ייעוץ תעסוקתי בגישת ה-CBT - מירב רוזנפלד, טל גומא

ייעוץ תעסוקתי בגישת ה- CBTמאפשר התמודדות עם קשיים רגשיים הרלוונטיים לנועצים תעסוקתיים. במאמר זה מוצג מודל עבודה אינטגרטיבי, שפיתחו מחברות המאמר, המשלב בין ייעוץ הקריירה לטיפול בגישת ה-CBT. המודל מאפשר ליועץ התעסוקתי להשתמש בכלים מעולם ה CBT בתהליך ייעוץ קריירה. המאמר מפרט את המודל, מסביר אותו וממחיש אותו באמצעות תיאור מקרה.

  • אישה כבת 40 פונה לייעוץ קריירה במטרה למצוא לעצמה כיוון תעסוקתי חדש לאחר שפוטרה ממקום עבודתה. חווית הפיטורין קשה עבורה. היא חשה חסרת יכולות ומדווחת על תנודות במצב הרוח ועל עייפות. האם תוכל לבחור בחירה תעסוקתית מתאימה נוכח קשייה מבלי להתמודד ראשית עם חווית חוסר המסוגלות והשלכותיה?

  • גבר בן 45 פונה לייעוץ תעסוקתי ומתאר חוויית שחיקה בעקבות 15 שנות עבודה רצופות באותו מקום. הוא חושש לעזוב את מקום עבודתו ולקחת את הסיכונים הכרוכים בהתחלת קריירה שניה. האם יוכל לעשות זאת ללא התמודדות עם הקושי לשאת אי ודאות?

סוגיות אלה ואחרות משקפות את המורכבות הרגשית הנלווית להחלטות תעסוקתיות ואת הקשר בין עולם העבודה לבריאות נפשית.

לבטים תעסוקתיים וקשיים תוך-אישיים ובין-אישיים מזינים זה את זה ומקיימים ביניהם קשרי גומלין חשובים ובלתי נמנעים (קלמר, גומא, & נבו, 2000). מחד, דיכאון וחרדה פוגעים במידה ניכרת ביכולתם של אנשים לשקול ולחקור אפשרויות בקריירה (Saunders et al., 2000; Krumboltz, 1993). מאידך, אנשים שאין להם תחומי עניין מובחנים וברורים מתאפיינים במצבי רוח, בחוסר החלטיות, בקושי להתחייב ובגישה שלילית כוללת (Harmon et al., 1994). על פי בק ובארלו (Beck, 1988; Barlow, 2000) סימפטומים פסיכולוגיים אלה משקפים הלכי רוח של דיכאון וחרדה.

יפה-ינאי (2015), פסיכולוגית קלינית ותעסוקתית הגדירה את המושג "תרפיה בקריירה". היא טענה כי שינוי קריירה קשור לעתים לשינוי של חלקים בזהות, או לצורך של חלקים נוספים בזהות לבוא לידי ביטוי. לדבריה נדרשת גישה הוליסטית שתחבר בין העולמות, הכלים והצרכים, הן הפנימיים והן החיצוניים, ותשלב בין עולם הקריירה לבין רכיבים תוך-אישיים ורגשיים.


המאמר הנוכחי ממשיך קו חשיבה זה. אנו טוענות כי התחומים כרוכים זה בזה ולכן יש חשיבות למענה ייעוצי אינטגרטיבי, המביא בחשבון את המורכבות ואת ההיבטים השונים בחיי האדם – ערכיו, צרכיו, רגשותיו, הסכמות שלו ועוד. הפונים לייעוץ קריירה מביאים עמם תפיסות לגבי עצמם, עולם העבודה ועתידם המקצועי. תפיסות אלה מלוות פעמים רבות ברגשות עזים ובהתנהגויות לא אפקטיביות לקידום יעדיהם התעסוקתיים. היועץ התעסוקתי נתקל לא אחת במהלך הייעוץ בסוגיות אלה, אשר למולם הכלים הקלאסיים של ייעוץ הקריירה אינם בהכרח מספקים. בהיעדר טיפול המתמקד בשינוי והגמשת תפיסות אלה עלול הייעוץ להיתקע. מתוך תפיסה זו ועל רקע הניסיון המקצועי שצברנו בייעוץ קריירה ובטיפול בCBT- בהפרעות שונות, אנו מאמינות כי ניתן לשלב כלים מתוך עולם ה-CBT בחלק מייעוצי הקריירה ולקדם בכך תהליכי ייעוץ. במאמר זה נציג מודל יישומי אינטגרטיבי שפיתחנו המשלב את תחומים אלה.


