רכישת השכלה גבוהה הינה המפתח למוביליות חברתית, רווחה כלכלית ומימוש עצמי. תכנית הישגים – התכנית הלאומית להנגשת השכלה גבוהה בפריפריה של המועצה להשכלה גבוהה פועלת על מנת לאפשר לכל צעיר הזדמנות שווה לחלום ולהגשים את דרכו לאקדמיה. תוך איתור, ייעוץ וליווי אישי ומקצועי עם מעטפת רחבה עד הכניסה לשערי האקדמיה.
*****
"החינוך הוא מכשיר חברתי אשר לא ניתן להפריז בחשיבותו. מדובר באחת הפונקציות החשובות ביותר של הממשלה והמדינה. החינוך הוא חיוני לקיומו של משטר דמוקרטי חופשי, חי ומתפקד. הוא מהווה יסוד הכרחי למימושו העצמי של האדם. הוא חיוני להצלחתו ולשגשוגו של כל פרט ופרט. הוא חיוני לקיומה של חברה, שבה חיים ופועלים אנשים המשפרים את רווחתם ותורמים בתוך כך, לרווחה של הקהילה כולה". (בית המשפט העליון, מתוך נאומו של ד"ר אהרון ברק בכנס ההשכלה הגבוהה, 2013).
החיים המודרניים שזורים בדרישות ובציפיות למיומנויות הולכות ומתפתחות. רכישת ההשכלה הינה המפתח לרווחת האדם, רווחה אישית וחומרית. ההשכלה הפורמלית היא מכרעת ואין די בכישרונות מולדים. רכישת השכלה תורמת להון האנושי והתשואה להון האנושי היא שכרו של האדם המאפשר איכות חיים טובה ורמת חיים יציבה (Dobrin, 2015). המשמעות הרבה שיש להשכלה משתקפת גם בעמדות הציבור בנושא זה כאשר כמעט 90% מהציבור מודעים לחשיבותה. 88% מהאוכלוסייה סבורים כי השכלה אקדמית חשובה להצלחה בחיים (הלמ"ס, 2011).
השפעות ההשכלה הגבוהה באות לידי ביטוי, הן ברמות שביעות הרצון ורווחת הפרט והכלל והן בהיבטים הכלכליים הקשורים בהכנסותיהם של בוגרי השכלה גבוהה אל מול פרטים שלא רכשו השכלה גבוהה. בכל מדינות ה-OECD, בעלי השכלה אקדמית נהנים מהכנסות גבוהות יותר מעבודתם מאשר בעלי רמות השכלה נמוכות יותר. בקרב מדינות אלו, אדם בעל השכלה אקדמית צפוי להרוויח בממוצע 55% יותר מאשר מקבילו שסיים לימודים תיכוניים או לימודים על-תיכוניים שאינם אקדמיים (Indicators, OECD, 2012). בישראל, המצב הוא די דומה: אקדמאי עשוי להרוויח 51% יותר ממי שסיים תיכון ולא המשיך ללימודים גבוהים וכ-80% יותר ממי שלא סיים תיכון (התאחדות הסטודנטים בישראל, 2013).
למרות היתרונות הרבים שיש להשכלה הגבוהה, הדלת אליה איננה פתוחה לכלל האזרחים בצורה שוויונית. מערכות החינוך וההשכלה הגבוהה בנויות כפירמידה, כך שככל שמתקדמים במעלה המדרגות שלה שיעור העולים למדרגה הבאה קטן. כאשר מגיעים למדרגה העליונה, זו המייצגת את שיעור המתחילים בלימודים אקדמיים, מגלים כי רק כשליש משכבת הגיל מגיעים להשכלה גבוהה (מרכז אדוה, 2018), ולכך יש סיבות רבות. אחת הסיבות לכך היא השכלת ההורים: לצעיר שהוריו למדו השכלה אקדמית יש סיכוי גדול יותר ללמוד בעצמו בהשכלה גבוהה. מנתוני הלמ"ס, הסיכוי לקבלת תואר אקדמי אם שני ההורים למדו גדול פי-2.2 מאשר אם אין להורים תואר אקדמי. בקרב בני 30 שלהוריהם אין תואר אקדמי, 23% בלבד קיבלו תואר בשנת 2017 לעומת 51% מבני 30 שלפחות לאחד מהוריהם יש תואר (הלמ"ס, 2017).
