דליה בת 22 , חיילת משוחררת, בת לעדה האתיופית שנולדה בישראל. הבכורה מבין 3 אחים. הוריה נפרדו כשהייתה בבטן אימה ועם אביה לא גדלה ואין לה קשר איתו. שני אחיה הקטנים נולדו מגבר אחר, עימו אמה ניהלה זוגיות וגר איתם מספר שנים, עד שהתברר כי הוא נוכל וגם המשטרה מחפשת אחריו. אמה עובדת בניקיון ודליה זוכרת תמיד כי המצב הכלכלי בבית היה קשה. בעקבות כך עברה דליה להתגורר וללמוד בפנימיה מאז חטיבת הביניים.
היא סיימה 12 שנות לימוד במגמת ניהול עסקי, עם בגרות חלקית. לדבריה על רקע הקושי במתמטיקה לא השלימה דליה בגרות בהנהלת חשבונות. בצבא שירתה דליה כפקידת לשכה ועם הזמן למדה ליהנות מתפקידה. עם שחרורה מהצבא המשיכה דליה לעבוד במאפיה בה עבדה לפני גיוסה והתקדמה שם בינתיים לאחראית מחלקה.
סיבת הפנייה
דליה פנתה לייעוץ לדבריה על רקע התלבטות בין לימודי מנהל עסקים ללימודי סיעוד-
פניתי אליך משום שהחלטתי שאני רוצה לבנות את החיים שלי, את המקצוע שלי... אני מאד מאד מעוניינת להמשיך את המגמה שלי ( ניהול עסקי). לא אהבתי שום מקצוע כמו שאותו..הייתי רוצה לנהל איזשהו עסק ואני בטוחה שאני אגיע בסוף לראש הפירמידה, אני ממש נעולה על מנהל עסקים, שאוכל להצליח בחיים. אבל , מצד שני, הקושי במתמטיקה קצת מלחיץ אותי ואז קיים גם תחום הרפואה.
תהליך הייעוץ
תהליך הייעוץ כלל שיחת אינטייק להכרות, יום אבחון- שכלל מבחני כישורים, מבדקי אישיות ושאלון נטיות מקצועיות, שיחת סיכום בה ניתן לה משוב על האבחון ונדונו התוצאות והשלכותיהן על הבחירה המקצועית. נערכה שיחת מעקב טלפונית לאחר כשבועיים.
התהליך התקיים לאורך מספר חודשים בעקבות ביטולים של דליה מסיבות שונות.
ליום האבחון הראשון לא הגיעה בבוקר והודיעה כי היא חולה ונקבע מועד חדש, לאחר שבועיים. בסופו של דבר, גם שיחת הסיכום נדחתה והתקיימה רק לאחר כ4 חודשים מיום האבחון. זאת לאחר שדליה קבעה מספר פעמים וביטלה את הפגישות מטעמים של אילוצי עבודה, נעלמה לתקופה מסוימת ואז חדשה את הקשר.
באחד הימים היא שלחה לי סמ"ס: שרית בוקר טוב, זאת דליה... אני על סף ייאוש. אני חייבת כבר להתחיל ללמוד!! תוכלי לקבוע לנו פגישה לשבוע הבא בשעות הבוקר ואני אתייצב. תודה ויום טוב.
ממצאים
במבחני כישורים עלה כי דליה בעלת פוטנציאל אינטלקטואלי מעל לממוצע. היא התבלטה בעיקר בתחום המילולי ובגישתה היצירתית לבעיות. בתחום הטכני ובתפישתה המרחבית יכולותיה נמצאו כתקינות ואילו בתחום המספרי ממנו כה חששה, עם תוספת זמן, הצליחה להשיג הישגים ממוצעים. בסגנון עבודתה יכולותיה נמצאו כטובות, כך שהפגינה סדר וארגון בעבודתה, גילתה ערנות לפרטים וקצב עבודתה נמצא כמהיר.
דליה יצרה קשר זורם והפגינה שמחת חיים. היא חברותית בהתנהלותה ונמרצת. היא גם הרשימה בהישגית וניכר היה כי חשוב לה להוכיח עצמה ולהתבלט, וכבת בכורה לשמש מודל לחיקוי לאחיה הצעירים ומקור גאווה לאמה. יחד עם זאת, ניכר כי היא חשדנית באישיותה, דימויה העצמי מעט פגיע וניכר חשש מכישלונות.
