page contents

סדנאות הכנה לאזרחות לחיילים תושבי הפריפריה - אורית תורן

חיילים משתחררים תושבי פריפריה חשופים למגוון אפשרויות מועט לגבי עתידם. סדנאות הכנה לשחרור לחיילים תושבי פריפריה מאפשרות לחייל להתחיל לתכנן את עתידו טרם השחרור בנושאים הקשורים לקבלת החלטות, בחירת מקצוע, הכנה לעולם העבודה והתנהלות כלכלית. הסדנאות הן חלק מתוכנית מעטפת רב שלבית בת חמש שנים המתחילה בסדנה תהליכית, שהנושאים בה נבחרו מתוך רציונל פנימי וקשורים זה בזה ונמשכת בתמיכה מקצועית ורגשית של צוות מרכז הצעירים המקומי.

********


השחרור מהצבא מהווה צומת מרכזי לקבלת החלטות חשובות ומרכזיות בחיי חיילים משתחררים במדינת ישראל. חיילים משתחררים תושבי פריפריה חשופים למגוון אפשרויות מועט באופן יחסי לגבי עתידם האישי והמקצועי לעומת חיילים משתחררים תושבי המרכז והערים הגדולות.

עולם העבודה ושוק המקצועות היום הוא מורכב ודינאמי: ריבוי חלופות וחוסר מודעות לכל האפשרויות, ריבוי שיקולים (“איך אדע מה רלוונטי עבורי”), אי וודאות (שינויים תמידיים בתחום המקצועות, תחלופה בשוק העבודה וחוסר יכולת לצפות את העתיד), פשרות נדרשות, התערבויות שלא תמיד מסייעות (הורים, חברים, בני משפחה), ציפיות של הפרט מהבחירה וחוסר כלים בנושא. ההתמודדות היא קשה, בין היתר, כי קבלת החלטות הוא נושא שאינו נלמד בבתי הספר.

בשלב זה קיימת משמעות רבה לרכישת כלים יישומיים לביצוע תהליך קבלת החלטות בכלל ולגבי לימודים והתמודדות בעולם העבודה בפרט. ההנחה היא כי הקניית כלים אותם יוכלו חיילים משתחררים ליישם בהחלטות לגבי עתידם האישי והמקצועי ישפרו את סיכויי המוביליות החברתית של המשתחררים תוך מימוש פוטנציאל אישי והשתלבות בהצלחה בחברה הישראלית.

ארנט (Arnett, 2004)- מגדיר שלב התפתחותי של תקופת החיים 18-30, ומכנה אותה "בגרות מתהווה" (emerging adulthood). שנים אלה מוגדרות כשנים הנתפסות כחשובות עם שינויים משמעותיים בחיי הפרט. בשנים אלה מתקבלות ההחלטות החשובות הקובעות את עתיד הפרט (השכלה, עבודה, משפחה) ומעצבות את פני החברה.

בשלב זה, קיימת הזדמנות נדירה לכנס את החיילים ממש בסמוך למועד שחרורם, אל תוך "מרחב סדנאי" המאפשר להם להקדיש שבוע מלא ואינטנסיבי ללמידה, חשיבה, חקר והתלבטות. העיתוי מאפשר לצעיר להשתחרר משירותו הצבאי עם כלים המאפשרים לו את תחילת תכנון עתידו.


סדנאות הכנה לאזרחות לחיילים תושבי פריפריה

סדנאות הכנה לשחרור לחיילים תושבי פריפריה הן פרי יוזמתה של קרן גרוס שפתחה את מיזם סדנאות הכנה לאזרחות למגוון אוכלוסיות ייעודיות (חיילים בודדים, חיילים דרוזים, חיילים חרדים ואוכלוסיות מרובות המשרתות בשרות הלאומי והאזרחי) אליה חברו צה"ל, האגף והקרן להכוונת חיילים משוחררים במשרד הביטחון הרשויות המקומיות בשיתוף עם גופי ההנחיה קולות בנגב ו"תורן". משתתפי הסדנאות הם חיילים תושבי פריפריה הנמצאים בטווח של עד חצי שנה לפני שחרורם.

