הסובלנות לעמימות כמשאב להסתגלות ולגיבוש זהות תעסוקתית בעולם עבודה פוסט-מודרני: פרספקטיבה התייחסותית

על-פי גישת ה- Life Design, עולם העבודה הפוסט מודרני מאופיין בחוסר וודאות ובהעדר יציבות, העלולים להקשות על גיבוש זהות תעסוקתית וקבלת החלטה. במודל המוצע במחקר זה נבחנו, בראי הגישה ההתייחסותית (באמצעות סגנון התקשרות), התפקיד של שני סוגי משאבים, עמידות לעמימות והסתגלות קריירה, בתהליך גיבוש זהות מקצועית. המאמר מציג השלכות תיאורטיות ויישומיות של הממצאים.


מבוא


הגישה לעיצוב החיים / הבניית הקריירה Life Design / Career Construction; Savickas, 1997)) מצביעה על מאפיינים של עולם העבודה בעידן הפוסט-מודרני. עפ"י גישה זו, עולם העבודה כיום מתאפיין בשפע מידע זמין אודות אופציות תעסוקתיות מגוונות, בתנודות ושינויים תעסוקתיים תכופים, ובאי יציבות וחוסר ודאות, העלולים להוות חסמים בהתפתחות והסתגלות תעסוקתית. לפיכך, צעירים עשויים למצוא עצמם במסע מורכב בו העמימות וחוסר הודאות מערערים את הביטחון בתהליך של חיפוש מידע רלוונטי וקבלת החלטה תעסוקתית מתאימה/מושכלת (Savickas, 1997; Savickas, & Porfeli, 2012). גישת העיצוב וההבנייה מניחה שזמינות של משאבי הסתגלות קריירה, שהינם אסטרטגיות ספציפיות של התמודדות, מסייעת להפחית ההשלכות השליליות של חסמים פוטנציאליים אלו. בהתאם לכך, הגישה מציעה ארבעה סוגי משאבי הסתגלות: 1. דאגה (Concern) ומכוונות לעתיד התעסוקתי; 2. תחושת שליטה ואחריות (Control) על העתיד התעסוקתי; 3. סקרנות וחקרנות (Curiosity) לתהליכי חקר העצמי והסביבה; 4. בטחון עצמי (Confidence) להתמודדות יעילה עם אתגרי עולם העבודה (Savickas, 2011).

בנוסף לאמור לעיל, גישת ההבנייה ועיצוב הקריירה מניחה כי התמודדות פרואקטיבית, גמישות תפיסתית, והסתגלות לדרישות וצרכים לא צפויים מהווים יתרון בהשגת מטרות התפתחותיות בעולם העבודה הפוסט-מודרני (Savickas & Porfeli, 2012). סובלנות לעמימות, המוגדרת כעמידות גבוהה למצבים עמומים המתאפיינים ברמזים לא מוכרים, מורכבים או לא עקביים ובאסטרטגיות התמודדות מותאמות לשינויים (Furnham & Ribchester, 1995), עשויה לשמש אם כך משאב חיוני בתהליכי התפתחות תעסוקתיים בעולם עבודה פוסט-מודרני. זאת מכיוון שבעלי סובלנות גבוהה לעמימות אינם חוששים להיחשף למידע חדש, מורכב, לא עקבי המשתנה באופן בלתי צפוי, בעוד שבעלי סובלנות נמוכה לעמימות נוטים להבנות סביבתם ולחפש פתרונות עקביים עם המוכר והידוע להם, גם לנוכח שינויים במציאות הסביבתית (Bochner, 1965).


