top of page

משמעות העבודה בקרב נשים וגברים עובדים מהחברה החרדית, אלישבע פרקש; יוליה ליפשיץ-ברזילר

תקציר: מחקר זה בחן כיצד אוריינטציות עבודה ותפיסות כלפי כסף קשורות לשביעות רצון מעבודה בקרב גברים ונשים עובדים המשתייכים לחברה החרדית בישראל. אוריינטציית ייעוד נמצאה גבוהה אצל גברים על פני נשים.

בקרב נשות אברכים, אוריינטציית פרנסה נמצאה גבוהה יותר מנשים לבעלים עובדים ונשים רווקות, אבל לא שונה מגברים. אוריינטציית ייעוד גבוהה ואוריינטציית פרנסה נמוכה ניבאו שביעות רצון גבוהה יותר מעבודה. בנוסף, תפיסת כסף ככוח ניבאה שביעות רצון נמוכה יותר מעבודה אצל נשות אברכים ונשים נשואות לבעלים עובדים (1)



מ-2004 עד 2019 נרשמה עלייה של 24% בתעסוקת נשים חרדיות ועלייה של 16% בתעסוקת גברים חרדים. עם זאת, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, שיעור המשתתפים במעגל התעסוקה בקרב האוכלוסייה החרדית עדיין נמוך (מלאך וכהנר, 2021).

רבים בקרב החברה החרדית דוגלים בכך שהגברים החרדים יעסקו בלימוד תורה שנים רבות וידחו ככל האפשר את היציאה לעבודה (כהנר, 2020). למעשה, הגבר מקבל מלגת-לימודים סמלית ואילו עול כלכלת הבית מונח על כתפי האישה (כהנר, 2020). ניתן לראות זאת גם בשיעורי התעסוקה כיום, 52% מן הגברים החרדים עובדים לעומת 78% מן הנשים החרדיות עובדות (מלאך וכהנר, 2021).הפער בשיעורי התעסוקה בין חרדים לשאינם חרדים קיים גם אצל נשים אולם דרמטי עוד יותר בקרב הגברים, 52% חרדים עובדים לעומת 86% ישראלים יהודים שאינם חרדים (מלאך וכהנר, 2021). לכן חשוב להבין את משמעות העבודה והגורמים המשפיעים על תחושת שביעות רצון מעבודה בקרב עובדים ועובדות המשתייכים לחברה החרדית בכדי לסייע להם בהשתלבות תעסוקתית מיטבית.


משמעות העבודה ואוריינטציות כלפי עבודה (Work Orientations)

משמעות העבודה מתייחסת למכלול של תפיסות ואמונות של האדם לגבי העבודה והפונקציות שהעבודה ממלאת בחייו. בהתבסס על מחקרים קודמים (Blustein, 2011; Sharif et al., 2021; Wrzesniewski et al., 1997), 2020)) Willner et al. פיתחו מודל למשמעות העבודה המתייחס לחמש אוריינטציות: ייעוד (calling) עבודה כשליחות; פרנסה (job) עבודה כמקור לביטחון ולרווחה כלכלית; שייכות חברתית (social embeddedness) עבודה כמקור לחברה וקהילה; קריירה (career) עבודה כמקור להתקדמות מקצועית; ותעסוקה (busyness) עבודה כמקור למילוי זמן פנוי.

מחקרים ישראליים (שחרור וליפשיץ-ברזילר, 2020; Willner et al., 2020) מצאו כי ארבע מתוך חמש האוריינטציות תרמו לניבוי שביעות רצון מעבודה: בעוד שאוריינטציית ייעוד ושייכות חברתית ניבאו סיפוק רב יותר מעבודה, אוריינטציות פרנסה ותעסוקה ניבאו שביעות רצון נמוכה מהעבודה, ואילו אוריינטציית קריירה כלל לא תרמה לניבוי שביעות רצון מעבודה. בנוסף לכך, החוקרים מצאו הבדלים מגדריים באוריינטציות עבודה: גברים היו בעלי אוריינטציה גבוהה יותר לפרנסה מאשר נשים (סנבטו וליפשיץ-ברזילר, 2022; שחרור וליפשיץ-ברזילר, 2020; Willner et al., 2020), ואילו נשים דיווחו על אוריינטציית ייעוד גבוהה יותר מגברים (שחרור וליפשיץ-ברזילר, 2020).