הסדנאות נערכות לפני השחרור מצה"ל על מנת לאפשר לחייל להתחיל לתכנן את עתידו טרם השחרור ולא "לבזבז זמן יקר" לאחר השחרור. הסדנאות נערכות ברשויות מקומיות ומועצות אזוריות בהן קיים מרכז צעירים ובו רכז חיילים משוחררים ורכז השכלה גבוהה מתוך אמונה כי החיבור לגורמים הרלוונטיים בתוך היישוב הוא חיוני להמשך התפתחותם האישית של החיילים. הסדנאות פועלות משנת 2002 ומאז ועד היום השתתפו בסדנאות כ-50,000 חיילים תושבי פריפריות.

הסדנאות נערכות ביישובים הבאים: קריית שמונה, חצור הגלילית, צפת, מעלות מ.א. מטה אשר, קריית ים, עכו, עפולה, נצרת עילית, מגדל העמק, טבריה, בית שאן, טירת כרמל, אור עקיבא, קריית מלאכי, קריית גת, שדרות, מ.א. שדות נגב, נתיבות, אופקים, דימונה, ירוחם, ערד ואילת

הסדנה מתפרשת על פני חמישה ימים רצופים, כ 35 שעות סדנה ונערכת בקבוצות הטרוגניות של כ- 15 משתתפים ונעה באופן מטרציוני על פני מספר צירי תוכן במקביל:

· קבלת החלטות

· הכוון תעסוקתי ובחירת מקצוע

· חשיפה ועידוד להשכלה גבוהה

· עולם העבודה

· התנהלות כלכלית

מטרות הסדנה:

§ העצמה אישית של כל חייל

§ מתן כלים להתמודדות עם שינויים בחיים

§ הגברת תחושת מסוגלות תוך לקיחת אחריות על התפתחותם האישית

§ הכנת החייל המשתחרר לקבלת החלטות ולתכנון עתידו באזרחות תוך התמקדות בנושא של לימודים, הכשרה מקצועית, השכלה גבוהה והכנה לחיי העבודה

§ הגברת המודעות לחשיבות ההשכלה הגבוהה, כאמצעי להתפתחות אישית ולמוביליות (ניעות) חברתית

§ הקניית שיטות וכלים מעשיים לקבלת החלטות וקביעת סדרי עדיפויות אישיים

§ אפיון סגנונות אישיים בקבלת החלטות תוך הקניית לגיטימציה חשיבתית וזיהוי יתרונות וחסרונות בסגנונות השונים

§ היכרות עם יכולות, נטיות ותחומי עניין

§ חשיפה למגוון אפשרויות לימוד ומקצועות העתיד

§ היכרות עם עולם העבודה בישראל תוך מתן כלים פרקטיים בכתיבת מסמך קורות חיים, ריאיון עבודה ומרכזי הערכה

§ הצגת מערך התמיכה היישובי בנושאי הסדנה

מאחר ומדובר בחמישה ימים רצופים ובעבודה תהליכית, יחידות הסדנה אינן בנויות כיחידות תוכן נפרדות, שנבחרו אך ורק בהתאם לצרכי המשתתפים אלא כיחידות השזורות זו בזו בתאום ובהגיון פנימי רציף. כל יחידה מהווה תשתית ליחידה הבאה אחריה: תחילה דנים בתחומי השינוי אתם מתמודדים המשתחררים ועוסקים בדרך הנכונה לשאול שאלות ולמיין מידע בהקשר של התחומים הנ"ל.

לאחר מכן ממפה כל חייל בניתוח SWOT אישי חוזקות, חולשות, אתגרים והזדמנויות. מיפוי זה מהווה בסיס להמשך העבודה. למשל: מיפוי החוזקות הוא בסיס לחקירה עצמית בעולם העבודה (כתיבת קורות חיים, ריאיון אישי ומרכזי הערכה) ולבחירת מקצוע. מיפוי החולשות הוא בסיס לשינוי אמונות דיספונקציונליות ולאימוץ אמונות חדשות מקדמות במקום הישנות המעכבות. התהליך אותו עוברים המשתתפים במהלך הסדנה הוא תהליך אישי וקבוצתי. התהליך תומך מטרה, עוסק בהעצמה, התפתחות אישית, מיקוד שליטה פנימי ולקיחת אחריות, נושא שמודגש בכל יחידת תוכן. החיילים לומדים להציב מטרות וכן להתמודד עם שינוי.

