page contents

"לקורונה אין (עדיין) חיסון – אך אפשר להעמיד מולה חוסן" 'חוסן תעסוקתי' בעקבות משבר הקורונה-ענת בידץ

מגפת הקורונה הובילה למשבר תעסוקתי חמור בהיקפו וכיום בישראל כחצי מיליון מובטלים. עקב המצב נדרשת התערבות מידית לחיזוק היכולת של דורשי העבודה לשוב למעגל העבודה במהירות האפשרית ולהימנע מאבטלה כרונית ותלות בקצבאות. ארגון "בעצמי" מציע מודל התערבות רב-ממדי תואם לתקופה. המודל בא לחזק את חוסנו התעסוקתי של הפרט ויביא לחיזוק החוסן הקהילתי והחוסן הלאומי. שבעת מדדי החוסן התעסוקתי המוצעים מייצגים מעגלי חיים רלבנטיים להתאוששות מהירה מהמשבר ולפיתוח חסינות למשברים הבאים והם מלווים בשאלונים להערכה עצמית ובהצעות להתערבויות ייעוציות לפיתוח וחיזוק החוסן התעסוקתי. המודל מיושם בימים אלו בתוכניות "בעצמי" ומופץ בקרב גורמי מדיניות משפיעים במטרה להביא ליישומו, במקביל לתוכניות ממשלתיות של סיוע כלכלי, הכשרות מקצועיות ותמריצים להחזרה למעגל התעסוקה.



פרוץ מגפת הקורונה בתחילת שנת 2020 הביא למשבר בריאות עולמי ולאיום חריג בהיקפו ובהשפעתו על חיי בני אדם בכל רחבי העולם. המגפה גרמה למשבר כלכלי עמוק והובילה את כל המדינות להתמודדות קשה בתנאי חוסר ודאות, עמימות ושינויים מואצים לאורך פרק זמן בלתי נודע. גם בישראל, חברות, ארגונים ואנשים נמצאים בעיצומו של המשבר ומצב שוק התעסוקה הגיע לשפל עמוק. מדו"ח שירות התעסוקה שפורסם ב-24/8/20 עולה כי בישראל כיום כחצי מיליון מובטלים וההערכה היא שמצבם יישאר כך עד סוף 2020 (גל, 2020). היכולת להתמודד במצבים מורכבים כאלו מושתתת על החוסן (resilience) הלאומי, הקהילתי והאישי.


ההגדרה המקובלת למושג חוסן הינה: "היכולת של מערכת (יחיד, קהילה, ארגון או מדינה) להסתגל למצב חירום או להפרעה חמורה, להכיל את המצב הקשה וזאת על מנת לשוב ולהזדקף מחדש (to bounce back) בחלוף ההפרעה ולחזור לרמת התפקוד הקודמת או אף משופרת ממנה" (גל, 2020). בתקופת משבר הקורונה החוסן הפך להיות קריטי עבור רבים - כמו שמבחינה פיזית-בריאותית הפגיעים יותר לווירוס הקורונה הם אלו שהמערכת החיסונית שלהם חלשה, כך גם מדינות, קהילות, ארגונים וחברות שלא פיתחו יכולות חסינות יתקשו מאד לשרוד את המשבר.


חוסן אישי מתייחס ליכולת של האדם להתמודד עם מצבי דחק ומשבר ולתהליך הדינמי בו הוא מסתגל לנסיבות החיים שנגרמו כתוצאה מהם וחוזר לתפקוד כשהם חולפים. זהו מדד אישיותי לניבוי היכולת להתמודד עם מצוקה עתידית, מצבים מורכבים, חוויות קשות, איומים או לחצים משמעותיים ולהתאושש מהם באופן מהיר ואפקטיבי.

הפגיעה בחוסן האישי בתקופת משבר הקורונה באה לביטוי במצבים רגשיים של לחץ, דיכאון, חרדה, פחדים, מצוקה נפשית ונדודי שינה. סקר הלמ"ס מ-26/7/20 מצביע על-כך ש-42% מבני 21 ומעלה חשים לחץ וחרדה (2.4 מיליון איש), 26% מדווחים שמצבם הנפשי החמיר, ל-21% תחושת דיכאון ו-19% חשים בדידות. כמו כן, רווחות תופעות של אלימות במשפחה, ירידה בהערכה העצמית, ירידה בתפקוד התעסוקתי, ירידה בתפקוד הלימודי ופגיעה במערכת החיסונית של הגוף, במיוחד בקרב האוכלוסיות הפגיעות יותר - נשים, אוכלוסיית רווחה, מבוגרים ואנשים שמצבם הבריאותי ירוד. ירידה חדה במצב הסוציו-אקונומי (כמו אובדן פרנסה) מגבירה אף היא את הסיכון להתפתחות השלכות רגשיות לא רצויות לאחר תקופת המשבר.

