page contents

הבדלים בין גברים לנשים בקשר של דיכאון לאי החלטיות מקצועית, סטטוס קבלת ההחלטה, וגיבוש תעסוקתי

דיכאון היא אחת ההפרעות הנפשיות הנפוצות ביותר בקרב מבוגרים (Richards, 2011), כאשר שכיחותה נעה בין 9% ל-30% .(Rohde, Lewinsohn, Klein, Seeley, & Gau, 2013) רוב המחקרים על דיכאון מתמקדים בהיבט הבין-אישי (לדוגמא Gadassi, Mor, & Rafaeli, 2011), וזאת למרות שידוע כי דיכאון פוגע גם בתחום המקצועי (Kessler, Greenberg, Mickelson, Meneades, & Wang, 2001). המחקר הנוכחי הוא בין הראשונים שמתמקד בקשר בין תהליך קבלת החלטות מקצועיות ודיכאון.


הבדלי מגדר


בק (Beck, 1983) טען כי קיימים שני סוגים של גורמי פגיעות לדיכאון – גורם סוציוטרופי וגורם אוטונומי – וכי מידת המרכזיות של גורמים אלו בדיכאון שונה עבור נשים וגברים. הגורם הסוציוטרופי לדיכאון (אשר רלוונטי יותר עבור נשים) קשור לצורך בשייכות ובקשרים בין-אישיים בטוחים ויציבים. הגורם האוטונומי לדיכאון (אשר רלוונטי יותר עבור גברים) קשור בצורך של האדם בעצמאות והגשמת שאיפות, כמו למשל שאיפות מקצועיות. מחקרים אמפיריים תומכים בתיאוריה זו ומראים שבעוד שההישנות של דיכאון אצל נשים קשורה לגורמים בין-אישיים בלבד, אצל גברים היא קשורה לגורמים בין-אישיים ומקצועיים כאחד (Kendler, Thornton, & Prescott, 2001).


אחת מהמטרות של המחקר הנוכחי הייתה לבחון הבדלים בין נשים לגברים בקשר בין דיכאון לקבלת החלטות מקצועיות. על מנת לאתר הבדלים אלו כללנו במחקר מדדים אשר בוחנים את ההיבטים הרגשיים והאישיותיים של קבלת החלטות – היות ונמצא כי היבטים אלו (בניגוד להיבטים קוגניטיביים) שונים בהשפעתם על נשים וגברים (Gati, Asulin-Peretz, & Fisher, 2012). בנוסף, כללנו גם מדדים עקיפים, היות ומצאנו בעבר כי מדדים מסוג זה (בניגוד למדדי דיווח עצמי) חושפים בצורה טובה יותר הבדלים מגדריים (Gadassi & Gati, 2009).


קשיים רגשיים ואישיותיים בקבלת החלטות מקצועיות


מחקרים קודמים שבחנו את הקשר בין דיכאון לבין קשיים בקבלת החלטות מקצועיות, התמקדו לרוב בקשיים קוגניטיביים (למשל היעדר מידע או מחשבות דיספונקציונליות). המחקר הנוכחי מרחיב את היריעה ובוחן קשיים שמקורם רגשי ואישיותי. ניתן להבחין בין שלושה סוגים של קשיים רגשיים ואישיותיים בקבלת החלטות מקצועיות (Saka & Gati, 2007; Saka, Gati, & Kelly, 2008): (1) קשיים הקשורים לתפיסות פסימיות, הכוללים הטיות ותפיסות קוגניטיביות שליליות, (2) קשיים הקשורים לחרדה, הכוללים סוגי חרדה שונים שעשויים להתעורר במהלך קבלת ההחלטה, ו-(3) קשיים הקשורים לתפיסה עצמית וזהות הכוללים קשיים אישיותיים, בעלי מרכיבים התפתחותיים (לדוגמא, ביטחון עצמי).