במהלך הסדנה מסיירים החיילים במשך יום שלם במוסד אקדמי קרוב למקום מגוריהם, נחשפים לסיפורים אישיים של סטודנטים תוך שימת דגש על הדרך שעברו ולתהליך קבלת ההחלטות בבחירה שבצעו, מכירים תחומי לימוד שונים ומתנסים בצדדים היישומיים של האקדמיה (נוכחות בהרצאה אקדמית, מפגש עם בכירים במוסד, פאנל סטודנטים והתנסות חווייתית בחוגי לימוד שונים).

כמו כן עוברים החיילים תכנים רלוונטיים לכניסה לעולם העבודה. עולם התעסוקה משנה פניו בלי הרף ועמו גדלה רמת הניידות של מועסקים בין תפקידים ובין מקומות עבודה ובו בזמן מתרבות הדרישות והציפיות מהעובדים. כדי לקצר ולייעל את תהליכי הקליטה וההשתלבות בתפקיד החדש, עובדים נדרשים לכישורי הסתגלות לשינויים, ליכולת למידה ולמיומנויות תקשורת.

בהתאם לדרישות ההולכות ומתרבות, חברות וארגונים רבים עורכים כחלק ממבחני המיון למשרות שונות, מרכזי הערכה, חיצוניים ופנימיים, גם לתפקידים זוטרים.

במסגרת הסדנה עוברים החיילים פעילות המדמה מרכז הערכה על שלביו השונים:

הצגה עצמית, ריאיון אישי, מבחנים בדינמיקה קבוצתית, סוגים שונים של מבחני אישיות ועוד. התנסות זאת בנוסף לניתוח המעמיק של כל שלב ומתן משוב אישי לכל חייל על תפקודו משפרת את סיכוייו בעתיד לבצע מבחנים אלה בהתאם לדרישות התפקיד אליו הוא מעוניין להתקבל.

בזמן הסדנה, עובר כל חייל שיחה אישית עם המנחה שלו. עצם השיח עם איש מקצוע, שאינו מורה הורה או חבר, מאפשר לחייל לשתף בסוגיות המטרידות אותו, להתייעץ ולהרחיב בנושאים שנידונו בכיתה מנקודת מבט אישית יותר. שיחה זו היא משמעותית ביותר ומהווה פעמים רבות פריצת דרך בתפיסות אותן מאמץ החייל כלפי העולם הסובב אותו וכלפי עתידו האישי והמקצועי.

עמוד התווך של הסדנה הוא רכז החיילים המשוחררים של מרכז הצעירים. הרכז המקומי מלווה את הסדנא במשך חמישה ימים, מכיר כל חייל באופן אישי בדגש על בניית אמון בין הרכז לבין כל חייל. המידע אודות החייל: הרקע המשפחתי, השכלתי ופרטים נוספים נקלטים במחשב המרכז ומסייעים במתן שירותי המרכז לכל חייל על פי צרכיו לחמש השנים שלאחר השחרור. כלומר, הדגש הוא על בניית תהליך מתמשך. בנוסף, נחשף החייל לכל צוות המרכז, על מנת שיבין את מהות הסיוע שיוכל לקבל מכל אחד מהם בעתיד. מדובר במעטפת ליווי מקצועית ורגשית בהתאמה אישית לכל חייל. בסיום הסדנה החייל ממשיך לקבל טיפול בכל אחד מנושאי הסדנה מצוות המרכז איש איש על פי ההתמחות הספציפית שלו: יציאה לאזרחות, השכלה, תעסוקה ועוד לפי פורמט מובנה.

