page contents

על זיכרונות ילדות בגישת אדלריאנית ואפשרות השימוש בהם ביעוץ תעסוקתי-יעל הכהן; חדוה בראונשטיין-ברקוביץ

בעשור האחרון הולכת וגוברת ההכרה בהשפעתם של מאפיינים רגשיים ואישיותיים על קשיים בקבלת החלטות תעסוקתיות. לדוגמא, סקה וגתי (Saka & Gati, 2008) הציעו מודל מבוסס-ראיות לקשיים בקבלת החלטה תעסוקתית המתמקד בהיבטים רגשיים ואישיותיים. רקטור ובראון (Rector & Brown, 2008) הציגו גם הם מודל לקשיים בקבלת החלטה תעסוקתית, המבוסס על ניתוח גורמים מקיף, ומצאו כי מבין ארבעת גורמי הניבוי שלושה הינם אישיותיים-רגשיים באופיים: רגשיות שלילית, חסמים בינאישיים, והיעדר בשלות/מוכנות. בשני העשורים האחרונים מצטברות גם עדויות אמפיריות התומכות ברעיון כי לגורמי אישיות וגורמים רגשיים (לדוגמא, ביקורת עצמית, סגנון התקשרות) תרומה משמעותית בהתפתחות תעסוקתית (Braunstein-Bercovitz, 2014; (Downing & Nauta, 2010.


בעקבות שינויים שחלו בעולם העבודה, צמחו גישות שונות להתפתחות וייעוץ קריירה, העוסקות בשאלות של משמעות, מימוש זהות, ובניית העצמי במצבים של שינוי ומַעבר. מגמה זו שמה דגש על זיהוי חסמי אישיות להסתגלות תקינה לעולם העבודה, ושימוש בעקרונות של הגישה הנרטיבית ככלי לאבחון והתערבות (ליטמן-עובדיה, 2011).

אחד מנושאי הדגל של תפיסה עדכנית זו הינו מארק סביקס (Savickas), הוגה הגישה התיאורטית של הבניית הקריירה (life design). לפי גישה זו, בעולם עבודה דינמי הסתגלות תעסוקתית (career adaptability), המשקפת זמינותם של משאבי התמודדות עם מטלות התפתחותיות בעולם העבודה, היא תהליך אקטיבי ומתמשך. סביקס הגדיר ארבעה סוגי משאבים:


1. דאגה ומכוונות לעתיד: היכולת לקשר בין עבר והווה ולהביט בחיוב אל העתיד תוך הגדרת מטרות.


2. שליטה: הנטייה של הפרט לתפוס שיש לו שליטה (ולו חלקית) על מהלך ועיצוב חייו.


3. סקרנות: נטייה לחקר הסביבה ורכישת מידע על העצמי ועל הסביבה החיצונית.


4. ביטחון עצמי: תחושת מסוגלות עצמית ויכולת להתמודד עם אתגרים, מכשולים וחסמים ((Savickas, 2013

אחת ממטרות הייעוץ התעסוקתי, טוען סביקס, היא לזהות חסמים המשבשים תהליך זה ולסייע לנועץ להשתמש במשאבים הללו באופן מקדם לקראת שינוי או אתגר. סביקס משתמש בעקרונות של הגישה הנרטיבית כדי ליישם זאת בייעוץ, באמצעות הבנייה של סיפורים/תימות מרכזיים של הנועץ.


כדי להפיק ולחשוף תימות אלו משתמש סביקס בכלי שאותו פיתח, הריאיון המובנה Savickas), 2013), הכולל סידרת שאלות, בהן שאלות שעוסקות בזיכרונות ילדות, דמויות מפתח משמעותיות מהעבר, ספרים מועדפים, אמירות שעמן מזדהה הנועץ ועוד. דרך תשובות הנועץ ניתן ללמוד על סגנון חייו , לאתר תמות רוויות-בעיה המשקפות חסמים להסתגלות תקינה, ולהמירן בתמות אדפטביליות יותר.


מושג סגנון החיים (life style) לקוח מתורתו של אלפרד אדלר (Adler, 1927). בעוד שפרויד חיפש בעברם של מטופליו את הסיבות לקשייהם בהווה, אדלר האמין כי ההסבר לקשיים עכשוויים נעוץ דווקא במטרות עתידיות שאינן ברות השגה. מטרות אלה מושפעות מסגנון חיינו (עמדותינו כלפי החיים ומשימותיהם), הבאות לידי ביטוי בשלוש משימות החיים שהגדיר אדלר: זוגיות, חיי חברה, ועבודה. החשיבות המרכזית שמייחס אדלר לתפקוד בעולם העבודה הופכת את תורתו למסגרת תיאורטית רלבנטית ביותר לתחום התעסוקתי. על כן, אין פלא שניתן לזהות קווי דמיון בין עיקרי תורתו של אדלר, אבי הפסיכולוגיה האינדיבידואלית, לבין עקרונות ושיטות של גישת הבניית הקריירה של סביקס. הוא אף פירט כיצד השפיע רעיון סגנון החיים האדלריאני על התיאוריה שהגה, וסיפר כי הכלי המעשי שיצר––הריאיון המובנה–– מתבסס בחלקו על הריאיונות האדלריאניים המסורתיים, תוך התמקדות בשאלות הרלבנטיות ביותר לחוויה התעסוקתית Savickas & Watkins, 2014)).


