותר של פרפקציוניזם, וכן אם פרפקציוניזם מתווך את השפעת המחוננות על גיבוש הזהות המקצועית. הרציונל הינו שפרפקציוניסטים חוששים לשגות ולפיכך עשויים לעכב קבלת החלטה בנושאי קריירה, או לאמץ כיוונים מקצועיים המומלצים על ידי הוריהם או מכריהם, במקום לבחור בעצמם (Greene, 2006). זאת ועוד, תלמידים המצטיינים בתחום מסוים עלולים להימנע מלקחת סיכונים בהיבטי הקריירה ובפיתוח תחומי עניין חדשים על מנת שלא להיכשל, ובכך ימנעו מעצמם אפשרויות לתחומי קריירה אחרים (Greene, 2006).

מגדר

גם למשתנה המגדר קיימת השפעה על קבלת החלטות בתחומי הקריירה, כשנמצאו בספרות הבדלים בין המינים בתחומי העניין, ברצון להשגת מקצוע יוקרתי, בשאיפות האקדמיות ובהשפעות של תפקידים מגדריים על הבחירה (Cassie & Chen, 2012). בפרט, יעדי הקריירה התובעניים שמעודדת המחוננות, עלולים להתנגש בקרב נשים, בתפקידי מגדר מסורתיים ובסטריאוטיפים מגדריים על תחומי עיסוק. במחקר הנוכחי נכללו נשים וגברים, הן בקבוצת המחוננים והן באלו שאינם, מתוך רצון לבחון אם שילוב של מחוננות ותפקיד מגדרי נשי יובילו לרמת גיבוש נמוכה יותר של הזהות המקצועית בקרב מחוננות לעומת נשים בכלל או גברים מחוננים, כפי שעולה מהספרות (Leung, 1998).

מחקר זה בחן לראשונה בישראל את התרומה של מחוננות ופרפקציוניזם לגיבוש הזהות המקצועית, בהשוואה למגמות העולות מן הספרות. הואיל ובישראל נדרשים הצעירים לשירות צבאי או לאומי, מועד הבחירה התעסוקתית נדחה לעומת צעירים בעולם, ויתכן כי פרק זמן זה משפיע על מידת בגרותם של הצעירים ובכך תורם לגיבוש הזהות המקצועית לעומת מקביליהם בתפוצות. כמו כן רצינו לבחון האם בשנת 2018 קיים הבדל בין נשים מחוננות לגברים מחוננים באופן גיבוש הזהות המקצועית ובתחומים שבוחרים, או שמא חלו שינויים ביחס לתפקידי המגדר ולהשתתפות גברים ונשים הן בשוק העבודה והן בחיי המשפחה.


השערות המחקר

לאור ממצאים קודמים בעולם, שיערנו כי רמת גיבוש הזהות המקצועית, הן בקרב מחוננים והן בקרב פרפקציוניסטים, תהיה נמוכה יותר לעומת זו שתמצא בקרב לא מחוננים ולא פרפקציוניסטים. כמו כן, שיערנו שפרפקציוניזם יתווך את השפעת מחוננות על גיבוש הזהות המקצועית. בנוסף, שיערנו שרמת גיבוש הזהות המקצועית בקרב נשים מחוננות תהיה נמוכה יותר לעומת נשים שאינן מחוננות ולעומת גברים מחוננים.


שיטת המחקר


נבדקים והליך

המשתתפים כללו 93 נשים, מתוכן 46 מחוננות, ו-75 גברים, מתוכם 37 מחוננים, שאותרו באמצעות מודעה שפורסמה ברשתות החברתיות. גילם הממוצע של הנבדקים עמד על 24.5 שנים (SD=3.14). 97% מהנבדקים בעלי בגרות מלאה (M=102.84, SD=9.43) ו- 75% מהנבדקים נבחנו בבחינה הפסיכומטרית (M=668.77, SD=75.78). 11% מהנבדקים היו בעלי תעודת בגרות בלבד, 63% היו במהלך תואר ראשון או לאחריו, ו-23% מהנבדקים היו במהלך תואר שני או לאחריו. כ-90% מהנבדקים שירתו בצבא או בשירות הלאומי. להגדרת מחונן נקבעו שני פרמטרים חלופיים:


א. ציון פסיכומטרי של 725 ומעלה.


ב. מי שאובחן כמחונן בילדותו ושהיה בתקופת ההתבגרות במסגרת לימודים ייעודית.


ההחלטה על שימוש בציון הפסיכומטרי כמדד למחוננות נסמכת על מתאם גבוה (r=.82) בין ציוני בחינת ה-SAT לבין אינטליגנציה gשנמדדה במבחני משכל שונים (Frey & Detterman, 2004), על העובדה שהבחינה הפסיכומטרית נבנתה על בסיס בחינת ה-SAT והיא בעלת תוקף דומה (Donlon, 1984), ועל קשר חיובי מובהק בין הבחינה הפסיכומטרית לרכיבי ה- IQ של מבחן ווכסלר (נבו, נבו, סלע, פייזר ושוהם, 2004). ציון 725 בבחינה הפסיכומטרית משקף לפי נתוני המרכז הארצי לבחינות והערכה אחוזון 98%, המקביל לאחוזון המחוננים באוכלוסייה.


