page contents

ייעוץ תעסוקתי בגישת ה-CBT - מירב רוזנפלד, טל גומא

ייעוץ תעסוקתי בגישת ה- CBTמאפשר התמודדות עם קשיים רגשיים הרלוונטיים לנועצים תעסוקתיים. במאמר זה מוצג מודל עבודה אינטגרטיבי, שפיתחו מחברות המאמר, המשלב בין ייעוץ הקריירה לטיפול בגישת ה-CBT. המודל מאפשר ליועץ התעסוקתי להשתמש בכלים מעולם ה CBT בתהליך ייעוץ קריירה. המאמר מפרט את המודל, מסביר אותו וממחיש אותו באמצעות תיאור מקרה.

  • אישה כבת 40 פונה לייעוץ קריירה במטרה למצוא לעצמה כיוון תעסוקתי חדש לאחר שפוטרה ממקום עבודתה. חווית הפיטורין קשה עבורה. היא חשה חסרת יכולות ומדווחת על תנודות במצב הרוח ועל עייפות. האם תוכל לבחור בחירה תעסוקתית מתאימה נוכח קשייה מבלי להתמודד ראשית עם חווית חוסר המסוגלות והשלכותיה?

  • גבר בן 45 פונה לייעוץ תעסוקתי ומתאר חוויית שחיקה בעקבות 15 שנות עבודה רצופות באותו מקום. הוא חושש לעזוב את מקום עבודתו ולקחת את הסיכונים הכרוכים בהתחלת קריירה שניה. האם יוכל לעשות זאת ללא התמודדות עם הקושי לשאת אי ודאות?

סוגיות אלה ואחרות משקפות את המורכבות הרגשית הנלווית להחלטות תעסוקתיות ואת הקשר בין עולם העבודה לבריאות נפשית.

לבטים תעסוקתיים וקשיים תוך-אישיים ובין-אישיים מזינים זה את זה ומקיימים ביניהם קשרי גומלין חשובים ובלתי נמנעים (קלמר, גומא, & נבו, 2000). מחד, דיכאון וחרדה פוגעים במידה ניכרת ביכולתם של אנשים לשקול ולחקור אפשרויות בקריירה (Saunders et al., 2000; Krumboltz, 1993). מאידך, אנשים שאין להם תחומי עניין מובחנים וברורים מתאפיינים במצבי רוח, בחוסר החלטיות, בקושי להתחייב ובגישה שלילית כוללת (Harmon et al., 1994). על פי בק ובארלו (Beck, 1988; Barlow, 2000) סימפטומים פסיכולוגיים אלה משקפים הלכי רוח של דיכאון וחרדה.

יפה-ינאי (2015), פסיכולוגית קלינית ותעסוקתית הגדירה את המושג "תרפיה בקריירה". היא טענה כי שינוי קריירה קשור לעתים לשינוי של חלקים בזהות, או לצורך של חלקים נוספים בזהות לבוא לידי ביטוי. לדבריה נדרשת גישה הוליסטית שתחבר בין העולמות, הכלים והצרכים, הן הפנימיים והן החיצוניים, ותשלב בין עולם הקריירה לבין רכיבים תוך-אישיים ורגשיים.


המאמר הנוכחי ממשיך קו חשיבה זה. אנו טוענות כי התחומים כרוכים זה בזה ולכן יש חשיבות למענה ייעוצי אינטגרטיבי, המביא בחשבון את המורכבות ואת ההיבטים השונים בחיי האדם – ערכיו, צרכיו, רגשותיו, הסכמות שלו ועוד. הפונים לייעוץ קריירה מביאים עמם תפיסות לגבי עצמם, עולם העבודה ועתידם המקצועי. תפיסות אלה מלוות פעמים רבות ברגשות עזים ובהתנהגויות לא אפקטיביות לקידום יעדיהם התעסוקתיים. היועץ התעסוקתי נתקל לא אחת במהלך הייעוץ בסוגיות אלה, אשר למולם הכלים הקלאסיים של ייעוץ הקריירה אינם בהכרח מספקים. בהיעדר טיפול המתמקד בשינוי והגמשת תפיסות אלה עלול הייעוץ להיתקע. מתוך תפיסה זו ועל רקע הניסיון המקצועי שצברנו בייעוץ קריירה ובטיפול בCBT- בהפרעות שונות, אנו מאמינות כי ניתן לשלב כלים מתוך עולם ה-CBT בחלק מייעוצי הקריירה ולקדם בכך תהליכי ייעוץ. במאמר זה נציג מודל יישומי אינטגרטיבי שפיתחנו המשלב את תחומים אלה.


