page contents

רשמים מהכנס בפדובה: "LIFE-DESIGN & CAREER COUNSELING: Building Hope and Resilience", רחל גלי צינמון

הכנס הבינלאומי של האגודה האירופאית לעיצוב תעסוקתי וייעוץ לקריירה (Life Design and Career Counseling) התקיים ביוני 2013 בפדובה, איטלהי, הטוענת להיות העיר העתיקה ביותר בצפון איטליה. זהו הכנס השני של האגודה, אשר נוסדה בשנת 2011 במטרה לקדם שיתופי פעולה אירופיים ובינלאומיים במחקרים שעניינם עיצוב חיים, ייעוץ והדרכה בהתפתחות קריירה[1].

אוניברסיטת פדובה, מן האוניברסיטאות הראשונות באירופה, והאוניברסיטה הראשונה שהשכילה להעניק תואר אקדמי לאישה בשנת 1678, ארחה את הכנס. הכנס היה מורכב ממפגשי מליאה שפתחו את כל ימי הכנס וממושבים מקבילים, כאשר לקראת סופו של כל יום נתלו פוסטרים המציגים מחקרים. פדובה, על בנייניה העתיקים, הגלידה המקומית, והאוכל המשובח היוותה תפאורה מצוינת למפגשים ולשיחות פורמאליים ולא פורמאליים, לחשיפה לרעיונות מעניינים ולהבניית הכנס כחוויה מעניינת ומשמעותית.


יצירת תקווה בְמַקום העבודה

את התרשמותי מהכנס אני בוחרת למקד בהרצאה שעסקה בנושא מרכזי של הכנס- תקווה, ובהרצאות אשר התמקדו

בהתפתחות קריירה של אוכלוסיות מוחלשות––נשים, מיעוטים ומהגרים.

שֵיין לופז (Shane Lopez), בין החוקרים המובילים בתחום התקווה, נשא את הרצאת הפתיחה של הכנס וייעד אותה לנושא של התקווה למחר–– הרווחים כבר היום (Hope for tomorrow pays off today). הרצאתו התמקדה במסר עקרי לפיו לעיסוק חיובי בעתיד ובתכנונו השפעות חיוביות על התפקוד בהווה. התקווה, החיונית לרווחה נפשית, לטענתו, מסבירה 14% מהשונות של היבטים תעסוקתיים שונים כמו: מחויבות תעסוקתית, התמדה במקום העבודה, יצירתיות, ויעילות בניצול הזמן. לדבריו, עובדים בעלי תקווה הם עובדים שמחים יותר.


הניסיון לאפיין את העובדים בעלי תקווה ורווחה נפשית מצביע על מספר התנהגויות האופייניות להם: הם עובדים היכולים לתת ביטוי לכוחותיהם, מרגישים חלק חשוב ומשמעותי בארגון, עובדים המוקפים בקולגות הדואגים להם ומתחשבים בהם, ומתרגשים מהעתיד.

הוא מציין, בהמשך לדגש היוזמתי בהרצאתו, כי לא מוצאים עבודות טובות, אלא יוצרים אותן. לפיכך, כדי שאדם יאהב את עבודתו, עליו להשתמש בכוחותיו וביכולותיו, להקיף עצמו באנשים דואגים ואכפתיים, לעצב את עבודתו כך שתתאים לו, ולחפש מנהל בעל חזון.

לופז מתייחס למאפייניהם של מנהלים הנותנים תקווה לעובדיהם ומדגיש את המאפיינים הבאים: מנהלים היוצרים התרגשות סביב העתיד, המעניקים יציבות גם בתוך שינויים, מעניקים תחושה של אמון ויוצרים תקווה וגם תחרות. מנהל אשר יצליח לעודד בעובדיו התרגשות לקראת העתיד יוכל להסתמך על נאמנותם בו ובדרכו.

ההרצאה נחתמה בהמלצות יישומיות כיצד מלמדים תקווה. לופז מציין מספר טכניקות ותרגילים העשויים לעודד אנשים לעסוק בעתידם, תרגילים המאפשרים לאדם לדמיין את עצמו בעתיד כמו: תסריט עתידי של חיי, יצירת זיכרונות עתידיים, כתוב מכתב לעצמך העתידי והשתדל לבלות זמן עם אנשים מבוגרים ממך.