גיבוש החלטות מקצועיות


גורם נוסף שהתברר כחשוב בחקירת הקשר בין דיכאון לקבלת החלטות לגבי מקצוע הוא גיבוש העדפות מקצועיות. גיבוש העדפות מקצועיות מוגדר כמידה בה יש לאדם תפיסה בהירה וברורה של השאיפות, תחומי העניין, והכישורים התעסוקתיים שלו (Holland, Johnston, & Asama, 1993). גיבוש יכול להגזר ממרחב החלופות התעסוקתיות שהאדם שוקל, או על ההעדפות שלו בשיקולים לבחירת מקצוע (לדוגמא, עצמאות, שימוש בכושר הביטוי, אורך ההכשרה, הכנסה; Gati,1998).


המחקר הנוכחי


המחקר הנוכחי התמקד בקשר בין דיכאון לבין קשיים אישיותיים ורגשיים בקבלת החלטות מקצועיות וגיבוש תעסוקתי, ובהבדלים בין נשים לגברים בקשרים אלו. מחקרים מעטים בחנו את הקשר בין דיכאון וקבלת החלטות מקצועיות. רוב המחקרים הללו הסתמכו על מדגמים של סטודנטים בתחילת התואר הראשון (Rottinghaus et al., 2009; Saunders et al., 2000; Smith & Betz, 2002; Walker & Peterson, 2012). המחקר הנוכחי התמקד בשלב התפתחותי נוסף ומאתגר בפני עצמו––סיום התואר הראשון. שלב זה מתאפיין בשאלה של "מה הלאה" – האם להמשיך לתואר שני או להצטרף לשוק העבודה ובאיזו משרה או עיסוק לבחור. נוכח מורכבות ההתלבטות וההחלטה בשלב זה, נמצא כי סטודנטים רבים עלולים לפתח סימפטומים דיכאוניים לקראת סוף התואר (Wood, 2004).


סוגיה חשובה נוספת הינה סוג המדדים בהם השתמשנו במחקר הנוכחי. מחקרים קודמים על דיכאון וגיבוש מקצועי השתמשו במדדים ישירים בלבד להערכת גיבוש מקצועי (Rottinghaus et al., 2009; Walker & Peterson, 2012). במחקר הנוכחי כללנו מדד ישיר של בדיקת מצב ההחלטה המקצועית – עד כמה המשתתפים צמצמו את מבחר החלופות המקצועיות הנשקלות בנקודת מפנה זו (Gati, Kleiman, Saka, & Zakai, 2003); ובנוסף לכך, כללנו גם מדדים עקיפים לבחינת הגיבוש המקצועי. לחשיבות של שימוש במדד עקיף שתי סיבות. ראשית, מחקרים מראים שלאנשים בדיכאון יש לעיתים קרובות הטיה עצמית שלילית, מה שהופך את הדיווח הישיר לבעייתי, שכן הם עלולים לדווח באופן מוגזם על מצוקה (Valiente et al., 2011). שנית, גברים נוטים להפחית בדיווח של הקשיים שלהם לעומת נשים כאשר הם מדווחים עליהם באופן ישיר (Di Fabio & Bernaud, 2008; Vogel et al., 2011).

השערת המחקר המרכזית שלנו הייתה שרמות גבוהות יותר של קשיים רגשיים ואישיותיים, יחד עם גיבוש העדפות מקצועיות נמוך יותר ומצב החלטה פחות מתקדם יהיו קשורים לרמות גבוהות יותר של סימפטומים דיכאוניים. בנוסף, שיערנו כי קשרים אלה יהיו חזקים יותר בקרב גברים.