טיפול קוגניטיבי-התנהגותי


טיפול קוגניטיבי- התנהגותי––––CBTמבוסס על הרעיון לפיו על מנת ליצור שינוי אצל הנועץ, יש צורך בשינוי תפיסת המציאות לצד למידה ותרגול של התנהגויות חדשות במילים אחרות, הטיפול מנסה ליצור שינוי בדפוסי החשיבה (קוגניציה) במקביל לשינוי דרכי הפעולה (התנהגות). בניגוד לצורות אחרות של פסיכותרפיה, הייעוץ הקוגניטיבי מתמקד בהווה, הינו מוגבל בזמן ומלמד פתרון בעיות. זוהי אחת הצורות של פסיכותרפיה שנבחנה ונבחנת מדעית ואף נמצאה כיעילה במגוון ניסוים קליניים בהפרעות שונות.


מושגים בסיסיים ב-CBT


מחשבות אוטומטיות - הדיבור הפנימי או הפרשנות של האדם לגבי אירועים ספציפיים. תוכנן של המחשבות האוטומטיות משפיע על חוויותיו הרגשיות של האדם. למשל, אדם שלא התקבל לעבודה עשוי לומר לעצמו "הייתי גרוע בריאיון" או לחילופין, "יתכן והיו מועמדים יותר רלוונטיים". חלק מהמחשבות מתאפיינות בהלך חשיבה לא אפקטיבי, המכונה "עיוותי חשיבה". אלו מחשבות אוטומטיות, בלתי רציונאליות ועמוסות טעויות לוגיות.

אמונות ליבה- סכמות כלליות ואבסולוטיות לפירוש מידע באשר לעצמנו, לעולם ולעתיד. לדוגמא: "אני כישלון" ,"אנשים הם מיטיבים", "העתיד הוא קושי אין סופי". בבסיס טיפול ה-CBT עומדת ההנחה כי הרקע של האדם, בשילוב הידע שיש לו על עצמו ועל המציאות, עוברים דרך "פריזמה" המושתתת על אמונות הליבה שלו בנוגע לעצמו, בנוגע לאחרים ובנוגע לעתיד (Beck, 1988). מתוך אותה פריזמה מתפתחות מחשבות, המשפיעות על הרגשות, על התחושות הגופניות ועל ההתנהגות של האדם. מצוקה רגשית נובעת מִאמונות ליבה שליליות.


שיטות התערבות ב-CBT


שינוי דפוסי חשיבה- בטיפול מנטְרים את המחשבות הלא רציונאליות שחולפות לנועץ בראש בעיצומן של חוויות או בסמוך להן, מזהים את עיוות החשיבה המאפיין אותן, משנים את הפירוש הניתן למחשבות אלה, ומחליפים אותן במחשבות ותובנות מקדמות. למשל, במקום המחשבה: "כדי שארגיש שווה אני חייב להיות מומחה ובעל ידע בכל התחומים", מוצעת המחשבה: "אני שווה ובעל ערך ללא קשר למומחיות. רצוי להיות מומחה בתחומים מסוימים". במקום המחשבה: "כדי לעשות שינוי אני חייב לדעת שהשינוי יצליח", מוצעת המחשבה: "היה מקל עליי אם הייתי יודע מראש שהשינוי יצליח, אבל אני מוכן לקחת סיכון ואתמודד עם ההשלכות".