החוסן האישי אינו תכונה מולדת, אלא יכולת שמתפתחת במהלך החיים, עקב התמודדויות עם אתגרים וקשיים. את הגורמים הפסיכולוגיים המחזקים את החוסן ניתן לפתח גם באופן אקטיבי, באמצעות תרגול. תרגול כזה הוא תהליך מתמשך, והוא אפקטיבי במסגרת עבודה מניעתית. עם זאת, גם בעת תקופת המשבר עצמה ניתן להפיק תועלת מהתערבויות קצרות שמחזקות את הכוחות הרגשיים (שילשטיין, 2020).


חוסן תעסוקתי מופיע בספרות כ- 'career/ employability resilience' כבר משנת 1983, עם ההכרה בשינוי שחל בעולם העבודה והמעבר מעולם ישן ומסורתי לעולם חדש המחייב את הפרט לפתח מיומנויות חדשות ולקחת אחריות על הביטחון התעסוקתי שלו. London (1983) הגדיר אותו כ"עמידותו של הפרט בפני שינויים בלתי-צפויים בסביבת הקריירה האופטימלית שלו". הוא התייחס לראשונה לשילוב בין יכולות הפרט לגורמים חיצוניים והדגיש את אחריותו האישית של הפרט לפיתוח יכולת להתאים את עצמו לשינויים המתרחשים בעולם העבודה. ההיפך מחוסן תעסוקתי הוגדר על ידו כ'פגיעות תעסוקתית' - 'career vulnerability' - שיעור גבוה של שבריריות או חולשה בתפקוד במצבים שאינם אופטימליים מבחינה תעסוקתית.

ניסיונות נוספים לאורך השנים לברר מדוע ישנם בני-אדם שמתאוששים ממשברים תעסוקתיים ואחרים מתקשים לצאת מהם, הובילו למחקרים והגדרות נוספות. Mishra & McDonald (2017) הגדירו את החוסן כ"תהליך התפתחותי של התמדה, הסתגלות ושגשוג בקריירה, על אף שינויים והפרעות לאורך הזמן".

מדידת החוסן התעסוקתי התבססה במחקר על מדדים שונים. חלק מהחוקרים הציעו מדדים הנוגעים לתכונות אישיותו של הפרט, כמו: אמון בעצמי, ביטחון עצמי, הסתגלות לשינויים, לקיחת סיכונים, ועבודת צוות ואחרים התבססו על האופן שבו אנשים התמודדו עם שינויים תעסוקתיים. Fourie & Van Vuuren (1998) הציגו מחקר רחב המבוסס על ארבעה מדדים: אמונה עצמית, תפיסת עולם התעסוקה (היכולת להתעלם מתפיסות מסורתיות לגבי הצלחה בקריירה), ביטחון עצמי והסתגלות לשינויים.

מושג החוסן התעסוקתי, כפי שפותח עד כה, התייחס להתמודדותו של הפרט עם השינויים התכופים בעולם העבודה החדש, לצד צפי להופעתם של משברים כלכליים גלובאליים שישפיעו על יציבות ההעסקה ברמת הפרט. הפתרון המרכזי שניתן לכך עד כה התמקד בחיזוק ובפיתוח של מיומנויות מקצועיות וכישורים "רכים". משבר הקורונה, המסתמן כמשבר תעסוקתי-כלכלי מתמשך הכרוך באי-וודאות רבה, עלול להעמיק את הפגיעות התעסוקתית של הפרט ולאיים על העתיד התעסוקתי שלו.