שיטה

פנינו למשתתפים באמצעות פייסבוק ודואר אלקטרוני שנשלח לרשימות תפוצה שונות והזמנו אותם להשתתף במחקר אנונימי באינטרנט הקשור לסיום לימודי התואר הראשון. במדגם הסופי נכללו 222 סטודנטים בסוף התואר הראשון. גילם הממוצע היה 25.6 (SD=1.85), כאשר 172 (77.5%) מהם נשים ו-50 גברים. מתוכם, 120 (54.1%) סטודנטים למדו באוניברסיטאות ו-102 (45.9%) במכללות. המשתתפים אשרו את נכונותם להשתתף במחקר באמצעות הקשה על הקישור שהוביל אל שאלוני המחקר. השאלונים העריכו סימפטומים דיכאוניים )לדוגמה: באיזו תדירות בשבוע האחרון... "חשת עצבות", ..."חשת שכל מה שעשית דרש מאמץ"), קשיים רגשיים ואישיותיים בקבלת החלטות מקצועיות (לדוגמה:" עד כמה אתה מסכים ש... "בחירת מקצוע מתאים תלויה בעיקר במזל", ..."אני לחוץ בגלל הצורך להתמודד עם התהליך המורכב הכרוך בבחירת מקצוע". ניתן למצוא שאלון "למה קשה לקבל החלטה" באתר "כיוונים לעתיד"[1] - http://kivunim.huji.ac.il/quest/ns.html, וכן מדד ישיר (שאלה בודדת אשר בודקת עד כמה הנבדק צמצם את האפשרויות שהוא שוקל – מ"אני כבר די בטוח באיזה מקצוע אני אבחר" ועד "עדיין אין לי כיוון כללי") ומדד עקיף (אשר מתבסס על ההעדפות המקצועיות של נבדקים בשיקולים בבחירת מקצוע – שאלון "מהי מידת הגיבוש של העדפותייך?" באתר "כיוונים לעתיד" - http://kivunim.huji.ac.il/quest/pc.html להערכת גיבוש מקצועי.


ממצאים

השערות המחקר נבדקו באמצעות רגרסיה הירארכית. תוצאות המחקר הראו כי עבור נשים וגברים כאחד, קשיים הקשורים לתפיסה עצמית וזהות קשורים באופן חיובי לדיכאון (B=5.70, SE=0.68, t =8.32, p <.001). בנוסף, עבור גברים בלבד, נמצא כי מדד הגיבוש המקצועי העקיף, קשור באופן שלילי לדיכאון (B=-2.66, SE=1.36, t=1.95, p=.05). גורמים אלו יחד הסבירו 44.3% מההבדלים הבין-אישיים בסימפטומים דיכאוניים (F[1, 210]= 15.21, p <.001). כלומר, אצל גברים ונשים רמות גבוהות יותר של קשיים בהחלטות מקצועיות הנוגעים בתפיסה עצמית ובזהות היו קשורים לרמות גבוהות יותר של סימפטומים דיכאוניים. בנוסף, אצל גברים בלבד, רמות נמוכות יותר של גיבוש מקצועי היו קשורות לרמות גבוהות יותר של סימפטומים דיכאוניים.

בהמשך, בדקנו את ההבדלים בין נשים לגברים במשתני המחקר. מצאנו כי נשים (בהשוואה לגברים), מדווחות על היותן במצב פחות מגובש מבחינת חלופות מקצועיות (t [220]=2.85, p =.005) וכן שבבחירת מקצוע הן חוות יותר קשיים מסוג חרדה (t[220] =-3.26, p <.001) ומסוג תפיסה עצמית וזהות (t [220] =-3.34, p <.001).


משמעות תיאורטית ויישומית של הממצאים


תוצאות מחקר זה מחדדות את חשיבות ההיבטים הרגשיים והאישיותיים (לעומת הקוגניטיביים) בקבלת החלטות מקצועיות (Gati et al., 2012). בנוסף, העובדה שרק קשיים הקשורים בתפיסה עצמית וזהות (ולא קשיים הקשורים בחרדה) נמצאו קשורים לדיכאון, תואם את טענת סקה וגתי (Saka & Gati, 2007) שלקשיים בקבלת החלטות מקצועיות הקשורים לתפיסה עצמית וזהות יש השפעה גדולה יותר מאשר קשיים הקשורים בחרדה ותפיסות פסימיות. ממצא זה מבליט את הצורך להתייחס למשתני זהות ותפיסה עצמית כאשר ניגשים לייעוץ בתחום התעסוקתי.


