יישום עקרונות הגישה המוטיבציונית לשינוי בייעוץ קריירה, חדוה בראונשטיין-ברקוביץ

"יהיה מה שיהיה אני עוד אשנה... רק בגלל הרוח בתוכי במוחי בנשמתי..."


הרצון או הכורח לקדם שינוי בקריירה מעורר אצל נועצים רבים חששות, ולעיתים הם אף מבטאים העדפה להיאחז במוכר ובקיים. השילוב של עקרונות ושיטות מהגישה המוטיבציונית לשינוי (Motivational Interviewing) בייעוץ קריירה, יש באפשרותו לסייע לנועצים להתקדם לעבר מטרותיהם ולממש השינוי. באמצעות תיאור מקרה, מודגמות במאמר הנוכחי שיטות התערבות אופייניות של הגישה שהינה ממוקדת-מטופל ברוחה: חקר דילמות רוויות אמביוולנציה תוך העמקה והבנת המניעים הפנימיים לשינוי, זימון שפת שינוי לשם הנעת התהליך, וכן השגת היעדים ומימושם.

==========



ייעוץ קריירה בעידן של מעברים וצמתי שינוי


ה"מהפכה התעשייתית הרביעית", שהינה תולדה של תהליכי גלובליזציה וכלכלה נאו-ליברלית וכן של התפתחויות טכנולוגיות דיגיטליות מתוחכמת מואצות, בעלת השלכות מרחיקות לכת על עולם העבודה. זהו עולם "פלואידי" כהגדרתו של Guichard (2013), המאופיין במוביליות, ובאי וודאות גבוהות, בחוסר יציבות תעסוקתית, ובשכיחות גוברת של תת-תעסוקה (בניגוד לעולם עבודה "סולידי", יציב וניתן לניבוי, שאפיין את המאה הקודמת). כפועל יוצא של "פלואידיות" זו ושל תהליכים חברתיים ופסיכולוגיים נוספים שהתרחשו בשני העשורים האחרונים, חלו שינויים גם בעמדותיו של הפרט בנוגע למקומה של העבודה בחייו, וצמח דור אותו כינה שטרנגר (2010), דור ה"הומו-גלובליס". הקריירה של דור זה מהווה גורם מרכזי בהגדרת זהותו, ומושפעת מנורמות פוסט-מודרניות/גלובאליות המקדשות דפוסי קריירה פרואקטיביים, מוביליות תעסוקתית גבוהה, ונראות חברתית בולטת ברשתות החברתיות. ואכן, במילניום הנוכחי אנו עדים לשינויים בדפוסי הקריירה של הפרט, המאופיינים במספר הולך וגדל של מעברים, אם מתוך בחירה או בשל אילוץ. בתוך מציאות זו של שינויים ומעברים מרובים, יש החווים בלבלול ומתקשים בהגדרת יעדי השינוי, בהנעתו וביישומו בפועל, ופונים לקבלת עזרה מקצועית.

האם וכיצד תהליכים אלו משפיעים על מתן שירותי ייעוץ קריירה? חוקרים בתחום ממליצים לאנשי המקצוע להתאים את המבנה ואת תהליכי הייעוץ למציאות המשתנה תכופות, ולשים דגש על פיתוח משאבי חוסן אישיים להתמודדות והסתגלות לנוכח שינויים (Lent & Brown, 2013; Savickas, 2007). Swanson ו- Fouad (2020) אף מחדדות ומגדירות מחדש את תפקיד יועצי הקריירה ותהליכי הכשרתם בעידן הנוכחי. לדבריהן, יעדי הייעוץ אינם יכולים להיות מוגדרים עוד במונחים מבניים בלבד ( מה השינויים שרוצים להשיג - הלימה פרט-סביבה, גיבוש זהות מקצועית, עוד), אלא יש להרחיב את פורמט העבודה ולהתמקד גם בדרכים ובתהליכים לקידום השינוי שעל הפרק (על האיך והכיצד מקדמים שינוי), באמצעות שזירה של שיטות מבוססות-ראיות מתוך ארגז הכלים שמציעות גישות רלוונטיות בפסיכותרפיה.

ואכן, בעשור האחרון אנו עדים לתפיסה אינטגרטיבית של ייעוץ הקריירה ולשילוב ואימוץ עקרונות וטכניקות מתחום הפסיכותרפיה. במאמר הנוכחי אדגים זאת באמצעות הגישה המוטיבציונית לשינוי (Motivational Interviewing; MI) שפותחה על-ידי מילר ורולניק (2009). לגישה זו פוטנציאל מבטיח לסייע בהתמודדויות המורכבות מול השינויים בעולם העבודה ובדפוסי הקריירה, שכן מחקרי חלוץ מאששים את יעילותה בקידום הגדרת יעדי השינוי ומימושם בייעוץ התעסוקתי (לדוג', (Klonek et al., 2016. כמו כן, מכיוון שהגישה המוטיבציונית אינה מטא-תיאוריה אלא סט עקרונות ושיטות המאוגדים ברוחה הטיפולית (ראו להלן), יש בה מן הגמישות המאפשרת לשלב אותה במגוון התערבויות, כולל בייעוץ קריירה.

במאמר הנוכחי יוצגו רוח הגישה ועקרונותיה, וכן האתגרים של יישומה בייעוץ קריירה, בשילוב תיאור מקרה.