משמעויות שונות של תפיסת העבודה בקרב חרדים

במחקרים שבדקו מניעים של נשים חרדיות בעבודתן עלה כי אחד מניעים העיקריים הוא מתן אפשרות לבעל ללמוד תורה מתוך שלווה כלכלית (Goldfarb, 2018). לעיתים ניתן לשמוע קולות מתוך החברה החרדית כי לעבודה אין ערך משלה והיא רק צורך שאי אפשר להימנע ממנו כדי לאפשר לבעלים את לימוד התורה (קפלן, 2007). המונח "קריירה" מוזכר אצל נשים בשיח לרוב בהקשר שלילי (נריה-בן שחר, 2015). בניגוד לכך במחקר אחר הודגש כי המניעים המהותיים שנשים חרדיות מייחסות לתעסוקתן הם מניעים אינטרנזיים וייעוד (Goldfarb, 2018). גם במחקר שנערך בקרב גברים חרדים שיצאו לעבודה, נמצא כי תפיסותיהם כלפי העבודה חיוביות והם רואים גם ערך בעצם עבודתם בנוסף למשמעות הכלכלית הנלווית (טרכטינגוט, 2014).


תפיסות כלפי כסף

הספרות המחקרית מתייחסת לתפקידים נתפסים של כסף כגון ביטחון, כוח או חופש (Furnham et al., 2012).

מחקרים מראים כי ישנם הבדלים מגדריים בתפיסות כלפי כסף. נשים נוטות יותר לחשיבה על היבטים של חיסכון כלכלי וביטחון (Tang & Gilbert, 1995), ואילו גברים נוטים לראות בכסף יכולת להשגת כח, שליטה וחופש (לוי-פלדמן, 2016). במחקר הנוכחי יבדקו העמדות כלפי כסף בקרב משתתפים מהאוכלוסייה החרדית.


מטרת המחקר

מטרת המחקר הראשונה היא לבחון את אוריינטציות העבודה בקרב נשים וגברים עובדים המשתייכים לאוכלוסייה החרדית בישראל, וכיצד אוריינטציות אלה קשורות לתפיסות לגבי כסף. מטרת המחקר השנייה היא לבחון האם גורמים אלה מנבאים את שביעות הרצון מעבודה בקרב אוכלוסייה זו.

שיטה

_________________________________________________


משתתפים

משתתפי המחקר כללו 829 עובדים המשתייכים לאוכלוסייה החרדית בגילאי 16– 63 (ממוצע גיל 29.9, ס.ת. 7.52). המשתתפים חולקו ל-4 קבוצות: 282 (34%) גברים נשואים, 288 (35%) נשות אברכים, 169 (20%) נשים שבעליהן אינם אברכים, ו-90 (11%) רווקות.

מתוך המשתתפים, 546 (64.2%) עבדו במשרה מלאה ו-305 (35.8%) במשרה חלקית. רוב המשתתפים (75.7%) הם עובדים שכירים.


כלים

שאלון דמוגרפי - המשתתפים דיווחו על גיל, מין, מצב משפחתי, השתייכות פנים-מגזרית, רמת השכלה, רמת הכנסה, שכירים/ עצמאים, היקף משרה, מה העיסוק שלהם ושל בן זוגם.

