מדור תיאורי מקרה סיפורו של דוד: ייעוץ בשימוש בטכניקת הצלחות שסייעה בהפרעת OCD בקבלת החלטות

מרחביה אביחי, פסיכולוגית במכון עתיד לייעוץ ואבחון תעסוקתי, אוניברסיטת אריאל.

ושרית ארנון לרנר[1], פסיכולוגית ראשית במכון עתיד, אוניברסיטת אריאל.

תקציר

דוד (שם בדוי) הנדסאי אלקטרוניקה, המתמודד עם OCD (obsessive-compulsive disorder) פנה לייעוץ עם התלבטות בנוגע להמשך דרכו: האם להמשיך ללימודי הנדסה, לחפש עבודה כהנדסאי, או לפנות לתחום חדש לגמרי? שימוש 'בטכניקת הצלחות' סייעה לקדם את התהליך לקבלת החלטה בדילמה זו.

רקע:

דוד, בן 26, נשוי. במשפחת המוצא, אביו (60) בעל תואר ראשון במדעי החברה ועוסק בהדרכת טיולים, אימו (58) אף היא בעלת תואר ראשון מתחום מדעי החברה, עוסקת במנהל. דוד הינו הצעיר מבין שני אחים, כאשר האח (28), בעל הכשרה כהנדסאי אלקטרוניקה, כיום משלים לימודי הנדסה ועובד בתחום התוכנה. אשתו (26) עוסקת בחינוך.

דוד בעל בגרות מלאה במגמות פיסיקה ואלקטרוניקה ובציון ממוצע של כ-75 (להערכתו). נבחן במתמטיקה ברמת 4 יחידות לימוד ובאנגלית ברמת 5 יחידות לימוד. בכיתה י' הופנה לאבחון פסיכו-דידקטי לאור קשיים בארגון הזמן, בו אובחן כמתמודד עם הפרעה טורדנית כפייתית, ובשל כך קיבל תוספת זמן במבחני הבגרות. כמו כן, טופל תרופתית ורגשית. על פי הגדרת הDSM-5, אובססיביותמוגדרת כמחשבות או דחפים הנחווים על ידי הפרט כבלתי רצוניים, ובדרך כלל מעוררים מידה ניכרת של חרדה ולחץ. הפרט מנסה להדחיק או להתעלם ממחשבות אלו, או לנטרל אותם על ידי פעולה או מחשבה אחרת (כלומר, על ידי המעשה הכפייתי). קומפולסיביותמוגדרת כהתנהגויות חזרתיות (כגון: שטיפת ידיים) או פעולות מנטליות (כגון: חזרה על מילים בשקט) אשר הפרט מונע לבצעם בתגובה לאובססיה או עקב חוקים נוקשים אותם הוא חש מחויב לבצע. מטרת פעולות אלו הינה למנוע או להפחית תחושות חרדה או מצוקה, או מניעה של אירוע או מצב מעורר פחד. עם זאת, אין קשר מציאותי בין ההתנהגות למטרתה, או שהיא נעשית באופן מוגזם וחריג. האובססיביות או הכפייתיות צורכות זמן רב (למשל, מעל שעה ביום) או גורמות למצוקה משמעותית מבחינה קלינית או לליקוי בתחומי תפקוד חברתיים, תעסוקתיים או אחרים (על פי ה-DSM-5, 2013).

דוד תיאר כי הפרעה זו באה לידי ביטוי בפעולות טקסיות שביצע במטרה להפחית בתחושות לחץ שחווה. דוד ביקש שלא לפרט אודות פעולות אלו. עוד סיפר כי עד לפני שנתיים התבייש מאוד לספר על אבחנתו, ובטיפול הפסיכולוגי בו לקח חלק בזמנו, ההסבר שניתן לו אודות ההפרעה גרם לפחד רב ולתחושה כי "נכנס בו שד". מאז סיום התיכון, דוד אינו מטופל תרופתית/ רגשית. לאחר שנישא, בעידוד אשתו, החל לחקור ולברר אודות האבחנה שניתנה לו וכיום שלם יותר עימה. בשעות הפנאי, אהב דוד לשחק כדורגל ולבלות עם חברים. כמו כן, היה פעיל כרכז השכבה הבוגרת בתנועת נוער.

