top of page

חם או קר? טיפול קריירה מרחוק בעידן של בידוד חברתי - שרית ארנון לרנר

האדם הוא יצור חברתי מטבעו וצמא למפגש האנושי האינטימי. בהתאמה הטיפול הפסיכולוגי הקלאסי מבוסס על המפגש הבלתי אמצעי במבט ב'לבן של העיניים', הן של הפסיכולוג והן של המטופל. לפתע הגיח נגיף הקורונה ושינה את כללי המשחק ואילץ גם את הפסיכולוגים לעבור מהכורסא למרחק שני מטרים, מסיכות, ואף למסך המחשב.

במאמר הנוכחי אתייחס לאתגרים וההזדמנויות בטיפול קריירה מרחוק בעידן הקורונה, תוך מינוף המשבר להזדמנות לצדדים השונים, לצקת משמעות חדשה בקריירה, תוך הסתייעות בטיפול קריירה מרחוק.

*******

















האם האינטימיות של הקליניקה במרחק שני מטר עם /ובלי מסיכות זהה לאינטימיות און ליין?


בעשרים השנים האחרונות אנו עדים להתפתחות טכנולוגית המאפשרת קיומם של קשרים בינאישיים דרך האינטרנט, החל מעולם הדייטינג ועד עולם הטיפול והעבודה. כבר ב-1995 החלו אנשי מקצוע להציע טיפול מרחוק באמצעות האינטרנט כדי לאפשר למטופלים שגרו רחוק לקבל טיפול (עומר, 2014).


קיימים מספר חסרונות בטיפול מרחוק לצד יתרונות רבים בפרט בעידן הקורונה, בו הדבר מחוייב המציאות


מטפלים ומטופלים נרתעים מהמעבר לזום או שיחות וידאו בשל בעיות תקשורת טכניות שונות כגון הפרעות בקליטה ברשת לצד התנהלות במדיום פחות מוכר עם חשיפה וגבולות חדשים וקושי בקריאת שפת הגוף. לרוב הראייה על המסך מוגבלת לחלקו העליון של המטופל, וקיים קושי ביצירת קשר עין הדדי ברגע האמת. כמו כן, נדרשת הערכות פיזית של המטופלים לסביבה שקטה ופרטית לצורך קיום השיחה. כאשר כולם נמצאים בבית בימי הקרונה, זו לא משימה פשוטה, ולעיתים ניתן להתגבר עליה ע"י פתרון של שהיה ברכב.

בעבודה עם המחשב קיימת נטיה לעייפות יתר ותנודות בקשב לאורך זמן. כל אלו מולידים חשש שהדבר ישפיע על איכות הקשר הרגשי שכה חשובה בטיפול. רק בסיום מוצלח של תהליך טיפול קריירה מרחוק, שיתף מטופל כי חשש בתחילת התהליך שתהיה פגיעה במקצועיות במתכונת זו.


לעומת זאת, קיימות הזדמנויות דווקא בטיפול מרחוק


ישנם מטופלים ששמחים להזמין את המטפל הביתה ולמטפל יש הזדמנות להכיר את המרחב הפרטי של המטופל. יש בכך גם חיסכון בזמן וגישור על מרחק וניידות פיזית כשאין צורך לנסוע בפקקים ולחפש חניה. בנוסף, מטופל שאינו בקו הבריאות, יכול בלי חשש שלו ושל המטפל לשבת בחדרו ולשוחח. כך שוחחתי בתחושת ביטחון עם מטופל מרחוק שהתעטש והשתעל מעבר למסך. ובדומה, הנחיתי לאחרונה קבוצה לחיפוש עבודה שהשתתף בה חולה קורנה במצב קל יחסית ומשתתתף נוסף שהיה בבידוד, כאשר שניהם יכלו לנצל את הזמן באופן אפקטיבי ומשמעותי.

הטיפול מרחוק למעשה מזמן למטופל הזדמנות לנוחות אנונימיות ופרטיות. האינטרנט גם מספק סביבה בטוחה יחסית ושמורה שמסייעת להתגבר על תחושת החרדה החברתית, במיוחד עבור אנשים שמתקשים בבניית קשרים פנים אל פנים.


מאפיין חשוב שמסייע לטיפול מרחוק הוא אפקט הדיס אינהיבציה ברשת (online disinhibition effect; Suler, 2004), הפחתת עכבות בתקשורת הבינאישית דרך הרשת ותחושת לגיטמציה לבטא בה תחושות ורגשות באופן מוגבר. כך הנטייה להתנהלות משוחררת יותר בתקשורת בינאישית באינטרנט עשויה לתרום לטיפול ולקידום השינוי המיוחל הרגשי ו/התעסוקתי.


למעשה, המחקרים שנעשו בנושא, כגון במטא-אנליזה רחבת היקף שערכו Barak et al. (2008) הממצאים מראים כי טיפול פסיכותרפויטי המתקיים דרך האינטרנט , אינו נופל ביעילותו מטיפול מסורתי פנים אל פנים וכי הברית הטיפולית הנרקמת בטיפול זה חזקה כמו בטיפולים פנים אל פנים.