אוריינטציות עבודה (Work Orientation Questionnaire, WOQ; Willner et al., 2020) כולל 26 פריטים (1 -בכלל לא, 7 - מסכים מאוד), המייצגים את חמש האוריינטציות. במחקר הנוכחי, מהימנות פנימית של חמש האוריינטציות הייתה בטווח .79–.85

שאלון עמדות כלפי כסף (Short Money-Types Measure; Furnham et al., 2012) מתייחס לכסף כאל (1- לא מסכים/ה בכלל, 7 -מסכים/ה במידה רבה): ביטחון ("יחסית להכנסה שלי אני נוטה לחסוך לא מעט כסף"), חופש ("כשיש מספיק כסף אפשר לעשות מה שרוצים", וכח ("הדבר הטוב ביותר בכסף זה שהוא נותן כח להשפיע על אחרים"). במחקר הנוכחי, מהימנות פנימית של 3 מימדים הייתה בטווח .68–.71

שביעות רצון מעבודה (Willner et al., 2020) המשתתפים ציינו עד כמה הם מרוצים מעבודתם (1- לא מרוצה כלל, 7- מרוצה מאד).

תוצאות

_________________________________________________


הבדלים בין הקבוצות במשתני המחקר


> כפי שניתן לראות בלוח 1, אוריינטציית ייעוד, F(3,825)=5.52, p=.001, η2=.01, נמצאה גבוהה יותר בקרב גברים נשואים בהשוואה לכל קבוצות הנשים.

> אוריינטציית פרנסה, F(3,825)=9.31, p<.001, η2=.03, נמצאה גבוהה אצל נשות אברכים על פני שאר קבוצות הנשים (הנשואות לבעלים עובדים והרווקות), אבל לא שונה מגברים.

> אוריינטציית תעסוקה, F(3,825)=11.32, p=.000, η2=.03, נמצאה גבוהה יותר אצל גברים נשואים ונשים רווקות על פני נשים נשואות.

> כפי שניתן לראות בלוח 2, הן תפיסת הכסף ככוח, F(3,825)=14.59, p=.000, η2=.05, והן תפיסת כסף

כחופש F(3,825)=5.28, p=.001, η2=.01, נמצאו גבוהות אצל גברים על פני כל קבוצות הנשים.

> תפיסת הכסף כבטחון, F(3,825)=5.34, p=.001, η2=.01, נמצאה גבוהה אצל נשות האברכים על פני גברים ונשים הנשואות לבעלים עובדים, אך לא נמצא הבדל בינן לבין קבוצת הנשים הרווקות בממד זה.


לוח 1. אוריינטציות כלפי עבודה בקרב 4 קבוצות מחקר

הכוכבית מסמנת שהקבוצה שונה באופן מובהק מהקבוצות ללא סימון כוכבית.


לוח 2. תפיסות כלפי כסף בקרב 4 קבוצות מחקר

הכוכבית מסמנת מסמנת הבדל מובהק סטטיסטית.


קשרים במשתני המחקר

> אוריינטציית פרנסה נמצאה במתאם חיובי בינוני עם תפיסת הכסף כחופש (r= .34) בקרב נשים לבעלים עובדים.

> אוריינטציית קריירה נמצאה במתאם חיובי בינוני עם תפיסת הכסף ככח (r = .35) בקרב גברים נשואים. בנוסף, אוריינטציית קריירה נמצאה במתאם חיובי בינוני עם תפיסת הכסף כביטחון אצל נשים הנשואות לבעלים עובדים (r = .30).

> אוריינטציית תעסוקה נמצאה במתאם חיובי בינוני עם תפיסת הכסף ככח (r = .35) בקרב גברים נשואים.


ניבוי שביעות רצון מעבודה

> שתי אוריינטציות עבודה נמצאו מנבאות את שביעות הרצון מעבודה: אוריינטציית ייעוד ניבאה שביעות רצון גבוהה יותר בכל 4 קבוצות המחקר (טווח של ß בין 34. עד 54.), ואילו אוריינטציית פרנסה ניבאה שביעות רצון נמוכה יותר אצל נשים וגברים נשואים (טווח של ß בין 18. ל- 27.-) אך לא אצל נשים רווקות.

> תפיסת כסף ככוח ניבאה שביעות רצון נמוכה יותר מעבודה אצל נשות אברכים (= -.12ß) ונשים שנשואות לבעלים עובדים (= -.18ß).