טיפול קוגניטיבי-התנהגותי


טיפול קוגניטיבי- התנהגותי––––CBTמבוסס על הרעיון לפיו על מנת ליצור שינוי אצל הנועץ, יש צורך בשינוי תפיסת המציאות לצד למידה ותרגול של התנהגויות חדשות במילים אחרות, הטיפול מנסה ליצור שינוי בדפוסי החשיבה (קוגניציה) במקביל לשינוי דרכי הפעולה (התנהגות). בניגוד לצורות אחרות של פסיכותרפיה, הייעוץ הקוגניטיבי מתמקד בהווה, הינו מוגבל בזמן ומלמד פתרון בעיות. זוהי אחת הצורות של פסיכותרפיה שנבחנה ונבחנת מדעית ואף נמצאה כיעילה במגוון ניסוים קליניים בהפרעות שונות.


מושגים בסיסיים ב-CBT


מחשבות אוטומטיות - הדיבור הפנימי או הפרשנות של האדם לגבי אירועים ספציפיים. תוכנן של המחשבות האוטומטיות משפיע על חוויותיו הרגשיות של האדם. למשל, אדם שלא התקבל לעבודה עשוי לומר לעצמו "הייתי גרוע בריאיון" או לחילופין, "יתכן והיו מועמדים יותר רלוונטיים". חלק מהמחשבות מתאפיינות בהלך חשיבה לא אפקטיבי, המכונה "עיוותי חשיבה". אלו מחשבות אוטומטיות, בלתי רציונאליות ועמוסות טעויות לוגיות.

אמונות ליבה- סכמות כלליות ואבסולוטיות לפירוש מידע באשר לעצמנו, לעולם ולעתיד. לדוגמא: "אני כישלון" ,"אנשים הם מיטיבים", "העתיד הוא קושי אין סופי". בבסיס טיפול ה-CBT עומדת ההנחה כי הרקע של האדם, בשילוב הידע שיש לו על עצמו ועל המציאות, עוברים דרך "פריזמה" המושתתת על אמונות הליבה שלו בנוגע לעצמו, בנוגע לאחרים ובנוגע לעתיד (Beck, 1988). מתוך אותה פריזמה מתפתחות מחשבות, המשפיעות על הרגשות, על התחושות הגופניות ועל ההתנהגות של האדם. מצוקה רגשית נובעת מִאמונות ליבה שליליות.


שיטות התערבות ב-CBT


שינוי דפוסי חשיבה- בטיפול מנטְרים את המחשבות הלא רציונאליות שחולפות לנועץ בראש בעיצומן של חוויות או בסמוך להן, מזהים את עיוות החשיבה המאפיין אותן, משנים את הפירוש הניתן למחשבות אלה, ומחליפים אותן במחשבות ותובנות מקדמות. למשל, במקום המחשבה: "כדי שארגיש שווה אני חייב להיות מומחה ובעל ידע בכל התחומים", מוצעת המחשבה: "אני שווה ובעל ערך ללא קשר למומחיות. רצוי להיות מומחה בתחומים מסוימים". במקום המחשבה: "כדי לעשות שינוי אני חייב לדעת שהשינוי יצליח", מוצעת המחשבה: "היה מקל עליי אם הייתי יודע מראש שהשינוי יצליח, אבל אני מוכן לקחת סיכון ואתמודד עם ההשלכות".

חשוב להדגיש כי שינוי "טכני" של המחשבה ללא עבודת הפרכה בייעוץ וחשיפה במציאות, לא יוכל לקדם את המטרה הרצויה. שינוי הדרגתי של דפוסי החשיבה יתאפשר בעקבות תהליך עקבי ורציף של הפרכת המחשבות. דרך אחת להפרכה היא על ידי אִתגור המחשבות הלא רציונאליות בשאלות שונות, כגון: היכן ניתן למצוא כשל לוגי במחשבה זו? מה עושה אותה ללא מציאותית/קיצונית/לא הגיונית ו/או בלתי סבירה? היכן הכשל האמפירי במחשבה זו? האם קיימת הוכחה התומכת ברעיון העומד בבסיסה? האם החשיבה הזו היא היחידה האפשרית? כיצד ניתן לחשוב אחרת על הסיטואציה?

