מדור תיאורי מקרים : סיפורה של רותם - 'השמים מתבהרים' בעזרת משימות ותרגילים - שרית ארנון לרנר

רותם (שם בדוי) בת 20, חיילת משוחררת מזה כשנה. במשפחת המוצא, הוריה כבני 50; אביה עצמאי בתחום הנגרות ואמה עוסקת באדמיניסטרציה. רותם היא הבכורה מבין שני אחים- אחיה בן 17, תלמיד.

רותם בוגרת תיכון בעלת תעודת בגרות מלאה, סיימה את הבגרויות בציון ממוצע 90. היא הרחיבה ל-5 יחידות לימוד בתיאטרון ומערכות מידע, ובמקצועות אנגלית ומתמטיקה ניגשה ל4 יחידות לימוד.

רותם רוקדת מגיל 4, והיום רוקדת בלהקה. בצבא רותם שירתה כמ"כית בנים. בעבר עבדה כקופאית בזמן החופשות מבית הספר. בשנה האחרונה החלה לעבוד באופן חלקי במזכירות ובחודש האחרון משלבת גם עבודה במלצרות.

סיבת פנייה

רותם פתחה את שיחת ההכרות ב "אין לי כיוון בכלל ורוצה להתחיל ללמוד ולא יודעת מה," ובשאלון ההכרות היא כתבה ביחס להתלבטות שלה: "אני לא יודעת מה ללמוד ובמה לעסוק. אני מנסה למצוא כיוון ואני צריכה מישהו שיכוון אותי."

מבנה הייעוץ

תהליך הייעוץ כלל שיחת אינטק להכרות, יום אבחון––שכלל מבחני כישורים, מבחני אישיות ושאלוני צרכים בעבודה ונטיות מקצועיות––שיחת סיכום בה ניתן לרותם משוב על האבחון ונדונו ממצאי האבחון והשלכותיהם על הבחירה המקצועית.

ממצאי אבחון

רותם בעלת חשיבה מסודרת ורציונלית. היא מתנסחת באופן רהוט וקולח בשפה עשירה ומבחינה באופן ענייני בין עיקר לטפל. אוצר המילים שלה גבוה מהממוצע , יכולותיה המילוליות ברמה שמעל לממוצעת, ושליטתה בשפה האנגלית ממוצעת. הבנתה החשבונית ברמה שמעל לממוצעת והיא פותרת היטב בעיות חשבוניות. כישוריה הצורניים ותפישתה המרחבית ממוצעים והיא מסוגלת לאלתר ולגלות גישה יצירתית במשימות. עם זאת, הבנתה הטכנית הינה ברמה שמעט מתחת לממוצעת. היא משקיעה מאמצים בביצוע מטלות ופועלת באופן מסודר ומוקפד. קצב עבודתה מהיר והיא יסודית ומדוייקת בסגנון עבודתה. יחד עם זאת במצבים לא מוכרים, יעילות התארגנותה עלולה להיפגע מעט.

רותם נעימה וחברותית במגעיה הבינאישיים. היא משתפת פעולה ובעלת גישה אכפתית ונכונות לעזור ולתרום לאחרים. בעלת שמחת חיים, נמרצת והישגית באופייה. היא חרוצה, ומגלה התמדה, מחויבות ורצינות במשימות שלוקחת על עצמה. יחד עם זאת, עדינה ורגישה בפנימיותה; ביטחונה העצמי אינו די מבוסס וניכר חשש מכישלונות.

בנטיותיה המקצועיות עולה העדפה לשדות שירותים ואח"כ במידה שווה: חינוך, ארגון ואומנות. הצרכים בעבודה שהיא מגדירה כחשובים לה הם: כבוד, יוקרה, ביצוע עבודות מדויקות, כסף, אחריות והישגיות.