משבר הקורונה צץ בלי התראה מוקדמת והשפיע באופן דרמטי על מסלולי הקריירה של כולנו פסיכולוגים ומטופלים כאחד ואופן הטיפול. גם המטפלים וגם המטפלים באותה סירה של משבר כלכלי ובריאותי ושניהם מתמודדים עם אבל על קטיעת הרציפות ושינוי השגרה הנוחה והקבועה. מודל ההתמודדות עם האבל בטראומה ומצבי אסון של קובלר-רוס (Kubler-Ross & Kessler, 2014) , מורכב מחמישה שלבים: הכחשה, כעס, מיקוח, דיכאון וקבלה. ניתן לומר שאצל כל אחד במצב כזה מתקיימים לפחות שניים מהשלבים. לאחרונה, קסלר (Kessler, 2020) הוסיף שלב שישי ––מציאת משמעות––לצורך התמודדות עם האבל ואובדן על העולם שהשתנה.


משבר הקורונה גרם לניתוק רצף החיים בכל המעגלים – משפחה, תעסוקה פנאי חברה ועוד וחידד את תודעת המוות בעקבות המפגש עם הסכנה לחיים .בלושטיין ועמיתיו (Blustein et al., 2013) זיהו במחקרם כי הגורם הכלכלי ותחושת הבידוד החברתי הם גורמי הסיכון המשמעותיים ביותר בקרב מובטלים להתמודדות לא אפקטיבית עם מצב האבטלה. השילוב של ההסתגרות בבתים והבידוד החברתי יחד עם מצוקה הכלכלית וערעור השגרה מהווה סיר לחץ המתבטא בעליה בתחלואה הנפשית ויותר מתמיד, קיים צורך בסיוע.


תקופה זו מזמינה לארגון מחדש של סדרי העדיפויות ובתהליכי טיפול קריירה, פסיכולוגים תעסוקתיים יכולים לסייע למטופלים לייצר משמעות חדשה בהתאם למודל האבל.


המשבר מוביל למובטלים רבים שפוטרו או הוצאו לחל"ת וחלקם לא ישובו למקום עבודתם. אוכלוסיות אלה כוללות עצמאים שפרנסתם מוטלת בספק. כמו כן חיילים משוחררים הגיעו בחודש האחרון לתהליכי טיפול קריירה היישר מטיולים בחו"ל שנקטעו או שנגדעו באיבם מתוך רצון לייצר משמעות חדשה בזמן זה ולשקול מסלולי לימוד לפני הטיול הגדול שלא ידוע מתי והאם יתרחש.


פסיכולוגים תעסוקתיים ואנשי מקצוע שונים, יכולים להמשיך לסייע לכל מי שמתלבט באשר לדרכו המקצועית למצוא בתוך המשבר הזדמנות, גם באמצעים של טיפול מרחוק. באופן דומה, שוק התעסוקה כולו עובר לראיונות בערוצים דיגיטליים ולצמצום במפגשים פנים אל פנים, ויש צורך להסתגל למפגש מול המחשב.


משבר הקורונה מהווה נקודת מפנה במתן שירותי ייעוץ וטיפול תעסוקתי בעולם העבודה החדש. אולי הטיפול מרחוק לא יהווה בהכרח תחליף למפגש הפרונטלי המסורתי, אך מהווה אלטרנטיבה מספקת ומועילה בהתמודדות עם שגרת הקורונה. להערכתי נמשיך להנות מהיתרונות וההזדמנויות בטיפול מרחוק בשנים הבאות גם אחרי שמשבר הקרונה יסתיים ולו במודל היברידי שיאפשר שילוב סגנונות ומדיומים, בהתאם לצרכים המשתנים.

_______________________


[1] שרית ארנון לרנר, פסיכולוגית תעסוקתית מומחית-מדריכה, בעלת מכון לייעוץ ואבחון תעסוקתי בנתניה ומרצה במחלקה למדעי ההתנהגות במכללת נתניה. sarit.arnon@gmail.com www.saritarnon.co.il


מקורות


עומר, ש. (2014). לטפל בקרוקס. נדלה מ https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3104


Barak, A., Hen, L., Boniel-Nissim, M., & Shapira, N. (2008). A comprehensive

review and a meta-analysis of the effectiveness of Internet-based psychotherapeutic

interventions. Journal of Technology in Human Services, 26, 109-160


Blustein, D. L., Kozan, S., & Connors-Kellgren, A. (2013). Unemployment and underemployment: A narrative analysis about loss. Journal of Vocational Behavior, 82(3), 256–265.

Kessler, D. (2020). Finding meaning: The sixth stage of grief. Scribner.‏


Kubler-Ross, E., & Kessler, D. (2014). On grief and grieving: Finding the meaning of grief through the five stages of loss. Simon and Schuster.


Suler, J. (2004). The online disinhibition effect. CyberPsychology and Behavior, 7, 321–326.

Kommentare


bottom of page