חשוב להדגיש כי שינוי "טכני" של המחשבה ללא עבודת הפרכה בייעוץ וחשיפה במציאות, לא יוכל לקדם את המטרה הרצויה. שינוי הדרגתי של דפוסי החשיבה יתאפשר בעקבות תהליך עקבי ורציף של הפרכת המחשבות. דרך אחת להפרכה היא על ידי אִתגור המחשבות הלא רציונאליות בשאלות שונות, כגון: היכן ניתן למצוא כשל לוגי במחשבה זו? מה עושה אותה ללא מציאותית/קיצונית/לא הגיונית ו/או בלתי סבירה? היכן הכשל האמפירי במחשבה זו? האם קיימת הוכחה התומכת ברעיון העומד בבסיסה? האם החשיבה הזו היא היחידה האפשרית? כיצד ניתן לחשוב אחרת על הסיטואציה?

חשיפה - חיזוקן של ההתנהגויות המועילות, והכחדתן של ההתנהגויות שאינן משרתות אותנו, מזיקות ופוגעות באיכות החיים ובתפקוד היומיומי. החלפת אלה בדפוסי התנהגות חדשים, פרודוקטיביים ומותאמים למציאות. במסגרת הטיפול משתמש המטפל במגוון טכניקות, כגון "טיפול בחשיפה", במסגרתו נחשף המטופל, בהדרגה ובפיקוח המטפל, למצבים אשר זוהו אצלו כמעוררי חרדה. המטפל נותן למטופל משימות שעשויות לסייע לו להתמודד עם מקורות הקושי באופן אקטיבי, לווסת את עוצמת החרדה ולאמץ דפוסי התנהגות שיקדמו אותו למימוש מטרותיו.


איזון פסיכופיזיולוגי- ניתן לסייע לאדם להגיע לאיזון פסיכו-פיזיולוגי, ולתחושת רגיעה וויסות עצמי באמצעות טכניקות של נשימות, הרפייה ודמיון מודרך, שיטות התורמות להפנמת השינוי התפיסתי, לביצוע תרגילי החשיפה ולשימור ההישגים שהושגו בתהליך.



בין ייעוץ קריירה ל CBT

ישנם עקרונות משותפים רבים בין ה-CBTלבין ייעוץ קריירה.


(1)הגדרת הבעיה. היועץ והנועץ מגדירים יחד, באופן שקוף והדדי, את מטרות התהליך ואת תוכנית הפעולה להשגתן.


(2) משך התהליך ואופיו. בשני המקרים הנ"ל מדובר בתהליכי ייעוץ ממוקדים, קצרי מועד, מכווני מטרה.


(3) תפקיד היועץ. ליועץ תפקיד אקטיבי, והוא משמש כמנחה בתהליך המשותף.


(4) תרגול וחשיפה למציאות. לאורך התהליך הנועץ לומד על עצמו ועל העולם דרך חקירה, התבוננות עצמית והתנסויות. היועץ או המטפל מטילים על הפונה משימות בין המפגשים.


(5) מוקד הייעוץ. המוקד הוא בהווה ופחות בקונפליקטים מהעבר.


(6) שלבי הערכה ואבחון. בשלבי ההערכה נעזרים בשאלונים ובכלי אבחון מגוונים, ותוכנית הייעוץ/הייעוץ מובנית ומבוססת על תמונת האבחון ועל ההמשגה המתקבלת ממנה.


(7) דגש על כוחות. העבודה מדגישה את הכוחות של הפונה ומתבססת עליהם.