כלי מדידה

הנבדקים מילאו שני שאלונים שבדקו את משתני המחקר ושאלון שבדק פרטים דמוגרפיים רלוונטיים:


שאלון גיבוש זהות מקצועית (VRS): פותח על ידי Barrett and Tinsley (1977) וכולל 40 פריטים הבוחנים היבטים בגיבוש הזהות המקצועית. לדוגמה: "הייתי רוצה לדעת יותר מהם הערכים החשובים לי בעולם העבודה", "אני יודע בביטחון מי אני ומה יש לי להציע לעולם העבודה ברמה המתאימה לבני גילי", "אני לא בטוח איזה יכולות יש לי בשביל לבנות לעצמי קריירה" או "אני יודע במעורפל מה מעניין אותי באמת". על הנשאלים לדרג את מידת ההסכמה עם ההיגדים בסולם ליקרט בעל 5 רמות, מ-1 (לגמרי לא נכון) ועד 5 (לגמרי נכון). מהימנות השאלון במדגם הנוכחי היתה = .94α. השאלון תורגם לעברית בשיטה דו כיוונית (לוי, 2014).


שאלון פרפקציוניזם (MPS): פותח על ידיFrost, Marten, Lahart, & Rosenblate (1990) וכולל 35 פריטים בחלוקה לשישה ממדים: חשש מטעויות (=.91α), ספקות לגבי עשייה, (=.74α), סטנדרטים אישיים (=.78α), ציפיות הוריות ( =.79α), ביקורת הורים (=.78α), וארגון (=.94α). השאלון תורגם לעברית בשיטה דו כיוונית (גייסלר, 2017).


ממצאים עיקריים

בניגוד למצופה, לא נמצא הבדל בין מחוננים ללא מחוננים בגיבוש הזהות המקצועית, F(1,159)=2.633, p > .05, וכן לא נמצא שיעור גבוה יותר של פרפקציוניסטים בקרב המחוננים ((1)=.576, p > .05).

בהתאם למצופה, מי שפחות פרפקציוניסט נמצא מגובש יותר בזהותו המקצועית לעומת מי שיותר פרפקציוניסט, F(1,159)=7.887, p < .01.

בניגוד למצופה, לא נמצאה אינטראקציה בין מחוננות למגדר בהשפעתם על גיבוש הזהות המקצועית.


מסקנות והמלצות

ממצאי המחקר מעלים כי בניגוד למגמה הרווחת בעולם, בישראל לא נמצא הבדל בין מחוננים ללא מחוננים ברמת גיבוש הזהות המקצועית, כלומר עצם היותו של אדם מחונן לא משפיעה לרעה על יכולתו לגבש זהות מקצועית לעומת מי שאינו מחונן. ניתן להציע מספר סיבות לממצא זה, התולות את ההבדל בסטטוס הייחודי של צעירים בישראל לעומת מקביליהם בעולם. נראה כי בשל השירות הצבאי או הלאומי-אזרחי הנהוג בישראל, שלב הבחירה המקצועית מתאחר, ומאפשר בפועל פרק זמן נוסף של 2-3 שנים לצעירים במדינת ישראל להתבגר, להכיר את עצמם ולגבש החלטות תעסוקתיות, בהשוואה לצעירים בעולם. תמיכה להסבר זה ניתן למצוא במחקרים שמצאו קשר חיובי בין גיל האדם ליכולותיו לקבל החלטות בחיים, והסבירו כי ככל שאדם מתבגר הוא מודע יותר לסיכונים, שואף לשמוע עצות של אחרים ונכון להיחשף לדעות מגוונות (Lewis, 1981). כמו כן אובחנו שינויים קוגניטיביים שחווה אדם ככל שהוא מתבגר, כגון שיפור ביכולות הזיכרון, יכולת לארגן תהליכים קוגניטיביים, והיכולת לעבד מידע ולרכוש השכלה, המסייעים בתהליכים של קבלת החלטות (Keating & Bobbitt, 1978; Sternberg & Nigro, 1980). לפיכך, ככל שצעירים מתבגרים, כך הם מפתחים את היכולת לבחון את מכלול האפשרויות העומדות לרשותם, לבדוק את האלטרנטיבות השונות ולקבל החלטה שקולה, לאחר שלמדו להכיר את עצמם טוב יותר (Friedman & Mann, 1993).

יתר על כן, מעבר לממד הזמן והגיל, מחקרים מראים כי עצם השירות שעוברים צעירים בארץ מסייע להם לגבש את זהותם המקצועית, הואיל ובמהלכו הם נדרשים לבצע בחירות באשר לשירות שירצו לבצע, ולכל הפחות מתנסים בתפקידים אליהם שובצו, שמסייעים להם להכיר תחומי עיסוק חדשים, את יכולותיהם ונטיותיהם (Gati &