בהתאם לכך, מטרת העבודה הנוכחית היתה לבחון האם סובלנות גבוהה לעמימות בקרב בוגרים צעירים תורמת להסתגלות ולגיבוש זהות תעסוקתיים. שיערנו שמכיוון שתהליך קבלת החלטה תעסוקתית דורש חשיפה למידע חדש המאופיין לעיתים רבות בחוסר עקביות, הרי שסובלנות גבוהה לעמימות עשויה להפחית חששות, להנמיך חסמים ולקדם תהליך גיבוש וקבלת החלטה. שאלת המחקר נבחנה מתוך הפרספקטיבה ההתייחסותית להתפתחות קריירה (relational approaches to career development). הגישה ההתייחסותית להתפתחות קריירה (Blustein, Prezioso, & Schultheiss, 1995) רואה בדינמיקה הבינאישית ובאווירה הרגשית בבית ההורים מפתח להבנת תהליכים משמעותיים בהתפתחות התעסוקתית. גישה זו אימצה עקרונות מתוך תיאוריית ההתקשרות של Bowlby (1982), והניחה כי סגנון ההתקשרות מעורב משמעותית בתהליכי התפתחות, גיבוש זהות והחלטה תעסוקתית. ואכן ממצאים המתבססים על החלוקה של Ainsworth (1989) לשלושה סגנונות ההתקשרות - בטוח, חרד-אמביוולנטי ונמנע - מעידים כי סגנונות ההתקשרות החרד-אמביוולנטי והנמנע (סגנונות "לא בטוחים") מנבאים קשיים בגיבוש זהות מקצועית ברורה (e.g., Tokar, 2003) וקבלת החלטה תעסוקתית (e.g., Braunstein-Bercovitz, Benjamin, Asor, & Lev, 2012; Braunstein-Bercovitz, 2014), ואילו סגנון התקשרות בטוח מקדם היבטים חיוביים של התפתחות קריירה, כגון אקספלורציה תעסוקתית (e.g., Vignoli, Croity-Belz, Chapeland, de Fillipis, & Martine, 2005), ומחויבות לקבלת החלטה (e.g., Wolfe & Betz, 2004). כמו כן, קיימים ממצאים המלמדים כי סגנון התקשרות מנבא זמינות של משאבי הסתגלות תעסוקתית (Laghi, D’Alessio, Pallini, & Baiocco, 2009; Wright, Perrone‐McGovern, Boo, & White, 2014).


במחקר הנוכחי נבחן מודל תיווך בראייה התפתחותית-התייחסותית, אשר מניח כי סגנון התקשרות תורם לניבוי סובלנות לעמימות, אשר בתורה תורמת לזמינות גבוהה של משאבי הסתגלות קריירה, המקלים על גיבוש זהות תעסוקתית ברורה (ראה תרשים 1). שיערנו כי סגנון בטוח יגביר סובלנות לעמימות בעוד סגנונות לא בטוחים (חרד-אמביוולנטי ונמנע) יפגעו בסובלנות זו. עוד שוער כי מידת הזמינות של משאבי הסתגלות קריירה תהיה תולדה של רמת הסובלנות לעמימות, וכל אלו יפעלו באופן משותף לגיבוש זהות מקצועית ברורה. במילים אחרות, שוער כי הקשר בין סגנון התקשרות וגיבוש זהות תעסוקתית יתווכו על-ידי סובלנות לעמימות ומשאבי הסתגלות קריירה.

הרעיון של מעורבות סובלנות לעמימות בתהליכי התפתחות קריירה הינו חדשני ולמיטב ידיעתנו כמעט ולא נבדק. עם זאת, הבסיס הרעיוני למודל המוצע בעבודה זו מבוסס על ממצאים מהם עולה כי קיים קשר בין סגנון התקשרות וסובלנות לעמימות מחד (Hazan & Shaver, 1994; Mikulincer, 1997; Boelen, Reijntjes, & Carleton, 2014), וכי מאידך סובלנות לעמימות מנבאת תהליך רציונאלי של קבלת החלטות תעסוקתיות (Dugas, Schwartz, & Francis, 2004; Xu & Tracy, 2014 ).


תרשים 1: הצגה גראפית של המודל המוצע

שיטת המחקר


נבדקים והליך:


במחקר השתתפו 202 נבדקים, מהם 174 נשים ו-28 גברים. כולם סטודנטים הלומדים בשנה א' לתואר ראשון במדעי ההתנהגות במכללה האקדמית ת"א יפו, אשר השתתפו במחקר כחלק מחובתם ללימודי התואר, ואשר מתאפיינים בשונות גבוהה של סטטוס קבלת החלטה תעסוקתית, מנמוך מאד (ללא כיוון תעסוקתי) למגובש (Braunstein-Bercovitz & Lipshits-Braziler, 2017) . המשתתפים מילאו 4 שאלונים בגרסה העברית שלהם, אשר בדקו את משתני המחקר ושאלון נוסף שבדק פרטים דמוגרפים רלוונטיים.


כלי המחקר:


(1) שאלון סגנונות ההתקשרות (Mikulincer, Florian, & Tolmacz, 1990) הבודק את שלושת הסגנונות אשר צויינו לעיל (0.79 - 0.83 =α ); (2) שאלון סובלנות לעמימות (McLain, 1993 - α = 0.86); (3) שאלון משאבי הסתגלות קריירה (Savickas & Porfeli, 2012 – α = 0.92), הכולל 4 תתי סולמות: דאגה ומכוונות לעתיד (α = 0.83), שליטה ואחריות (α = 0.74), סקרנות וחקרנות ( α= 0.79), ובטחון (α = 0.85); (4) שאלון גיבוש זהות תעסוקתית (Barrett & Tinsley, 1977 - α = .94) .