בנוסף, הממצא כי המדד העקיף לגיבוש מקצועי היה קשור לדיכאון אצל גברים בעוד ההערכה הישירה של הגיבוש המקצועי לא נמצאה קשורה לדיכאון כלל, מדגיש את החשיבות של השימוש במדדים עקיפים בהערכת קשיים בבחירת מקצוע, במיוחד כאשר הנועצים הם גברים. גם ממצא זה מוסיף לראיות המצטברות לגבי חשיבות ממד הגיבוש המקצועי (Landine, 2013; Super et al., 1963; Savickas, 1994; Tokar et al., 2003) ומצביע על כך שגיבוש מקצועי חשוב לא רק לבחירת מקצוע אלא גם לבריאות הנפשית.


חידוש נוסף של המחקר הנוכחי טמון באוכלוסיית המחקר. בעוד שמחקרים קודמים בנושא דיכאון וקבלת החלטות מקצועיות התמקדו בסטודנטים בשנה א' של התואר הראשון (Rottinghaus et al., 2009; Saunders et al., 2000; Smith & Betz, 2002; Walker & Peterson, 2012), אנחנו התמקדנו בסטודנטים לקראת סוף לימודי התואר הראשון. סטודנטים אלו נמצאים בצומת של קבלת החלטה חשובה – ורובם אכן דיווחו שהם מתלבטים לגבי ההחלטה "מה לעשות אחרי התואר הראשון?". להתלבטות זו השלכות על המצב הנפשי של סטודנטים אלו. העובדה שבתקופה זו בחיים סטודנטים רבים מעוניינים להקים משפחה ועסוקים בצורך לפרנס את עצמם מעצימה בוודאי את ההשלכות הרגשיות של התלבטויות מקצועיות בשלב זה. ואכן, ממצא מדאיג שעלה בהקשר זה הוא שהרמה הממוצעת של סימפטומים דיכאוניים בקרב כלל אוכלוסיית המחקר הייתה כמעט בגבול של דיכאון קליני) 15.91=M; 9.66SD=; גבול קליני=16;Radloff, 1977).


לסיכום, הממצאים שלנו מצביעים על כך שנשים מדווחות על יותר קשיים בקבלת החלטות לגבי מקצוע, אך הקשיים משפיעים יותר דווקא על דיכאון של גברים. ממצא זה עולה בקנה אחד עם התיאוריה של בק שדיכאון של גברים קשור יותר לגורמים הנוגעים באוטונומיה (Beck, 1983), ולממצאים שלגברים סבירות גבוהה יותר מנשים לחוות דיכאון בעקבות לחץ הקשור לעבודה (Kendler et al., 2001). חשוב לציין כי איננו טוענים שסימפטומים דיכאוניים של נשים אינם קשורים לגורמים מקצועיים – למעשה, הקשר בין תפיסה עצמית וזהות לבין דיכאון היה חזק באותה מידה בין גברים לנשים. כמו כן, חשוב לציין שלמרות הדגש שלנו על השפעת גורמים הקשורים בבחירת מקצוע על דיכאון, אנו סבורים שקשר זה הוא דו-כיווני מעיקרו, בדומה לקשר בין גורמים בין-אישיים ודיכאון ((Gadassi et al., 2011.


