אקדמאים או הנדסאים מהפריפריה החברתית או הגאוגרפית לרוב נאלצים להתפשר בכניסתם לעולם התעסוקה, מסיבות מגוונות. לחלקם, צורך מידי בהישרדות כלכלית, חלקם בעלי תחושת מסוגלות נמוכה באשר ליכולות שלהם, הם לא נתקלו בדמות לחיקוי אשר הצליחה לפתח מסלול קריירה מעורר השראה, והוריהם אינם מתהדרים ברשת קשרים חזקה וענפה. ב-70% מהמקרים, המשרה הראשונה מנבאת את עתיד מסלול הקריירה. וכידוע, תעסוקה הולמת מהווה מנוף למוביליות חברתית. ולכן, תכנית "תופסים כיוון" מאפשרת לצעירים אקדמאים או הנדסאים תושבי הפריפריה החברתית-גיאוגרפית למצות את הפוטנציאל הטמון בהם בתעסוקה הולמת ולפתח מסלול קריירה ארוך טווח. זאת, באמצעות מודל עבודה ייחודי, לרבות, מנטור אישי, בכיר במשק הישראלי, לכל משתתף. המודל מאפשר התפתחות תהליכית לצד התנסות פרקטית והשגת תוצאות כבר במהלך התכנית.
ָָָָָָ***ָָָָ****
המקרה של אנה
אנה (שם בדוי), עלתה לארץ עם אמה ואחותה מחבר המדינות המאוחדות בשנת 2002. היא בחרה ללמוד לתואר בראיית חשבון, בתקווה שאחרי ארבע שנות לימוד היא תתקבל להתמחות באחד מהמשרדים הגדולים בראיית חשבון בישראל, אליהם נחשפה במהלך הלימודים. אנה קבעה ראיונות, התייצבה חצי שעה לפני הזמן, ענתה על כל השאלות, קיוותה, ציפתה, ופעם אחר פעם קיבלה תשובה שלילית. ארגון אחרי ארגון סגרו בפניה את הדלת. לאט לאט ומתוך ייאוש, היא החלה לחפש כל משרד קטן, קרוב לבית שרק "יסכים" לקבל אותה. ובמקביל המשיכה לעבוד למחייתה בחברה קטנה המעניקה מענה טלפוני ללקוחות במשרה זמנית, חלקית, אשר לא דורשת תואר אקדמי ובשכר נמוך.
זה הרגע בו הגיעה אלינו, לתכנית 'תופסים כיוון', תכנית למצוינות בקריירה עבור אקדמאים והנדסאים, צעירי הפריפריה . במהלך החודשים הראשונים של התכנית, אנה קיבלה כלים ותרגלה מיומנויות שונות שסייעו לה לעבור תהליכי קבלה. בשלב השני של התכנית, הותאם לה מנטור שליווה אותה. המנטור, שותף בכיר באחד ממשרדי רואי החשבון הגדולים בארץ, הכיר לה אלו תפקידים ומשרות קיימים בשוק, הדריך והכין אותה לקראת ראיונות העבודה. אנה הבינה איזה תפקיד היא רוצה, לאיזה תפקיד היא מתאימה ומה הערך המוסף שלה עבור הארגון. לאורך התכנית עבדה על חיזוק הביטחון העצמי, והיא החליטה שזה הזמן שלה ללכת הכי רחוק שהיא יכולה. לחלום ובגדול. היא הגישה מועמדות, זומנה לראיונות, בתהליך יגעה עליות ומורדות, ובסופו התקבלה לשניים מחמשת המשרדים הגדולים! כל שנותר לה היה לבחור מבין השניים.
