עבודת פרך, מרים שפיר

בד בבד עם ההתפתחות האנושית של עולם העבודה והמעבר מעבודה מסורתית, שנותנת מענה לצורכי קיום בסיסיים, אל עבודה, שנותנת מענה לצורך במימוש ובהגשמה אישית, נולדה ההתמכרות לעבודה – תופעה שאובחנה והוכרה לראשונה בשנת 1971 (Burke & Cooper, 2008) אדם המכור לעבודה חש צורך מוגזם לעבוד באופן שמפריע לתפקודו החברתי, ליחסיו הבינאישיים, למצבו הבריאותי ולאושרו הפנימי. אנשים המכורים לעבודה חשים צורך תמידי בשליטה ובכוח, תמורתם יקבלו הכרה והצלחה ממקום העבודה. הפרעה זו גורמת לאדם לתבוע מעצמו עבודה קשה מדי, בלי לווסת את העבודה עם מגוון של עשיות נוספות בחייו. ההתמכרות מרחיקה מחייו כל עשייה אחרת שאינה קשורה לעבודה. העבודה הופכת לישות עצמאית השולטת בחייו, תוך כיבוש ממד הזמן.

חוסר שליטה בזמן מוכר לנו מתופעת העבדות. במשנה תורה לרמב"ם (ספר קניין, הלכות עבדים א, ו) מסביר הרמב"ם, כי עבודת הפרך, בה עבדו בני ישראל במצרים, היתה עבודה שלא היתה לה קצבה ולא היה לה שיעור. העבדים במצרים לא יכלו לשלוט בזמן שלהם ולנהל אותו. אולי כפועל יוצא מכך, המצווה הראשונה שמעניק אלוקים לעמו לקראת היציאה מעבדות מצרים, היא מצוות קידוש החודש, שבמהותה מעניקה את השליטה בממד הזמן (שמות יב, 2). בקידוש החודש קובע בית הדין את היום הראשון בחודש לפי עדות אנשים שראו את הירח מתחדש. בהתאם לקביעת היום הראשון של החודש נקבע הלוח העברי כולו, על פיו נחגגים חגי ישראל.

המסורת היהודית דואגת לטפח את מוסד המנוחה מהעבודה, אשר מטרתה לזכור "כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם" (דברים ה, 15). המנוחה מעבודה נועדה להרחיק אותנו מתופעת העבדות, שבה אדם עבד לעבודה ואינו מסוגל לנוח ממנה. לאורך ספר שמות בני ישראל הם עבדיהם של בעלי ההון והשלטון, והם עובדים בלית ברירה בתנאים קשים מנשוא, אבל בעידן המודרני "כורי הפחם" הם עובדי כפייה מכורח עצמם.

העבודה הקשה, המתוארת בספר שמות, השפיעה על מכלול רובדי חייו של העבד. מסופר על בני ישראל אשר "לֹא שָׁמְעוּ אֶל משֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה" (שמות ו, 9). מסביר "דעת מקרא": "משום שרוחם הייתה קצרה מחמת העבודה הקשה. העבודה הקשה גורמת לעובד שתקצר רוחו, כלומר: נשימתו, ומי שנשימתו קצרה הריהו רגזן, ואין דעתו מיושבת עליו, ואינו מסוגל לעיין בדברים שהוא שומע". בני ישראל היו אנשים קשי יום, שעבדו בעבודת פרך קשה ושנואה. הם נשחקו ואיבדו את היכולת להכיל תקווה.

גם עבדי העבודה בעידן שלנו מאבדים יכולות שונות, בהן גם יכולות חברתיות, אך תופעה זו מתרחשת מתוך אהבת העבודה יתר על המידה. כדי להבין את תופעת האהבה המופרזת ננסה להבין את משמעות האהבה לעבודה.

ניתן להבין את האהבה לעבודה בהגדרות ובמונחים, שבהם משתמשים להבנת אהבה בין בני זוג: אינטימיות, תשוקה וקבלת החלטה על מחויבות (Burke & Cooper, 2008). האינטימיות במקום העבודה קשורה ברווחים ההדדיים שמקבלים שני הצדדים מקשר זה. אנשים האוהבים את העבודה יקבלו ממנה אושר פנימי, ביטחון אישי והערכה עצמית. בתמורה, הם יעריכו את העבודה ויחפצו לחזק אותה ולשמרה. התשוקה לעבודה נובעת מן הרצון לחוש באמצעותה רגשות של הגשמה ושייכות, אשר באים לידי ביטוי כאשר אדם מתרגש מעבודתו ומרגיש מחובר אליה גם כשהוא אינו בעבודה. בנוסף, אדם האוהב את העבודה יבקש ליצור לעצמו מחויבות ארוכת טווח. בשונה משביעות רצון מהעבודה – שנתפסת כקוגניטיבית ומדידה באמצעות מונחים של שכר, אוטונומיה, עמיתים, הכרה, הצלחות ואפשרויות התפתחות – קשורה אהבה לעבודה בגורמים רגשיים סובייקטיביים, אשר האפשרות לאמוד אותם ולהעריכם מורכבת. אדם האוהב את עבודתו חווה תחושות חיוביות של מימוש, התרגשות, שייכות וחיבור בהקשר של העבודה.

