משפחה לא בוחרים, ומקצוע? סיפורו של עידו, שרית ארנון לרנר

רקע:

עידו בן 27, רווק, ונמצא בזוגיות. בת זוגו מבוגרת ממנו בשנתיים, אקדמאית ,לומדת לתואר שני ועובדת בתחום הפיננסי. במשפחת המוצא אביו קבלן שיפוצים, אימו עקרת בית. לדבריו, "אני דומה מאד לאבא בידיים ובחשיבה הטכנית, בהנהגה ובניהול ועם אמא לא חושב שחולקים יותר מדי תכונות אופי".



עידו הינו הבן הצעיר מבין חמישה אחים––אחיו הבכור (42) עובד בתחום הרכב, אחותו (40) מובטלת, האח השלישי (36) עובד יחד עם אביו בשיפוצים ואחיו הרביעי (31) עובד בתחום התיירות. עידו מתגורר כיום בבית הוריו עם האח השלישי. הוא התגורר כשנה מחוץ לבית עם חברתו דאז, ולאחר שנפרדו לפני כשנתיים שב לבית ההורים.

בהשכלתו עידו בעל 12 שנות לימוד עם בגרות מלאה בממוצע 87. הוא הרחיב מגמת אומנות וגרפיקה והשיג ציון 78 ב5 יחידות. כמו כן השיג ציון 97 ב4 יחידות אנגלית ו79 ב3 יחידות מתמטיקה.

אחרי שחרורו מהצבא למד עידו במשך שנה קורס בתחום הבנין במכללה להכשרה מקצועית, אך הפסיק עקב חוסר שביעות רצון מאיכות הקורס. כמו כן, בהמשך התחיל עידו ללמוד במשך שנה במכללה לימודי הנדסאי עיצוב מדיה, אך הפסיק גם לימודים אלו בעקבות הקורונה והצורך שלו להתמקד מקצועית.

עידו שירת שירות צבאי מלא כלוחם ביחידה מסווגת. לדבריו גילה עניין בתחושת השליחות, הכוח והיוקרה של התפקיד.

בשנה האחרונה עבד עידו כטכנאי אינטרנט, לדבריו זו עבודת פרך קשה, ללא שעות עבודה מוגדרות והיה בלחץ כל היום, ולמרות התגמול הכספי הגבוה, בחר להפסיק את עבודתו. לפני כן, עבד עידו כמנהל בר במשך שנה, אך לדבריו, עזב את העבודה כדי להתקדם בחיים. לפני כן הוא עבד במשך כשנה וחצי בשיפוצים בעסק המשפחתי של אביו, אך לדבריו העבודה הייתה קשה ופיזית וגרמה לו למתחים רבים. מוקדם יותר עבד כאחראי משמרת בחנות אדידס במשך שנה.

סיבת הפנייה:

עידו פנה לראשונה במייל בקצרה "שמי עידו ולאחרונה אני מרגיש שאני צריך ייעוץ תעסוקתי, אשמח לקבל פרטים" . לאחר ששוחחנו טלפונית והוא הגיע לייעוץ ושיתף "אני כבר בן 27 וניסיתי הרבה עבודות מאז שהשתחררתי מהצבא, אני מעונין להתקבע על כיון אחד ואותו לפתח כקריירה ולהתפרנס, אני מבולבל ומעונין לפתור את הבעיה הזו, אהבתי את השיפוצים, כולל היצירה שבדבר, אהבתי צילום ועריכת ווידאו, אבל שיפוצים לא בדיוק חלום חיי, לעבוד בעבודה כזו קשה ובצילום ווידאו שמעניינים אותי, השוק מוצף והעבודה לא מסודרת במיוחד.

אני חושב על תחום ההיטק לאחרונה, אבל לא באתי מהתחום, לא התנסיתי בו ולא יודע אם מתאים לי".

לעומת זאת, לשאלה בשאלון ההכרות –'מבין העבודות שעבדת מאיזו היית שבע רצון במיוחד?' השיב "שיפוצים עם אבא, הייתה הרגשה שאני מפתח את עצמי לקראת קריירה, לוקח על עצמי את העסק המשפחתי לידיים".

מבנה הייעוץ:

תהליך הייעוץ כלל שיחת היכרות, שיחת המשך, אבחון תעסוקתי ושיחת משוב וסיכום. בשיחת המשוב והסיכום דנו בתהליך שעבר עידו וחיברנו זאת לתוצאות האבחון ולבחירה שבחר.

באבחון התעסוקתי מערכת האבחון הממוחשבת כללה מבחני יכולות, כישורים, סגנון העבודה, נטיות תעסוקתיות ומאפיינים אישיותיים.

ממצאים עיקריים באבחון:

עידו בעל פוטנציאל אינטלקטואלי ממוצע חשיבה מאורגנת ומעשית. הוא מתנסח באופן שוטף וברור ומבחין היטב בין עיקר לטפל בדבריו. באנגלית שליטתו גבוהה מהממוצע. כישוריו בתחומים השונים- הכמותי צורני וטכני ממוצעים והוא מסוגל לפתור בעיות חשבוניות כנדרש ומתמצא בהפעלת מכשירים ומכונות.

