פיתוח קריירה בעולם המתחדש

“לפני 120 שנה סבא רבא שלי היה מהנדס רכבות בבולגריה והתואר שלו החזיק קריירה שלמה – בלי קורסים ובלי השתלמויות. אם פעם לידע היה את אורך החיים של העץ, היום יש לו את אורך החיים של הפרי.”

ספטמבר 2019


במסגרת ראיון לאירית חומסי בקבוצת הפייסבוק המצוינת מתחבטי מקצוע , יובל שפיר, מנכ”ל iDecide, מסביר על התחום של פיתוח קריירה, האם הרובוטים הולכים לקחת לנו את המשימות, מיתוג אישי, שביעות רצון בעבודה, אקדמיה ועבודה, עצמאי או שכיר ועוד.


שלום לכולם, אני יובל שפיר - מומחה לקריירה ויזם בתחום הדרכה ויעוץ לקריירה. בשנת 2006 הקמתי את חברת iDecide ותחומי העיסוק שלנו הם חינוך לקריירה (עובדים עם מערכת החינוך), פיתוח קריירה בארגונים, יעוץ קריירה, הכוונה מקצועית, כלים, סדנאות, הרצאות וקורסים. יצא לנו לעבוד עם אנשים כמעט מכל רקע אפשרי בישראל ובכל גיל, תעשיה ושלב בקריירה כך שאתם מוזמנים לשאול כל שאלה בנושא שעולה על דעתכם.



Irit Hommsi

ערב טוב ותודה שהצטרפת אלינו

תוכל קצת להרחיב על מה זה המקצוע מומחה לקריירה ?

כמה זמן אתה בתפקיד הנוכחי ? מה היה תפקידך הקודם ?

עד כמה זה מקצוע נפוץ בארץ ? בעולם? כשכירים? כעצמאיים?

כמה זמן התחום קיים?

ומהן הדרכים השונות שהמקצוע הזה מסייע לעולם ?


Yuval Shafir

ערב טוב אירית.

מה שקרוב יותר להגדרה 'מקצוע' זה יעוץ קריירה אני חושב. התחום הזה כולל אנשים שמגיעים מרקעים שונים ומשתמשים בדרכים שונות לעזור לאנשים בעיקר לקבל החלטה בצומת דרכים, להכין עצמם לעולם העבודה, להתקבל לעבודה ולפתח את עצמם בארגון.

מי שעוסק בתחום יכול להגיע מכל מיני רקעים כמו פסיכולוגיה תעסוקתית, עבודה סוציאלית, יעוץ ארגוני, משאבי אנוש, אימון ועוד.

אני מנהל את iDecide מאז שהקמתי אותה ב-2006, ולפני כן הייתי יועץ בחברת מקינזי בישראל. החלטתי שיותר מתאים לי ליעץ לאנשים מאשר לארגונים, למרות שהיום אנחנו עובדים הרבה עם ארגונים אבל גם אז זה בזוית ששמה את האדם במקום הראשון.

יש בארץ להערכתי סדר גודל של כמה אלפים שעוסקים בתחום כעיסוק עיקרי או משני, והם מאוגדים בעמותת איל"ת (האגודה הישראלית ליעוץ תעסוקתי ולפיתוח קריירה) ששימשתי כיו"ר שלה במשך שש שנים, בהתנדבות.

אני חושב שהדבר הכי טוב שהמקצוע שלנו תורם לעולם (כשאנחנו מצליחים כמובן) הוא לעזור לאנשים להיות יותר שמחים ומאושרים בחיי העשייה שלהם ולהרגיש רגשות חיוביים יותר. ואז הם גם יותר טובים לסביבה שלהם. מה יותר טוב מזה?


אירית חומסי:

אומרים שהאקדמיה לא עומדת בקצב השינויים, מה קורה כיום ומהן המגמות אליהן הולך שוק ההשכלה בעתיד?


יובל שפיר:

זה נכון. לפני 120 שנה סבא רבא שלי היה מהנדס רכבות בבולגריה והתואר שלו החזיק קריירה שלמה – בלי קורסים ובלי השתלמויות. אם פעם לידע היה את אורך החיים של העץ, היום יש לו את אורך החיים של הפרי.

האקדמיה נקרעת בין הצורך להיות רלוונטית ולהבטיח לסטודנטים הכנה לשוק העבודה, לבין התנגדות פנימית עצומה להכנסת ידע לא בדוק, שיטות למידה שאינן מסורתיות, ותרבות של חדשנות ושבירת מוסכמות, שהיא זרה לאקדמיה בכל מה שלא נוגע לתוכן המחקרים, ולפעמים גם שם. זה מאבק על זהותה של האקדמיה כמוסד לימודי ולא רק על שינויים בקורסים.