בישראל של היום מציאת עבודה הולמת לצעירים המתגוררים בפריפריה הגאוגרפית או מגיעים מפריפריה חברתית, ללא רשת של קשרים ותמיכה משפחתית, ואפילו אם הם בעלי תואר אקדמי, זו משימה מורכבת בלשון המעטה. חלק מצעירים אלו נמצאים בתת תעסוקה – מובטלים או משתלבים במשרה שאינה הולמת את כישוריהם, השכלתם, ואת רצונותיהם, מתוך מצב של חוסר ברירה (ברקת, 2018). קבוצות פגיעות בשוק, כגון מובטלים, אוכלוסיות מודרות ומוחלשות, או כאלו שנכנסים לראשונה לשוק העבודה נוטים להתפשר, בלית ברירה, על עבודה לא יציבה המציעה שכר נמוך (Stier & Levanon, 2003). לפי מחקר של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה משנת 2008, הסיכוי של מובטלים למצוא עבודה במרכז גבוה פי 3.5 ביחס לצפון ופי 1.5 ביחס לדרום. אנו נוטים לחשוב שבקרב אקדמאים הבעיה שכיחה פחות, אך לפי מחקר של Burning Glass Technologies (2018), 40% מבוגרי האקדמיה התחילו בתפקיד ראשון שלא תאם את רמת ההשכלה שלהם. בפריפריה התופעה רווחת אף יותר, בעיקר בשל העדר רשת קשרים והצורך המיידי במקור פרנסה (OECD, 2018). שבעים אחוזים מהצעירים בתת-תעסוקה נשארו באותו המצב גם לאחר עשור. בנוסף, השינויים הדיגיטליים והגלובליזציה מחייבים שינוי בדרך החשיבה על אופן ההתנהלות בעולם התעסוקה ובהתאם, בכלים ובמיומנויות (סומך וקאדרי, 2017).
למה "תופסים כיוון"?
תכנית "תופסים כיוון" פותחה על מנת לאפשר לצעירים אקדמאים והנדסאים תושבי הפריפריה החברתית-גיאוגרפית מיצוי תעסוקתי הולם ופיתוח מסלול קריירה.
התכנית הוקמה בשנת 2013 באופקים ונולדה כמיזם "להעז ביחד" של עמותת בוגרי סיירת מטכ"ל, שהחליטו להתמקד במיזם חברתי בעיר אופקים, שם נוצרה שותפות עמוקה עם מרכז הצעירים שהציף את הפער בקרב אקדמאים תושבי העיר שגם לאחר שהתאמצו ורכשו השכלה גבוהה היו רחוקים ממיצוי הפוטנציאל האישי שלהם.
מדינת ישראל וגופים פילנתרופיים השקיעו משאבים רבים במטרה שצעירים מהפריפריה החברתית-גאוגרפית המגיעים מרקע מוחלש, ירכשו השכלה אקדמית כגורם למוביליות חברתית. כך גם הצעירים הקדישו מזמנם וממרצם. אך המציאות טופחת על פניהם עם סיום התואר. בעודם מגיעים לשלב חיפוש עבודה, הם מבינים שהתואר האקדמי לא יפתח בפניהם דלתות למשרה רלוונטית בתחומם. כך שחלק מההשקעה והמאמץ לייצר מוביליות חברתית יורדים לטמיון.
להגיע הכי רחוק שאפשר
לתוכנית שלוש מטרות:
· מיצוי הפוטנציאל ומימוש תעסוקתי הולם. משתתפי התכנית עוברים תהליך של מיקוד תעסוקתי על מנת לזקק את הנתיב המקצועי שיהלום את כישוריהם והשכלתם, ופועלים במהלך התכנית במטרה להשיג את היעד המבוקש באמצעות כלים ומיומנויות שהם רוכשים בתכנית ובאמצעות וליווי אישי וקבוצתי. בנוסף, כל משתתף מקבל מנטור מתחום עיסוקו אשר מלווה, מייעץ, תומך ומסייע בתהליך זה.
· פיתוח מסלול קריירה, או במילים אחרות: בניית אסטרטגיה לקריירה. במהלך התכנית, המשתתפים מסמנים את היעד הבא, ומתמקדים בדרך שעליהם לעשות כדי להגיע ליעדם. מתוך מחשבה על הפערים שעליהם להשלים: אלו תפקידים עלי למלא בדרך לתפקיד הנחשק? מה עלי ללמוד ועם מי כדאי לי להיפגש? לאילו קהילות להשתייך? ועוד.