(8) הסבר פסיכו-חינוכי. לפני תחילת העבודה היועץ או היועץ מספק לנועץ הסבר פסיכו-חינוכי מקצועי ומעמיק. ההסבר ניתן בשפה בהירה ומובנת ומתייחס לסיבת הפנייה, למוקד התהליך, לסיבות שהובילו להתפתחות מוקד זה ולתוכנית המוצעת כדי לקדם את מימוש המטרה המשותפת


הצעה למודל עבודה אינטגרטיבי


המודל כולל חמש תמות המאפיינות את מגוון הדילמות התעסוקתיות והאישיות השכיחות. תמות אלה אינן מובחנות לחלוטין זו מזו ואינן ממצות את כל האפשרויות. לכל תמה יש "פריזמה" ייחודית (אמונת ליבה), המבטאת מחשבות אוטומטיות, התנהגויות מובחנות, ותמונה תעסוקתית של נטיות ויכולות. בהתאם לכך מותאמים כלים והתערבויות הלקוחים משתי הגישות.


(1) זהות. אנשים המתלבטים בשאלות של זהות אינם בהכרח מודעים לערכים ולצרכים שלהם ומתקשים להגדיר מה הם אוהבים לעשות. לכן פעמים רבות הם פועלים מתוך צורך לרצות או לחלופין חווים בלבול גדול וחוסר אונים לנוכח סוגיית התפתחות הזהות התעסוקתית.


(2) הערכה עצמית נמוכה. אנשים שאינם מאמינים ביכולותיהם או באפשרות שלהם להוציא לפועל את בחירותיהם וחוששים לקבל החלטה בעצמם. הם אינם מעריכים את נטיות לבם ורואים בהן פחותות ערך.


(3) צורך בשליטה. אנשים המתקשים לשאת אי-ודאות, ליטול סיכונים או להתפשר. חלקם פרפקציוניסטים, מחפשים פתרונות מושלמים, חלקם מתאפיינים בדאגנות בנוגע לעתידם ובכלל.


(4) רמת הנעה נמוכה. אנשים עם רמת אנרגיה נמוכה, המתקשים לפתח חיבור רגשי לתחומי עיסוק כלשהם ולמצוא את "התשוקה" המניעה אותם.


(5) היעדר ידע רלוונטי או מיומנויות קבלת החלטות. אנשים עם פערי ידע, תפיסת מציאות תעסוקתית סטריאוטיפית והיעדר מיומנויות קבלת החלטות.


מבנה הייעוץ


לאחר שיחת אינטייק מחליט היועץ אם מודל העבודה מתאים לתהליך הייעוצי הצפוי. היועץ מציג את מודל העבודה. הצגת המודל משמשת כהסבר פסיכו-חינוכי בנוגע לאמונות הליבה והשפעתן על המחשבות, הרגשות וההתנהגות של האדם, ובנוגע להיבטים התעסוקתיים הרלוונטיים. לאחר מכן מתקיים תהליך הערכה משותף, שבו משתמשים בכלים מהעולם התעסוקתי ומעולם ה-CBT. כלי האבחון בפסיכולוגיה התעסוקתית כוללים שאלון ביוגרפי מקיף, שאלוני נטיות הבודקים תחומי עניין, מבחני כישורים קוגניטיביים הבודקים יכולות חשיבה כלליות וספציפיות, שאלוני ערכים, מבחני אישיות ולעתים דינמיקה קבוצתית. לכלים אלה ניתן להוסיף כלי אבחון מעולם ה-CBT, ובכללם שאלון ביוגרפי מקיף וטופסי דיווח על עיוותי חשיבה, אמונות, ומעקב אחר מחשבות. שלב האבחון וההערכה אינו נעשה בהכרח כמקשה אחת בתחילת התהליך, אלא לעתים נמשך גם במהלך הייעוץ. זאת כדי להימנע מריבוי כלי אבחון בטרם התבסס הקשר, וכדי לאפשר שימוש התערבותי בכלי האבחון בהמשך.