לאחר סיום הלימודים הוא החל בלימודי הנדסאי חשמל ואלקטרוניקה כעתודאי וסיים את לימודיו בהצלחה. בעקבות כך, שובץ לתפקיד טכנאי גנרטורים בחיל האוויר, ממנו לא היה שבע רצון, עקב תחושתו כי הכשרתו בתחום האלקטרוניקה לא באה לידי ביטוי. לאחר שביקש כי יוחלף תפקידו, שובץ כטכנאי מערכות לגילוי אש. נהנה בתפקיד זה מן הגיוון לאור ביקוריו בבסיסים שונים, עם זאת מתאר קושי בקשר עם הטכנאי עימו שובץ שהיה בפער גילאי ניכר.

מבחינה תעסוקתית, התנסה דוד לאחר שחרורו במספר תפקידי טכנאות וניהול בחברות הנדסה שונות כהנדסאי, ביניהם: מנהל מערכות, טכנאי מעבדה, טכנאי תיקונים, מנהל פיתוח ועוד. הוא מתאר מעברים רבים בין תפקידים (כחצי שנה עד שנה בחמישה תפקידים שונים ובחברות שונות) עקב חוסר עניין ומרחק גאוגרפי. כיום, אינו עובד.

סיבת הפניה:

דוד פתח את שיחת הייעוץ באמירה כי הוא "מתלבט, מה ללמוד ואם ללמוד; אני רוצה לקבל כיוון כי אני מחליף עבודות כל הזמן". הציג כי הוא מתלבט תקופה ארוכה: האם עליו להמשיך ללימודים נוספים בתחומי הנדסה (כפי שממליצים הוריו), לחפש עבודה נוספת במסגרת הכשרתו כהנדסאי, או שמא לפנות לעיסוק בטחוני לאור ידיעותיו בשפה הפרסית, עקב מוצאו.

מבנה הייעוץ:

תהליך הייעוץ כלל שיחת היכרות, יום אבחון תעסוקתי, שיחת משוב ושיחת סיכום.

באבחון התעסוקתי נכללו: מערכת אבחון ממוחשבת וכלים פסיכו-דיאגנוסטיים: בנדר, שאלון השלמת משפטים, H-T-P, T.A.T., ומבחני יצירתיות. באמצעות המבדקים השונים, נבחנו היכולות, הכישורים, סגנון העבודה, נטיותיו התעסוקתיות ומאפיינים אישיים.

ממצאי האבחון:

דוד בעל פוטנציאל אינטלקטואלי בטווח הגבוה של הממוצע. מתבלט בהבנתו הטכנית, שהינה גבוהה מאוד מהממוצע, וביכולת התפיסה הצורנית, שהינה גבוהה מהממוצע. כמו כן, כישוריו בתחום החשבוני וידיעותיו בשפה האנגלית הינם בטווח הגבוה של הממוצע. דוד מתנסח בבהירות ובאופן שוטף וקולח וכישוריו בתחום המילולי נמצאו בטווח הממוצע. בסגנון עבודתו, הפגין דוד יסודיות רבה ודייקנות. דוד השקיע בתוצרים ונראה כי היה חשוב לו להשיג ביצועים טובים, ובמיוחד תחת עמימות, השקעתו באה על חשבון קצב העבודה וההספק. דוד סיים את יום האבחון בשעה מאוחרת (שעתיים לאחר זמן הסיום הנהוג), ונראה כי ההפרעה בה הוא לוקה בעלת השפעה על סגנון עבודתו.

בגישתו האישית, דוד הינו בחור נעים, תקשורתי, בעל יכולת טובה ליצירת קשרים בינאישיים והשתלבות בעבודת צוות. דוד בעל שאיפות גבוהות ובעל מוטיבציה גבוהה להשיגן. עם זאת, נטייתו ליסודיות, הקשורה להתמודדותו עם הפרעה טורדנית–כפייתית עלולה לעיתים לפגום בהשגת התוצאות אליהן הוא מכוון עקב התעמקות יתרה וקושי להבחין בין עיקר לטפל. ניכר כי כיום דוד מודע להפרעתו, מבין את השלכותיה ושלם יותר עימה, זאת בעקבות תהליך עיבוד ובירור אותו עבר באופן עצמאי בתקופה האחרונה. בנוסף לכך, נראה כי דוד חווה חוסר ביטחון וספקות במסוגלותו, יתכן על רקע המעברים הרבים בעבודתו. התנסותו בעולם התעסוקה הובילה לתחושת פספוס, אכזבה וחרטה המלווים אותו. על כן חשוב לו לקבל את "ההחלטה הנכונה" אשר תפצה על כך. זאת, לצד ההפרעה הטורדנית–כפייתית, ממנה סובל, מובילות לקושי בקבלת החלטות, עקב צורך עז בביטחון וודאות.