· קבלת אחריות ויכולת השפעה, ברמה האישית והמערכתית. האחריות על התהליך הינה של המשתתף, מתוך תפיסה שביכולתו להנהיג שינוי בחייו, הן במסגרת התכנית והן לאחריה. חפץ ולינסקי (2007) דברו על מנהיגות הסתגלותית, על פי הגדרתה, מנהיגות הינה נקיטת פעולה ולא נובעת מסוג האישיות או עמדת הסמכות. פעולה שתביא לשגשוג באמצעות שינוי תפיסות, אמונות ודעות. הגדרה זו מרחיבה את שדה הראייה וכלי ההשפעה של האדם ומתייחסת למנהיגות כפעולה שאותה כל אדם בכל מצב יכול לבצע, לקדם או לשנות, ובכך להשפיע על חייו או על המערכת.
להיכנס למעלית החברתית
צעירים בגילאי 18-30 ולעיתים בגילאים מבוגרים יותר, נדרשים לתמיכה משפחתית וחברתית על מנת לבחון את האפשרויות העומדות בפניהם בדגש על תחום התעסוקה. תקופה זו מחייבת אותם לקבל החלטות החשובות לעתידם ולעיתים רבים מהם חווים לחץ וחרדה.כאשר מדובר על צעירים בפריפריה החברתית-גאוגרפית ניכר כי קיים מחסור בכלים מקצועיים על מנת למצוא עבודה, מחסום בשפה או היעדר כישורים למציאת תעסוקה הולמת והעדר תחושת מסוגלות אישית: חלקם חווים תחושות שליליות באשר ליכולות האישיות שלהם (סנדרוביץ ודבורקיס, 2009), אחרים עשויים להיות חסרי קודים התנהגותיים בלתי פורמליים או חסרי מידע ורשת קשרים אודות עולם התעסוקה. גם מעסיקים עשויים להפלות, במודע או שלא במודע, כאשר המועמד שונה מהם (Vance, 2016). כמו כן, צעירים אלו לרוב לא נחשפו לדמות לחיקוי, אשר הצליחה לבנות קריירה מצליחה.
התכנית שואפת לא רק לתת מענה לחסמים ולצמצם פערים אלה, אלא לייצר הזדמנויות איכותיות, באמצעות שלושה אפיקי פעולה:
· חיזוק הבטחון העצמי ותחושת המסוגלות התעסוקתית
· רכישת ארגז כלים, ידע ומיומנויות להשתלבות הולמת בתעסוקה
· חיבור לרשת קשרים חזקה והיכולת לייצר ולזכות בהזדמנויות, שעד עתה היו רחוקות מהישג ידם, ולחלקן הם כלל לא היו מודעים.
(1) חיזוק הבטחון העצמי ותחושת המסוגלות
מסוגלות עצמית עוסקת באמונה של האדם ביכולת שלו להשיג את מטרותיו או לעמוד במשימה. ככל שהמסוגלות העצמית גבוהה יותר כך האדם ישקיע מאמצים רבים יותר להשגת המטרה ולהיפך, כאשר המסוגלות העצמית נמוכה יותר כך תרד גם המוטיבציה לבצע את המשימה או להשיג את המטרה (Bandura, 1997) . בתכנית תופסים כיוון אנו מתמקדים בפיתוח כישורים אישיים רגשיים, כגון: דימוי עצמי, בניית מוטיבציה, אוריינטציית עתיד ותכנון קריירה, אמינות ונכונות למלא את משימות העבודה המצופות, חשיבה יצירתית, פתרון בעיות ויכולות דיגיטליות. המטרה היא שכישורים אלו יגבירו את תחושת המסוגלות העצמית וההישענות על המקורות והמשאבים הפנימיים של האדם, יחזקו את השליטה העצמית ואת אי-התלות באחרים, במיוחד כאשר אין לאותו אדם תמיכה או עורף משפחתי חזקים.
(2) רכישת ארגז כלים, ידע ומיומנויות
המשתתפים רוכשים כלים ומשפרים את המיומנויות על מנת לסמן את התפקיד הנכון עבורם, להגיע לריאיון עבודה ולצלוח תהליכי מיון מורכבים, להשתלב באופן מיטבי בארגון או בתפקיד חדש, ועל מנת לגבש וליישם אסטרטגיית קריירה.