תהליך הייעוץ

בשיחת ההכרות רותם סיפרה לי על עצמה ושיתפה אותי בהתלבטות שלה. היא ציינה שהדבר היחידי שהיא אוהבת הוא ריקוד, וכילדה חלמה להיות רקדנית ומפורסמת, ולאחרונה חשבה ללמוד קורס מדריכת זומבה. יחד עם זאת, נראה היה שקורס לא יספק אותה, ומתוך הדברים עלה כי היא אוהבת לעבוד עם אנשים וחשבה גם על כיון של חינוך והוראה. בשלב זה העליתי אפשרות לחבר בין התחומים ולשקול הוראת תיאטרון או מחול, בעקבות הניסיון בבי"ס עם תיאטרון והעיסוק בריקוד, ורותם גילתה בכך עניין.

בהמשך ניסיתי לבדוק איתה אפשרויות נוספות ושאלתי מה האנשים הקרובים אליה חושבים שמתאים לה ללמוד? רותם סיפרה כי אמהּ מאז ומתמיד חשבה שהיא מתאימה ללמוד משפטים, ואכן מאז שהשתחררה מהצבא שקלה זאת, מאחר ואוהבת לפעול לפי כללים, ולעומת זאת, אחיה הציע שתשקול לימודי פסיכולוגיה.

לאחר סיעור מוחין נוסף שערכנו, זיהינו מקצועות נוספים שרותם עשויה לגלות בהם עניין, כשהמכנה המשותף שלהם הוא עבודה עם אנשים. הצעתי לרותם לקראת הפגישה הבאה לבצע משימות בבית שפעמים רבות אני משתמשת בהן בתחילת ייעוץ:

• מילוי שאלון המבדק באינטרנט בפורטל "יורם לימודים" (שפותח ע"י פרופ' איתמר גתי וצוותו מהאוניברסיטה העברית בירושלים) שבסיומו מתקבלת רשימת מקצועות מתאימה מומלצת. במחקרים על המערכת עלה כי קבלת ההמלצות הכפילה את הסיכוי לשביעות רצון גבוהה מהמקצוע הנבחר בקרב המשתמשים. מחקרים נוספים הראו שהשימוש במערכת המבדק מקדם את המתלבטים בתהליך קבלת ההחלטות בבחירת תחום לימודים ובחירת מקצוע (גתי, 1986; גתי ושות', 2001).

• קריאה ב'ספריית המקצועות' על המקצועות בהם רותם גילתה עניין בסיעור המוחין שערכנו, כגון משפטים, הוראת מחול/תיאטרון, פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, תקשורת, מנהל עסקים, יחסים בין לאומיים ומדעי המדינה. מטרת המשימה להכיר את המקצועות יותר לעומק ולהתוודע ללימוד ולעיסוק בהם. בסיום העיון במקצועות ביקשתי שתבדוק מהם תנאי הקבלה ושתכין טבלת שיקולים בעד ונגד לכל אחד מהמקצועות. סיכמנו כי נדון בכך בפגישה שלאחר המבחנים.

מניסיוני, ביצוע המשימות והתרגילים מקדם את תהליך ההתגבשות המקצועית. השילוב של המשימות––איסוף מידע על המקצועות ולמידתו; ביצוע שאלון המבדק, שמסייע לגירוי המחשבה על השיקולים בבחירת מקצוע; והשימוש ב'טבלת הבעד ונגד', בה מועלים השיקולים בכתב––מסייע בתהליך קבלת ההחלטות ועושה את התמונה לברורה יותר. טכניקה זו מוזכרת על ידי ג'ניס ומן ( (Janis & Mann, 1977במסגרת גישתם לתהליך של קבלת החלטות. הם מתארים תהליך דומה לביצוע מאזן- כלי שמסייע בקבלת החלטות.

לאחר ביצוע האבחון ולאור מכלול הנתונים, חשבתי כי רותם אכן מתאימה לעבודה עם אנשים בתחומים הטיפוליים כגון עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה או ייעוץ חינוכי, לצד פסיכודרמה או טיפול בתנועה. נראה היה שאחיה של רותם אכן הציע כיוון מתאים, בעוד תחום המשפטים שהציעה אמה, פחות התאים לה בשל הצדדים האגרסיביים שבמקצוע שפחות מתאימים לאישיותה.