לפיכך, מעבר לפיתוח כישורים ומיומנויות, יש לבנות בקרב הפרטים בחברה חוסן תעסוקתי. האחריות על בניית החוסן התעסוקתי מוטלת על החברה כולה: ממשלה, רשויות מקומיות, מעסיקים והפרטים עצמם. על כולם להשקיע כעת בפיתוח ובחיזוק ההון האנושי ולצמצם את הנזקים העתידיים לחברה ולמשק. במאמר זה אנו ב"בעצמי" מציעים לבסס את הגדרת החוסן התעסוקתי על רמת המסוגלות התעסוקתית של האדם (employability) ולהגדיר אותו כדלקמן:


"חוסן תעסוקתי: כלל המרכיבים והכישורים שהאדם זקוק להם כדי להשתלב, להתמיד ולהתקדם בעולם העבודה המשתנה וכדי לשרוד משברים תעסוקתיים ולהתאושש מהם באופן עצמאי".

אנו באים להרחיב את ההתייחסות לחוסן התעסוקתי מעבר לאישיותו של הפרט - למיומנויות נרכשות נוספות (בהקשר חברתי, כלכלי ותעסוקתי).


ארגון "בעצמי" הינו ארגון חברתי הפועל מזה 25 שנה לצמצום הפערים החברתיים באמצעות שילוב וקידום בתעסוקה של אוכלוסיות מודרות ומעוטות הזדמנויות. בחודשים האחרונים מתמודדים צוותי התוכניות בארגון עם העלייה הגבוהה במספר המובטלים והיוצאים לחל"ת ועם הפגיעה והקושי לחזור ולהשתלב במעגל העבודה, בעיקר בקרב האוכלוסיות הללו. כדי להתמודד עם המצב ולתת לו מענה, הן ברמת הפרט והן ברמה הלאומית פיתח הארגון את "מודל החוסן התעסוקתי", המוצע כאן. הארגון פועל לחיזוק החוסן התעסוקתי של משתתפי התוכניות השונות והפונים מתוך התפיסה שהשפעה על החוסן התעסוקתי של פרטים בחברה ושיפורו יצמצם נזקים ארוכי טווח ויאפשר התאוששות מהירה ממצבי משבר בכלל וממשבר מגפת הקורונה בפרט. כמו כן, מבקש הארגון להפיץ את המודל בקרב גורמי השפעה בתחום התעסוקה כדי להביא ליישומו, במקביל לתוכניות ממשלתיות של סיוע כלכלי, הכשרות מקצועיות ותמריצים להחזרה למעגל התעסוקה.

מודל החוסן התעסוקתי המוצע על ידנו כולל שבעה מדדי חוסן המשלבים תכונות אישיות עם ידע מעשי והוא בא לסייע לאדם בהשתלבות בעולם העבודה ובהתמודדות עם מצבים מאתגרים ומשבריים. ככל שהמדדים גבוהים יותר הדבר מעיד על חוסן גבוה אצל הפרט ומנבא השתלבות מוצלחת בעולם העבודה, שימור מקום עבודה ופוטנציאל להתפתחות מקצועית וצליחת המשבר התעסוקתי הבא.

את החוסן התעסוקתי ניתן למדוד הן באמצעות שאלונים או כלים אבחוניים והן בעזרת מאפיינים התנהגותיים שונים (רמת התפקוד, חיפוש עבודה אקטיבי, מעורבות חברתית, התנהלות כלכלית ועודMishra, 2017;). מוצעים כלים אבחוניים (ראו נספחים) לזיהוי הרכיבים החזקים ואלה הדורשים חיזוק. איתור הרכיבים החלשים ופעולה ממוקדת בחיזוק שלהם, עשוי להגביר את החוסן הכללי של הפרט ותורם ליכולתו להתגבר על המשבר התעסוקתי.


שבעת מדדי החוסן התעסוקתי ודרכים מוצעות לחזק כל אחד מהם:


1. מסוגלות עצמית ותעסוקתית - תחושת מסוגלות עצמית הינה אמונת הפרט ביכולתו לגייס משאבים פנימיים, אינטלקטואלים, פיזיים ורגשיים על מנת להתמודד בהצלחה עם מצבים מאתגרים, תוך השענות על חוזקותיו האישיות וחוויות הצלחה קודמות והיכולת להיות פרואקטיבי. מסוגלות תעסוקתית (תמיר ונוימן, 2007) מתייחסת לקשת היכולות והכישורים המסייעת לאדם להתקבל למקום עבודה כלשהוא ולעבוד בו. מעבר לעצם השגת העבודה, הכוונה בדרך כלל גם לכושרו של אדם לשמור על מקום עבודתו, להתמיד ולהתקדם בו, או להתקבל למקום עבודה חדש.