תחילה, הם שואלים את עצמם שאלות על מנת לפזר את העמימות והבלבול ולהכיר את הרצונות האמיתיים שלהם המתבססים על היכולות שלהם, תחומי העניין שמעוררים בהם תשוקה, וסביבת העבודה הרצויה מבחינתם. מאפיינים אלו משתנים לאורך התפתחות הקריירה ויכולת זו של מיקוד תעסוקתי, תלווה אותם גם בהמשך הדרך. בשלב זה הם מדייקים עבור עצמם את עולמות התוכן בהם היו רוצים לעסוק, ולאחר תהליך של העמקת הידע בתחום, הכרות עם ארגונים ומשרות, הם מגדירים לעצמם את התפקידים המבוקשים.
כמו כן, הם רוכשים כלים ומיומנויות בעולם התעסוקה המשתנה, מעבר לכישורים ולניסיון הפורמליים, על העובדים לאמץ תפיסות של ניהול עצמי ולמידה מתמדת וגישות להתמודדות יצירתית ולהתמדה במצבי שינוי ועמימות, על מנת להישאר רלוונטיים בעולם התעסוקה. בתכנית רוכשים המשתתפים מיומנויות נוספות כגון: גמישות מחשבתית, יכולת לתקשר בעל פה או בכתב, הקשבה פעילה, יכולת עבודה בצוות, ניהול משא ומתן, ניהול זמן, הסתגלות לשינויים ועוד (מבוסס על O*NET content model).
(3) חיבור לרשת קשרים חזקה ומנטורינג
המעבר מסיום הלימודים האקדמיים לכניסה לשוק התעסוקה הינו משמעותי בדרך למוביליות חברתית. על פי דו"ח של ה OECD (2018), קיימת חשיבות מרבית לגורם תומך שיוכל לייעץ בנושאי קריירה ויהווה מנטור בשלב הזה, גורם שיוכל לספק מידע מדויק ומכוון עבור הצעירים לגבי הצעדים בבניית קריירה, תוך התמקדות בתחום הפרופסיונאלי.
כל משתתף בתכנית מוצמד למנטור שמותאם בקפידה לצרכיו, בהתאם לתחום העיסוק שלו. המנטור הוא בכיר בתחום בו המשתתף שואף להשתלב, ופועל בתכנית בהתנדבות. בתהליך המשותף המנטור תומך ומקשיב, מסייע בנקודות שונות בתהליך, כגון - הכנה לריאיון עבודה, מעבר על מסמך קורות חיים, מתן פרספקטיבות ופרדיגמות חשיבה שונות, העצמה וחיזוק הבטחון העצמי, ויצירת חיבורים עם גורמי מפתח נוספים בתחום. על פי ה-OECD, השמה בשלב ההתמחות מבוססת על רשת קשרים בלתי פורמאלית ומנגנון "את מי אתה מכיר?", ואם אין לך כאלו אתה נשאר מאחור. לכן בתכנית בכלל ובתהליך המנטורינג בפרט אנו שמים דגש על חשיבות החיבור לגורמי מפתח ולקהילות מתמחות, וחשוב יותר, אנו עובדים על היכולת העצמית לפתח רשת קשרים ולהיחשף להזדמנויות תעסוקה חדשות.