בשיחת הסיכום הפתיעה אותי רותם, מאחר ולמעשה הגיעה עם החלטה מגובשת. היא פתחה וסיפרה שהיא חושבת ללמוד פסיכולוגיה, ושיתפה כי בעקבות ביצוע שיעורי הבית ובפרט הטבלה, התגבשה לגבי הכיוון המקצועי. כמו כן סיפרה רותם כי שיתפה את בני ביתה בתהליך שעברה וקיבלה גם את תמיכתה של אמה ללימודי הפסיכולוגיה.

כששאלתי אותה לאור ההחלטה שהתגבשה, מה הציפיות שלה משיחת הייעוץ , בעצם ציינה שרצתה לשתף אותי בגילוי על עצמה וגם לקבל חיזוק מהמבחנים.

כמו כן, לדבריה, המקצוע הראשון שהמבדק הראה שמתאים לה היה פסיכולוגיה וכשביצעה את 'טבלת הבעד ונגד', בכל שאר המקצועות השיקולים נגד 'הכריעו את הכף', כך שהפסיכולוגיה בלטה לחיוב.

כאשר ניתחנו את 'טבלת שיקולי הבעד ונגד' עלה כי את מקצועות ההוראה היא פסלה משיקולים כלכליים בעיקר, ואת תחומי התקשורת, מדעי המדינה ומנהל עסקים בשל פחות מעורבות וזיקה לתחומים הנ"ל. לאחר שקראה על עבודה סוציאלית, פחות מצאה רותם עניין בלימוד התחום. מתחום המשפטים היא הסתייגה בשל ההצפה בשוק, לצד הלחץ בעבודה שפחות מתאים לאישיותה. יחד עם זאת, החיסרון שבכל זאת התייחסה אליו בהקשר ללימודי הפסיכולוגיה נגע לדרך הארוכה ולכך שכדי להיות פסיכולוג, הכרחי ללמוד לתואר שני. אולם, חסרון זה לא הרתיע אותה בכל זאת לבחור במקצוע הפסיכולוגיה, לעומת יתר המקצועות שניתחה בטבלה.

למעשה, רותם אימצה באופן טבעי ווריאציה של טכניקה ה'בעד ונגד' שנרמזת בספרות, כאשר שמה את הדגש על ה'נגד'. במאמרה של עוז (Oz, 1995) מתוארת טכניקה דומה ל'בעד ונגד', אך דווקא של השוואת החסרונות בטבלת השיקולים שמסייעת לקבלת החלטות, תוך 'התעלמות' מהיתרונות. לפי עוז, רק השוואה של מה שאנו מקריבים בקבלת החלטה מאפשרת להחליט לפי מה שאנו מעריכים במיוחד.

טכניקה זו, של השוואת חסרונות ('מחיר' או 'עלות' ההחלטה), אף מזכירה את העיקרון של טברסקי וכהנמן (Tversky & Kahaneman, 1991) על הרתיעה מהפסד ((loss aversion, בו החלטות בד"כ נעשות יותר לפי הרצון לצמצם 'מחיר' מאשר לזכות ב'רווח'. ההנחה המרכזית של עיקרון זה היא שלְחסרונות (או עלות ההחלטה) משקל רב יותר מאשר לרווחים פוטנציאליים.

בהמשך לשיחה עם רותם, הצגתי לה את תוצאות המבחנים, וחיברנו אותן למעגל חייה ולמקצועות הרלבנטיים, באופן שעלה בקנה אחד עם הבחירה המקצועית. חידדנו עוד את תחום הפסיכולוגיה ורותם התחברה ללימודי פסיכולוגיה לצורך עבודה בהמשך הדרך, בדגש על עבודה עם ילדים בתחום הקליני ו/או החינוכי.