תעסוקת נשים

אחד המושבים המקבילים התמקד בהיבטים עכשוויים בתעסוקת נשים. מושב זה כלל הרצאות שעסקו במחסומים מרכזיים בהתפתחות הקריירה של נשים: הטרדות מיניות, גיל והממשק שבין עבודה ומשפחה. ג'ין בימרוז (Bimrose) ייחדה את הרצאתה למקומן של הטרדות מיניות בתעסוקת נשים––דילמות אתיות והמלצות עבור יועצי קריירה. הרצאתה התייחסה לסיפורן של נשים עובדות המתארות יחס משפיל המתמקד במסרים סקסיסטיים של מעסיקים גברים, כמו גם השפלות והטרדות פיזיות. לטענתה, יחס זה מזוהה כגורם לחץ משמעותי בחיי נשים עובדות ומהווה מחסום מרכזי בהתפתחותן התעסוקתית ומפחית את שאיפותיהן התעסוקתיות. היא מתייחסת להטרדה וניצול מיני במקומות התעסוקה כפרקטיקה לשימור הסגרגציה המגדרית בעולם העבודה. סוגיה זו חמורה במיוחד עבור נשים העובדות במקומות גבריים ולא מסורתיים. לפיכך, יועצי קריירה כמו גם תוכניות לחינוך לקריירה צריכים להתייחס לנושא חשוב זה. רגישות מיוחדת להיבט זה של הטרדה מינית במקומות העבודה צריכה להיות בכל מקרה של חינוך וייעוץ לקריירה המעודדים נשים להשתלב במקצועות הנחשבים גבריים.


סו ויסטון (Whiston) התמקדה בהיבטים הקשורים להתפתחות קריירה של נשים מבוגרות. לנוכח העלייה בתוחלת החיים והצורך להמשיך ולעבוד בגילאים מבוגרים יותר על מנת לחיות בכבוד, הרי שיש הכרח להבין את המאפיינים כמו גם הקשיים והמשאבים העומדים בפני עובדים מבוגרים, בייחוד נשים. מחקרה התמקד בראיונות עומק עם חמש נשים בטווח הגילאים של 55-65. נשים אלה דווחו על הקשיים להשתלב בשוק העבודה, קשיים הקשורים לסטריאוטיפים ודעות קדומות של מעסיקים כלפי הגיל המבוגר, בייחוד של נשים. בין היתרונות ציינו הנשים את הממשק שבין עבודה ומשפחה אשר נעשה בגיל זה נוח יותר ומאפשר התמקדות מקצועית, יתרון שאינו ברור למעסיקים.


צינמון, הביב, וזיו (Cinamon, Habib, & Ziv) הציגו מחקר העוסק במשמעות של לימודים ועבודה עבור סטודנטיות ישראליות ערביות הלומדות במכללה ערבית. מחקר זה תיאר את המשמעות שיש להשכלה גבוהה עבור צעירות ערביות בישראל, ואת האופן בו הן תופסות את עתידן המקצועי. ניתוח הראיונות עם עשר צעירות ערביות בטווח הגילאים של 21-30 הלומדות במכללה ערבית ישראלית, הצביע על מרכזיותה של ההשכלה הגבוהה עבור המשתתפות. הן רואות בהשכלה גבוהה נשק באמצעותו יבססו לעצמן מקום מכובד ומעמד ראוי במשפחה ובחברה הרחבה, כמו גם כלי לסייע לחברה הערבית. השכלה גבוהה אינה כיוון התפתחות טבעי עבורן, וכולן נאלצו להיאבק על הזכות ללמוד אל מול הגברים בחייהן––אבות ובעלים.

הקמתה של מכללה ערבית בסמוך למקום המגורים מהווה משאב חשוב בניסיונות השכנוע. אמהות ואחיות מהוות מקור תמיכה חשוב נוסף בשילוב המאתגר של לימודים ועבודה, כמו גם מרצות ערביות המהוות מודל לחיקוי. כל המשתתפות מדווחת על הקושי האדיר לשלב בין לימודים ועבודה. כולן היו רוצות לממש את לימודיהן בעולם העבודה אך ברור להן שלא בהכרח תצלחנה לממש יעד זה.