מסקנות

_________________________________________________

> בניגוד למחקר ישראלי שנערך באוכלוסייה הכללית (שחרור וליפשיץ-ברזילר, 2020), אוריינטציית ייעוד נמצאה גבוהה יותר בקרב גברים חרדים בהשוואה לנשים. ממצא זה יכול להיות מוסבר בכך שאין ציפייה חברתית

מגברים חרדים לעבוד (כהנר, 2020) ולכן אפשר להניח שבחירתם נובעת מתחושת ייעוד ורצון להגיע להגשמה

בעבודה. או לחילופין ייתכן והם מרגישים צורך מוגבר יותר למצוא משמעות וייעוד בעבודתם.

> לא מפתיע כי אוריינטציית פרנסה נמצאה גבוהה אצל נשות האברכים על פני שאר קבוצות הנשים (הנשואות

לבעלים עובדים והרווקות), אבל לא שונה מגברים. ניתן להסביר ממצא זה בכך שנשות האברכים הן המפרנסות העיקריות של הבית והן אלו המצויות במרחב הציבורי-תעסוקתי ( 2018 ,Goldfarb).

> אוריינטציית תעסוקה נמצאה גבוהה יותר בקרב גברים נשואים ונשים רווקות. נראה כי עבור רווקות חרדיות אשר לרוב מתגוררות בבית הוריהן עד לחתונה, המשמעות של העבודה כתעסוקה היא חיונית וגבוהה יותר בהשוואה לנשים נשואות שעסוקות בבית עם המשפחה (קוק והראל שלו, 2021). כמו כן, גברים חרדים שמורגלים כבר מילדות צעירה להיות עסוקים כל היום בלימוד התורה (בלאק, 2020), ביציאה לעבודה יחושו אולי שנוצר אצלם חלל וצורך להיות עסוקים במקום עבודתם. ממצא זה נמצא גם במחקר קודם שמצא כי גברים הבאים מחברה מסורתית יותר מדווחים על אוריינטציית תעסוקה גבוהה יותר מנשים, ייתכן כי החברה המסורתית מצפה מגבר להיות עסוק (סנבטו וליפשיץ-ברזילר, 2022).

> בהתאם למחקרים אחרים באוכלוסיות שונות (לוי-פלדמן, 2016 Tang & Gilbert, 1995;), תפיסות הכסף ככח וכחופש נמצאו גבוהות אצל גברים חרדים לעומת נשים חרדיות. בנוסף, תפיסת הכסף כביטחון הייתה גבוהה אצל נשות האברכים ונשים רווקות בהשוואה לגברים ולנשים נשואות לבעלים עובדים. ניתן לטעון כי הכסף

נתפס כמאפשר ביטחון ויציבות כלכלית דווקא בקבוצות אלו של נשים שאינן מסתמכות על הכנסה של גבר.


> בהתאם למחקרים קודמים שנערכו בקרב אוכלוסיות שונותגם במדגם הנוכחי של עובדים חרדים,

(Lipshits‐Braziler et al., 2021; Willner et al., 2020) .אוריינטציית ייעוד ניבאה שביעות רצון גבוהה יותר ואילו אוריינטציית פרנסה ניבאה שביעות רצון נמוכה יותר

> מעניין כי עבור אף אחת מקבוצות המחקר אוריינטציה של שייכות חברתית לא ניבאה שביעות רצון מעבודה כפי

שהיא מנבאת במחקרים אחרים באופן עקבי באוכלוסיות וחברות שונות בארץ ובעולם.

.(Lipshits‐Braziler et al., 2021; Willner et al., 2020; שחרור וליפשיץ-ברזילר, 2020; סנבטו וליפשיץ-ברזילר, 2022)

ניתן לטעון כי ממצא זה קשור בכך שקבוצות ההשתייכות החברתית בקרב עובדים מהחברה החרדית הן רבות

ומקבלות משמעות רבה יותר מההשתייכות החברתית במקום העבודה (קוק והראל שלו, 2021).