לאורך השנים התבססו תכני ההנחיה על תאוריות שונות בתחום הכוון תעסוקתי וייעוץ קריירה. כיום תוכנית ההנחיה מבוססת על מודל אינטגרטיבי הנשען על התאוריות הבאות:


1. אמונות דיספונקציונליות ושיקולים בבחירת מקצוע, מודל סחל"ב (סינון , חקירה לעומק ובחירה) ולוח בו"ל בחירה (בוחרים ולומדים; גתי, 2003). אמונות או ציפיות דיספונקציונליות בכל הקשר (ולא רק בהקשר של בחירת מקצוע) הם עיוותים בתהליכי החשיבה או רעיונות לא הגוניים אשר משפיעים על התנהגות הפרט, גורמים למצוקה או תסכול ועלולים להביא לפגיעה או עיכוב בתהליך קבלת ההחלטה, או התמודדות עם שינוי כלשהו (Nevo, 1987). האמונות מתחלקות לעולמות תוכן שונים. אבחון הקושי והעלאתו למודעות הוא חצי הדרך לפתרון הקושי. עם זאת, גם לאחר ההעלאה למודעות נותר קושי משמעותי בהתמודדות הנובע מכך שבציפיות הדיספונקציונליות גרעין מסוים של אמת או הגיון. הסדנה מציעה למשתתפים רעיונות ואמונות חליפיות , בודקת מה מאיים עליהם ומעמתת את הציפייה עם המציאות.

מודל סחל"ב עוסק בבחירת שיקולים מתאימים לכל תחום החשובים למתלבט ורלוונטיים עבורו. (גתי, 2003).

סינון ואיתור קבוצה קטנה יותר של אפשרויות בחירה (תחום לימוד , מוסד לימוד וכדומה)

חקירה לעומק- בחינה של כל אחת מהחלופות המבטיחות.

בחירה- איתור החלופה הטובה ביותר מבין החלופות המתאימות בעזרת השוואה שיטתית בין החלופות (לוח בו"ל בחירה) המתאימות למתלבט על מנת לאתר את החלופה המתאימה ביותר עבורו. (גתי, 2003) .


הגישה ההתפתחותית ההקשרית הרחבה (Cinamon, 2017)

  • התפתחותית- אנו מתפתחים לקראת הבחירות שלנו מיום הלידה ועד הפרידה. לכל אחד יש קצב התפתחות שונה וכל אחד "מבשיל" בזמן אחר. "הזמן הנכון" הוא מושג יחסי.

  • הקשרית- בחירותינו קשורות להיבטים כלכליים, פוליטיים, תרבותיים ומשפחתיים, ומעוצבות על ידינו באמצעות המשמעות והפרשנות שאנו נותנים לאירועים ולסביבה.

חשוב שהפרט יפתח פרספקטיבה רחבה וביקורתית של העצמי ביחס לסביבה בו הוא חי.

  • רחבה- הבנת הפרט תעשה דרך חקירת תפקודו והדרכתו תוך התייחסות למספר תפקידי חיים בו זמנית: עבודה, משפחה, קהילה ופנאי. (Cinamon, 2017)

2. שאלון ,CAR-P המבוסס על הטיפולוגיה של הולנד לבחירת קריירה על פי שישה טיפוסי אישיות RIASEC (פייזר, 2013).

אתגרים

אחד האתגרים המשמעותיים בסדנה הוא התמודדות עם אמונות דיספונקציונליות של הצעירים כלפי עצמם וחוסר האמונה ביכולתם להתפתח ולהתקדם, המעוגנת במיעוט מודלים משמעותיים להתפתחות אישית בסביבתם הקרובה. בסדנה מתעמתים החיילים עם אמונות אלה ונחשפים לכיווניים התפתחות חדשים שלא היו חלק מעולמם עד כה, כפי שמדגימים הסיפורים הבאים:

גל בן פורת יוסף, בת 31, נולדה בחצור הגלילית. גל השתתפה בסדנה לאחר שחרורה מצה"ל ומציינת שהסדנה הייתה משמעותית ביותר עבורה:

הסדנה פתחה בפני כיווני חשיבה ואפשרויות שלא ידעתי עד אז שקיימות, בסדנה הבנתי שאני בעלת יכולות גבוהות יותר ממה שחשבתי וגרמה לי להאמין בעצמי. מיום החשיפה לאקדמיה במכללת תל חי יצאתי עם הידיעה שאני רוצה לפנות ללימודים גבוהים, הלכתי לייעוץ במרכז הצעירים לרכזת הישגים. השתתפתי בפרויקט מנהיגות צעירה של המרכז. ההיכרות עם המרכז והייעוץ שקבלתי פתחו בפני את האפשרות להיכרות עם זכויות, מלגות, לעולם האקדמיה, היכרות עם אנשים שיכולים לסייע לי בהמשך החיים בהתפתחות אישית ועוד. הייעוץ שקבלתי במרכז גרם לי בין היתר להבין שאני רוצה לעבוד עם אנשים, מתוך רצון להשפיע על חייהם ולפתוח עבורם דלתות כפי שפתחו בפני בתהליך שעברתי. החזון שלי הוא להפוך את חצור הגלילית למקום שאנשים ירצו לחיות בו ולגדל בו משפחה. כל זה לא היה מתאפשר ללא הסדנה.

גל בעלת תואר ראשון ממכללת תל חי ,שמשה בתפקידים שונים במרכז הצעירים וכיום היא מנהלת מרכז הצעירים בחצור הגלילית.

שי ועקנין, בן 30, נולד בקרית מלאכי. שי השתתף בסדנה לאחר השחרור:

הייתי תלמיד בעייתי בבית הספר, סיימתי בגרות חלקית עם 12 שנות לימוד. אני הצעיר מבין ארבעה אחים ומתוך המשפחה הקרובה (המונה עשרות בני דודים) לא היה לי מודל לחיקוי מבחינת התפתחות אישית, האקדמיה הייתה מושג רחוק ולא נגיש. אמא הייתה עקרת בית ואבא והאחים הגדולים עבדו במפעלים בסביבה. הסדנה הייתה למעשה הפעם הראשונה שנחשפתי לאקדמיה. הבנתי שאני רוצה לבחור בדרך אחרת מזו שבחרו האחים שלי. מיד אחרי השחרור הלכתי לייעוץ אצל רכזת השכלה גבוהה שסייעה לי בכל הקשור להתחלת הלימודים. הביקור באקדמיה במהלך הסדנאות והאפשרויות שהסדנה פתחה בפני, היו מבחינתי חוויה מכוננת שלא הייתה מתאפשרת ללא הסדנאות.

שי סיים בימים אלה תואר שני ועובד כעת כרכז חיילים משוחררים בקרית מלאכי.

הערכת התוכנית

במחקר שנערך בקרב משתתפי הסדנאות (N = 1315), גתי, ריזיק, וורצברגר (2013) מיפו את הקשיים בבחירת מקצוע של המשתחררים ואת תחושת המסוגלות העצמית לבחור מקצוע, בתחילת הסדנה ובסופה. נמצא כי בסיום הסדנה פחתו הקשיים שעליהם דיווחו משתתפי הסדנה לעומת תחילתה בהקשר של קבלת החלטות. בנוסף, חלה עלייה בתחושת המסוגלות העצמית שלהם לקבל החלטה לגבי בחירת לימודים ומקצוע. מאחר והסדנה נמצאה כבעלת השפעה מפחיתה קשיים נתפסים, ניתן להסיק כי רכישת כלים במהלך הסדנאות כהכנה לחיים האזרחיים מסייעת כהכנה להשתלבות באזרחות ולמוביליות חברתית בהמשך החיים.

Gati,Ryznik@Vertsberger,2013))

לסיכום

ייחודיות סדנת הכנה לשחרור לחיילים תושבי פריפריה היא מעצם היותה אבן דרך ראשונית ובסיסית בבניית תוכנית מעטפת רב שלבית בת חמש שנים. תוכנית זו מתחילה בסדנה ונמשכת בתמיכה מקצועית ורגשית של צוות מרכז הצעירים המקומי במהלך חמש שנים מיום שחרורו של החייל מצה"ל. כמו כן, הנושאים בסדנה נבחרו מתוך רציונל פנימי וקשורים זה בזה ומועברים במשך חמישה ימים בעבודה תהליכית רציפה.