מִגדר והעדפות תעסוקתיות

גתי ופרץ (Gati & Perez) הציגו בכנס מחקר שבו בחנו הבדלים מגדריים בהעדפות תעסוקתיות מ-1990 ועד 2010, בקרב 37,000 צעירים בישראל המתלבטים בבחירת תחום לימודים ומקצוע, ובפרט, את השינויים שחלו בתחום זה בעשרים השנה האחרונות. ממצאי המחקר הצביעו על צמצום משמעותי של הפערים המגדריים במרבית השיקולים, במיוחד אלו הקשורים לסטאטוס החברתי של המקצוע (למשל, סמכותיות, אפשרויות קידום, או יכולות ניהול), מה שמבטא את הנטייה הגדלה של נשים ב-2010 לחתור לתנאי עבודה טובים יותר, וליותר אחריות הקשורה בעבודה. בהיבטים אחרים, בעיקר כאלו הקשורים לתחום המדעים והטכנולוגיה, ההבדלים המגדריים נשארו כפי שהיו, כאשר גברים מעדיפים רמות גבוהות יותר של מאפיינים הקשורים לתחומים אלה. ממצאים אלו מרמזים על-כך שנשים עדיין מושפעות מסטריאוטיפים מגדריים כאשר הן בוחרות מקצוע.


תהליך הסתגלות של עולים

בוזוקשווילי ופלום (Buzukashvili & Flum) הציגו מחקר המתמקד בהתפתחות קריירה בהקשר של הגירה. שישה עשר מבוגרים צעירים שהיגרו לישראל ממדינות שונות בילדותם סיפרו בראיונות את סיפור חייהם, זכרונות מוקדמים והתמקדו בקשרים בינאישיים בעזרת מפות מרחב הקשרים. ניתוח הראיונות הצביע על מקומה החשוב של תרבות המוצא להתפתחותם והסתגלותם של הצעירים, כמו גם על תפקידם החשוב של קשרים אישיים משמעותיים. קשרים אלה עם אנשים השייכים לתרבות המקור מהווים מקור לביטחון ולתחושת שייכות וערך, ובכך מהווים משאב חשוב בתהליכי התפתחות הקריירה של מהגרים.

המחקרים שבחרתי להציג בסיכום זה של הכנס משקפים את הדגש והמסר החברתי החזק שהועבר בו. תהליכי התפתחות קריירה של הפרט מתרחשים בתוך הקשר תרבותי, פוליטי וחברתי רחב, ויש חשיבות עצומה להתייחס להקשרים אלה במחקר ובפרקטיקה. אחת ההמלצות החשובות, בעיני, בהקשר זה נתנה על ידי גישאר (Guichard) הממליץ כי לפני שיועצי קריירה ישאלו צעירים באיזה מקצוע הם רוצים לעסוק, שישאלו אותם באיזו חברה הם רוצים לחיות.

הייצוג הישראלי בכנס זה היה מרשים. אנשי אקדמיה ושדה ישראלים לקחו חלק פעיל בכנס, אשר זימן אפשרות לשיחות מקצועיות מעניינות על ההקשר הישראלי בתחום מרתק זה. מרגש במיוחד היה לראות את דור העתיד, נשים צעירות שסיימו זה עתה את הדוקטורט וכאלה שנמצאות בעיצומו, הלוקחות חלק פעיל בכנס. אין ספק, כי עלינו לפעול לקיומם של מפגשים מזינים שכאלה גם בארץ, שכן יש לנו עם מי לעשות זאת.


-------------------------

פרופ' רחל גלי צינמון, אוניברסיטת תל אביב

[1] למידע על האגודה ועל הכנס: http://larios.psy.unipd.it/conference2013/pages/zen-index.php להרצאות בווידאו ותמונות מהכנס: http://larios.psy.unipd.it/conference2013/pages/zen-photogallery.php

הגלישה והקניה באתר מאובטחת בתקן

SHA-256 with RSA Encryption - 2048 bits

© כל הזכויות שמורות לאגודת אַיֶלת