את תחושת המסוגלות העצמית והתעסוקתית ניתן להעלות באמצעות למידה ורכישת ידע חדש. רכישת מיומנויות חדשות, הכשרות מקצועיות והזדמנויות למידה מגוונות מעלות את תחושת הערך העצמי ומגבירות את רמת המסוגלות. ניתן לתרגל ולסגל גם כישורים "רכים" הנדרשים בעולם העבודה של היום, כגון: ניהול עצמי, עבודת בצוות, גמישות, זריזות ואוטונומיה


2. מודעות עצמית - מודעות עצמית מתייחסת להבנה טובה של האדם על עצמו: הבנת פנימיותו הנפשית, יכולת התבוננות וניתוח עצמיים, חופש בחירה ושליטה וניהול של רגשות ותגובות. היא כוללת גם הכרה במציאות הקשה, לא התכחשות אליה, במקביל להכרה במה שהיא מעוררת וביכולת "להחזיק" את שניהם. קבלת המציאות, ללא ניסיון "ליפות" אותה תוך מאמץ להתחבר לאופטימיות.

בתקופת משבר הקורונה חלה הצפה במסרים המגבירים את החרדה והלחץ. מודעות להשפעה של ההצפה הזו והפעלת מנגנונים לאיזון שלה מאפשרת את חיזוק החוסן האישי של הפרט.

חיזוק המודעות העצמית מתחיל בהמשגה של רגשות ומחשבות ואבחנה - מה שייך לעולם הרגשי ומה לעולם הקוגניטיבי. ניתן להגדיר אותם מחדש באופן שמאפשר קבלה וחמלה עצמית, ללא שיפוטיות עצמית, לנהל איתם שיח דמיוני, ולתת להם ביטוי באמצעות כלים שונים העומדים לרשות יועצים ומטפלים, כגון: אומנויות – תנועה, ציור ופיסול, כתיבה וכד'.

חשוב להתמקד בעיקר ברגשות שמביאים לצמיחה אישית, להתפתחות, ללמידה ובדברים שניתן לשנות ולהשפיע עליהם, ובמקביל – לסייע לאדם לפתח מודעות למנגנונים שעלולים להכשיל אותו, נקודות התורפה שלו.


3. תקווה וערך - המושג 'חוסן' מושתת על אוריינטציית עתיד, בבסיסו עומדת ההנחה שלאדם יש תחושת משמעות, ייעוד, חזון אישי מפותח, ראיית עתיד מיטיב ושלאנשים יש תמיד תוכניות, רצונות, מאוויים לדברים שעוד רוצים לעשותם, בעתיד הקרוב, הבינוני והרחוק (גל, אפריל 2020). הדחף לפתח את החוסן נובע מהרצון לממש אותם. כמו גם על ההנחה שלאדם כוח השפעה ויכולת בחירה והחלטה. תחושת התקווה, הערך והמשמעות מאפשרת להתמודד עם קשיים.

בתקופה זו חשוב למצוא חיבור לערכים האישיים, למטרות האישיות, למשימות המרכזיות שיש לבצע כדי להגיע אליהם. רצוי לתת לזמן לזרום, להוקיר תודה על מה שיש, ולקחת את הזמן לדמיין ולתכנן את 'היום שאחרי' המשבר. עצם הפעלת הדמיון יש לה כוח משלה לשמור על הנפש. היכולת לדמיין עתיד טוב יותר תשרת כשתחלוף המגפה ותיכנס רוח חדשה.


4. השתייכות חברתית - מחקרים מראים כי תמיכה חברתית היא המנבא החזק ביותר של רווחה נפשית בתקופות לחץ (המכון למנהיגות איכותית, 2020). ככל שהאדם מחובר ליותר מעגלים משפחתיים וחברתיים גובר החוסן האישי שלו. מערכות יחסים טובות עם משפחה, חברים, שכנים תורמות רבות לחיזוק החוסן האישי. מעגלי תמיכה חברתיים ותחושת שייכות חברתית מגדילה את היכולת להתמודד עם מצבי דחק ומשבר ולצאת מהם בהצלחה.