בהתאם למודל האינטגרטיבי עליו מבוססת הסדנה בונים המשתתפים במהלכה "תוכנית עבודה" עתידית להתפתחות אישית לחמש שנים מיום שחרורם. תוכנית זו כוללת קביעת מטרות לגבי הנושאים הבאים: לימודים, עבודה, מגורים , משפחה ויחסים משמעותיים. בסיום הסדנה" מועבר המקל" לרכזים הרלוונטיים בתוך מרכז הצעירים להמשך טיפול בכל צעיר עפי צרכיו.


"העברת המקל" היא גם ברמה הסימבולית: מעתה ואילך צוות המרכז אמון על הייעוץ והסיוע לחייל וגם ברמה הפרקטית: מנחה הקבוצה מעביר את הידע שנצבר ואת ההתרשמות מכל חייל בהיבט של צרכיו והסיוע שעשוי להתאים לו. ידע זה נסמך על ההתנסויות בכיתה והשיחה האישית עם המנחה.

מרבית המשתתפים (מעל 70%) ממשיכים לתהליך ליווי ייעוצי מסודר אצל רכזי חיילים משוחררים ורכזי השכלה גבוהה (השייכים לתוכנית הישגים של המל"ג) במרכז הצעירים.


ההמשכיות מהווה יתרון משמעותי בתהליך. כמו כן הרכזים מסייעים לצעירים לממש את תוכנית העבודה אותה בנו במהלך הסדנה.

הסיוע הוא בעזרת כלים מקצועיים אותם רכשו הרכזים, סיוע בקבלת מלגות ועוד. תהליכי הייעוץ הנערכים במרכזים הם בעלי השפעה גדולה על כניסת הצעירים מהפריפריה למערכות ההשכלה הגבוה והלימודים. מעבר לשתי הדוגמאות שהובאו לעיל על התפתחותם של משתתפי הסדנה, רבים נוספים מבוגרי הסדנאות משמשים בתפקידים משמעותיים ומשפיעים ביישובים, הן על האוכלוסייה הצעירה והן על כלל התושבים, כמו למשל כשמונה בוגרי סדנאות המשמשים כרכזים במרכזי הצעירים וראש העיר בקרית שמונה שהשתתף בסדנה כזו עם שחרורו מצה"ל.

_____________________________

אורית תורן, "תורן" לייעוץ ארגוני והכוון  קריירה - orit.toren@gmail.com


קולות בנגב

האגף והקרן להכוונת חיילים משוחררים

קרן גרוס

בניתוח SWOT


מקורות

גתי, א. (2003). הסחל"ב- מודל לסיוע בבחירת מסלול לימודים ומקצוע. בתוך: לזובסקי, ר. ובר-אל, צ. (עורכות). מסע של תקווה: ייעוץ וחינוך בעידן של אי וודאות. (עמ' 237-264). אבן יהודה: רכס.


פייזר, ק. (2013). CAR-P – שאלון העדפות מקצועיות איפסטיבי, אדם ועבודה, גיליון 1, 31-26.

Arnett, J.J. (2004). A longer road to adulthood. In: J. J. Arnett (Ed.) Emerging adulthood: The Winding road from late teens through the twenties (pp.3-35). New York: Oxford University Press.


Cinamon, R. G. (2017). Exploration process and future plans of Arabs and Jewish Israeli young adults- Implications for career interventions. In R. G. Sultana (Ed.), Career guidance and livelihood across the Mediterranean:Challenging transitions in South Europe and the MENA Region (pp. 187-202). Boston, Sense Publishers.


Gati, I., Ryzhik, T., & Vertsberger, D. (2013). Preparing young veterans for civilian life: The effects of a workshop on career decision-making difficulties and self-efficacy. Journal of Vocational Behavior, 83, 373-385.


Hechtlinger, S., Levin, N., & Gati, I. (2019). Dysfunctional career decision-making beliefs: A multidimensional model and measure. Journal of Career Assessment, 27, 209-229.


Nevo, O. (1987). Irrational expectations in career counseling and their confronting arguments. The Career Development Quarterly, 35, 239–250.

הגלישה והקניה באתר מאובטחת בתקן

SHA-256 with RSA Encryption - 2048 bits

© כל הזכויות שמורות לאגודת אַיֶלת