פרק 11-קלינאות תקשורת וריפוי בעיסוק - חשיפה למקצוע
מרואיינות:
שרון שוחט: קלינאית תקשורת – אחראית צוות קלינאיות במרכז "תמר" וגם עובדת כעצמאית.
מעין רונאל: מרפאה בעיסוק ב"התפתחות הילד", בקופ"ח ובגני ילדים.
קלינאות תקשורת: שרון שוחט
שרון נחשפה למקצוע באינטרנט לפני 12 שנה ובחרה בו בגלל השילוב של הנסיון החיובי במתן שיעורים פרטיים לילדים וחיבתה למקצוע שפה ולשון. שרון אוהבת את המקצוע, אוהבת ילדים ושמחה לראות את ההתפתחות שלהם במהלך הטיפול.
אפשרויות לימוד: כיום יש ששה מוסדות אקדמיים בהם אפשר ללמוד את המקצוע. הביקוש אליו גבוה וקשה להתקבל ללימודים. משך הלימודים הוא שלש וחצי שנים ועובדים בהכשרה מעשית תוך כדי הלימודים.
עבודה: מיד עם סיום הלימודים אפשר להתחיל לעבוד והאפשרויות מגוונות: התפתחות הילד, שיקום מבוגרים, עבודה על גמגום, היגוי, צרידות, בריאות הנפש, בדיקות שמיעה והתאמת מכשירי שמיעה למבוגרים, עבודה עם ליקויי שמיעה על יכולת דיבור ועוד.
מקומות העבודה הם במשרדי הבריאות והחינוך, מכוני הסדר עם קופות חולים, בריאות הנפש, מכונים אודיולוגיים. אפשר ומומלץ לעבוד גם במגזר ציבורי וגם פרטי.
אין מספיק קלינאיות במגזר הציבורי וזמני המתנה יכולים להגיע לחצי שנה ! ועל כן פונים לקלינאיות פרטיות. רבות מהן משלבות חלקי משרות וכך זוכות לנסיון וחשיפה וגם דואגות לשכר הולם.
מה צריך כדי להצליח במקצוע ?במקצוע זה לומדים ומתפתחים כל הזמן. צריך לאהוב לעבוד עם אנשים, כי כל המשפחה מעורבת בטיפול. צריך הרבה סבלנות, אלה ילדים שלוקח להם זמן ללמוד. צריך להכיל את זה ולהתקדם לאט.
ישנם מקרים שמצליחים פחות וחלק מהענין הוא לנתח וללמוד מכך. אבל גם במקרים אלה, הטיפול מסייע למטופל ויקל עליו בהמשך הדרך.
דוגמא לסיפור הצלחה: מטופלת בת שנתיים עם מספר מצומצם של כ 20 מילים. מהלך הטיפול נעשה תוך כדי משחק. שרון חוזרת על מה שהילדה אומרת ומוסיפה, הילדה מחקה אותה וכך מרחיבה את אוצר המילים. חודשיים אחרי - "הילדה לא סותמת את הפה".
ריפוי בעיסוק : מעין רונאל
מעין רצתה ללמוד רפואה אך נרתעה מתנאי הקבלה הגבוהים. היא חיפשה מקצוע טיפולי אחר והגיעה לריפוי בעיסוק בגלל מנעד האפשרויות הרחב והיכולת להתפתח.
מעין מאד מרוצה מבחירתה. לצד קשיים, המקצוע מאפשר להתפתח גם מקצועית וגם אישית ומעניק המון סיפוק. אוהבת את העבודה עם הילדים וההורים במכון להתפתחות הילד, ובגנים של החינוך המיוחד עם הילדים והצוות החינוכי.
אפשרויות עבודה: העבודה מאד מגוונת: שיקום נוירולוגי , שיקום כף יד, התפתחות הילד, שיקום הילד, ילדים עם אוטיזם, עם קשיים מוטוריים, בריאות הנפש, עבודה עם צעירים , מתבגרים, קשישים ועוד.
ב"התפתחות הילד" כל ילד עם מטרות אחרות: הפרעות קשב, קשיים בתפקוד גרפי, קשיים במוטוריקה גסה ועוד.
ריפוי בעיסוק זה לא רק אחיזת עפרון. הפרעות קשב, למשל מתבגר עם קושי תפקודי בניהול זמנים, עובדים סביב מיומנויות ניהול עצמי, איך להתארגן בבוקר, איך לדחות סיפוקים, מתמקדים ברכישת אסטרטגיות לתפקוד טוב יותר.
למי המקצוע מתאים? מי שמוכן ללמוד ולהתפתח, לרכוש כלים וגישות תוך כדי עבודה. מי שיכול לפתח סבלנות לילדים ולמשפחות. כל ילד ומשפחה הוא סיפור אחר (אם כי הסבלנות מתפתחת עם הזמן).
דוגמא לטיפול מוצלח: ילד בן ארבע וחצי. הגיע כי נמנע לעשות עבודות בגן ולשחק בגן שעשועים. זה קושי משמעותי ביומיום שלו, שמשפיע על הדימוי העצמי והפן החברתי.
את העבודה עשו בקליניקה, חדר ריפוי בעיסוק זה קצת כמו ג'ימבורי: יש בו נדנדות , סולמות, חביות שניתן להיכנס ולצאת מהן. עבדו על תכנון תנועה שירגיש יותר בטוח ותתאפשר חוויות הצלחה.
נעשה תהליך של חשיפה, להגברת הבטחון דרך תשתיות גופניות ותכנון התנועה, ובמקביל גם הדרכה של האמא שתמשיך אתו בבית.
מניחים אבני דרך להתפתחות. עובדים בסדרות עם הפסקות כדי שהילד יוכל להטמיע ולתרגל. יש התקדמות בין סדרות טיפולים.
בהתחלה הזמינה אותו להתנסות. (ילדים רוצים לעשות את זה באופן טבעי, הילדים שחוששים הם אלו שלא בטוחים ביכולות המוטוריות שלהם) מעין אומרת ש "אם אתה מאפשר לילד ומזמין אותו ולא לוחץ עליו, מבסס את הקשר אתו כך שהוא מרגיש מוגן ובטוח בקשר אתך- זה פותח את הדלת."
למעשה "עוזרים להתפתחות להתפתח מהר יותר", זה שילוב של בשלות הילד עם הטיפול. מנסים להאיץ את ההתפתחות שלו. עובדים ברמת קושי קצת מעל המקום שלו, מאתגרים אותו קצת.
בפועל, משימת המטפל היא לקחת מטלה של תפקוד, לפרק למרכיבים ולראות איפה אפשר לעזור.
הילד עשה התקדמות משמעותית, כיום רץ ומטפס בגני שעשועים בסולמות גבוהים. עבורו זו חוויה משמעותית.
למתלבטים בין שני המקצועות:
משך הלימודים בשני המקצועות הוא שלוש וחצי שנים, כולל התנסות מעשית.
מי שמתלבט צריך פשוט לבדוק מה מענין אותו יותר. יש תחומים חופפים עליהם עובדים בשני המקצועות כמו משחק והרחבת מעגלי תקשורת.
שני המקצועות מאד מגוונים, בשניהם קל למצא עבודה - יש המון דרישה למקצוע (רק צריך להילחם על התנאים). בשניהם ניתן לעבוד פרטי וציבורי ואז זה מגוון, אבל צריך מיומנויות ניהול זמן , לדעת "לג'נגל " בין כמה מקומות.