גם למצב הסוציו-אקונומי השפעה רבה על הכניסה לאקדמיה: נמצא כי מצב סוציו-אקונומי נמוך מקטין את הסיכוי לרכוש השכלה (כהן-נבות, פרנקוביץ' וריינפלד, 2011). כלומר, ישנם צעירים הגדלים לתוך מציאות ברורה בה הם מתקדמים להשכלה גבוהה, וישנם צעירים המופנים באופן אוטומטי לאפיקים חלופיים. את המצב האחרון תכנית הישגים מנסה למנוע. מטרתה של התכנית היא לאפשר לכל צעיר לחלום ולשאוף להשכלה גבוהה ללא קשר למצבו הכלכלי, למצב ההשכלה של הוריו ולמיקומו הגיאוגרפי.
תכנית הישגים
בשנת 2002, הקימה המועצה להשכלה גבוהה את תכנית הישגים - התכנית הלאומית להרחבת הנגישות להשכלה גבוהה בפריפריה. התכנית פועלת כיום ב-37 ישובים בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית בישראל, מאילת ועד קריית שמונה. שותפי התכנית- קרן אדמונד דה רוטשילד, קרן גרוס ועמותת אלומה.
למה צריך את תכנית הישגים?
במהלך המפגשים שלנו עם צעירי הפריפריה החברתית והגיאוגרפית, אנו פוגשים צעירים רבים שלא מעזים לחלום, בעלי הערכה עצמית נמוכה, צעירים אשר חלקם לא נחשפו לאקדמיה וחלקם לא מאמינים ביכולתם להצליח ולהתקבל לאקדמיה בכלל ולמסלולים היוקרתיים בפרט. אחד היעדים המשמעותיים שלנו זה להנגיש את ההשכלה הגבוהה ולהגיע לצעירים הללו–– צעירים אשר מעצמם לא היו ניגשים לברר על אופציות ההתקדמות שלהם. אנו מוצאים צעירים רבים המגיעים לתכנית עם חוסר ידע בנוגע לתחומי לימוד ותוכניות מיוחדות, ואנו בהישגים מובילים אותם יד ביד, עוזרים להם לחלום ומלמדים אותם כיצד לאסוף את החומר הרלוונטי מהמדיות השונות. יחד אנו מסירים מחסומים ומעצימים את החוזקות והיכולות.
רכזי הישגים
ארבעים ושלושה רכזי הישגים פועלים מתוך מרכזי הצעירים בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית ומשמשים כמתכללים של תחום ההשכלה הגבוהה בעיר בה הם פועלים. רכזי הישגים נבחרים מתוך הישובים בהם הם פועלים, והם מגיעים לתפקיד עם חזון אמיתי וכנה לסייע לצעירים הנמצאים במקום בו הם היו שנים ספורות קודם לכן. נבחרת רכזי הישגים הם חוד החנית של החברה הישראלית והם אלה אשר באמונה גדולה בעשייתם משנים את פני החברה במדינת ישראל. תפקידם מחולק לשתי ליבות עיקריות:
· תכלול התחום ברמה העירונית, הפקת אירועים ופרויקטים על מנת להנגיש השכלה
גבוהה בעיר. הרכז מוביל שולחן עגול עירוני ונבחרות צעירים בדרך לאקדמיה. ארגון אירועי חשיפה למלגות, תחומי לימוד, מוסדות ועוד שלל פרויקטים לאורך השנה.
· ייעוץ וליווי אישי ומעמיק לצעירי העיר.
רכזי הישגים עוברים הכשרה מעמיקה ואיכותית לאורך כל שנות פעילותם. עם כניסתם לתפקיד הם עוברים קורס רכזים חדשים המתקיים במשך חודשיים. בנוסף לזה, לאורך כל השנה מתקיימות הכשרות מחוזיות וארציות אחת לחודש. הרכז מלווה על ידי מנהלת המחוז, מטה התכנית ומנהלי מרכזי הצעירים.
תהליך הייעוץ בהישגים
תהליך הייעוץ בהישגים מורכב משלושה מפגשים בני שעה, עם מרווח של כשבוע וחצי בין הפגישות. כאשר מדובר בצעיר הרחוק מעולם האקדמיה, תהליך הייעוץ יימשך על פני יותר מפגשים. רכז הישגים פותח את פגישת הייעוץ הראשונה בשיחת בירור צרכים ותיאום ציפיות הדדי מהתהליך, הצעיר מבין שהוא מתחיל תהליך משמעותי שבו הוא יקבל החלטה על הקריירה העתידית שלו, לצעיר חלק אקטיבי והכרחי בהצלחת התהליך. בשום שלב בתהליך הרכז לא אומר לצעיר מה הוא חושב שמתאים לו ללמוד אלא הוא מבהיר לו מהרגע הראשון שהוא זה שיקבל את ההחלטה כי הידע נמצא אצלו וההחלטה היא אך ורק שלו. הרכז מקבל כל צעיר ללא שיפוטיות ועם רצון גדול לסייע לו בבחירת תחום הלימוד לקראת העיסוק העתידי. הרכז עושה זאת ממקום ניטראלי ונטול אינטרסים כאשר המטרה היחידה שמלווה אותו זה להכווין את הצעיר למוסד ולתחום הספציפי המתאימים לצעיר הספציפי הנמצא מולו. הייעוץ מורכב מכלים רבים (המוצגים בתרשים הכלים) המותאמים אישית לכל צעיר.