לאחרונה, ראה אור בישראל ספרה של המטפלת האדלריאנית גיסי שריג (2016), העוסק בשימוש בזיכרונות ילדות כמטפורות לעולמם הפנימי של מטופלים. שריג קובעת שבמונחים פוסט-מודרניים, ראה אדלר בזיכרון נרטיב החותר למשמעות, ולא לאמת. נרטיב סמלי זה מעוצב על ידי המטופל כמטפורה מדויקת–וכמעט תמיד לא מודעת–לסגנון חייו, המשפיע על פעולותיו בעתיד. שריג מפרטת כיצד ניתן להשתמש בזיכרונות ילדות להשגת יעדי הטיפול המרכזיים בפסיכולוגיה האינדיבידואלית: לעזור למטופל להבין את סגנון חייו ואת הגורמים שהשפיעו על היווצרותו, וליצור בו שינוי שיתבטא במימוש האינטרס החברתי בשלוש המשימות של החיים.


במאמר זה נבקש לבחון כיצד ניתן להרחיב את השימוש בזיכרונות ילדות בייעוץ התעסוקתי עפ"י הכללים שמציעה שריג, מעבר לשימוש שעושה בהם סביקס בריאיון המובנה שפיתח, במטרה לסייע לנועץ להרחיב ולהעמיק את הבנתו בנוגע לסגנון חייו ולהשלכותיו על הבניית הקריירה שלו.

  • הליך זימון הזיכרונות לפי שריג, ״תהליך הזמנת זיכרון ילדות מוקדם מהמטופל נע מסדרה של בקשות פשוטות, המנוסחות כמעט כלאחר-יד, ועד לתהליכים מפורטים של דמיון מודרך״, והיא אכן מציעה אפשרויות לאופן הזימון. בין שני קצוות אפשריים אלה, ניכר שסביקס בוחר בהנחיה פשוטה של מסירת זיכרון והזמנת זיכרון או שניים נוספים. הליך זה, לפי שריג, הוא ״שימושי ומעשי ביותר״ (עמ' 348)

  • קריטריונים לניתוח: שריג מציגה שיטה משולבת לניתוח רצף של זיכרונות ילדות שנועדה לסייע בחשיפת סגנון החיים של המטופל (עמ' 529). בשיטה זו בוחנת שריג את רצף הזיכרונות בשתי פריזמות שונות: בראשונה–המשותף והשונה בסיפורים–היא בודקת את תכני הזיכרונות עצמם: א. מה משותף לזיכרונות. ב. מה שונה והאם יש ניגודים. ג. כיצד ניתן ליישב את הניגודים. ד. מה מוסיף כל זיכרון על הקודמים לו. מתוך אילו ניתן לבצע קריאה הוליסטית של הזיכרונות, כלומר, לפרש את ״סכום החלקים״ של הזיכרונות כמכלול ולגבש תמונה של התמות המשמעותיות.

הפריזמה השנייה–סגנון החיים העולה מן הזיכרונות–היא הפרשנית יותר מבין השתיים, ומטרתה לחשוף את עמדותיו של המטופל כלפי החיים ומשימותיהם.

היא כוללת את הקריטריונים הבאים: כוחות ומשאבים, תמונת העולם החיצוני, תמונת האחרים (תפקידם והיחסים עמם), תמונת העצמי (ערך, תפיסת כוחות תפקיד), המסקנה הקיומית (המטרה, התנאי הקיומי לתחושת שייכות, וערך עצמי), הסוגיה המאתגרת את סגנון החיים והמצבים שבהם היא עשויה לבוא לידי ביטוי.


ניתן לראות אם כך, כי בעוד שסביקס מתמקד בניתוח זיכרונות הילדות בהסתגלות התעסוקתית, על ארבעת המשאבים החיוניים להשגתה, בשיטה ששריג מציעה, ניתן לקבל תמונה רבת-היבטים של סגנון חייו של הנועץ, ולגזור השלכות מתוך ניסוח סגנון זה להתפתחות ותכנון הקריירה שלו. נראה כי שילוב של שתי שיטות עבודה אלו עשוי להניב תמונה מקיפה יותר על חייו של הנועץ.