סגנון עבודתו יעיל ומאורגן והוא פועל ביסודיות, זריזות ושיטתיות, ומקפיד על איכות הביצוע. עידו משתף פעולה ויוצר קשר ענייני וזורם במגעיו הבינאישיים. הוא חרוץ ושאפתן, בעל משמעת עצמית, ומוטיבציה להשקיע מאמצים להשגת מטרותיו ולהוכיח עצמו. יחד עם זאת פגיע וחשדן מטבעו ומתקשה לתת אמון, תוך נטייה לרצות את הסביבה ובד בבד לצבור תסכול וכעס ומתח פנימי מוגבר.

הצרכים שחשובים לו בעבודה הינם- כסף, הישגיות, ביטחון כלכלי ותעסוקתי, כבוד ויוקרה ולבסוף מגע עם אנשים. בנטיותיו המקצועיות עולה בולטות של התחומים הביצועי, יזמי ואומנותי.

תהליך הייעוץ:

בשיחת ההכרות סיפר עידו על ניסיונו בעבודה בעסק המשפחתי "נכנסתי לעבודה כי אבא רצה שאקח את המושכות ביום מן הימים. עבדתי שנה וחצי עם אבא בשיפוצים, אהבתי את התחום אבל בעבודה אבא עצבני ולחוץ. אחי גם עובד איתו כבר 12 שנה, אבל הוא 'לא יוצלח' בתחום ומקנא, כשאבא נתן לי לעשות משהו ולא לו היה הולך להתלונן לאמא".

עידו הפגין אמביוולנטיות כלפי תחום הבניין- מחד הביע ענין ומשיכה וביטחון בכישרונו, מאידך ציין שזו עבודה קשה ונרתע מעיסוק בתחום עם המורכבות המשפחתית. שיקפתי לו תחושה זו ובדקתי איתו את האפשרות של לימודי הנדסאי בנין. לדבריו "שקלתי בתקופה מסוימת לימודי הנדסאי בנין, אבל זה נפסל, אם אח שלי לא היה בתמונה, הייתי שוקל לחזור לתחום". הוא שיתף גם ביחסים במשפחה: "אמא לוקחת את הצד של אחי, הוא עבר אירוע בריאותי לפני שנתיים וחסר ביטחון, ואמא ואבא מרחמים עליו. אח שלי בא אחרי גם לקורס בבנין במכללה בה למדתי". עידו הודה שהוא בעל זיקה לתחום הבניין, אך לדבריו מרקם היחסים המשפחתיים מונע ממנו לממש זאת.

עוד הוא שיתף ביחסיו עם בת זוגתו "היא דחפה אותי לעבוד ברצינות וחשבה שזו טעות שאעזוב את העבודה כטכנאי אינטרנט, טוב לנו ביחד ורוצים להתקדם".

עידו הבהיר שהוא רוצה ללמוד מקצוע חדש וכי חשב על קורס ניהול רשתות וסייבר, אך הביע חוסר בטחון: "לא התעסקתי בזה ולא בא לי לפרוש באמצע ולהתחיל שוב מחדש". למרות שאביו דוחף אותו לכך: "יש לך ראש על הכתפיים, למה לא הייטק?". לעומת זאת חבריו ממליצים לו שיפנה לתחום צילום ועריכת וידאו לאחר שהתחבר והתנסה בתחום, אך לדבריו 'התערערתי' .

שיקפתי לעידו מחד את המעברים הרבים בתחום התעסוקתי והלימודי, לצד הצורך להתייצב כיום במיוחד לאור הקשר הזוגי והמקום בו בת זוגו נמצאת והוא הסכים איתי והביע תקווה לגלות את הכיוון המתאים לו.

סיכמנו שנפגש שוב בשבוע הבא ונמשיך לדון בדברים.

בשיחה הבאה פתח עידו ושיתף כי נפרד מחברתו מאחר וחש לחץ בשל ציפיותיה ובחר להתמקד בתהליך גיבוש עצמי בשלב זה. הוא הסביר שהרגיש צורך לרצות אותה להדביק את הקצב שלה: "אני חייב למצוא את עצמי". בדקתי איתו אם גם במערכות יחסים אחרות הוא נוטה לרצות? בעקבות שאלה זו, נראה היה שהתחילה לחלחל אצלו הבנה שהנטייה לריצוי כל המשפחה בתחום המקצועי לא מאפשרת לו בעצם בחירה חופשית.