הפגישה הראשונה הינה פגישת אינטייק. מטרת הפגישה היא להכיר את הצעיר ושהצעיר ישמע את עצמו. לפי אמונדסון "נקודת הזינוק עבור אנשים רבים בייעוץ היא לקבל את ההזדמנות לספר את סיפורם" (Amundson, 2003), ולכן פגישה זו כוללת מעבר על חייו של הצעיר מגיל ילדות – איזה ילד היה, במה אהב לשחק וממשיכה לתקופת בית הספר היסודי והתיכון. בתקופת התיכון ננסה להבין מה היו החוויות המשמעותיות מבחינת חיי החברה, תעסוקה, תנועות נוער והתחום הלימודי – לאילו מקצועות התחבר יותר ולאילו פחות, באילו מקצועות הגביר ומה הוא היה משנה.
במהלך הפגישה עוברים על עיסוקי הצעיר מגיל מוקדם ועד היום במטרה להבין לאילו חלקים בתפקיד הוא התחבר יותר ופחות. נושא המשפחה הוא חשוב וקריטי להבנת סביבת חיי הצעיר ולכן אנו מתעמקים בו ומנסים לעמוד על השיח המתנהל בבית, מה עושים ההורים, המיקום במשפחה, האם הצעיר הוא דור ראשון להשכלה גבוהה ואם בבית מעודדים אותו לפנות לאקדמיה. כמו כן, מתקיים שיח על חלומותיו ושאיפותיו ועל המקום בו הוא היה רוצה לראות עצמו בעוד כמה שנים. במהלך הפגישה הרכז יחפש את נקודות החוזק של הצעיר ויאיר אותם. בסוף הפגישה הצעיר מקבל משימות בית בהתאמה אישית וקוד לשימוש במערכת iAM Career של מכון אדם-מילא, שם הוא ימלא שאלון המבוסס על התיאוריה הטיפולוגית של ג'ון הולנד (1994,(Holland ושאלון העדפות מקצועיות נוסף המבוסס על התיאוריה של אן רו (Roe,1956).
מטרת הפגישה השנייה הינה הכרות עם נטיותיו התעסוקתיות של הצעיר. הפגישה השנייה נפתחת במעבר וניתוח של משימות הבית, תוך בחינת ממצאי השאלונים במערכת של מכון אדם-מילא. הרכז מברר יחד עם הצעיר אם יש הלימה בין ממצאי השאלונים, הכלים השונים וההכרות מהפגישה הראשונה. במידה ואין הלימה מנסים לברר ולבחון את הפערים. בסיום הפגישה השנייה, הצעיר מקבל מושג ברור יותר לגבי טיפוסי האישיות שלו והנטייה התעסוקתית שלו ומתוך זה הוא יוצא לחקר מקצועות יסודי ומעמיק באתרים מותאמים ובמערכת של אדם מילא.
מטרת הפגישה השלישית היא לבחור מקצוע ולסלול יחד את הדרך של הצעיר מהחלום ועד הכניסה לאקדמיה. לפגישה השלישית חוזר הצעיר עם תוצאות מצומצמות של החקר שערך ויחד עם הרכז מתחילים לברר את השיקולים אשר מנחים את הצעיר בבחירת תחום הלימודים, המוסד האקדמי והדרך אשר על הצעיר לעבור כדי להגיע אל שערי האקדמיה. בנוסף, מופנה הצעיר לשיחות עם סטודנטים הלומדים את תחומי הלימוד אשר לגביהם הוא מתלבט ואנשי מקצוע מהתחום. הרכז יסביר לצעיר שאין כמו מראה עיניים ויציע לו לבקר במספר מוסדות כדי לקבל החלטה סופית.
בסיום תהליך הייעוץ, הצעיר יוצא עם מפת קריירה שהפיק עבורו הרכז, המפה כוללת סיכום ותוצאות כל הכלים שנעשו על ידי הצעיר ועם תכנית מפורטת של הדרך שעליו לעבור עד לכניסתו ללימודי תואר ראשון.
