יועצי קריירה חולמים בעולם משתנה יעל אוספובט

ב- 15 במרץ, המדינה נכנסה לסגר. נכון לאז, הוא היה "ה-סגר". המדינה עברה באחת ממצב התעסוקה הטוב ביותר בו היתה איי פעם לאחוזי אבטלה הכי גבוהים שנראו בחמישים השנים האחרונות. מיליון מובטלים צרו על שערי שירות התעסוקה, אי הודאות ואי הבהירות בנוגע למצב היו בשיאם. המציאות החדשה לא דלגה מעלינו- העוסקים בייעוץ קריירה ובתעסוקה וכמובן שהיו ועדיין יש לכך השלכות על העבודה שלנו. מאמר זה מתאר פעולה קבוצתית­­––"חקר מוקיר"––בו אספתי כ-30 יועצי קריירה לדון כיצד המצב המשברי הזה פוגש אותנו , העוסקים בתחום התעסוקה, איך אנו חווים אותו ואיך נכון לנו להתמודד ולפעול אל מול המציאות החדשה- מכאן והלאה.

---

בעקבות הסגר התחושה היתה שהעולם הולך ומשתנה במהירות או אפילו חרב.

בימים הראשונים של הסגר התחושות הכלליות של כולם היו קשות, הקרקע התעסוקתית רעדה, העולם עבר שינוי שלא היה ברור אם הוא זמני או כאן להישאר. הקולגות שלי דיברו אז על back to basics, על 'בואו נלמד איך לחפש עבודה'. ואני חיפשתי חשיבה מקצועית מעמיקה, כזאת שתפתיע אותי בעומק, בעוצמה, ובתחושת השליחות.

במפגש פורום צפון של איל"ת, אגודת היועצים התעסוקתיים, שהתקיים בזום, התנהל שיח ער על תעסוקה בימי קורונה ופתאום הבנתי כי נפלה לידי הזדמנות (אולי זו אף שליחות שלי) לנהל שיח כן ופתוח על המורכבות בעולם החדש הזה, על תקוות שנעלמות ועל הזדמנויות שנוצרות. בין יועצי הקריירה בפורום היתה אמירה אגבית, שהכלים הקשורים ל- back to basics בחיפוש עבודה (למשל, כתיבת קורות חיים, הכנה לראיונות עבודה, בניית פרופיל LinkedIn ) היום ניתנים בחינם. יועצים רבים התנדבו להעביר סדנאות ונתנו ייעוצים פרטניים בסיסיים בקבוצות פייסבוק ודרך ארגונים שונים. אנשי שירות התעסוקה וביטוח לאומי הנגישו מידע והסברים באתרים מרהיבים על בחירת מקצוע. בנוסף, קהילת יועצי הקריירה גדלה. הרושם שנוצר הוא שכיום בשביל להיות "יועץ קריירה" כבר לא צריך ללמוד לתואר שני כלשהו, וכבר אין צורך לעבוד עם אלפי לקוחות. אפשר שתספיק רק פרקטיקה קצרה בגיוס עובדים או אפילו בשירות לקוחות. אפשר רק לדבר ולא ממש לעומק עם כמה אנשים בארגון חברתי- והנה אתה הפכת ל"יועץ קריירה".

הרגשתי שהעיסוק הזה ממנו צמחתי ושבו ליוויתי אנשי טכנולוגיה ובכירים בצעדים משמעותיים ומשני חיים, עיסוק בו חידשתי ופיתחתי מודלים עבור חדר הייעוץ שלי, כבר לא יהיה אותו דבר. הרגשתי שכדי לאפשר למשהו חדש בעולם הייעוץ להיוולד, צריך לחשוב על זה יחד עם אנשים נוספים.

כדי לעשות את התהליך משמעותי ומקרב – בחרתי בכלי המכונה "חקר מוקיר".

אוטו שרמר (Sharmer & Kaufer, 2015) מיקד את התרגיל עבורנו:

• מה לתחושתך הולך ונובל (בך, בארגון שלך, בחברה בה את/ה חי)?
  

• מה לתחושתך הולך ונולד (בך, בארגון שלך, בחברה בה את/ה חי)?

או בשפה אחרת: ממה צריך לאפשר להיפרד (let go), ומה מאתגר אך חשוב להזמין אותו להופיע (let it come)?

הרגשתי שאני מאפשרת לחדר הייעוץ הפרטי שלי לסגת ל"זום", ולפתוח דלת לאולם גדול ובו חבורת יועצים. בחרתי ללכת על פי עקרונות שיטת החקר מוקיר (Appreciative Inquiry) ולכנס ועדת היגוי של התהליך.