> תפיסת כסף ככוח ניבאה שביעות רצון נמוכה יותר מעבודה אצל נשות אברכים ונשים שנשואות לבעלים עובדים. נראה כי על אף היותה של האישה מפרנסת המשפחה, פעילה בזירה הביתית והחוץ ביתית עדיין נשים חרדיות רבות טוענות כי עול הפרנסה מונח על כתפי בעליהן, מבחינת תשלום חשבונות, משכנתא והדאגות הכלכליות (קוק והראל שלו, 2021). ניתן לשער כי תפיסה של כסף ככח מהווה הפרה של מוסכמה מסורתית זו וגורמת לנשים להיות פחות שבעות רצון מהעבודה.

השלכות לייעוץ קריירה

הממצאים מצביעים על כך שאוריינטציית ייעוד אצל כלל משתתפי המחקר נמצאה קשורה לשביעות רצון גבוהה מעבודה ואילו אוריינטציית פרנסה קשורה לשביעות רצון נמוכה מעבודה. אם כך ניתן להציע כי בתהליך של ייעוץ תעסוקתי עם האוכלוסייה החרדית מומלץ להעצים את תחושת הייעוד בעבודה אשר עשויה להגביר את שביעות הרצון הסובייקטיבית בעבודה (Duffy et al., 2019). להלן נביא כמה מוקדים שנמצאו בספרות כמנבאים תחושת ייעוד בעבודה.

א. בחירה. נשות אברכים וגברים חרדים רבים פונים למקצועות הייטק מתוך חשיבה כי מקום עבודה כזה מאפשר

הכנסה גבוהה, כך שהבחירה פעמים רבות נובעת מתוך אילוצים כלכליים וניתן פחות משקל להעדפה אישית

(גלבוע, 2015 ; פרנקל בן דוד, 2015). נמצא כי בחירה ורצון של המקצוע והעבודה מעצימות את תחושת הייעוד

בעבודה (Duffy et al., 2019). לכן, בתהליך של ייעוץ תעסוקתי מומלץ להבין את הגורמים שמגבילים את

הבחירה ולהתייחס לאילוצים האינדיבידואליים והמשפחתיים שמשפיעים עליה.

ב. תפיסות של ייעוד. חוויה של ייעוד בעבודה נשענת על תפיסות של הפרט לגבי משמעות הייעוד (Duffy et al.,

2019). כאמור, באוכלוסייה החרדית בפרט ישנן תפיסות שונות לגבי מציאת ייעוד בעבודה ועיבוד של תפיסות

אלו משמעותי כדי שתהיה השפעה על חווית הייעוד בעבודה.

ג. חיבור לחוזקות. סיוע לנועץ לזהות ולטפח את חוזקות האופי ולהביא אותן לידי ביטוי בעבודה יכול להעצים את

תחושת הייעוד בעבודה ( .(Littman-Ovadia & Steger, 2010

זאת ועוד, במחקר הנוכחי נמצא כי אוריינטציית קריירה מדורגת אצל כלל הקבוצות כאוריינטציה הדומיננטית

ביותר, בדומה לממצאים מאוכלוסייה כללית (Lipshits‐Braziler et al., 2021; Willner et al., 2020 ; שחרור

וליפשיץ-ברזילר, 2020; סנבטו וליפשיץ-ברזילר, 2022). ממצא זה מפתיע לאור מחקרים קודמים שמביאים את

השליליות של מונח קריירה שתופס בחברה החרדית (נריה-בן שחר, 2015; גלבוע, 2015). אחד ההסברים יכול

להיות קשור לשימוש בשפה וטרמינולוגיה בתהליך הייעוצי (Benjamin, 2022). במחקר הנוכחי אוריינטציית

קריירה לא נמדדה על ידי ציון המילה "קריירה" באופן ישיר. כלומר, הפריטים המרכיבים את אוריינטציה זו