מודל העבודה של "תופסים כיוון"
באמצעות מודל עבודה ייחודי עוברים המשתתפים תהליך אישי ותהליך קבוצתי. המודל התבסס על מודל הפעולה של עמותת 'עולים ביחד', הפועלת לקידום סטודנטים ואקדמאיים יוצאי אתיופיה, ועם השנים התוכנית פותחה וכיום היא מכילה ארבעה שלבים מובנים, הכוללים:
שלב א' - "למקומות" - איתור וגיוס מועמדים, גיוס והכשרת מתנדבים (כחודשיים)
מתפרסם "קול קורא" להשתתפות בתכנית הן ברשתות החברתיות, ביישובי האזור הרלוונטי ובאופן פרטני לצעירים מועמדים לתוכנית. מועמדים ממלאים טפסי בקשה ועוברים תהליך מיון. במקביל, ובהתאם לתחומי הלימוד של הצעירים, מגויסים מנטורים-מתנדבים. שלב ב' - "היכון" - מכינה לתעסוקה (כחודשיים)
כל המועמדים שעברו בהצלחה את המיונים והצטרפו לתוכנית משתתפים כקבוצה ב"מכינה לתעסוקה". המכינה מעניקה כלים לכניסה לעולם העבודה, מעשירה ומקדמת את המשתתפים בבחירות הקשורות לאופק תעסוקתי. במקביל, מתגבשים המשתתפים לקבוצה חברתית ותומכת.
המכינה כוללת הרצאות וסדנאות בנושאים רלוונטיים, כגון: מיקוד תעסוקתי אישי, הכרות עם עולם המקצועות ומתן כלים לתהליך חיפוש והשתלבות בעבודה - כתיבת קורות חיים, ראיונות עבודה, מרכזי הערכה ועוד. כל מפגש משלב בתוכו מתן כלים והתנסות. המשתתפים מתרגלים כל נושא במכינה ולומדים את העקרונות של כל כלי על מנת שיוכלו להשתמש בהם בכוחות עצמם בצומת הבא שאליו יגיעו. בסדנאות המכינה משולבים מתנדבים ובהם מנהלים בכירים ואנשי מקצוע בעלי ניסיון בתחום, שמפגישים את הצעירים עם עולם העבודה האמיתי.
שלב ג' - "רוץ" - השתלבות בתעסוקה ופיתוח קריירה (כ-8 חודשים)
בשלב זה לכל משתתף מותאמת חליפת ליווי אישי הכוללת מפגשים פרטניים עם רכז הקבוצה ומפגשים אישיים עם המנטור שנבחר עבורו. המנטור מהווה כתובת חמה ותומכת, אמינה וזמינה לשאלות והתלבטויות בחיפוש העבודה, להרחבת הרישות החברתי ולחיזוק יכולות אישיות ותעסוקתיות להשתלבות מוצלחת במקום עבודה חדש. במקביל המשתתפים ממשיכים להשתתף בסדנאות המוקדשות לחיזוק המיומנויות הנדרשות בעולם העבודה המועברות על ידי מנחים מקצועיים (למשל: ניהול זמן, ניהול משא ומתן, הצגת פרזנטציות ועוד).
המשתתפים מקבלים הזדמנות להתנסות במיומנויות ובכלים במהלך הסדנאות ובפרקטיקום חברתי. בפרקטיקום החברתי הקבוצה מובילה מיזם חברתי, החל משלב גיבוש הרעיון ועד ליישומו, והוא מהווה סביבה המדמה את עולם העבודה האמיתי, בו המשתתף ירגיש בטוח להתמודד עם אתגרים וחסמים עמם הוא מתמודד או עשוי להתמודד בעולם האמיתי. דוגמאות למיזמים ופעולות התנדבות: ערב להכרות עם קהילות יזמות, ובהמשך הוקמה קהילת יזמות, מפגשי צעירים ביישוב, טיולי משפחות צעירות, סיוע לניצולי שואה ועוד.
שלב ד' - "קו הסיום"
המשתתפים רוכשים מיומנויות נדרשות ומרביתם, מעל 90% משתלבים במשרות אשר ממצות את כישוריהם והשכלתם, כמו כן, שכרם עולה בכ-100% כבר במהלך התכנית (על פי סקר שבוצע בשנת 2018 על ידי חברת בסיס להערכה עבור התכנית). בשלב זה המשתתפים הופכים לחברים בקהילת בוגרי התוכנית וסוללים דרך לצעירים אחרים הבאים בעקבותם.
ניהול התכנית במרכזים השונים בארץ מתבצע בשותפות של שני רכזים: רכז משתתפים האמון על ליווי אישי-תעסוקתי של המשתתפים ורכז מתנדבים האמון על ניהול המתנדבים והמנטורים.