לסיום ציינה רותם "כל מה שעשיתי עזר לגבש לאיזה כיון רוצה ללכת, שמחה שעשיתי את זה; אני יותר מגובשת על עצמי כי לא ידעתי לאן פני מועדות, התבהרו השמים ברגע".

מחשבות בעקבות תהליך הייעוץ של רותם

· חשבתי כי למעשה זו דוגמה לייעוץ שכבר בעקבות הפגישה הראשונה התרחשה 'פריצת דרך' ע"י סיעור המוחין וביצוע שיעורי בית בהמשך. לכאורה במקרה זה המבחנים היו פחות משמעותיים, אם כי השלימו את התמונה, חיזקו את הבחירה והסירו כל ספק וכך נוצר מעבר חד מ"אין לי כיוון בכלל" בתחילת הפגישה הראשונה ל"התבהרו השמים ברגע" בסוף הייעוץ.

· נוכחתי לראות גם את חשיבות ביצוע 'שיעורי הבית' שכללו את איסוף המידע על המקצועות וביצוע 'המבדק', המקדמים את תהליך הייעוץ והגיבוש התעסוקתי. אני נוהגת להציע שימוש בכלים סובייקטיביים אלו פעמים רבות, ופעמים רבות נועצים נמנעים מביצוע ומעדיפים להישען על המבחנים האובייקטיביים, גם מתוך נטייה להחצנת האחריות והאקטיביות בתהליך על היועץ, אך אין ספק ששילוב הכלים ומעורבות הנועץ בתהליך, מסייעים לגיבוש הזהות המקצועית באופן מהיר ומלא.

· יש לציין גם שלעיתים נועצים נמנעים מביצוע טבלה בשל הקושי בהמשגת השיקולים. במקרים אלו, תפקידו של היועץ לסייע כבר בשלב זה של חקירה וזיהוי השיקולים המשמעותיים ובמקרה שביצוע הטבלה מתקיים, להעמיק בניתוח היתרונות והחסרונות באופן שיסייע בבחירה המקצועית.

· עולה שאלה גם לגבי עיתוי ביצוע שיעורי הבית, פעמים רבות ממליצים, לבצע זאת אחרי תוצאות המבחנים, אך מקרה זה ומקרים נוספים שהתנסיתי בהם, ממחישים לטעמי את היעילות בביצוע מוקדם של שיעורי הבית. במידת הצורך, בהמשך התהליך, ניתן להוסיף העמקה וכלים נוספים לחקירה עצמית ועל המקצועות, כולל ראיונות עם אנשי מקצוע במקצועות הרלבנטיים.

· חשבתי גם כי היעילות בגיבוש הבחירה המקצועית של רותם, עולה בקנה אחד עם המלצותיה של עוז (Oz, 1995) להתמקד דווקא בחסרונות בתהליך קבלת ההחלטות. באופן טבעי כך פעלה רותם, ופחות התמקדה ביתרונות של החלופות השונות.

----------------------

שרית ארנון לרנר, פסיכולוגית תעסוקתית

מקורות

גתי, א. (1986/תשמ"ו). בחירת מסלול לימודים ומקצוע כתהליך קבלת החלטות. פסיכולוגיה וייעוץ בחינוך, 82-101.

גתי, א., קראוס, מ., עבר-עדני, ט. וסקה, נ. (2001). תרומתן של מערכות ממוחשבות בבחירת תחום לימודים ומקצוע. אדם ועבודה, 11, 7-36.

Janis, I. L., & Mann, L. (1977). Decision making: A psychological analysis of conflict, choice, and commitment. New York: Free Press.

Oz, S. (1995). A modified balanced-sheet procedure for decision making in therapy: Cost-cost comparisons. Professional Psychology: Research and Practice, 26(1), 78-81. doi: 10.1037/0735-7028.26.1.78

Tversky, A., & Kahneman, D. (1991). Loss aversion in riskless choice: A reference-dependent model. Quarterly Journal of Economics, 106(4), 1039-1061. doi: 10.2307/2937956