זה הזמן להסביר מהו חקר מוקיר: מדובר בגישה החוקרת את ההתפתחות המיטבית של הפרט ושל הארגון, כל מה שמניע ו"חי" במערכות ושואף להגדיל את הערך החיובי. על אף שנוצרה בשנות ה-80, נראה שהגישה הזו מאד מתאימה לתקופה הנוכחית. התהליך מורכב מארבעה שלבים (Organizing Engagement, n.d.):

הגישה, אם כן, היא פרקטית, היא יוצרת תהליך, תשתית ותנאים לפעולה. בכל שלב, הקבוצה מתחלקת לתתי קבוצות, וכל תת קבוצה מתבוננת ודנה בשאלה שמבקשת לקשר בין עבר שיש בו קשר לסיטואציה של היום, מציאות ההווה והעתיד המיוחל. עצם החיבור עשוי להציף כוחות שיאפשרו התמודדות בהווה, ולהעצים את התקווה, המגדלור שיראה את הדרך לעתיד.

ולמה ועדת היגוי? כשעובדים יחד, גבולות השיח מתרחבים. כשוועדת ההיגוי התכנסה, השיח היה נוקב, הקולות היו שונים, מ"איך להביא לחם על השולחן" ועד ל"איך אני משתנה עכשיו יחד עם העולם", וגם "איך לקדם משהו בעל משמעות". נשמע גם המשפט: "יועץ יקר. עולם הקריירה השתנה. איפה אתה??"

ואז נאמר המשפט הזה: "אז מי ייתן ייעוץ קריירה ליועץ קריירה? כי ייתכן שנצטרך להמציא את עצמנו מחדש?" וגם, "פרקטית, איך להיות 'רלוונטי ואטרקטיבי' כאנשי מקצוע (והם לא אותו דבר)".

על פי יוצרי גישת "החקר המוקיר" וגישות הדיאלוגיות בכלל (Averbuch, 2015; Whitney & Trosten-Loom, 2015) מקדמים את התרגיל באמצעות הזמנה פורמאלית בהנחה שיש בקהילה מספיק אנרגיה וחיות לנושא.

כשיצאתי לנסח את ההזמנה, בעצת מנטורית יקרה, טובה אורבוך, הוספתי את המלה "חיוניות". כי הסגר לא עוצר את החיים, כל עוד הוא לא קוטע את השרשרת בין העבר, ההווה והעתיד, שלי- ושלנו. עבורי, בהתהוות התהליך הזה יש קסם של ממש. כל עוד השרשרת עובדת, אנחנו שם, על הבמה.

מעל 30 משתתפים גויסו באמצעות דיוור של איל"ת במייל ובפייסבוק, רובם עצמאים ויועצים מנוסים. אנשים ש'בער' להם להתבונן במציאות ולהבין אותה.

בערב 13.09.20, הראשון מבין שני ערבים, פתחתי מפגש ב-Zoom, פעולה די שגרתית בימינו, ואמרתי "מבחינתי, היום זה יום גדול". התכוונתי לכל מלה.

"היום נלך ונפגוש את עצמנו כפרטים וכקבוצה, את החוזקות שלנו, את דפוסי הפעולה המועדפים כדי להתאים אותם לאתגרי התקופה, וננסה לחשוב על דרך בה נמשיך לבנות את עצמנו.

התפללתי והתכוונתי להיות מופתעת.

עיצוב מפגש בגישת חקר מוקיר הינה מורכבת מאד. המנחה אמור להיות בפוזיציה של אחזקת מרחב חשיבה ופעולה (holding space) עבור הקבוצה.

לכל החלטה עיצובית (למשל, משך הזמן של המפגש, האם יהיה זה מפגש בודד או סדרה, עם איזה כלי ויזואלי נעבוד, האם נעבוד בקבוצה גדולה או נתפזר לקבוצות קטנות, יש משמעות. את העיצוב בודקים לפני המפגש, בוועדת ההיגוי. חברי וועדת ההיגוי הם לפיכך במידה מסוימת co-facilitators.

החלטה שאושרה בוועדת ההיגוי לפצל לשני ערבים נבעה מהמדיה (Zoom), שאינה מאפשרת מפגשים ארוכים, ומרצון לאפשר חשיבה עצמאית בין המפגשים. כמובן, היה בכך גם סיכון שאנשים לא יתמידו. שוב, בגישת חקר מוקיר מדובר בהתמסרות לתהליך מתוך תשוקה ואחריות- ולא מתוך מחויבות חיצונית נטו.

הצגתי את השאלה לקבוצת הזום:

ספר/י לי סיפור על תקופה שבה התרחש שינוי מפתיע בחייך, תקופה של מהפך שלא חזית ולא תכננת... משהו שהתחיל בחשש גדול והסתיים בגילוי כוחות ויצירה של כוון מחודש.
בתנאים אלה, פעלת ועשית משהו, שמעורר בך התרגשות, גאווה וסיפוק אדיר.
תשתדל/י לספר על זה בדיוק כפי שחווית את התקופה אז.
 מה היה המצב? מה קרה?

 מי היה שם איתך ?

מה גרם לתחושת אי הוודאות?

מה היו התחושות, הרגשות המחשבות שלך לנוכח השינוי?

הדיון נערך בקבוצות קטנות (breakout rooms), מתכונת שמתאפשרת בזום.