מגפת הקורונה אילצה פרידה מיידית ממעגלי שייכות וזהות במקום העבודה ובתרבות הפנאי, צמצמה אנשים להיותם הורים ובני זוג בלבד, ועבור מי שמתגוררים בגפם הדגישה מאוד את ה'לבד'. הסגר, הבידוד והריחוק החברתי מונעים, מצד אחד, את התפשטות המגפה, אך פוגעים בחוזק האישי של הפרט.

כדי לחזק את ההשתייכות החברתית חשוב לעודד יצירת קשרים וליזום אינטראקציות עם מכרים, קרובים, קולגות בעבודה או המנהלים וכו'. למשל, רצוי לקבוע "כוס קפה" בזום, בטלפון או במרחב פתוח, גם ללא סיבה ברורה, לא לוותר על אירועים משפחתיים וחברתיים ולחשוב באופן יצירתי איך ניתן לקיים אותם – ימי הולדת, חגיגות משותפות של חגים ומועדים וכד'. אפשר גם ליזום ולארגן פעילויות חברתיות, כמו: פעילויות ספורט משותפות, באוויר הפתוח.

פעילות של נתינה ושותפות חברתיים מחזקת את ההשתייכות החברתית. במצבי משבר חברתיים עולה לעיתים קרובות תחושת הסולידריות, הרצון להפוך להיות חלק ממשהו חברתי גדול, לסייע ולשתף פעולה. עולות יוזמות חברתיות מגוונות, מרשימות ומרגשות. חוויות אלו, גם אם הן נעשות "מרחוק", מתגמלות ומחזקות את הפרט הלוקח בהן חלק.


5. יכולת הסתגלות ולמידה - עולם התעסוקה נמצא מזה שנים ברצף של השתנות מתמדת ומהירה, בו רווחות גישות עכשוויות המדברות על "הסתגלות בקריירה" (Johnston, 2016;adaptability), יצירה וניצול של הזדמנויות, גיוון באופני ההעסקה וכו' ותקופה זו הביאה לאישור ולהאצה שלהן. יכולת ההסתגלות אינה מושתתת על מאבק בארעיות ובאי-הודאות אלא מאפשרת לראות בהם חלק בלתי נפרד מהתהליך התעסוקתי ומהתפתחות הקריירה.

המפתח להצלחה בהתמודדות עם שינויים טמון בהכרה באמביוולנציה הפנימית כלפי השינוי, ביכולת לשאת מצבי עמימות ואי-ודאות, לזהות הזדמנויות ולשמור על רמה גבוהה של התפתחות אישית באמצעים שונים של למידה, תוך גילוי גמישות וסקרנות.

לצורך הסתגלות לעולם התעסוקה המשתנה, השתלבות בתעסוקה, שמירה על הסטטוס התעסוקתי ואף – התקדמות בקריירה, נדרשת יכולת למידה ורכישה של ידע, מיומנויות וכישורים חדשים, באופן פורמלי ולא פורמלי, מכוון ולא מכוון, מתוך התנסות או באמצעות למידה אקטיבית.

העיסוק בלמידה לאורך החיים מזמין לבחון את התפיסות והרגשות בנוגע ללמידה, לבחון את דרכי הלמידה האפקטיביות עבור הפרט, ובירור כישורים ומיומנויות הוא זקוק על מנת להתקדם מבחינה מקצועית, והדרכים לפתח וללמוד אותם.


6. שליטה במיומנויות מציאת עבודה - לחוסן התעסוקתי נדרשת הכרות עם הפרקטיקה המעשית של מציאת עבודה הכוללת כלים לניהול תהליך החיפוש ולמציאת עבודה באופן אפקטיבי. מיומנויות חיפוש העבודה אינן טכניות בלבד אלא מחייבות התמודדויות רגשיות עם שאלות של ערך עצמי, יכולת הצגה עצמית אפקטיבית, יכולת הבחנה בין עיקר לטפל, יכולת להתמודד עם טכנולוגיה, יכולת ניהול של התהליך ועוד. ככל שקיימת הכרות טובה יותר עם הפרקטיקה, הכוללת הכנה מעמיקה והתנסות, גדל החוסן התעסוקתי של הפרט.