בתום תהליך האבחון ממשיגים היועץ והנועץ את התמונה המתקבלת מתהליך האבחון על פי רכיבי המודל, ומתאימים אותה לסיפור האישי של הנועץ. התמונה מתייחסת לאמונות הליבה הספציפיות שיש לאדם על עצמו, על אחרים ועל העולם, להתנהגויות המאפיינות אותו, למחשבות ולרגשות שלו, וכן למידע שצבר על עצמו ועל הסביבה התעסוקתית עד כה. בשלב אבחוני זה אי-אפשר לקבל תמונה מלאה של המודל על כל פרטיו, ורכיבי המודל ממשיכים להתבהר ולהתמקד במהלך העבודה הייעוצית.

בעקבות ההמשגה מגדירים היועץ והנועץ את מטרת הייעוץ ובונים תוכנית התערבות מתאימה. המשגת המקרה מאפשרת לכוון ולמקד את ההתערבות בהתאם לתמה המרכזית. התהליך הייעוצי כולל עבודה על רכיבי המודל השונים באופן אינטגרטיבי (בניגוד לאופן ההצגה הסכמטי לעיל).


ברכיב המאפיינים התעסוקתיים נערך בירור מעמיק של יכולות האדם ומאפייניו האישיים והבין-אישיים כפי שהם נתפסים על ידו, על ידי אחרים, וכפי שמשתקפים במבחנים ובשאלונים. לאחר מכן מתקיים דיאלוג בנוגע לפערים הנצפים ומשמעותם. למשל: "אני לא מסוגל לנהל אחרים", אף שהאדם עשה זאת בעבר; "אני פחות מוכשר מהסובבים אותי", כשתמונת הכישורים גבוהה וכדומה. כמו כן, יש לזהות את הערכים, הצרכים והמשמעויות של העבודה בחיי הנועץ ולבחון האם יש קונפליקטים ביניהם, למשל, צורך בגיוון ועצמאות אל מול חרדה גדולה מאי-ודאות ולקיחת סיכונים.

סביב תחומי העניין (הנטיות התעסוקתיות) יש לזהות את הקונפליקטים הפנימיים (בין נטיות לתחומים מנוגדים אצל אותו אדם) והחיצוניים (בין נטיות של האדם להעדפות של אחרים משמעותיים) ולהבהיר את הגורמים המעכבים את מימושן ואת התפיסות הנלוות להן. למשל: "המשיכה שלי לתחום האמנות אינה ראויה ואין להתחשב בה"; או "אני לא מוצא שום תחום שמדבר אליי".


ברכיב המציאות יש לאסוף מידע ממקורות מידע מגוונים, באמצעות שימוש במאגרי מידע ובכלים מקוונים.

עבודה משולבת על רכיב המאפיינים התעסוקתיים ועל רכיב המציאות מסייעת להציף אמונות ליבה ולזהות את התמה המרכזית המנווטת את הנועץ בהקשר התעסוקתי. מטרת התהליך היא להגמיש את התמה התעסוקתית שנוצרה על ידי עבודה על המחשבות, הרגשות וההתנהגויות שנמצאים בבסיסה וממשיכים "לתדלק" אותה.

ברכיב המחשבות יש לזהות את המחשבות האוטומטיות, לקשור אותן לאמונות הליבה ולבדוק את התועלת ואת הרלוונטיות שלהן. בשלב הבא, מתקיים תהליך של שינוי דפוסי החשיבה למחשבות אפקטיביות ומקדמות.

עבודה על הרכיב הגופני ועל הרכיב הרגשי כוללת התערבויות כגון נשימות, הרפיה ודמיון מודרך במטרה לווסת את המצוקה הרגשית ולהגדיל את היכולת לשאת אותה. למשל לנוכח אמירה כגון: "אני לא מסוגל לחשוב על האפשרות לעזוב, מיד עולה לי הדופק ואני לא יכול לנשום",