בין ההתייחסויות, שמענו מושגים כגון: "זמישות" (שילוב בין זמינות וגמישות), יכולת להתגמש, להסתכל ישר בעיניים, להתחבר ל- core שלך ועוד. ואז ראיתי שהיתה אמירה, "חוסר הסדר והארגון אפשר לפרוץ" ופתאום חשבתי על זה. דווקא חוסר הידיעה (not knowing או סקרנות ואי ידיעה) והנכונות ללכת על ניסוי, זו יכולת או אפשרות שאנו פחות מנוסים בה, והיא זו שמהווה מנוע לרעב ולהצלחה. אז אולי את זה כולנו צריכים עכשיו? להרגיש את "השיעור" של הקורונה? דווקא את השאלות הנכונות ולא את התשובות? את החיבור לעצמנו ממקום חדש?

על גבי מיצג שכותרתו "מה יש בנו שמאפשר לפרוץ דרכים חדשות במצב של שינוי קיצוני", להלן המחשבות שתועדו במהלך ולאחר דיון בקבוצות הקטנות:

בסוף הערב הראשון, היועצים נשלחו לחלום. לחלום על שיטות וגישות שיתאימו לתקופה החדשה, חיבורים ומיזמים חדשים.

הרבה רעיונות לפעולה עלו: עלתה משאלת קירבה. כנס של איל"ת לסיום תקופת קורונה, קשרים ושיתופי פעולה בין היועצים, עלו חלומות שונים ואף עלתה הצעה לייעוד של הייעוץ לקריירה ואגודת איל"ת: ייעוץ קריירה לאורך החיים, לכ-ו-ל-ם.

זה היה פשוט, חזק ובלתי צפוי. משימת חיים, מגדלור פרקטי. ועוד שתי משמעויות בעקבות השינוי בעולם:

1. שינוי השיטה לייעוץ קריירה- למשל, עבודה רוחנית ותודעתית- כל כך קרוב לליבי. בשנה שעברה, יצרתי שיטה שדוברת את השפה של היהדות. למשל, לסייע לאנשים 'להביט מעבר לחור המנעול' ולראות את מה ש'מתחת לפני השטח'.

2. פתיחת גבולות- למשל, עבודה בחברות הבינ"ל, לעבוד עם אוכלוסיות שבעבר לא עבדנו איתם––הגיל השלישי, גיל התיכון; וגם כנס לקוחות, התמקמות בארץ ועוד.

בלוח להלן שהורכב בזמן אמת, ניתן להתרשם מה"חלומות" של היועצים שעלו במפגש השני:

אז האם זה בידינו?

אישית, הופתעתי מהעוצמה של התהליך שהוכיח (שוב) שהליכה משותפת, ביחד, מזמינה קרקע יציבה יותר ולצידה הזדמנויות גדולות יותר עבור כל אחד מאיתנו כפרט ועבור כולנו כקהילה.

מעט על השיטה. היא אפשרית ואף רצויה בתהליך ייעוץ פרטני או קבוצתי, בתנאיי סביבה מורכבת ורצון לראות ולהבין את הכוחות ואת דפוסי ההתמודדות, ולהשתמש בידע הזה לפתרון הבעיות החדשות. ביישום הקבוצתי, לשאלות יש פשטות ותחכום בו זמנית, והן נותנות לקבוצה את התשתית לנוע לבד וגלות את היצירתיות שקיימת בחבריה.

הרעיונות שהעלינו יוכלו לקרום עור וגידים. זה בידינו רק אם נעבוד יחד. אני מזמינה אתכם להצטרף ולקחת חלק בהמשך התהליך שמתקיים בקהילת איל"ת. אנחנו מזמינים להצטרף לקבוצות העבודה בנושאי חדשנות בייעוץ קריירה ופריצת הגבולות, ולקבוצת חשיבה על שינוי תודעה והנגשת הפעילות שלנו. כי ייעוץ קריירה זה מקצוע הכי חדשני בעולם, והוא לכולם.

_____________________

[1] יעל אוספובט, מ.א., Prelude – ייעוץ וניהול לקריירה, Yael@odp.co.il, www.odp.co.il

[2]רב תודות לרוית בלידשטיין ולד"ר בני בנימין על הדרך המשותפת.

[3] המעוניינים להצטרף ו/או לקבל חומר נוסף על השיטה מוזמנים ליצור קשר עם המחברת במייל: www.odp.co.il

מקורות:

Averbuch, T. (2015). Entering: Readiness and contracting for dialogic organization development. In G. Bushe & R. Marshak (2015). Dialogic organizational development. Berrett-Koehler Publishers.

Organizing Engagement. (n.d.). Appreciative inquiry.

https://organizingengagement.org/models/appreciative-inquiry/?print=pdf

Sharmer, O. & Kaufer, K. (2013). Leading from the emerging future. From ego- system to eco system economics. Berrett-Koehler Publishers.

Whitney, D., & Trosten-Loom, A. (2005). The power of appreciative inquiry: A practical guide to positive change. Berrett-Koehler Publishers.