אני לא יודע מה יקרה בסוף, אבל אני לא שותף לאופנה של להספיד את התואר האקדמי. האקדמיה היא מוסד מפואר עם מסורת עתיקה, שנחשב בעיני רוב האנשים כתחנה הכרחית למרבית קריירות השכיר האיכותיות, כלומר קריירות שיש בהן הנאה, פרנסה טובה וסיפוק. לא לכולן כמובן. והיא עדיין מוסד שיש לו כוח משיכה עצום לצעירים שרוצים 3-4 שנים של חיי קמפוס, בלי להתחייב עדיין לקריירה תובענית. את מכירה עוד דרך למשוך עוד כמה שנים את גיל ההתבגרות ללא רגשות אשם וללא סטיגמה חברתית?


אני יכול לנחש שמה שיתממש בשנים הקרובות יהיה תרחיש משולב: באופן הדרגתי, יותר תארים ביותר מוסדות יכניסו קורסים חדשניים עם למידה שונה, כולל גם מרחוק, ייצרו יותר שיתופי פעולה עם שוק העבודה כגון מיזמי פיתוח ותכניות התמחות, וישתמשו בידע חדש מהשטח ולא רק בידע מוכח מחקרית. הם יצטרכו להתרגל לשלב בין ידע בדוק לידע ניסיוני ולפתח מנגנוני משוב חדשים כדי להבטיח שהידע המועבר יהיה ברמה מספיק גבוהה.

בטווח הקצר עד ארוך ייתכנו שינויים תרבותיים באקדמיה, יותר מרצים קומוניקטיביים בראש חדשני, שיתופי פעולה עם מוסדות לימוד לא אקדמיים להוראה משותפת, שילוב יותר מרצים מן החוץ ואפילו מהעולם הרחב, שינויים מבניים וטכנולוגיים באקוסיסטם המחקרי כדי לאפשר הפצה ועדכון מהירים יותר של ידע וביצוע מחקרים משותפים, עדכון תכניות לימודים מהיר יותר, אולי בעזרת אימוץ יישומים של אינטליגנציה מלאכותית, הכרה ביותר אמצעי רכישת ידע כמזכים בנקודות לתואר, כגון מיקרו קורסים ופרויקטים לא מסורתיים, והערכות חלופיות למבחנים ולציונים.

חלק מהמוסדות מצליח לנוע לכיוון הזה קצת יותר, חלק קצת פחות. אנחנו מעבירים קורסים אקדמיים בנושא פיתוח קריירה בכמה מוסדות לימוד, ואני יכול להגיד לך שיש שונות גדולה בגישה לנושא הזה, בחשיבות שמקנים לו וברמת הפתיחות ללמידה מסוג שונה, גם בין המוסדות וגם בין אנשים בתוך מוסדות הלימוד.

אני עובד כרגע על מאמר מורחב בנושא, מבטיח להשתדל לזכור לשתף אותו כאן כשאפרסם.


Michal Morgenstern

מעניין מאוד מה שאתה אומר ואני חושבת שעוד מגמה זה יותר חשיבה אינטדיציפלינרית, כי בפועל זה מה שקורה. אפשר גם לבדוק מה המגמות באוניברסיטאות מובילות בעולם ולדעתי זה הכיוון וכנראה שאצלנו יקרה עוד כמה שנים מה דעתך?


יובל שפיר

יש כבר דברים כאלה גם אצלנו, לפעמים הם מהותיים ובעלי תוכן כמו תואר בקוגניציה ולפעמים הם תוצאה של לחץ מצד אנשי השיווק של מוסד הלימודים וכאן לא אתן דוגמאות ברשותך. חלק מהחוגים האלו יעלם וחלק יישאר, ואולי אפילו לא יחשב בעתיד לאינטרדיסיפלינרי אלא לדיסיפלינה מבוססת.


אירית חומסי

אילו מקצועות הולכים להיעלם? איך לדעת אם עיסוק מסוים מועמד להיות מוחלף על ידי מחשב או רובוט?


יובל שפיר

אני אספר לך סיפור מטורף שאנחנו אוהבים לספר בהרצאות שלנו. הרבה כלים שאנחנו לא יכולים לדמיין איך היינו מסתדרים בלעדיהם הם לא המצאות כל כך עתיקות.

לפני 40 שנה, כשהייתי בן שלוש, נולדה תוכנת האקסל הראשונה. לא קראו לה אקסל אבל בואי נאמר שהתוכנה הזו היתה "סבתא רבתא של אקסל", עם אותו רעיון - שמים מספרים במשבצות ועושים חישובים. מה עשו עד אז? מנהלי חשבונות היו סוג של אקסלים אנושיים, עם עפרונות ומחקים, כותבים מספרים על גיליונות גדולים שרוכזו לגיליון 'מאסטר', וככה עשו חישובים. כמובן שתוך זמן קצר כל הסיפור הזה נגמר.

אז האם המקצוע נעלם?


הנה התשובה הקצרה: אם את מגדירה "מקצוע" לפי המשימות שהוא