מאידך, אהבת יתר לעבודה דורשת מחיר על המסירות והמשאבים שמעניק העובד לעבודה. תוצאת אהבת היתר וההתמכרות לעבודה עלולה להיות התנתקות מתחומי עשייה אחרים בחיים, מצבי עימות בין הבית והעבודה ופגיעה בבריאות נפשית, פיזית ובמערכות יחסים. כשאלוקים אומר לעמו: "וּשְׂמַחְתֶּם בְּכֹל מִשְׁלַח יֶדְכֶם" (דברים יב, 7), יש להניח כי הוא רוצה שנאהב את העבודה באופן שהיא תעשיר את חיינו ותעניק להם חיוניות – ולא בהתמכרות המובילה לעבדות.

מגמות הקשורות בהתפתחות עולם העבודה – הן שתרמו להיווצרות תופעת העבדות לעבודה, המוכרת בשם "ווֹרקוֹהוֹליזם". הכניסה למאה ה-21 מביאה עִמה מעבָר מכלכלה מקומית, מבוססת תעשייה ושירותים – לכלכלה גלובלית מבוססת מידע. מעבָר זה גורר שינוי בחלוקת הזמן בין העבודה והבית. על מנת להשתתף בשוק הגלובלי דורשים המעסיקים מהעובד מחויבות לשעות עבודה גמישות וארוכות יותר. גמישוּת זו דווקא מתאימה לחלק מהעובדים, שכן היא מאפשרת להם לעסוק בפעילויות נוספות – פנאי, שהות עם המשפחה או עבודה נוספת – ולהשלים את שעות העבודה בזמן אחר. עובדים אלו מכונים בספרות המקצועית "בני דור ה-Y" (בהכללה: אנשים שנולדו אחרי 1979, ושנותיהם הבוגרות עברו עליהם בעידן התקשורת הגלובלית). ואולם הדרישה לשעות עבודה ארוכות וגמישות עלולה גם להוביל לתופעת ההתמכרות האמורה לעיל.

המהפכה הטכנולוגית ושינויים מרחיקי לכת בעולם התקשורת תרמו אף הם את חלקם להולדת תופעת ההתמכרות

לעבודה (גולדברגר, 1995). אופני התקשורת המגוונים מאפשרים עבודה מרחוק, מהבית וממקומות אחרים. אנשים יכולים לעבוד מביתם ומכל מקום באמצעות גישה ישירה ומגע בלתי פוסק עם עמיתיהם ולקוחותיהם. התקשורת באמצעות מסרונים אלקטרוניים זמינה במכשירים נישאים, ניידים ומזעריים, ומאפשרת לעובד להיות מחובר לעבודתו 24 שעות, "סביב השעון", ללא תלות במקום גיאוגרפי. גמישות היתר במקום ובזמן העבודה עלולה להוביל לתופעה שמכנה פרופ' דב גולדברגר "החור באיזון" (1995). הזמינות המודרנית מפֵירה את האיזון בין הבית והעבודה. החיבור והתלות של העובד במכשירים הטכנולוגיים, וציפיית המעסיק כי העובד יהיה זמין בכל עת, מפירים את האיזון בין חיי העבודה לבין חייו הפרטיים של העובד. אי אפשר להתעלם מהעובדה שההתפתחות הטכנולוגית, שמצעידה את העולם קדימה, תורמת גם לשעבוד לעבודה.

ההתפתחות הטכנולוגית של עולם העבודה וקצב השינויים האדיר שלו מניבים צורך בעובדים מיומנים, המחדשים את הידע שלהם באופן תמידי. תוחלת החיים של ארגונים ושל תפקידים מתקצרת, ולעומתם נוצרות הזדמנויות מגוונות של תפקידי אד-הוק, פרויקטים, משרות חלקיות וגם ריבוי יוזמות פרטיות. האדם הפרטי נדרש להיות פרואקטיבי ולייצר לעצמו תפקידים כדי לשמר את מקומו בשוק העבודה.

רובנו חווינו תקופות בחיינו, בהן נדרשנו להשקיע שעות רבות בעבודה כדי לעמוד במשימות או בלוחות זמנים צפופים. העובדה, שבתקופות אלו אנו בוחרים להשקיע יותר בעבודה, אינה הופכת אותנו למכורים אליה. התמכרות מאופיינת בכך, שהתקופה, בה אנו מחליטים להשקיע יותר בעבודה, אינה חולפת ואינה מוגבלת בזמן, ואנו בוחרים מרצון ומתוך מניעים פנימיים להישאר בה. ההנעה לוורקוהוליזם נובעת מצרכים פסיכולוגיים פנימיים ולא מגורמים חיצוניים. הוורקוהוליק אינו עובד על מנת לספק צרכים חיצוניים וחומריים, אלא מכוח התגמולים של הצלחה, הוקרה, עוצמה והשפעה שהוא מקבל בזכות השקעה מאומצת בעבודה.