ברכיב ההתנהגותי ניתנים שיעורי בית המחייבים התחככות עם עולם העבודה, וכן ניתנות משימות המיועדות להפריך את האמונות שנוצרו. למשל: תרגול עמידה מול קהל, לקיחת סיכונים, ביצוע "מחקר" שטח קצר הבודק את תקפותה של הנחת יסוד וכדומה. כמו כן, מתקיימת חשיפה לעולם העבודה דרך ראיונות עם עובדים במקומות עבודה שונים, התנסויות ממשיות (למשל, התלוות ליום עבודה של בעל תפקיד ספציפי) ובמידת הצורך נעשה תרגול מיומנויות לטובת השתלבות אפקטיבית בעולם העבודה (כתיבת קורות חיים, הכנה לריאיון קבלה לעבודה, מיומנויות למציאת עבודה ועוד).

בסיכום התהליך, נבחנים ההישגים למול המטרה שהוגדרה מנקודת המבט של הפונה ומנקודת המבט של היועץ. במקרים מסוימים תהיה המלצה להמשיך את הליווי בתדירות נמוכה יותר, כדי לוודא שההישגים נשמרים ושאין הישנות של דרכי התמודדות בלתי יעילות.


דוגמה להשתקפות תמת הערכה עצמית נמוכה במודל:


דוגמה לסכמה המתארת תהליך ייעוץ גנרי לפי המודל


● אינטייק מעמיק, החלטה על רלוונטיות התהליך, והסבר פסיכו-חינוכי (פגישות 1-2)

● בירור נטיות, ערכים, צרכים, כישורים (פגישות 3-4)

● המשגת מקרה, בחירת מוקד /תמה לעבודה (פגישה 5)

● עבודת ניטור מחשבות ועיבוי המשגת המקרה (פגישות 6-7)

● שינוי דפוסי החשיבה – עבודה קוגניטיבית (פגישות 7-11)

● חשיפות – עבודה התנהגותית ושימוש בכלים לאיזון פסיכו-פיזיולוגי (פגישות 12-14)

● אינטגרציה, קבלת החלטות וסיכום (15-16)

סכמה זו מהווה דוגמא מוצעת ואינה מחייבת. העבודה בשטח משתנה ופחות מובנית, וניתן לשנות את סדר העבודה בהתאם לאופי המקרה והנועץ עמו עובדים.


למי מתאים?

שימוש במודל העבודה המוצע צריך להיות מותאם לנועץ המגיע עם התלבטות תעסוקתית, ליכולותיו והכשרתו של היועץ ולמידת הגמישות של התהליך המוצע. נתייחס לכל אחד מהסוגיות בנפרד.


עבור איזה נועצים? לגבי הנועץ, יעוץ כזה מתאים לנועצים החווים דילמה תעסוקתית בגיל מבוגר יותר (בניגוד לבחירת כיוון לימודים ראשונית), לדוגמה, סוגיות סביב קריירה שניה או תחושת חוסר מיצוי תעסוקתי. לנועצים צעירים, החסרים מידע על עצמם ועל עולם התעסוקה עשוי להתאים יותר ייעוץ קלאסי מקוצר. כמו כן, רמת הכוחות ומידת המורכבות הרגשית של הנועצים חשובות אף הן. התהליך אינו מתאים לנועצים החווים דיכאון כבד, או לנועצים בעלי הפרעות אישיות לא מאורגנות כגון הפרעות אישיות גבוליות. אלה יופנו למטפלים מומחים בעלי הכשרה תעסוקתית. בנוסף, חשוב לוודא כי המצוקה של הנועץ ממוקדת בסוגיות תעסוקתיות ואינה ממסכת קושי בתחום אחר (למשל, קושי זוגי). במקרים אלו יש להפנות את הנועץ לטיפול, בהתאם לקושי שעלה.


עבור יועצים: יועצים אשר מעוניינים להשתמש בכלים מעולם ה CBT: (שינוי דפוסי חשיבה, הרפיות, דמיון מודרך, תכנון וליווי חשיפות וכד') הכרחי שיתרגלו אותן בסדנאות ספציפיות המיועדות לכך. שימוש בכלים הספציפיים בצורה נאותה דורש תרגול והתמקצעות.