כדי להדגים את העבודה בשילוב שתי השיטות, בחרנו להתמקד בדוגמה הלקוחה מריאיון מצולם שערך סביקס לנועצת בשם טרה (APA Videos, 2006). טרה, באמצע שנות העשרים לחייה, בעלת תואר שני בייעוץ חינוכי, מתלבטת באשר להמשך דרכה המקצועית. היא חשה חוסר סיפוק מהיבטיו האדמיניסטרטיביים הרבים של המקצוע שלמדה, ומתלבטת אם עליה לפנות ללימודי תואר טיפולי, כמו למשל תואר שני/שלישי בעבודה סוציאלית או פסיכולוגיה.

  • זימון זיכרונות הילדות של טרה: סביקס שואל את טרה: ״מה הדבר הראשון שאת זוכרת שהתרחש בחייך?״ לאחר שהיא שוטחת באוזניו את הזיכרון הראשון, הוא מבקש: ״תני לי עוד סיפור.. מה הסיפור הבא שאת זוכרת?״. לאחר שהנועצת מסיימת להשמיע באוזניו את רצף הסיפורים, הוא אומר: "אני אוהב לחזור על הסיפורים ולתת להם כותרת...אני אוהב למצוא פועל בכותרות הללו״. לבסוף, מסביר סביקס לטרה בפשטות: ״אני תמיד שואל על רגעים מהחיים...כאשר אנשים מתקשים לבחור או לקבל החלטות...זה קשור לסיפורי עבר שהם מספיק מעמיקים בכדי ללכוד את המהות של מי הם ומה הם רוצים לעשות עם חייהם״.

להלן בתִמצות הזיכרונות של טרה (לרבות הכותרות שנתנה להם הנועצת):


1. "ילדה סקרנית הורסת את החניה" (בת 4)

הדבר הראשון שאני זוכרת הוא אותי הורסת את מכונית הקדילק של אבי. העברתי את האוטו להילוך קדמי והוא עשה ״בום״ לתוך דלת החניה. אני חושבת שאחרי שעשיתי את זה הייתי מאוד מבוהלת. אני זוכרת את אמי מחבקת אותי ובודקת את מצבי כדי לוודא שאני בסדר. וכשראתה שכן, התחילה לצעוק: ״מה חשבת? למה עשית את זה??״

2. "אנשים בעמדת יתרון סובלים גם הם" (בת 12)

אני זוכרת את טקס סיום כתה ח׳. הייתי מאוכזבת שלא קיבלתי את פרס התלמידה המצטיינת, רק בגלל מצבם הכלכלי הטוב יחסית של הורי, כי המלגה נועדה לאוכלוסיות מוחלשות כלכלית...חשבתי ״זו אפליה״. מאוד כעסתי. כמעט לא הגעתי לטקס הסיום, התכוונתי למחות. בסופו של דבר הלכתי לטקס.


  • פירוש סביקס לזיכרונות טרה: בייעוץ, מקשר סביקס את חומרי הזיכרונות לדילמה התעסוקתית שמעסיקה את טרה בבואה לייעוץ: ״הילדה הסקרנית היא את״, הוא מסביר. ״ברגע זה, את מעבירה להילוך הקדמי שוב, ואת לא יודעת לאיזה כיוון הרכב ייסע. אך הפעם זה לא רכב אלא הקריירה שלך. יש לך מעט חששות שתעבירי להילוך הלא נכון ותהרסי את החיים שיכלו להיות לך עכשיו, החיים המובטחים בתור יועצת חינוכית. אבל את אישה סקרנית, ואת הולכת להעביר הילוך למרות הכל״. את חומרי הזיכרון השני הוא מפרש כך: ״את עובדת בהגנה על אנשים, אבל זו אינה רק עבודה אלא החיים עבורך. את לוחמת, מגנה נגד אפליה, נגד חוסר הוגנות, כשלא מבינים את שני הצדדים של כל סוגיה…זה הייעוד שלך". סביקס מזהה בזיכרונות של טרה (ביחד עם חומר נוסף מהריאיון המובנה) כי שתי נקודות התורפה של טרה קשורות למשאבים של שליטה (תחושת אובדן שליטה מול הרצון לשינוי) וביטחון (ספק לגבי מסוגלותה להיות מטפלת ולעמוד בלימודי התואר השלישי בפסיכולוגיה), וממקד את ההתערבות בשני היבטים אלו.

באילו אופנים יכול השימוש בשיטת הניתוח האדלריאני שמציגה שריג להעשיר את הפרשנות של הזיכרונות של טרה ולכוון למוקדים נוספים בייעוץ?