בנטיותיו המקצועיות, עולה בולטות של התחום הטכני באופן מובהק על פני האחרים, בו הערכתו את מסוגלותו גבוהה וכן מידת העניין. מבחירותיו, לא בלטה העדפה ברורה לרמת ההשכלה בכלל השדות התעסוקתיים (אקדמית/ מקצועית).

תהליך הייעוץ:

הפגישה הראשונה

עם תחילת התהליך, דוד שיתף בהתלבטותו, ותיאר את הקושי שחווה במעברים הרבים בין מקומות עבודה אשר הובילו לתחושה כי תחום זה אינו מתאים לו, כך תיאר כי "כבר תקופה של ארבע שנים מאז השחרור אני מחליף עבודות כל הזמן. אני לא מוצא את עצמי בעבודה ומתלבט מאוד אם ללמוד ומה ללמוד". כמו כן, סיפר כי משפחתו מדרבנת אותו להמשיך ללימודי הנדסה, אשר יקנו לו מקצוע מכובד ומסודר; עם זאת, הוא מוצא כי גם אנשים ללא תואר מצליחים. דוד סיפר על חברו שהינו אומן בלונים, אשר למרות שהסביבה צחקה על בחירתו, חווה הנאה רבה וסיפוק בעיסוקו ואף מרוויח היטב. על כן אינו ממהר להחליט על המשך לימודים. כמו כן, תיאר דוד את השוני בינו ובין הוריו, כך שהם "הרבה יותר מקובעים למוסכמות חברתיות ומה יגידו ויחשבו. אני חושב שזה גם מוטמע בי, אבל אני די רודף אחרי החלום, מנסה לעשות משהו שאני אוהב". כשניסיתי לברר עימו את מערך השיקולים המניעים בבחירה חזר דוד וציין כי מידת העניין שימצא היא שתכריע בסופו של דבר לאיזה כיוון יפנה. כרגע, תחומי עניינו מצויים בתחום הטכני ובתחום הביטחון והוא מתקשה להכריע ביניהם.

מפגש משוב

כשבוע לאחר יום אבחון תעסוקתי, נערך מפגש משוב, בו דנו בכישוריו של דוד, מאפייניו האישיים ונטיותיו. דוד תיאר כי החשיפה לכישוריו הטובים מחזקת אותו, וכמו כן בחירה בהמשך לימודי הנדסה נראית לו הגיונית. עם זאת, דוד הציג חשש לקבל החלטה:

[אני] מפחד לקחת צעד, להתחייב למשהו. מפחיד ללמוד ארבע שנים ואז לזרוק לפח. היום הרבה מאוד אנשים לומדים כי כולם לומדים אבל לא בהכרח מכיוון שזה הדבר הנכון בשבילם. אני מאמין שצריך ללכת ללמוד מתוך מה שבאמת רוצים ולא רק כי נשמע מעניין.

כשניסיתי להבין עימו את החשש "לפספס", ולקבל החלטה שגויה, הציג דוד את הקושי הגדול שחווה בעת קבלת החלטות, כך שנוטה להתלבט ארוכות ולבחון את כל הצדדים, גם בהחלטות שאינן מהותיות עבורו (כגון: היכן לצאת לטייל). היה נשמע לי כי הפרעת ה OCD שחוה דוד בעלת השפעה בהקשר זה, ואכן דוד המשיך וציין כי "לפעמים אני נוטה לתכנן ולנתח עד סוף העולם, זה בלתי אפשרי, סתם מוגזם".

היה נראה כי דוד אינו מקשר בין הפרעתו ובין הקושי שחווה בקבלת החלטות, וכאשר העליתי השערה זו, ציין דוד כי לא עשה קישור בין התחומים עד כה. המשכתי ושאלתי מה ניתן לעשות במצבים שבהם לא ניתן לקבל החלטה באופן ודאי, כאשר אין 100%, חשב דוד והציע כי עליו "ללמוד לשחרר, להשלים מראש עם האפשרות שהדברים ישתנו ולא יתקיימו בדיוק כפי שתכנן". כשביקשתי דוגמא למקרה בו "שחרר", התקשה דוד למצוא מקרה כזה והמשיך בתיאור החששות המלווים אותו, במיוחד לאור ניסיונו הקודם בעולם העבודה. אי לכך, ביקשתי ממנו לפגישתנו הבאה, למלא טבלת הצלחות אישיות. התיאוריה החברתית–קוגניטיבית לקריירה (SCCT) (Lent, Brown, & Hackett, 1994) טוענת כי חוויות הצלחה מספקות תחושת מסוגלות ומעודדות התנסות עתידית ולמידה. על כן, בחרתי לעשות שימוש בטכניקה זו, מתוך רצון לחזק את דוד ואת תחושת המסוגלות האישית.