חשיפה - חיזוקן של ההתנהגויות המועילות, והכחדתן של ההתנהגויות שאינן משרתות אותנו, מזיקות ופוגעות באיכות החיים ובתפקוד היומיומי. החלפת אלה בדפוסי התנהגות חדשים, פרודוקטיביים ומותאמים למציאות. במסגרת הטיפול משתמש המטפל במגוון טכניקות, כגון "טיפול בחשיפה", במסגרתו נחשף המטופל, בהדרגה ובפיקוח המטפל, למצבים אשר זוהו אצלו כמעוררי חרדה. המטפל נותן למטופל משימות שעשויות לסייע לו להתמודד עם מקורות הקושי באופן אקטיבי, לווסת את עוצמת החרדה ולאמץ דפוסי התנהגות שיקדמו אותו למימוש מטרותיו.


איזון פסיכופיזיולוגי- ניתן לסייע לאדם להגיע לאיזון פסיכו-פיזיולוגי, ולתחושת רגיעה וויסות עצמי באמצעות טכניקות של נשימות, הרפייה ודמיון מודרך, שיטות התורמות להפנמת השינוי התפיסתי, לביצוע תרגילי החשיפה ולשימור ההישגים שהושגו בתהליך.



בין ייעוץ קריירה ל CBT

ישנם עקרונות משותפים רבים בין ה-CBTלבין ייעוץ קריירה.


(1)הגדרת הבעיה. היועץ והנועץ מגדירים יחד, באופן שקוף והדדי, את מטרות התהליך ואת תוכנית הפעולה להשגתן.


(2) משך התהליך ואופיו. בשני המקרים הנ"ל מדובר בתהליכי ייעוץ ממוקדים, קצרי מועד, מכווני מטרה.


(3) תפקיד היועץ. ליועץ תפקיד אקטיבי, והוא משמש כמנחה בתהליך המשותף.


(4) תרגול וחשיפה למציאות. לאורך התהליך הנועץ לומד על עצמו ועל העולם דרך חקירה, התבוננות עצמית והתנסויות. היועץ או המטפל מטילים על הפונה משימות בין המפגשים.


(5) מוקד הייעוץ. המוקד הוא בהווה ופחות בקונפליקטים מהעבר.


(6) שלבי הערכה ואבחון. בשלבי ההערכה נעזרים בשאלונים ובכלי אבחון מגוונים, ותוכנית הייעוץ/הייעוץ מובנית ומבוססת על תמונת האבחון ועל ההמשגה המתקבלת ממנה.


(7) דגש על כוחות. העבודה מדגישה את הכוחות של הפונה ומתבססת עליהם.


(8) הסבר פסיכו-חינוכי. לפני תחילת העבודה היועץ או היועץ מספק לנועץ הסבר פסיכו-חינוכי מקצועי ומעמיק. ההסבר ניתן בשפה בהירה ומובנת ומתייחס לסיבת הפנייה, למוקד התהליך, לסיבות שהובילו להתפתחות מוקד זה ולתוכנית המוצעת כדי לקדם את מימוש המטרה המשותפת


הצעה למודל עבודה אינטגרטיבי


המודל כולל חמש תמות המאפיינות את מגוון הדילמות התעסוקתיות והאישיות השכיחות. תמות אלה אינן מובחנות לחלוטין זו מזו ואינן ממצות את כל האפשרויות. לכל תמה יש "פריזמה" ייחודית (אמונת ליבה), המבטאת מחשבות אוטומטיות, התנהגויות מובחנות, ותמונה תעסוקתית של נטיות ויכולות. בהתאם לכך מותאמים כלים והתערבויות הלקוחים משתי הגישות.


(1) זהות. אנשים המתלבטים בשאלות של זהות אינם בהכרח מודעים לערכים ולצרכים שלהם ומתקשים להגדיר מה הם אוהבים לעשות. לכן פעמים רבות הם פועלים מתוך צורך לרצות או לחלופין חווים בלבול גדול וחוסר אונים לנוכח סוגיית התפתחות הזהות התעסוקתית.


(2) הערכה עצמית נמוכה. אנשים שאינם מאמינים ביכולותיהם או באפשרות שלהם להוציא לפועל את בחירותיהם וחושש