כמו-כן, בתקופה זו נדרשת יכולת להתאים את המיומנויות לתקופה – הכנה לראיונות עבודה מרחוק, רתימת הטכנולוגיה לחיפוש העבודה וכו'.

יש לנצל תקופה זו לחיזוק מיומנויות למציאת עבודה: כתיבת מסמך קורות חיים אפקטיבי ומקובל בשוק העבודה; הכרות עם ערוצי חיפוש עבודה; הפעלת קשרים; הכנה מעמיקה לראיונות עבודה (גם מרחוק); הכנה למענה על שאלות נפוצות בראיונות עבודה; הכנה להצגה עצמית ותרגול של "נאום המעלית". ניתן לעשות זאת גם באמצעות צפייה בוובינרים ברשת על דרכי חיפוש עבודה.


7. התנהלות כלכלית - התנהלות כלכלית מהווה את אחד האמצעים החשובים להשגת מטרות בחיים. בהתנהלות כלכלית שקולה לוקח הפרט אחריות על חייו ומגדיר מטרות כלכליות ותעסוקתיות שיגדילו וירחיבו את תקציבו האישי והמשפחתי. על כל פרט בחברה לשאוף לנוע לעבר מציאות כלכלית יציבה ומנוהלת, ללא תלות בגורמים חיצוניים. בסיס להתנהלות כלכלית מאוזנת ושקולה, ויכולת עמידה במצב של חוסר תעסוקה זמני ומיצוי זכויות מחזקת את החוסן התעסוקתי של הפרט, בעיקר בזמני משבר.

חיזוק החוסן הכלכלי מבוסס על בירור עמדות ותפיסות לגבי כסף ופרנסה, רכישת ידע פיננסי בסיסי לצורך התנהלות כלכלית מאוזנת (איזון הוצאות והכנסות, תכנון תקציב, צרכנות מודעת, התנהלות מול בנקים, ניהול חובות ומיצוי זכויות) וביצוע מיפוי הוצאות והכנסות ברמה המשפחתית. בשלב זה חשוב להתנסות בשימוש בכלים לניהול פיננסי, כמו טבלה עם רכיבים של הוצאות חיים. וגם להתייעץ עם גורמים המתמחים בתחום.

מודל החוסן התעסוקתי המוצע כאן ע"י ארגון ״בעצמי״ מציע גישה חדשה ורחבה לבחינת מידת הגמישות התעסוקתית של הפרט והחברה ויכולתם להתמודדות עם סיטואציות משבריות ברמה האישית והלאומית. המודל מיושם בעבודה עם משתתפי תוכניות "בעצמי" ואנו מאמינים כי הוא יכול להוות כלי רב עוצמה לפיתוח תוכניות הוליסטיות לחיזוק הפרט והקהילה בהתמודדות עם מצבי אי ודאות וכן לשפר את סיכויי ההשתלבות בעולם התעסוקה. המודל אף יכול להפוך למדד לאומי קהילתי ואישי לבחינת רמת החוסן התעסוקתי של פרטים וקהילות, בסיס לפיתוח תוכניות מותאמות ולהקצאת משאבים אפקטיבית.

_________________________________

ענת בידץ, מ.א., יועצת קריירה ומנחת קבוצות, מנהלת מחלקת פיתוח וניהול ידע בארגון "בעצמי", anat.bai@be-atzmi.org.il, https://www.be-atzmi.org.il

מקורות:

גל, ר'. (2020). חוסן בימי הקורונה: מגיפת הקורונה מעמידה במבחן את חוסנה של החברה. https://www.jokopost.com/thoughts/23572/


הלמ"ס. (יולי 2020). החוסן האזרחי בתקופת משבר הקורונה, בקרב בני 21 ומעלה: ממצאים מהגל השלישי של הסקר שנערך באמצע יולי בצל המשבר: https://bit.ly/Civil_Resilience


המכון למנהיגות איכותית. (2020). חיזוק החוסן האישי והצוותי בזמנים של שיבוש ומשבר. מסמך שלא פורסם.