עפ"י שיטתה של שריג, על הניתוח להתייחס לרצף הזיכרונות (דומה/שונה). בזיכרון הראשון עולים בהלה וחוסר אונים מול חשש לאיבוד שליטה, והזיכרון השני מלמד כיצד היא פותרת מצב מסוג זה: היא מוצפת בכעס ומנסה לחוות תחושת שליטה בדרך של מחאה (שאינה תואמת המצב), ולבסוף מתרצה, אך נשארת ממורמרת. בנוסף, ניתן ללמוד על מאפייניהם של סגנון חייה, כמו למשל: מקורות הכוח (המשפחה התומכת), תפיסתה את העולם, יחסיה עם אחרים, ועוד.

ניתוח מובנה זה של רצף הזיכרונות, החושף את סגנון חייה של טרה ואת התנאים להתפתחותו, עוזר לחדד כמה מהשאלות המהותיות שבלב תהליך הייעוץ התעסוקתי: האם המשבר המקצועי שבו טרה שרויה כעת אכן נובע מאי התאמה של עיסוקה הנוכחי, או שאולי מדובר בביטוי של קשייה במצב שחשה אובדן שליטה בדרכה הנוכחית, והיא עלולה לבצע מהלכים חפוזים/אימפולסיביים שלא בהכרח תואמים את צרכיה האמיתיים. לחילופין, ייתכן ואכן עליה לשקול שינוי מקצועי: האם נלקחו בחשבון מגוון השיקולים הקשורים לסגנון חייה ולאופציות העומדות בפניה, או שגם כאן ייתכן ועולה דפוס לא בשל דיו של תגובות רגשיות לא כל-כך תואמות. הניתוח בשיטה זו, יכול לחדד את מוקד הייעוץ ולהציע, כאמור, כיווני חשיבה ועבודה נוספים.


לסיכום, מאמר זה הינו טעימה בלבד של שיטות אדלריאניות לניתוח זיכרונות ילדות ויישומן בייעוץ התעסוקתי. ליועצים תעסוקתיים הנמנים עם האסכולה הנרטיבית מומלץ להעמיק בטכניקת ניתוח זיכרונות הילדות שמציעה שריג בספרה, שכן זו יכולה להעשיר את ארגז הכלים שלהם. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי בסופו של דבר מדובר באופציה אחת מיני רבות לבניית סיפורו התעסוקתי של הנועץ. או, במילותיה של שריג עצמה: ״נשתמש בכלי הניתוח המתאימים לנו מתוך שאיפה להגיע לפירוש בהיר ומורכב לזיכרונות המוקדמים של מטופלינו, אבל תמיד נשאיר את הפירוש פתוח לשִכתוב של החיים. אכן, גם פירוש של זיכרון ילדות הוא נרטיב במלוא מובן המילה״.


יעל הכהן, המכללה האקדמית תל אביב-יפו

פרופ' חדוה בראונשטיין-ברקוביץ, המכללה האקדמית תל אביב-יפו


------------------------

מקורות

ליטמן-עובדיה, ה'. (2013). תיאור תחום הייעוץ לקריירה: תמונת מצב מהספרות המקצועית העדכנית. אדם ועבודה, 1, עמ׳ 3-6.


שריג, ג'. (2016). שובל ילדות שקוף: על זיכרונות ילדות בגישה אדלריאנית. תל אביב: הוצאת מכון מופת.


APA Videos\DVDs (2006). Career Counseling. Series 2 – Specific Treatments for Specific Populations. Hosted by Jon Carlson, PsyD, EdD. Mark L. Savickas, PhD. Washington, D.C.: American Psychological Association.


Adler, A. (1927). Individual psychology. Journal of Abnormal and Social Psychology, 22, 116-122.


Braunstein-Bercovitz, H. (2013). Self-criticism, anxious attachment, and avoidant attachment as predictors of career decision making. Journal of Career Assessment, 22, 176-187.


Brown, S. D., & Rector, C. C. (2008). Conceptualizing and diagnosing problems in vocational decision making. In S. D. Brown & R. W. Lent (Eds.). Handbook of counseling psychology (4th ed., pp.392-407). New York: Wiley.


Downing, H. M. & Nauta, M. M. (2010). Separation-individuation, exploration, and identity diffusion as mediators of the relationship between attachment and career indecision. Journal of Career Development, 36, 207-227.


Saka, N., Gati, I., & Kelly, K. R. (2008). Emotional and personality-related aspects of career decision-making difficulties. Journal of Career Assessment, 16, 403-424.


Savickas, M.L. (2013). The theory and practice of career construction. In S. Brown & R. Lent (Eds.), Career development and counseling: Putting theory and research to work (2nd ed). New York: John Wiley.


Savickas, M.L. & Watkins, C.E. (2014). Psychodynamic career counseling. In W. Walsh & S. H. Osipow (Eds.), Career counseling: Contemporary topics in vocational psychology (Chapter 3). Oxford: Routledge.

הגלישה והקניה באתר מאובטחת בתקן

SHA-256 with RSA Encryption - 2048 bits

© כל הזכויות שמורות לאגודת אַיֶלת