בשאלון עושים שימוש במינוח של "היררכיה מקצועית וקבלת סמכויות", "השגת כח והשפעה בעבודה", "התקדמות במקום העבודה". אולם, ייתכן כי משמעות זו שונה כאשר נמדדת במילה "קריירה" שמקבלת טעינות שלילית גבוהה, כערך חילוני, פמיניסטי וחומרני. ניתן לתמוך בהשערה זו בכך שבמחקר קודם שנערך בקרב גברים חרדים שעובדים בחברות הייטק, המשתתפים הביעו עניין ורצון בהתקדמות בעבודה ובהתפתחות שלהם בחברה, יחד עם זאת הסתייגו מהגדרתם כ"אנשי קריירה" (פרנקל-בן דוד, 2015). על מנת לדייק את ההבנה של נקודת המבט של הנועץ יש חשיבות רבה עבור יועצי קריירה ועבור מפתחים של תוכניות תעסוקה שונות להתייחס אל המטרות של התקדמות והתפתחות בארגון ובדרגה באופן רגיש גם מבחינת התנסחות וטרמינולוגיה שונה של השפה המדייקת בין צורך שיכול להיתפס כחיובי כמו "התפתחות וקידום בעבודה" לבין ערך שיכול לקבל טעינות שלילית כמו "קרייריסט". שימוש בכלי איכותני המאפשר דיפרנציאציה סמנטית בו הנועץ נותן ביטוי לפרשנות האישית שלו כלפי היבטי קריירה שונים יכול לסייע בהבנת הנועץ וביצירה של שיח משותף ואמפתי (Benjamin, 2022).

מגבלות וכיוונים להמשך

במחקר הנוכחי בדקנו שביעות רצון כללית מעבודה, באמצעות שימוש בשאלה אחת. בספרות מזוהים מספר המרכיבים של שביעות הרצון מהעבודה, כמו היבטים הקשורים בעבודה עצמה, תחושת הישגיות, אתגר בתפקיד, אחריות, הכרה, אפשרויות קידום, שכר, בטחון, תנאי עבודה, פיקוח, יחסי עמיתים ועוד (Bowling et al., 2018). לכן במחקרי המשך כדאי להשתמש במדדים שונים להערכת שביעות רצון מעבודה. בנוסף, מחקרי המשך יכולים לבצע מחקר אורך על מנת לבחון את המידה שבה אוריינטציות עבודה משתנות במהלך ההתפתחות המקצועית של הפרט.

יתר על כן, במחקר הנוכחי לא נכללו גברים רווקים, משום שהם היו קבוצה קטנה מידי. ההשתתפות המעטה יחסית משקפת את מספרם של הרווקים העובדים גם באוכלוסייה. פערים אלו מוסברים הן בגיל הנישואים הצעיר בחברה החרדית (מלאך וכהנר, 2021), והן בכך שגברים חרדים לרוב יוצאים לעבודה לאחר הנישואין (פישמן-זנה, 2021). מחקרי המשך יוכלו להתמקד גם בקבוצה זו ובכך לקבל תמונה רחבה יותר על אוכלוסיית הגברים העובדים.

++++++++++++++++++++++++++++

[1] המחקר מתבסס על עבודת התיזה של אלישבע פרקש בהדרכת ד"ר יוליה ליפשיץ-ברזילר

[2] אלישבע פרקש, ביה"ס לחינוך, האוניברסיטה העברית, shevaho456@gmail.com

[3] דר' יוליה ליפשיץ-ברזילר, ביה"ס לחינוך, האוניברסיטה העברית, yuliya.lipshits@mail.huji.ac.il


מקורות


בלאק, ש. (2020). פערים בציפיות השילוב האקולטורטיבי בין האדם לקבוצותיו: המקרה של חרדים בישראל. חיבור לשם קבלת תואר דוקטור, האוניברסיטה העברית בירושלים.


גלבוע, ח. (2015). ממרחק תביא לחמה: עובדות חרדיות בשוק ההי-טק הישראלי. חקר החברה החרדית, תשע"ה, 2, 193–220.


טרכטינגוט, י. (2014). יציאה לעבודה בקרב בני הישיבות החרדים: הסיבות, החששות ממנה והתפיסות כלפיה. כתב העת לחקר החברה החרדית, 1, 42–65.


כהנר, ל. (2020). החברה החרדית על הציר שבין שמרנות למודרניות. המכון הישראלי לדמוקרטיה.

לוי-פלדמן, א. (2016). מגדור הכסף משמעויות פסיכולוגיות של כסף עבור גברים ונשים. חיבור לשם קבלת תואר דוקטור, אוניברסיטת בר אילן.