לבסוף, לגבי גמישות ואופי תהליך הייעוץ- בתהליכים בהם קיימת מגבלה של פגישות, קשה מאד להתמודד ביעילות עם שינוי אמונות ליבה. לכן, אמירתנו היא כי עבודה בהתאם למודל המוצע מתאימה למסגרות המאפשרות תהליכים באורך כ-15 מפגשים לפחות.


סיכום

בבסיס דילמות תעסוקתיות מונחות תפיסות ואמונות בסיסיות של האדם אשר משפיעות ומכוונות אותו. בקליניקה אנו רואים כי ללא התייחסות מקצועית הולמת לאמונות אלה, ייעוץ הקריירה עשוי לתת מענה חלקי, שלא יאפשר מימוש רצוי של התכנית והיחלצות מחוויית התקיעות. במאמר זה הצענו כלים ושיטות הלקוחים מה CBT שניתן לשלב בתהליך ייעוץ הקריירה הקלאסי. עם זאת, יש לנקוט משנה זהירות בשימוש במודל בשדה הייעוצי, שכן ייעוץ אינטגרטיבי מסוג זה מצריך היכרות מעמיקה עם עולם ייעוץ הקריירה וכן התמקצעות בשימוש בכלים שהושאלו מה- CBT. בנוסף, נדרשת חשיבה זהירה לגבי התאמת הגישה למקרה הספציפי.

כיום קיימת סדנה מעשית ליועצים, המשמשת בסיס ללמידה ולהרחבת הידע בשני התחומים––האישי והתעסוקתי–– ומאפשרת גמישות ליועץ.

לסיכום, פתיחת גבולותיו של כל תחום ויצירת עושר בחירה עבור כל יועץ, להשתמש בכלים ותובנות שיקדמו את עשייתו המקצועית ואת הנועצים שלו, הם שמהווים עבורנו מצפן מקצועי משותף.


תודות

לפרופ' עפרה נבו, לאורית רסקין ולנמרוד בליך על שקראו, האירו ותרמו לנו מהערותיהם המקצועיות.


מירב רוזנפלד, פסיכולוגית תעסוקתית, פסיכותרפיסטית בגישתCBT

טל גומא, פסיכולוגית, פסיכותרפיסטית בגישת CBT

מקורות


יפה-ינאי, א' (2015). תרפיה בקריירה: קריירה על ספת היועץ. פסיכואקטואליה, 2, 25-28.


נבו ע', (2004). ציפיות ורגשות - גישה לפתרון בעיות אישיות. המרכז לייעוץ פסיכולוגי והכוון מקצועי, אוניברסיטת חיפה.


קלמר-גומא ט', נבו ע', (2000). הקשר בין ייעוץ תעסוקתי לייעוץ אישי: סוגיות מרכזיות. אדם ועבודה ,9 , 7-28.


Barlow, D. H. (2000). Unraveling the mysteries of anxiety and its disorders from the perspective of emotion theory. American Psychologist, 55, 1247-1263.


Beck, A. T. (1988). Depression: Causes and treatment. Philadelphia, PA: University of Pennsylvania Press.


Harmon, L.W., Hansen, J.C., Borgen, F. H., & Hammer, A. L. (1994). Strong applications and technical guide. Palo Alto, CA: Consulting Psychologists Press.


Krumboltz, J.D. (1993). Integrating career and personal counseling. Career Development Quarterly, 42, 143-149.


Saunders, D. E., Peterson, G. W., Sampson, J. P. Jr., & Reardon, R. C. (2000). Relation of depression and dysfunctional career thinking to indecision. Journal of Vocational Behavior, 56, 288-298.

הגלישה והקניה באתר מאובטחת בתקן

SHA-256 with RSA Encryption - 2048 bits

© כל הזכויות שמורות לאגודת אַיֶלת