מודל ההפעלה
התוכנית הינה פרי של שותפות בין מרכז הצעירים המקומי, עמותת בוגרי יחידות צבאיות מובחרות, ארגונים עסקיים, ומיזם תופסים כיוון. כל גוף הינו בעל מומחיות תוכן המאפשרת מיקוד והתמקצעות.
מרכזי הצעירים בישראל פועלים להעלות את נושא הצעירים, בגילאי 18–35, על סדר היום הלאומי ולגבש מענה כולל, מוסדר ומקיף לצורכיהם ביישובים שהם חיים בהם. המרכזים מהווים עבור הצעירים מרחב לפיתוח אישי (השכלה, קריירה ועוד), והן לשיפור החיים ביישוב ובחברה, מתוך הבנה שהצעירים הם משאב לאומי חיוני לצמיחה ולשינוי.
במסגרת התכנית מרכזי הצעירים אמונים על הקשר עם הצעירים לכל אורך הדרך. החל משלב איתור הצעירים המתאימים לתכנית אשר נמצאים בתת תעסוקה, ליווי אישי תעסוקתי, הובלת הקבוצה ומתן מענה ייחודי לכל צעיר. כמו כן, המרכז מפעיל את התוכנית ובונה קהילה מקומית שתוכל בעתיד להתמודד עצמאית עם האתגר התעסוקתי האישי והאזורי, יחד עם משתתפי ובוגרי התכנית.
עמותות בוגרי יחידות עילית צבאיות הן ארגונים ששומרים על קשר עם בוגרי היחידה לדורותיהם, ובין מטרותיהם- לפעול למען החברה בישראל. ההון האנושי בעמותה איכותי וותיקיו נמצאים בעמדות בכירות במשק הישראלי ומהווים צוהר לעולם התעסוקה. מדובר במתנדבים בוגרים ומנוסים הפרוסים במכלול רחב של תחומי עיסוק ועמדות השפעה, בעלי קשרים ענפים, יכולת מוכחת ורצון עז לפעול יחד למען שינוי חברתי אמיתי.
הליווי שמעניקים המנטורים לאקדמאים הצעירים הינו ייחודי לתוכנית, ותרומתם משמעותית עד מאד בהשתלבות הצעירים ובהכוונתם למסלול תעסוקתי הולם.
עסקים ידידים מנהלים ובכירים מתנדבים בתכנית הן כמרצים מומחי תוכן והן כמנטורים. כמו כן, הם מארחים את הצעירים במסגרת סיורים מקצועיים, בקיום מרכזי הערכה ומיון, וכמובן בחשיפה למאגר המשרות הפתוחות שלהם.
מיזם תופסים כיוון הוא השותף האחראי על הניהול המקצועי של צוות התכנית, פיתוח המודל המקצועי, הערכה ומדידה, צמיחה ותכלול התכנית. כמיזם העוסק בעולם העבודה לצד אתגרי הפריפריה, אנו נמצאים בתהליך של למידה מתמדת בעולמות התוכן בהם אנו עוסקים (עולם התעסוקה העתידי, ליווי אישי-תעסוקתי והובלת קבוצה, מנטורינג, ניהול מתנדבים) הן מהשטח והן ממומחי תוכן ומגופים רלוונטיים בארץ ובחו"ל. בהתבסס על למידה זו אנו מעדכנים את התכנים בתכנית הלימודים ואת תהליכי ההכשרה לצוות התכנית.
באמצעות שותפות זו של מספר ארגונים אשר כל אחד מתמקצע בתחום אחריותו וביחד חוברים למען מטרה חברתית משותפת, המיזם פועל כשבע שנים בשבעה מרכזי צעירים: התכנית 'להעז ביחד' פועלת באופקים, לוד וחצור הגלילית יחד עם עמותת מסדר דורשי טוב (בוגרי סיירת מטכ"ל), רחובות וטירת כרמל יחד עם עמותת שלדג, חדרה יחד עם עמותת עטלף (בוגרי שייטת 13) ובת ים יחד עם עמותת אגוז. כל מרכז נותן מענה אזורי ליישובי הסביבה. עד כה ישנם 600 בוגרים ומאות מתנדבים. בשנת 2019 צפויים להיפתח שני מרכזים חדשים וייקחו חלק בתכנית כ-230 משתתפים חדשים ו-450 מתנדבים.