קמחי, ש., מרציאנו, ה., אשל, י., & עדיני, ב. (אפריל, 2020). חוסן ודחק בימי קורונה. המרכז לחקר הדחק והחוסן, החוג לפסיכולוגיה, מכללת תל-חי וביה"ס לבריאות הציבור, אוניברסיטת ת"א: https://tinyurl.com/y6q5m4tk


קפלן, א. (2020). הרצאה מצולמת - התמודדות וחוסן בתקופת הקורונה: https://www.facebook.com/watch/live/?v=1074434862941340&ref=watch_permalink


שילשטיין, י. (2020). התמודדות רגשית עם מגפות: בין חוסן אישי לחוסן קהילתי. פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3979


תמיר, י., & נוימן, ז. (2007). מסוגלות תעסוקתית ועידוד תעסוקה: השלכות למציאות הישראלית. ביה"ס לעבודה סוציאלית, האוניברסיטה העברית בירושלים.


שירות התעסוקה. (2020). התמשכות משבר הקורונה: הצורך בהתערבות מהירה וממוקדת לטובת עידוד תעסוקה ופיתוח הון אנושי, משרד המדע והטכנולוגיה. דו"ח שירות התעסוקה מה-24/8/20: https://www.taasuka.gov.il/he/InfoAndPublications/ReasearchAndReviews/Pages/coronaencouragingemployment.aspx


Fourie, C., & Vuuren, L. J. V. (1998). Defining and measuring career resilience. SA Journal of Industrial Psychology, 24(3), 52–59.


Johnston, C. S. (2016). A systematic review of the career adaptability literature and future outlook. Journal of Career Assessment, 26(1), 3–30.


London, M. (1983). Toward a theory of career motivation. The Academy of Management Review, 8(4), 620.


Lyons, S. T., Schweitzer, L., & Ng, E. S. (2015). Resilience in the modern career. Career Development International, 20(4), 363–383.


Mishra, P., & McDonald, K. (2017). Career resilience: An integrated review of the empirical literature. Human Resource Development Review, 16(3), 207–234.


Seibert, S. E., Kraimer, M. L., & Heslin, P. A. (2016). Developing career resilience and adaptability. Organizational Dynamics, 45(3), 245–257.

נספח 1:

כלי לאבחון עצמי של החוסן התעסוקתי:


יש לצבוע את מידת החוסן שאת/ה חש/ה בו בכל אחד מהמדדים, לפי דרגות 1 (הכי חלש) עד 10 (הכי חזק).



לאחר הצביעה, התבונן/י על ה"שמיכה" שנוצרה – מהם רכיבי החוסן החזקים שלך ומהם החלשים? כיצד היית יכול/ה לחזק אותם?

נספח 2:

כלי אבחוני למידת החוסן התעסוקתי:

לפניך רשימה של חוזקות, הקף/הקיפי בעיגול 4 מתוכן - מהן התכונות שעזרו לך להתמודד עם משבר הקורונה?


כלי אבחוני למידת החוסן התעסוקתי
.xlsx
Download XLSX • 10KB


לאחר הבחירה:

1. אלו 7 רכיבי החוסן התעסוקתי: מסוגלות עצמית ותעסוקתית; מודעות עצמית; תקווה וערך; השתייכות חברתית; יכולת הסתגלות למצבים חדשים ויכולת למידה; שליטה במיומנויות מציאת עבודה והתנהלות כלכלית – נסה/י לזהות לאיזה ממדדי החוסן שייכות החוזקות שלך (לכל מדד צבע אחר).

2. התייחס/י למדדים שלא נבחרו – כיצד ניתן לחזק אותם?



נספח 3:

שאלון רמת החוסן התעסוקתי[2]:

הוראות: לפניך שורה של היגדים, דרג כל אחד מהם לפי מידת נכונותו כלפיך מ-1 עד 7:

7 – נכון בהחלט, 1- לא נכון בכלל.


שאלון רמת החוסן התעסוקתי
.docx
Download DOCX • 14KB

לאחר מילוי שאלון: התבונן/י על ההיגדים שקיבלו ציון גבוה ועל ההיגדים שקיבלו ציון נמוך, נסה/י לזהות לאיזה מדד חוסן הם שייכים? חשוב/חשבי כיצד את/ה יכול/ה לחזק את רכיבי החוסן החלשים יותר?

[2] גרסה זו של השאלון טרם עבר תהליך תיקוף.

הגלישה והקניה באתר מאובטחת בתקן

SHA-256 with RSA Encryption - 2048 bits

© כל הזכויות שמורות לאגודת אַיֶלת