השלכות לייעוץ


ממצאי המחקר הנוכחי צריכים לחדד את המודעות של היועצים להיבטים הרגשיים והאישיותיים של נועצים הבאים לחפש סיוע בתהליך בחירת המקצוע, ולא רק על יכולותיהם וכישוריהם הקוגניטיביים, היות וגורמים אלו בעלי השפעה על תהליך בחירת המקצוע. באופן ספציפי ממצאי המחקר הנוכחי מדגישים את הקשר בין קשיים בבחירת מקצוע ודיכאון. הממצא שדיכאון קשור לקשיים הנוגעים לתפיסה עצמית וזהות אצל גברים ונשים כאחד מצביעה על כך שהתמקדות בקשיים אלו עשויה לתרום לבריאותו הנפשית של הנועץ. יתרה מכך, העובדה שאצל גברים (אך לא אצל נשים) דיכאון היה קשור גם לגיבוש העדפות מקצועיות (שנמצא בהתבסס על מדדים עקיפים), צריכה להפנות את תשומת ליבם של יועצים לחשיבות של שימוש במדדים עקיפים כמו גם להטיל ספק מסוים בתוצאותיהם של שאלונים ישירים, במיוחד עם נועצים גברים שעלולים להיות פחות מודעים לגורמים הקשורים למצוקתם הנפשית. בנוסף, הרמות הגבוהות של סימפטומים דיכאוניים שנמצאו בקרב סטודנטים בשנה האחרונה של התואר הראשון צריכה להגביר את מודעותם ותשומת ליבם של יועצים לאוכלוסייה זו הנמצאת בסיכון גבוה.

------------------------

[1] ניתן למלא את השאלונים באתר "כיוונים לעתיד" ולקבל משוב אישי מיידי


ראומה גדסי, פסיכולוגית, אונ' בר-אילן

איילת וסר, פסיכולוגית, המכללה האקדמית תל אביב-יפו

פרופ' איתמר גתי, האוניברסיטה העברית בירושלים


מקורות

Beck, A. T. (1983). Cognitive therapy of depression: New perspectives. In P. J. Clayton & J. E. Barrett (Eds.). Treatment of depression: Old controversies and new approaches. (pp.265-290). New York: Raven.


Di Fabio, A., & Bernaud, J. L. (2008). The help-seeking in career counseling. Journal of Vocational Behavior, 72, 60-66. doi: 10.1016/j.jvb.2007.10.006


Gadassi, R., & Gati, I. (2009). The effect of gender stereotypes on explicit and implicit career preferences. The Counseling Psychologist, 37, 902-922. doi: 10.1177/0011000009334093


Gadassi, R., Mor, N., & Rafaeli, E. (2011). Depression and empathic accuracy in couples: An interpersonal model of gender differences in depression. Psychological Science, 22, 1033-1041. doi: 10.1177/0956797611414728


Gati, I. (1998). Using career-related aspects to elicit preferences and characterize occupations for a better person-environment fit. Journal of Vocational Behavior, 52, 343-356. http://dx.doi.org/10.1006/jvbe.1997.1623


Gati, I., Asulin-Peretz, L. & Fisher, A. (2012). Emotional personality-related career, decision-making difficulties: A 3-year follow-up. The Counseling Psychologist, 40, 6-27. doi: 10.1177/0011000011398726


Gati, I., Kleiman, T., Saka, N., & Zakai, A. (2003). Perceived benefits of using an Internet-based interactive career planning system. Journal of Vocational Behavior, 62, 272-286. doi: 10.1016/S0001-8791(02)00049-0


Holland, J. L., Johnston, J. A., & Asama, N. F. (1993). The Vocational Identity Scale: A diagnostic and treatment tool. Journal of Career Assessment, 1, 1-12. doi: 10.1177/106907279300100102


Kendler, K. S., Thornton, L. M., & Prescott, C. A. (2001). Gender differences in the rates of exposure to stressful life events and sensitivity to their depressogenic effects. The American Journal of Psychiatry, 158, 587-593. doi: 10.1176/appi.ajp.158.4.587


Kessler, R. C., Greenberg, P. E., Mickelson, K. D., Meneades, L. M., & Wang, P. S. (2001). The effects of chronic medical conditions on work loss and work cutback. Journal of Occupational and Environmental Medicine, 43, 218–225. doi: 10.1097/00043764-200103000-00009


Landine, J., R. (2013). The relationship between vocational self-concept, ego-identity development, and vocational decision-making. The Canadian Journal of Career Development, 12, 5-18.