טבלת הצלחות אישיות - מבנה הטכניקה

בשלב הראשון מתבקש הנועץ להיזכר בחוויית הצלחה שחווה, קטנה או גדולה, ולרשום אותה בטבלה. לאחר מכן, מתבקש הנועץ לחשוב אילו מיומנויות ותכונות שלו סייעו בהשגת ההצלחה, כלומר למה דווקא הוא הצליח? בשלב השלישי, מתבקש הנועץ לתאר ממה נהנה בביצוע המשימה, אילו תחומי עניין שלו ניתן לזהות דרכה. הנועץ מתבקש לחזור על פעולה זו מספר פעמים (בד"כ כ-5). עם סיום מילוי הטבלה, מתבקש הנועץ לבחון- האם ישנן נקודות החוזרות על עצמן (כישורים/ מיומנויות/ תחומי עניין)? ומה ניתן ללמוד מכך?.

הפגישה השלישית

עם הגעתו לפגישה השלישית, פתח דוד וסיפר כי המשוב סיפק לו חומרים למחשבה וכי הוא מרגיש שהכיוון הטכני, בו החל אכן תואם את צרכיו ותחומי עניינו. עם זאת, עדיין מתלבט בין לימודי הנדסה להמשך חיפוש עבודה כהנדסאי. כששאלתי לגבי התרגיל שהתבקש לבצע, סיפר כי לא הספיק לעשות זאת עקב אירוע משפחתי. החלטתי לבצע את המטלה עימו בפגישה.

ההצלחה הראשונה שתיאר דוד הייתה פיתוח רכיב בעבודתו כמנהל פיתוח והוספתו למכשיר לצורכי שמיעה, זאת למרות חוסר בניסיון, הדרכה וידע מקצועי. דוד נשאר שעות נוספות וארוכות בעבודה כדי לנסות ולקדם את הפיתוח ולאחר ניסיונות וכישלונות רבים, כמו גם תחושת אי וודאות שלעיתים מכניסה לייאוש, הצליח. הכישורים והיכולות שזיהה דוד בהצלחתו היו: יכולת הלמידה, התמדה, עקשנות וחוש טכני מפותח.

לאחר מכן, דוד תיאר בנימה משועשעת ומעט מבוישת הצלחה נוספת ("שטותית אבל זה מה שעלה לי לראש"), בה הבקיע גול במשחק כדורגל עם חברים. דוד סיפר כי תחושת ההצלחה נבעה מהאופן בו הבקיע, כך שתוך מאית שניה ניתח את המצב וביצע מהלך פשוט (בעיטה חלשה) אך גאוני. הוסיף כי אשתו נוהגת להתפלא כיצד בספורט נוטה להיות מהיר, ואילו בשאר התחומים מתנהל באיטיות. כמו כן, סיפר כי מעריץ את שחקן הכדורגל אנייסטה, המכונה "המהנדס" משום ששחקן זה יודע לתכנן מהלכים וליצור אסטרטגיה. הכישורים שזיהה דוד היו: יכולת חשיבה מקורית-"מחוץ לקופסא", ראיה רחבה ואסטרטגית, יצירתיות וניסיון קודם בתחום הספציפי.

לבסוף סיפר דוד חווית הצלחה נוספת, בה הוא משמש כמארגן המפגשים החברתיים עם חברי הילדות. מתאר תחושת הצלחה עקב הצורך לתאם ולגשר בין גורמים שונים עקב מגורים מרוחקים של חברי הקבוצה. הוסיף כי יודע כיצד לפנות לכל אחד, להניע ולגרום לו להשתתף כמו גם להתנהל באופן מיטבי מול מתחים שיתכן וקיימים בין החברים. הכישורים שזיהה בחוויה זו היו: יכולת הנעה, יוזמה, רגישות חברתית, יצירתיות והסתכלות רחבה. תחומי העניין שזיהה דוד בחוויות השונות היו: עבודה בסביבת אחרים, תפקיד משמעותי, תכנון, חשיבה מעמיקה ואחריות.

