מניעה מותאמת אישית: גישה חדשנית לצמצום הנשירה מההשכלה הגבוהה, מיכל פיליפס -ברנשטיין ואיתמר גתי

פיתחנו שאלון אינטרנטי להערכת המוכנות של סטודנטים שנה א' להשתלבות מוצלחת בלימודים אקדמיים בהיבט הפסיכו-חברתי: מסוגלות עצמית אקדמית, מחויבות ללימודים, נינוחות חברתית, מעורבות בקמפוס, משמעת עצמית וחוסן אישי. ניתוח נתונים מ- 11,555 סטודנטים שנה א', משקף שלשאלון תכונות פסיכומטריות טובות מאד. לשאלון תוקף ניבוי של הנשירה ושל הישגים לימודיים בסוף שנה א' בקרב סטודנטים שאותרו בסיכון לנשירה, התערבות המשלבת סדנאות וליווי אישי צמצמו את הנשירה. עצם המענה על השאלון תורם לצמצום הנשירה, כאשר למשוב האישי המיידי, הכולל משוב גרפי והמלצות אישיות, ישנה תרומה נוספת. לבסוף, נמצא שניתן לזהות עוד בתחילת שנת הלימודים, סטודנטים בסיכון לנשירה שניתן ליחס לקושי בהתמודדות עם ההוראה המקוונת.



השכלה גבוהה

לרכישת השכלה גבוהה יש משמעויות ארוכות טווח לפרט, לחברה ולמשק המדינה. בעלי השכלה אקדמית הם בעלי הכנסה גבוהה יותר, הם חלק משמעותי מהנעת כוחות השוק (Grebennikov & Shah, (2012, ומהווים כר פורה למוביליות חברתית ולצמצום פערים חברתיים (Ballarino & Bernardi, 2016). בישראל, סטודנטים שנה א' לתואר הראשון מהווים 48% מקבוצת הגיל 22-29 (קליין-אבישי ואחרים, 2016), וכ-23% מקרב גילאי 25-64 מחזיקים בתואר ראשון, לעומת 16% בממוצע במדינות ה- OECD ((OECD, 2017.


הבעיה – לא כל מי שמתחיל מסיים

למרות האחוז הגבוה של הפונים ללימודים גבוהים, כ–30% מהסטודנטים לתואר ראשון לא מצליחים לסיים את לימודיהם תוך 6 שנים (הלמ"ס, 2017), בדומה לממוצע ה-OECD (OECD, 2013), אחוז הנשירה משנה א' עומד על 8.7% ונע בין 13.7% במכללות להוראה ו 7.4% באוניברסיטאות (ליפלבסקי, 2018), אם כי יש לציין כי מדובר באחוז נמוך יחסית לאחוזי הנשירה משנה א' בארה"ב – 29-35% (ACT, 2018); אולם, מעבר לכך שלכל נשירה יש מחיר כלכלי, חברתי ואישי, חשוב לציין כי הגיל המאוחר יחסית שבו סטודנטים ישראלים מתחילים ללמוד, מוסיף לחשיבות של ההתמודדות עם צמצום הנשירה. לבסוף, בשל התפקיד של ההשכלה הגבוהה בצמצום פערים חברתיים, ישנה דאגה מיוחדת לאוכלוסיות בהם אחוזי הנשירה גבוהים יותר כמו החברה הערבית וסטודנטים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך (פניגר ואחרים, 2016).


הסיבות לנשירה מהשכלה גבוהה

במאמרם Lapan et al. (2012) , הניחו שחוסר היכולת להתמיד קשור לחוסר מוכנות ללימודים אקדמיים בארבעה תחומים: (1)


מוכנות אקדמית - לימודית, שמתייחסת ליכולות הנמדדות באמצעות ממוצע הבגרות וציוני הפסיכומטרי. משתנים אלה מבטאים ידע והישגים קודמים וכן פוטנציאל לימודי, ונמצאו מנבאים הצלחה והתמדה בלימודים אקדמיים. שילוב ממוצע הבגרות וציוני הפסיכומטרי מסבירים כ – 25% מהשונות בניבוי ממוצע ציוני שנה א' (אורן ואחרים, 2007). (2)


השפעת משתנים סוציו-דמוגרפיים כגון מגדר, מעמד סוציו-אקונומי וסטטוס-דורי להשכלה, על התמדה בהשכלה גבוהה המשקף תהליכים סוציולוגיים ואילוצים כלכליים שעלולים להשפיע על התמדה בלימודים (Chung et al., 2017). (3)


מידת המוכנות להשקעה בתהליך ובחירה מושכלת של תחום לימודים ומקצוע (Gati et al., 2003). תהליך קבלת החלטות שיטתי מגדיל את הסיכוי לשביעות רצון מהבחירה (Gati et al., 2003). (4)


משתנים פסיכו-חברתיים, שהם מוקד מחקר זה, אשר נמצאו כתורמים להצלחה בלימודים וצמצום הנשירה מעבר לציוני בגרות ופסיכומטרי ומשתנים דמוגרפיים(Gore et al., 2019) . משתנים אלה מתייחסים למגוון היבטים פסיכולוגיים, עמדות, תפיסות והתנהגויות התומכים בהתמודדויות מול האתגרים הכרוכים בהשתלבות מוצלחת בלימודים אקדמיים (Lombardi et al., 2011).


נשירה בזמן מגפת הקורונה

התפרצות COVID-19 בתחילת 2020, הביאה לכך שסמסטר ב' של שנה"ל תש"פ נפתח באופן מקוון, לאחר היערכות קצרה של מערכת ההשכלה הגבוהה ללימודים מרחוק. המשבר התעסוקתי גרם לסטודנטים רבים לאבד את מקור פרנסתם היחיד או המשלים. סקרים שבוצעו בתקופה זו הצביעו על קשיים רבים (אקדמיים, חברתיים, רגשיים וסביבתיים) של הסטודנטים, וחשש מנשירה גבוהה מהלימודים בעקבות קשיים אלה (;Katz et al., 2020 בר, 2020; פלמון ואחרים, 2020). חשש רב במיוחד עלה בנוגע לסטודנטים מאוכלוסיות סיכון ידועות (מעמד סוציו-אקונומי נמוך, דור ראשון להשכלה, חברה ערבית, סטודנטים עם לקויות למידה וסטודנטים עם מוגבלויות). בהתאם לסביבה המשתנה המגבירה את הסיכוי לנשירה, עולה השאלה האם ניתן להיעזר במשאבים פסיכו-חברתיים בכדי לסייע בהתמודדות עם האתגרים החדשים ולצמצם את הנשירה בסמסטר מקוון.


שנת הלימודים תשפ"א. שנת הלימודים תשפ"א נפתחה בידיעה מראש כי הלימודים יהיו מקוונים, ועד כמה שניתן הסטודנטים נערכו בהתאם. שלוש דאגות עיקריות קשורות לנשירה: הראשונה היא הקשיים הכלכליים, וחשש שסטודנטים ללא גב כלכלי עלולים לנשור בשל הקושי להתפרנס. השנייה, הקושי של הסטודנטים בשנה א' בהשתלבות בלימודים אקדמיים מקוונים מבחינה אקדמית (רכישת מיומנויות ללימודים אקדמיים) וחברתית, בשל העדר הזדמנות ליצור קשרים חברתיים . לבסוף, המוטיבציה של סטודנטים להירשם לשנת הלימודים הנוכחית נובעת בין היתר מאפשרות הקבלה ללא ציון הפסיכומטרי, וגם מתוך ברירת מחדל, חלופה לטיול הגדול שבוטל, ועבודה וחסכון. צבירת מגוון החו