ממצאים עיקריים

ניתוח נתיבים באמצעות AMOS תמך במודל התיווך המוצע ועמד בקריטריונים הנדרשים לתיווך (c2(1) = 2.331, p = 0.127, IFI = .99, AGFI = .92, CFI = .99, RMSEA = .08). באופן ספציפי נמצא כי:


· התקשרות בטוחה אינה קשורה ישירות לגיבוש זהות מקצועית, אלא שהיא תורמת להגברת סובלנות לעמימות (ß =.23), אשר בתורה מחזקת את משאבי ההסתגלות (ß =.36), ואלו הם המגבירים גיבוש הזהות (ß=.50).


· התקשרות חרדה-אמביוולנטית אינה קשורה ישירות לגיבוש זהות מקצועית, אלא שהיא מפחיתה סובלנות לעמימות (ß =-.22), ובעקבות כך נפגעת זמינות משאבי ההסתגלות (ß =.36), ולכן גם גיבוש הזהות (ß =.50).


· התקשרות נמנעת משפיעה ישירות על הפחתת גיבוש הזהות התעסוקתית (ß=-.30), ללא שהסובלנות לעמימות ומשאבי ההסתגלות מעורבים בתהליך.


מסקנות והמלצות

ממצאי עבודת המחקר הנוכחית מצביעים על התפקיד המרכזי שיש ליכולת לשאת עמימות ולזמינות משאבי הסתגלות קריירה בקשר שבין סגנון התקשרות בטוח/חרד וגיבוש זהות מקצועית. לעומת זאת, סובלנות ומשאבים אלו אינם מעורבים בקשר שבין סגנון התקשרות נמנע וגיבוש הזהות המקצועית. ראשית, ממצאים אלו מחזקים הנחות של מודלים תיאורטיים מהגישה ההתייחסותית וכן ממצאי מחקרים קודמים, לפיהם הדינמיקה הרגשית במשפחה הגרעינית וסגנון ההתקשרות תורמים משמעותית להתפתחות התעסוקתית בשלבי חיים שונים. באופן ספציפי, ממצאי המחקר הנוכחי תומכים במדווח בספרות כי סגנון התקשרות בטוח מקדם התפתחות תעסוקתית, כגון אקספלורציה (Vignoli et al., 2005) ומסוגלות עצמית לקבלת החלטה תעסוקתית (O’Brien, Friedman, Tipton, & Linn, 2000), ואילו סגנון התקשרות לא בטוח פוגע בתפיסות קריירה מסתגלות (van Ecke, 2007; Braunstein-Bercovitz, 2014), בקבלת החלטה תעסוקתית (e.g. Braunstein-Bercovitz et al., 2012), ובתהליך גיבוש זהות מקצועית (Tokar et al., 2003).


תרומתו המהותית של המחקר הנוכחי היא בהבלטת התפקיד המשמעותי של סובלנות לעמימות ומשאבי הסתגלות קריירה כמשאבים אישיים העומדים לרשותו של הפרט (שסגנון ההתקשרות מהווה קודמן התפתחותי עבורם) בתהליך גיבוש זהות תעסוקתית ברורה. עם זאת, יש לציין כי למסקנות אלו גם מגבלות, בשל התבססותם על מדגם הומוגני למדי שברובו כלל נשים ישראליות שהנן בעלות מאפיינים ייחודים בתהליך התפתחות הקריירה Benjamin, Gati, & Braunstein-Bercovitz, 2011)).


על אף מגבלות אלו, לממצאים השלכות תיאורטיות ויישומיות כאחד, שכן הם מחזקים הנחות של גישת עיצוב והבניית הקריירה (Savickas, 1997; Savickas & Porfeli, 2012) ואת הניבויים הנגזרים מגישה זו בנוגע להתמודדות יעילה עם אי הוודאות המאפיינת את עולם העבודה בעידן הפוסט-מודרני. בהתאם לגישה זו הממצאים מלמדים כי על הפרט להיות מסוגל להכיל מצבים של עמימות וחוסר ודאות על מנת ליצור ולעצב את עצמו באופן מתמשך, תוך כדי הסתגלות לדרישות וצרכים משתנים.


לממצאי המחקר גם השלכות מעשיות הנוגעות לי