אדם המכור לעבודה מתקשה להתפנות ממנה. הוא חש אי-שקט ורגשות אשם כאשר הוא נעדר מהעבודה. אם יחליט לבסוף להתפנות מהעבודה ולבלות בחיק משפחתו, יתקשה להיות רגוע ונוכח ממש בהווייתו, משום שמחשבותיו יהיו בעבודה. "מכור ותיק" עלול אף להרגיש חוסר ביטחון ביכולתו לבצע פעולות שאינן קשורות בעבודה. ההתמכרות קשורה לאנשים עצמם – לא לתפקידים שהם ממלאים, ואפילו לא למקומות העבודה; אך אנשים בעלי נטייה לוורקוהוליזם יעדיפו להתמקם בתפקידים שידרשו מהם "להתחתן" עם העבודה, לעומת אנשים שאינם נוטים להתמכר, אשר לא יפרחו בתפקידים שידרשו מהם עבודה מאומצת וחסרת גבולות (Rasmussen, 2008).

כיועצת קריירה, אני מעודדת אנשים למצוא עבודה שמרגשת אותם, שהם חשים כלפיה תשוקה, אוהבים אותה ושמחים לקום אליה בבוקר. לא מן הנמנע שאופי כזה של עבודה ידרוש מאתנו השקעה, ואנו עושים זאת בשמחה רבה. הבעיה מתעוררת כאשר העבודה משתלטת על חיינו, כשהיא הופכת ל "אהבת יתר" ולתמצית קיומנו. זאת נקודת זמן אפשרית לעצירה, להתבוננות ולחשיבה על הזמנת שינוי לחיים. הבעיה היא שהמכורים עצמם בדרך כלל אינם מודעים לבעיה. הם נוטים לייצר לעצמם עומס עבודה שאינו הכרחי אפילו מצד מעסיקיהם.

היות שהתערערות בריאותם הנפשית והפיזית של המכורים לעבודה עלולה - בטווח הרחוק - לפגוע בתפוקתם, כדאי לעודד מעסיקים לפעול למיגור תופעת ההתמכרות. לשם כך עליהם להיות ערים לדפוסי העבודה של עובדיהם, להגביל שעות עבודה, לתמוך בצורה גלויה באיזון חיי הבית והעבודה, לכפות חופשות, להציב לוחות זמנים הגיוניים לביצוע מטלות, לתגמל עובדים באופן שלא יוביל להתמכרות, ובכלל – להוות מודל ודוגמה אישית לעובד בדרגת ניהול שאינו מתמכר.

המלך פרעה הבין, כי כל עוד בני ישראל עמוסים בעבודה, לא יוכלו להתפנות למחשבות אישיות, ובוודאי לא להתארגנות קבוצתית. על-כן תגובתו לבקשתם הראשונה של אהרון ומשה לשחרור בני ישראל היא: "נִרְפִּים אַתֶּם נִרְפִּים עַל כֵּן אַתֶּם אֹמְרִים נֵלְכָה נִזְבְּחָה לַה'" (שמות ה, 17), ובתמורה הגדיל את עומס העבודה על מנת שלא יוכלו להרפות ולהתפנות אפילו במחשבותיהם. בני ישראל כל כך התרגלו להיותם עבדים, שכבר לא היו מסוגלים לחשוב על מציאות אחרת. אלוקים היה צריך לשחרר אותם קודם מהרצון להישאר במצב העבדות אליו הורגלו, ורק אחר כך יכול היה לגאול אותם פיזית.

בימינו תופסת העבודה מקום מאוד חשוב במשמעות חייו ובזהותו של האדם. על מנת לצאת מהעבד שבתוכנו ולהשאיר אותו מאחור, עלינו להיות מודעים לתופעת ההתמכרות לעבודה וערניים לתסמינים שלה, ובאופן כללי – לשאוף להיות במצב של אהבת עבודה בלי להתמכר אליה.

-------------------------------

מרים שפיר, יועצת קריירה, בעלת "אבני דרך"

מקורות

גולדברגר, ד'. (1995). המערה המודרנית - מחברה ריכוזית לחברה דיגיטלית. הוצאת ידיעות אחרונות ספרי חמד.

Burke, R. J., & Cooper, C. L., Eds. (2008). The long work hours culture: Causes, consequences, and choices (pp. 37-57). Bingley, U.K.: Emerald Group Publishing Ltd.

Rasmussen, P. (2008). When work takes control: The psychology and effects of work addiction. London: Karnac Books Ltd.