באופן מפתיע בשאלון נטיות מקצועיות (עפ"י התיאוריה של רו), בלט השדה התעסוקתי הארגוני ואח"כ עלו השדות חינוך ושירותים. שדה העסקים עליו הצהירה דליה כחלום חייה, הופיע במקום הרביעי ואילו השדה המדעי לכאורה 'המתחרה' בהתלבטות בבחירה המקצועית, הופיע בפער ניכר במקום החמישי. בניתוח בחירותיה של דליה עלה כי היא נטתה לבחור במקצועות ההוראה כגון- מורה/מחנך בבית ספר תיכון/יסודי/בפנימיה/רכז שכבה /יועץ חינוכי.
בשיחת המשוב כשהצגתי לדליה את תוצאות האבחון ודנו בהן, היא הרימה עיניה ואמרה בנחרצותכן, ילדים וחינוך זה תחום שאני מאד אוהבת, אבל לא מקבלים אתיופים לעבודה בבתי ספר!. עוד היא סיפרה שבבסיס בו שירתה בצבא הודיעה לכל החיילים שתכבוש את העולם ותהיה מנהלת גדולה והם היו צוחקים עליה. העליתי את האפשרות כי מאחר שהסטטוס ויכולת ההשפעה חשובים לה, פנתה למנהל עסקים והיא הסכימה איתי. דנו בכך שאת הצורך להשפיע תוכל לממש גם בתחום החינוך, עליו לא העיזה לדבר בקול רם ולחלום. כמו כן העליתי בפניה גם את האופציה להתקדם בתחום החינוך ולהשתלב בהמשך הדרך בתפקידי ניהול. לאחר שדליה הבינה את מקור החיבור שלה למנהל עסקים ואת האפשרות לממש את צרכיה להשפעה בתחום החינוך, יכלה לשקול זאת מחדש. יחד עם זאת, היא עדיין התקשתה להאמין שבעבודה עם ילדים באוכלוסיה הכללית, תינתן הזדמנות לעבודה לבני העדה האתיופית. דנו בתחושות האפליה הגזענות כבת לעדה האתיופית ודליה הבינה שהיא עלולה להתקל בכך בתחומים שונים וחבל כי תוותר על תחום אליו נמשכת, מסיבה זו. בסוף השיחה היא אמרה: הכל תלוי ברצון שלי, זה הוכיח לי שצדקתי לגבי התחושות שלי ואני מאמינה בעצמי עוד יותר.
יחד עם זאת, לאחר כשבועיים, בשיחת המעקב הטלפונית נשמעה דליה מעט מהוססת וסיפרה שבינתיים קיבלה הצעה ללמוד בתכנית של מנהל עסקים עם תעודה של מגשרת. היא שוב הביעה חשש שלימודים בתחום החינוך לא יאפשרו לה למצוא עבודה ראויה, בעקבות תחושת האפליה ולאחר שעודדתי אותה לבחור בתחום אליו היא נמשכת, התחזק ביטחונה והיא הבטיחה לעדכן אותי בהתפתחויות.
מחשבות בעקבות תהליך היעוץ של דליה
עבורי התהליך היה מפתיע מאחר שרק בשיחת הסיכום עלה כיוון שלא דובר עליו ולא היו לו סימנים מוקדמים, ובפרט שדליה הצהירה על חיבור חזק לתחום אחר. מקרה זה מחדד את הצורך להקשיב לא רק ל'מה נאמר' אלא גם ל,מה לא נאמר' ולחשיבותם של מבחנים ושאלונים פסיכולוגיים השונים, שלעיתים מציפים מהר את הדברים הסמויים מהעין ומקצרים את הדרך לכיוון המבוקש.
במקרה של דליה שאלון הנטיות סייע להתמקד בתחום החינוך, אבל ההבנה העמוקה של הצורך בסטטוס ותחושת השליחות והרצון לשמש מודל לחיקוי, באו לידי ביטוי בשיחות ובאופן ממוקד בשאלון השלמת משפטים. ההבנה של מוטיב זה סייעה לה להתחבר למאווים הכמוסים, שלא העזה להעלות על הדעת. כמו כן מבחני כישורים ובפרט מתחום המתמטיקה חידדו כי נושא הכישורים אינו במוקד ההתלבטות וכי לא החשש ממתמטיקה מהווה את החסם המשמעותי בפני מנהל עסקים, אלא דווקא התשוקה לתחום אחר.
עוד התחדדה לי חשיבות ההבנה של תחושת האפליה בעבודה כגורם משמעותי בעבודה עם בני העדה האתיופית, גם אם היא לא מתוקשרת באופן גלוי ומדובר בנועצים שנולדו בארץ.
----------------------
· המקרה מוצג באישורה של דליה - שם בדוי.
שרית ארנון לרנר, פסיכולוגית תעסוקתית עצמאית