עידו שיתף כי אביו ביקש לאחרונה לשתף אותו בפרויקט בתחום הגבס וניסה לשוחח איתו בנוכחות אימו שמיד כעסה שלא חשב על אחיו. עידו נקרע בין אימו ואביו בשל העדפתו ע"י אביו על פני אחיו: "אמא מכחישה שאחי לא מוכשר והחלטתי שאני לא נכנס לעסק הזה, משפחה לא בוחרים ועדיף לוותר על הכישרון, כי מה שמתלווה לזה זו קללה". שיקפתי לעידו את החוויה הרגשית הקשה שהוא מעביר בדבריו והוא התחבר: "אני שומע לעבוד שוב בשיפוצים ומקבל צמרמורת, זה הפך לטראומה". עידו שיתף שהוא למעשה הבן המועדף ע"י אביו ועם אימו אינו מסתדר: "תמיד התנגשויות". חשבתי שבעצם הוא חווה מול אימו חוויה של הבן הפחות מועדף מול אחיו. בררתי איתו עוד על היחסים במשפחה בין הוריו לאחיו ועלה כי האח תמיד נתפש כ'לא יוצלח בבית'. עידו נזכר שאחיו נולד עם בעיה של טונוס שרירים ונטייה להתכווצויות ואביו התקשה לקבל זאת. ההמשגה את האח כסובל מבעיה רפואית שהולידה יחס שונה משני הוריו, עזרה לו לקבל את אחיו ולהבין אותו כמישהו שלא נולד בהכרח עצלן אלא סובל מבעיה רפואית. המשגה זאת, הובילה לתחושת הקלה אצל עידו ויכולת להתחבר גם לזווית ראייתה של אימו, המגוננת על האח.

למרות תובנות אלו, עידו היה נחוש לוותר על תחום הבניין, גם כשניסיתי לבדוק האם יוכל ללמוד את התחום ולא לעבוד עם אביו ואחיו, לא ראה אפשרות כזו מאחר ולדבריו אביו יחווה זאת כבגידה. הוא ביקש לבחון תחומים אחרים וסיפר עוד כי רשם לעצמו מה הוא רוצה בעבודתו –"עבודה נקייה, שעות נוחות, יכולת להקים משפחה, כסף טוב ויצירתיות" ולדעתו תחום ההייטק עונה על כל אלו.

לאור זאת, הצעתי לו לחקור על תארים כגון הנדסת תעשיה וניהול ומערכות מידע שיש בהם גם דינאמיות כפי שהתרשמתי ממנו, בתוך תחום ההייטק, סיכמנו שנפגש שוב לאחר המבחנים ונדון בדברים.

בשיחה האחרונה עידו הפתיע אותי, הוא סיפר כי ברר על תחום הנדסת תעשיה וניהול אצל חבר שלומד את התואר "לא רואה עצמי שם, ודברתי עם אנשים שהם הנדסאיי בנין ומרוצים. הגעתי למצב שלא אכפת לי, לא אדפק בחיים בגלל המשפחה ואני אמצא את הכיוון שלי––אבא שיפוצניק ואני אהיה הנדסאי בנין". חיברתי את דבריו לקונפליקט שביטא מתחילת התהליך בין נטיות הלב לפלונטר המשפחתי והוא שיתף בבחירה לחבר גם את אימו לבחירתו. דנו בד בבד בתוצאות האבחון וכיצד הן מחזקות את בחירתו לאור כישוריו ונטיותיו הטכניות.

לסיכום הוא אמר "לפעמים חשוב לא להיות ראש בקיר, למצוא דרכים אחרות להגיע לתוצאה, יש יותר מדרך אחת להגיע אליה, לאו דווקא להיות הנדסאי בנין דרך אבא".

שבועיים אח"כ קיבלתי הודעה מעידו עם מכתב הקבלה למסלול הנדסאי בנין מהמכללה בה התחיל ללמוד בעבר וכתב אני ממש שמח ויוצא לדרך'.

חייכתי ושמחתי גם אני!

מחשבות בעקבות תהליך הייעוץ של עידו:

· מקרה זה ממחיש היטב את ההשפעה המשמעותית של המשפחה על ההתפתחות המקצועית בקרב חבריה ( Whiston & Keller (2004 בהיבטים שונים: החל מתורשה גנטית (הכישרון הטכני שעידו ירש מאביו), מבנה המשפחה וסגנון ההורות השונה של שני הוריו ביחס אליו ולאחיו בפרט, הציפיות השונות ממנות וההשלכות של אלו על הדימוי העצמי שלו .

· מקרה זה מציג היטב גם את יחסי הגומלין בין המשפחה והעבודה, כפי שמציינת ינאי (2000) משפחת המקור, המשפחה שהוא מקים ומשפחת העבודה. בהתאם לכך, העבודה מאפשרת פרנסה ותחושת שייכות, הערכה ומשמעות. ולעיתים, כשאלו חסרים, האדם ממשיך לחפש דרכים בתוך מערכת העבודה או מחוץ לה כדי להשלים צרכים. במקרה זה יחסי העבודה והמשפחה התערבבו בעסק המשפחתי וכך גם בתהליך צמיחה של עידו, הוא בחר להיפרד מחברתו ומהעסק המשפחתי אך לא מנטיית ליבו––תחום הבניין.

· במהלך הייעוץ הצטערתי בשביל עידו שמוותר על כישרון מולד ונטית לבו וניסיתי להראות לו דרכים חלופיות כיצד לא לוותר על כך. מעניין היה להתבונן על התהליך ,בו רק כשהרפיתי והשלמתי עם ויתורו, יכול היה עידו להתחבר מחדש לתחום , וכך מאחר והפסקתי להילחם בשבילו, התפנה לו מקום להילחם על עצמו.


===================