פרק 17 - סיוע בהשתלבות בלימודים ועבודה לבעלי לקויות למידה ב”רופין לקריירה”, וזכויות בביטוח הלאומי

ענת רונאל מטלון מראיינת את גלית נעים- מנהלת וממייסדות  המרכז "מרופין לקריירה"- המלווה צעירים עם הפרעת קשב ו/או לקויות למידה להתפתחות אישית, למידה, עצמאות וקריירה ומעניק הכשרה מקצועית בהתאמה אישית, ואת זהבית בורט- עו"ס בביטוח הלאומי, מנהלת תחום השיקום בסניף חדרה.

"מרופין לקריירה" הנמצא במכללה הטכנולוגית רופין, הוקם לפני 13 שנה, ופועל ללא מטרות רווח, מתוך רצון להוביל שינוי ושוויון חברתי.

גלית נעים, מנהלת המרכז, היא יועצת חינוכית שחינכה שנים רבות בבית ספר לחינוך מיוחד, בו סייעו לבוגרים בהשתלבות בצבא. קציני המיון התאימו לכל אחד תפקיד בצבא ובכך אפשרו להם חווית הצלחה. אחרי השירות כשרצו להשתלב בלימודים ועבודה, לא תמיד בחרו במקומות מתאימים להם ורבים נשרו מהמסגרות הרגילות.

המרכז הוקדם כדי לאפשר לבעלי קשיים לימודיים ואחרים, השתלבות בלימודים ועבודה. חלק מהתלמידים היו בחינוך מיוחד וחלק במסגרות רגילות בכיתות קטנות.

בחלק הראשון של התוכנית, שנת המכינה, הם מקבלים גם כלים ללמידה וגם כלים רגשיים.

בהשקעה שלהם ובהנגשה ועזרה מצד הצוות, מתמקדים בצמיחה ותחושת מסוגלות אישית, שידעו שהם יכולים להצליח. במקביל גם עוברים תהליך של בירור (מה הכוחות שלי / האתגרים שלי) והכוון תעסוקתי אישי.

התלמידים לומדים מקצועות ליבה כמו מתמטיקה, אנגלית ויישומי מחשב, וכן אסטרטגיות למידה.

לכל משתתף יש יועצת אישיתהמלווה אותו במהלך השנתיים וחצי של התכנית. במפגשים שבועיים מסייעת להתמודד עם הקשיים והתסכולים ותומכת בהצבת מטרות.

במסגרת ההכנה לשוק העבודה יוצאים גם לסיורים וראיונות אישיים להכרת מקצועות ותפקידים ומקבלים גם קורסים להתנסויות כדי שהבחירה הסופית שלהם תהיה באמת מושכלת.

לדוגמא, מישהי שרצתה לעסוק בעיצוב ולקחה קורס "מבוא לעולם העיצוב" שבסופו הבינה שמה שבאמת היא זקוקה לו זו עבודה בידיים עם חומרים, ופנתה ללימודי תדמיתנות ותפירה.

התמיכה הקבוצתית בתהליך מאד תורמת להתקדמות האישית.

בשנה הראשונה התלמידים מתחזקים מאד ומקבלים בטחון בעצמם וביכולותיהם, אחרי שחשבו שלא יצא מהם כלום, בין השאר כי נמצאים בחברת השווים להם, לומדים עם אנשים שלכל אחד מהם יש את הקושי שלו את האתגרים והחוזקות שלו, ו"פתאום אתה לא צריך להסתיר שום דבר..."

חלק מהבוגרים הולכים להכשרות מקצועיות וחלק ללימודים אקדמיים, הם ממשיכים לקבל ליווי גם בשנה השניה אם הולכים ללמוד במקומות אחרים. בעזרת אגף השיקום בביטוח הלאומי הם מקבלים גם סיוע במציאת עבודה ואף מעקב בהשתלבות במקום העבודה.

.

תחום השיקום בביטוח הלאומי מטפל באוכלוסייה של אנשים עם נכות, נפגעי עבודה, אלמנים ואלמנות, נפגעי פעולות איבה וגם בוגרים עם לקויות למידה והפרעות קשב - מרמה מסוימת הפוגעת בתפקוד והשתלבות בעבודה.

כדי להיות זכאי לסיוע צריך להגיע  לוועדות הרפואיות בביטוח הלאומי עם מסמכים מנוירולוג או מפסיכיאטר ו/או דוחות פסיכולוגים. אבחון המעיד על הפרעת קשב, דוחות חינוכיים שמעידים לימודים בכיתה מיוחדת, או על קבלת הנגשות ותמיכות.

ניתן לקבל סיוע אישי חינם בהגשת תביעה מ"יד מכוונת"- שהוא גוף בתוך הביטוח הלאומי המסייע בהגשת התביעות. (ליעוץ שם ניתן לקבוע תור דרך אתר הביטוח הלאומי )

הזכאים לסיוע מהביטוח הלאומי מקבלים 20% נכות ויכולים לקבל סל סיוע הכולל השתתפות חלקית בשכר לימוד, שכ"ד (במידה וגר במרחק מעל 40 ק"מ ממקום הלימוד), מעונות ברופין וקצבה בעת הלימודים.

לאחרונה עודכן נושא קצבאות הנכות ב"חוק לרון" - שבא לתמרץ אנשים לצאת לעבוד, כיום מקבלים קצבה של 3,700 ₪ גם אם אתה עובד בשכר עד 5,300 שח ברוטו.

דוגמא לבוגר "מרופין לקריירה":

בחור ביישן, שסיים תוכנית של שנתיים, עשה קורס של מדריך שיקומי, במטרה לעזור לאנשים עם צרכים מיוחדים, ללוות ולכוון בבתי ספר או במרכזים תעסוקתיים, עשה התנסות בבית ספר ברעננה, היה מאד אהוב ע"י הצוות, ונשאר לעבוד שם כעובד מן המניין, התחיל כלא מאמין בעצמו, וכיום הוא התבגר ומלא בטחון.

זה תהליך מעצים, הבטחון העצמי, השלמות עם עצמך ותחושת המסוגלות שמקבלים בסיום התכנית משפיע על גם שאר  תחומי החיים, גם על בנית זוגיות, חלקם אף מתחתנים אחריה, כי אתה מרגיש שאתה שווה!!

עוד דוגמא:

בחורה שהגיעה עם הפרעת קשב קשה, לחץ, אימפולסיביות וחוסר ויסות ריגשי, חשה שאינה מסוגלת, הפסיקה לימודים שהתחילה באוניברסיטה הפתוחה (שלימודים שם מצריכים משמעת עצמית גבוהה במיוחד). השתתפה ביום ההערכה הקבוצתי שעושים ברופין בהתחלה למועמדים, היא יצאה בחשש גדול, וגלית, המנהלת התעקשה איתה שהיא מסוגלת ושתתחיל איתם תהליך. היא למדה הפקת אירועים, אבל אז הגיעה הקורונה ולא היו אירועים, והיות שהיא אוהבת מאד עבודה עם כלבים, פנתה לבסוף לקורס ספרות כלבים וכיום עובדת בזה, מאד שמחה ונהנית ולא מפסיקה לומר :"איזה מזל, איזה מזל שלא ויתרת לי.."  ..

"היא מוארת כשהיא מדברת על מה שהיא עושה",-אומרת גלית," זאת אומרת

צריך לעבור איזשהו דרך, באמת ללכת עם התשוקות שלך,

כי אם התחום כן נחשב או לא נחשב, כן נראה או לא נראה,

כשתעשה את מה שאתה אוהב בסופו של דבר הכי תצליח שם –

ואתה יכול להגיע רחוק. "