מלאך, ג., וכהנר, ל. (2021). שנתון החברה החרדית. המכון הישראלי לדמוקרטיה. https://www.idi.org.il/haredi/2021/?chapter=37851


נריה-בן שחר, ר. (2015). להיות אישה של תלמיד חכם. חקר החברה החרדית, 2, 169–192.


סנבטו, ע., וליפשיץ-ברזילר, י. (2022). גורמים המנבאים השתלבות מיטבית בשוק העבודה בקרב צעירים יוצאי אתיופיה. אדם ועבודה, 18, 33–40.


פישמן-זנה, י. (2021). צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרות: יזמות עסקית נשית: מקרה המבחן של אימהות חרדיות, נשות אברך, שהקימו עסק עצמאי בישראל. חיבור לשם קבלת תואר דוקטור, האוניברסיטה העברית בירושלים.


פרנקל-בן דוד, מ. (2015). בין פרנסה לייעוד: משמעות העבודה אצל גברים חרדים בענף ההייטק. חיבור לשם קבלת תואר מוסמך, אוניברסיטת בן גוריון.


קוק, ב. והראל שלו, א. (2021). אני רק עובדת זו לא קריירה: נרטיבים של נשים חרדיות על סוכנות ותעסוקה. מגדר: כתב עת אקדמי למגדר ופמיניזם,8, 1–37.


קפלן, ק. (2007). בסוד השיח החרדי. מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל.


שחרור, ב., וליפשיץ-ברזילר, י. (2020). אוריינטציות עבודה, עוגני קריירה, מגדר והשפעתם על שביעות רצון מהעבודה. אדם ועבודה, (15–16), 65–71.


Benjamin, B. A. (2022). Toward shared language in career counselling: Introducing a brief qualitative exercise. British Journal of Guidance & Counselling. Advance online publication.


Blustein, D. L. (2011). A relational theory of working. Journal of Vocational Behavior, 79(1), 1–17.


Bowling, N. A., Wagner, S. H., & Beehr, T. A. (2018). The Facet Satisfaction Scale: An effective affective measure of job satisfaction facets. Journal of Business and Psychology, 33, 383–403.


Duffy, R. D., Douglass, R. P., Gensmer, N. P., England, J. W., & Kim, H. J. (2019). An initial examination of the work as calling theory. Journal of Counseling Psychology, 66(3), 328–340.


Furnham, A., Wilson, E., & Telford, K. (2012). The meaning of money: The validation of a short money-types measure. Personality and Individual Differences, 52(6), 707–711.

Goldfarb, Y. (2018). Does God want me to be a teacher? Motives behind occupational choice of Israeli ultraorthodox women. Journal of Career Development, 45(4), 303–314.


Lipshits-Braziler, Y., Abessolo, M., Santilli, S., & Di Maggio, I. (2021). Work orientation questionnaire: Measurement invariance and criterion validity among Swiss, Israeli, and Italian workers. International Journal for Educational and Vocational Guidance, 21(1), 187–209.

Littman-Ovadia, H., & Steger, F. M. (2010). Character strengths and well-being among volunteers and employees: Towards an integrative model. Journal of Positive Psychology, 5, 419–430.


Sharif, M. A., Mogilner, C., & Hershfield, H. E. (2021). Having too little or too much time is linked to lower subjective well-being. Journal of Personality and Social Psychology, 121(4), 933–947.


Tang, T.L.P., & Gilbert, P. R. (1995). Attitudes toward money as related to intrinsic and extrinsic job satisfaction, stress and work-related attitudes. Personality and Individual Differences, 19(3), 327–332.

Willner, T., Lipshits-Braziler, Y., & Gati, I. (2020). Construction and initial validation of the Work Orientation Questionnaire. Journal of Career Assessment, 28, 109–127.


Wrzesniewski, A., McCauley, C., Rozin, P., & Schwartz, B. (1997). Jobs, careers, and callings: People’s relations to their work. Journal of Research in Personality, 31, 21–33.


댓글


bottom of page