כשהתבקש דוד לזהות נקודות שחוזרות על עצמן, הציג כי הראייה הרחבה והיצירתית חוזרת בחוויות השונות, "לא חשבתי שאני כזה יצירתי, אבל מגלה שהמחשבות שלי עוזרות. אני בדרך כלל בנאדם שחושב המון וזו הזדמנות להפוך זאת ליתרון". כמו כן, ציין כי עולה מן החוויות שהוא נהנה לעסוק בתחומים המצריכים חשיבה מעמיקה, תכנון ויוזמה. כאשר שאלתי האם ישנם תפקידים בהם הוא מוצא תחומים אלו, ציין כי בהתנסותו התעסוקתית, אלו ששימשו בתפקידי חשיבה, יוזמה, פיתוח, תכנון ויצירתיות היו מנהלי פיתוח ומנהלי פרויקטים. תפקידים אלו היו חסומים בפניו לאור הכשרתו, והוא מוצא בכך עניין כעת לאחר שימת לב ליכולתו להפגין יצירתיות מחשבתית. לאור כך, הביע דוד נכונות להמשיך ללימודי הנדסה בתחומי חשמל/ מכונות/ תוכנה. בתהליך, תיאר דוד מספר פעמים את הקושי לבחור בהמשך לימודי הנדסה כיוון שמניעיו אינם "טהורים" (ציפיות הוריו, ציפיות הסביבה והנורמות החברתיות). עקב השימוש בטכניקה, היה נראה כי דוד מוכן לקבל את ההחלטה מתוך הבנה שהיא קשורה בחוזקותיו האישיות ותחומי עניינו, ולא מתוך תחושת כורח.

לסיכום, סיפר דוד כי הוא יוצא עם ביטחון עצמי גבוה יותר ובתחושה כי קיבל חותמת לכך שיש לו חוזקות שונות אשר יכולות לבוא לידי ביטוי בתפקידים שהינם משמעותיים מבחינתו.

מחשבות בעקבות התהליך עם דוד:

· בתהליך זה התחדדה לי חשיבותן של חוויות ההצלחה כבסיס לחיזוק והתפתחות אישית. היה ניתן בתהליך זה לעסוק בקשיים השונים, עם זאת, המוקד שניתן להצלחות ולחוזקות אישיות הוא שהיווה לבסוף את נקודת המפנה.

· נראה כי אחד האתגרים המרכזיים הניצבים בפנינו בעידן הפוסט–מודרני הינו אי הוודאות והשינויים התכופים. בעקבות תהליך זה הרהרתי כיצד ניתן לסייע לנועץ בעל צורך חזק בשליטה וביטחון להתמודד עם אתגר זה? השיחה עם דוד הובילה אותי לחשוב רבות על תיאוריית המקריות המתוכננתKrumboltz, 2009) ), המציגה כי השינויים התכופים בעידן המודרני מובילים לתחושת חוסר ודאות וביטחון. יחד עם זאת, הם מאפשרים היווצרות הזדמנויות מגוונות שאינן ניתנות לתכנון או לצפייה מראש ויש בכך תקווה עבורנו. במהלך השיחה עם דוד הצגתי בפניו את התיאוריה ואת נקודת המבט החיובית והתקווה שהיא מציעה. היה נראה כי דוד שואב עידוד מנקודת מבט זו. ניסיתי לעבוד עימו על אירוע מקרי, לא מתוכנן, שהוביל להתפתחות ולהתקדמות אישית. דוד התקשה לחשוב על אירוע שכזה, עם זאת יתכן כי בתהליך ארוך יותר, מתן שיעורי בית בנושא וחשיבה מעמיקה בתחום היו מאפשרים לדוד למצוא דוגמאות ולהבין את התנסויותיו והתמודדותו למול עמימות.

· החיבור שנעשה במהלך הייעוץ בין הקושי לקבל החלטות ובין ההפרעה שחווה דוד היווה נקודת מפנה משמעותית אף הוא בקידום תהליך הייעוץ ואפשר לדון בהשפעות ההפרעה על תפקודו של דוד, נושא אשר ניסה להימנע ממנו.

מקורות

American Psychiatric Association. (2013). American Psychiatric Association

Diagnostic and statistical manual of mental disorders, 5th ed. (DSM-5(. Washington, D.C.: American Psychiatric Association.

Krumboltz, J. (2009). The happenstance learning theory. Journal of Career

Assessment, 17(2), 135-154.

Lent, R. W., Brown, S. D., & Hackett, G. (1994). Toward a unifying social cognitive theory of career and academic interest, choice, and performance.Journal of Vocational Behavior,45(1), 79-122.‏

[1] תהליך הייעוץ בהדרכת שרית ארנון לרנר

הגלישה והקניה באתר מאובטחת בתקן

SHA-256 with RSA Encryption - 2048 bits

© כל הזכויות שמורות לאגודת אַיֶלת