סיכום
בשנת 1966 נחתמה האמנה הבינלאומית לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות (ICESCR). בבואה של הוועדה לדון בזכות להשכלה גבוהה, היא העמידה במרכז את עקרון הנגישות השווה. עקרון זה מבטא את חובת המדינה לפתח ולקיים מערכת השכלה גבוהה שהכניסה אליה מותנית ביכולת לימודית אישית בלבד, ולא במאפיינים קבוצתיים כלשהם, כדוגמת מצב כלכלי או שייכות תרבותית, עדתית או לאומית של המועמדים (מרכז אדוה, 2007). תהליך הייעוץ של תכנית הישגים מושתת על עקרון הנגישות השווה. מטרתו לצמצם את הפערים החברתיים כמה שניתן ולאפשר לכל צעיר את האפשרות לקדם את עצמו ולרכוש השכלה ותעסוקה הולמת בהתאם. התהליך סדור ומובנה אך יחד עם זאת מותאם באופן אישי ומדויק לכל צעיר. לרכז הישגים כלים מיוחדים וספציפיים עבור צעירים המתקשים לפתח שיח, כגון: קלפי שיקוף, כלי אמ"ת, שינוי נרטיב ועוד. הייעוץ בהישגים הינו ללא עלות לפונה מתוקף היותה תכנית לאומית של המועצה להשכלה גבוהה.
המשך הליווי: הקשר בין הרכז לצעיר אינו מסתיים עם סיום תהליך הייעוץ. הצעיר ילווה עד הכניסה לתואר באמצעות פרויקטים רבים שיוזם הרכז לטובת צעירי העיר כגון: פאנלים של סטודנטים ואנשי מקצוע, סדנאות קבוצתיות לסיוע בהעלאת הביטחון העצמי וקבלת החלטות, ערבי שיח עם צעירים מעוררי השראה שהגיעו לאקדמיה, סדנאות הכנה לאקדמיה, ערבי חשיפה לתוכניות מיוחדות ומלגות, קורסי פסיכומטרי ואמי"ר מסובסדים, חיזוק אסטרטגיות למידה וכישורים ועוד מעטפת רחבה שנועדה לסייע לצעירי הפריפריה החברתית והגיאוגרפית למצוא את דרכם ולקבל החלטה איכותית ומושכלת בדרך אל התואר.
מתוך הצעירים בתכנית, 74% הינם דור ראשון להשכלה גבוהה. תכנית הישגים פוגשת בכל שנה כ - 8,000 צעירים בפרויקטים שונים מתוכם כ-3,000 צעירים חדשים עוברים תהליך ליווי פרטני. מסקר שבוצע לאחרונה עולה כי שליש מהצעירים משתלבים באקדמיה בשנה שלאחר הליווי, עוד כ-10% משלימים נתוני קבלה, ועוד כ-10% בוחרים בתחום לא אקדמי. החל משנת הלימודים הבאה (תש"פ) יינתן מענה ייחודי לצעירים חרדים.
____________________________
גליה הרצוג - מ"מ רכזת תכנית הישגים בבאר שבע - galyah@post.bgu.ac.il
בת אל סלפטי, מנהלת אזור דרום, תכנית הישגים - Batel@aluma.org.il
מקורות
התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל (2013). השכלה גבוהה בישראל ובמדינות ה-OECD: מבט השוואתי, נדלה מ- http://din-online.info/pdf/std1.pdf
מרכז אדוה (2007), הזכות להשכלה גבוהה, נדלה מ:
מרכז אדוה (2017), תמונת מצב חברתית 2018,:
כהן נבות מ., אלנבוגן-פרנקוביץ, ש. וריינפלד, ת. (2011). הנשירה הגלויה והסמויה בקרב בני נוער, דוח מחקר של ג'וינט – מכון ברוקדייל ומרכז מידע ומחקר כנסת ישראל.
הלמ"ס (2013), הסקר החברתי 2011, פרסום מספר 1518, ירושלים.
הלמ"ס (2017), מתוך מצגת סטטיסטיקל של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של שנת 2016/2017. נדלה מ- https://old.cbs.gov.il/statistical/stat168_h.pdf
קלינוב, ר. (2014) כלכלת חינוך. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה
Amundson, N. E. (2003). Active engagement: Enhancing the career counselling process. Richmond, BC: Ergon Communications.
Dobrin, N. (2015). Equal Opportunities in Education: Demographic and Socio-Economic Barriers (Vol. 91). הלמ"ס. Retrieved from https://www.cbs.gov.il/he/publications/DocLib/pw/pw91/pw91.pdf
O.E.C.D. (2012). Education at a glance 2012. Editions OECD. Retrieved from https://www.oecd.org/education/highlights.pdf
Roe, A. (1956). The psychology of occupations. New York: John Wiley & Sons.
Comments