נחזור לאנה
כעבור שנתיים אנה הבינה שברצונה לדייק את תחום ההתמחות שלה. בהתרגשות ובחשש היא החליטה לעשות שינוי. שינוי מושכל. כעת היא ידעה לשתף, להתייעץ, לשקול, ולא להתפשר. היא התייעצה גם עם המנטור וקיבלה החלטה, ובזכות עצמה היא הצליחה להתקבל למשרד גדול, בתחום מדויק יותר עבורה.
התכנית מעניקה כלים לכניסה לעולם התעסוקה, מיומנויות בין אישיות ויכולת להתמודד עם צמתי החלטה בטווח הקצר והארוך, מתוך תחושת מסוגלות ושיקול דעת. המשתתפים לומדים להכיר את השדה, לבנות רשת קשרים וחיבורים נכונים, ובכך, לאפשר פתיחת דלת להזדמנויות שלעיתים היו עד כה בגדר חלום.
לסיום, תעסוקת צעירים אקדמאים בפריפריה החברתית-גיאוגרפית מהווה מנוע צמיחה חברתי וכלכלי חשוב, החיוני לצמיחתה של מדינת ישראל. על כן, מהווה תכנית "תופסים כיוון" ציר מרכזי ואסטרטגי בעל תרומה משמעותית לחוסן הלאומי. אין ספק כי צעירים איכותיים שמצליחים להשתלב בעבודה בפריפריה ורובם אף נשארים להתגורר בה, מחזקים את הקהילה ותורמים לה, גם בהיותם מודל חיקוי להצלחה לצעירים אחרים.
_________________________________
אתי פרץ היימס - מנכ"לית תופסים כיוון, eti.tofsimkivun@gmail.com
מורן דורון – רכזת תוכן והכשרות, תופסים כיוון, moran.tofsimkivun@gmail.com
מקורות:
ברקת, ע. (28 מרץ, 2018.) 40% לא עובדים - אז איך האבטלה בשפל היסטורי?. גלובס
ג'וינט ישראל תבת (2019). יחד בעשייה חברתית בתעסוקה. נדלה מ: http://employment.jdc.org.il/
גורדון, ד. (2019). הפסיכולוגיה של אתלט-על. מגזין אפוק טיימס.
חפץ, ר .א., ולינסקי, מ. (2007). מנהיגות במבחן, הוצאת ידיעות ספרים
סומך, ס., וקאדרי, ח. (2017). עתיד עולם העבודה סקירת מגמות מרכזיות. בהוצאת: מכון מאיירס ג'וינט ברוקדייל
סנדרוביץ, מ' ודבורקיס, ז' (2009). למידה מהצלחות כמקור אנרגיה תעסוקתית. יועצון: העיתון האינטרנטי לצוותים טיפוליים בבתי ספר.
Bandura A. (1997). Self efficacy: The exercise of control. New York: W. H. Freeman and Co. Publishing.
OECD (2018). A broken social elevator? How to promote social mobility. Paris: OECD Publishing. Retrieved from: htpp://dx.doi.org/10.1787/9789264301085-en
Stier, H. & Levanon, V. (2003). Finding an adequate job: Employment and income of recent immigrants to Israel.”International Migration, 41(2), 81–107.
Weinberg, N. (2001). Immigrant employment and occupational mobility in a context of mass migration. Soviet immigrants in Israel. European Sociological Review, 17(2), 169-188. doi:10.1093/esr/17.2.169
Vance, J. D. (2016), Hillbilly elegy. New York: Harper Collins.
Burning Glass Technologies (2018). Underemployment - Research on the long-term impact on careers. Retrieved from: https://www.burning-glass.com/research-project/underemployment/
O*NET® (2019). The O*Net content model. Retrieved from: https://www.onetcenter.org/content.html
ความคิดเห็น