Radloff, L. S. (1977). The CES-D Scale: A self-report depression scale for research in the general population. Applied Psychological Measurement, 1, 385–401. doi: 10.1177/014662167700100306


Richards, D. (2011). Prevalence and clinical course of depression: A review. Clinical Psychology Review, 31, 1117-1125. doi: 10.1016/j.cpr.2011.07.004


Rohde, P., Lewinsohn, P. M., Klein, D. N., Seeley, J. R., & Gau, J. M. (2013). Key characteristics of major depressive disorder occurring in childhood, adolescence, emerging adulthood, and adulthood. Clinical Psychological Science, 1, 41-53. 2167702612457599. doi: 10.1177/2167702612457599


Rottinghaus, P. J., Jenkins, N., & Jantzer, A. M. (2009). Relation of depression and affectivity to career decision status and self-efficacy in college students. Journal of Career Assessment, 17, 271-285. doi: 10.1177/1069072708330463


Saka, N., & Gati, I. (2007). Emotional and personality-related aspects of persistent career decision-making difficulties. Journal of Vocational Behavior, 71, 340-358. doi: 10.1016/j.jvb.2007.08.003


Saka, N., Gati, I., & Kelly, K. R. (2008). Emotional and personality-related aspects of career decision-making difficulties. Journal of Career Assessment, 16, 403-424. doi: 10.1177/1069072708318900


Saunders, D.E., Peterson, W. G., Sampson, J.P. Jr, Reardon, R. C., & Lenz, J. G. (2000). Relation of depression and dysfunctional career thinking to career indecision. Journal of Vocational Behavior, 56, 288-298. doi: 10.1006/jvbe.1999.1715


Savickas, M. L. (1994). Convergence prompts theory renovation, research unification, and practice coherence. In M. L. Savickas & R. W. Lent (Eds.), Convergence in career development theories (pp. 235–257). Palo Alto, CA: Consulting Psychologists Press.


Smith, H., & Betz, N. (2002). An examination of efficacy and esteem pathways to depression in young adulthood. Journal of Counseling Psychology, 49, 438-448. doi:10.1037/0022-0167.49.4.438


Tokar, D. M., Withrow, J. R., Hall, R. J., & Moradi, B. (2003). Psychological separation, attachment security, vocational self-concept crystallization, and career indecision: A structural equation analysis. Journal of Counseling Psychology, 50, 3-19. doi: 10.1037/0022-0167.50.1.3


Valiente, C., Cantero, D., Vázquez, C., Sanchez, Á., Provencio, M., & Espinosa, R. (2011). Implicit and explicit self-esteem discrepancies in paranoia and depression. Journal of Abnormal Psychology, 120, 691-699. doi: 10.1037/a0022856


Vogel, D. L., Heimerdinger-Edwards, S. R., Hammer, J. H., & Hubbard, A. (2011). “Boys don't cry”: Examination of the links between endorsement of masculine norms, self-stigma, and help-seeking attitudes for men from diverse backgrounds. Journal of Counseling Psychology, 58, 368-382. http://dx.doi.org/10.1037/a0023688


Walker, J.V & Peterson, G.W (2012). Career thoughts, indecision, and depression: Implications for mental health assessment in career counseling. Journal of Career Assessment, 20, 497-506. doi: 10.1177/1069072712450010


Wood, F.B. (2004). Preventing post-parchment depression: A model of career counseling for college seniors. Journal of Employment Counseling, 41, 71-79. doi: j.2161-1920.2004.tb00880.x

הגלישה והקניה באתר מאובטחת בתקן

SHA-256 with RSA Encryption - 2048 bits

© כל הזכויות שמורות לאגודת אַיֶלת