קלפי 'מבט קדימה': התערבות בייעוץ קריירה באמצעות תמונות לבירור נטיות תעסוקתיות, שלמה נדלר

כלי האבחון לזיהוי נטיות תעסוקתיות נשענים לרוב על שאלונים, כלומר על משפטים והיגדים מילוליים. עבור צעירים ללא היכרות עם עולם העבודה, או שאינם מכירים את השמות המקובלים של מקצועות, כפי שמצוי לעיתים אצל צעירים חרדים, וכן עבור נועצים עם קשיי קריאה, מילוי שאלונים מסורתיים עלול להיות כרוך בקשיים שונים. לשם כך פותחו הקלפים, תמונות ממגוון תפקידים ומקצועות, ללא טקסט. הקלפים אינם מיועדים למטרת אבחון תעסוקתי, אלא לעידוד חשיבה ורפלקציה בתהליך הבירור של נטיות תעסוקתיות, באופן משחקי וחווייתי. המאמר מציג רקע תיאורטי של תחום האבחון והייעוץ באמצעות תמונות, לצד תיאור הצורך, תהליך הפיתוח והמענה של הקלפים הנוכחיים לייעוץ התעסוקתי.


רציונל

אחת המטרות העולות בתהליכי ייעוץ תעסוקתי בכלל, ואצל צעירים בפרט, הינה הגדרת הנטיות התעסוקתיות באופן מהימן ותקף. נטיות תעסוקתיות הן תחומי העניין הבולטים מתוך עולם העבודה, אותם מודדים בדרך כלל באמצעות שאלוני נטיות. בשאלונים אלה, תוקף הניבוי של הנטיות עלול לעיתים להיות מאותגר בשל סגנון התגובה של נועצים לפריטים אשר סובלים מהטיות שונות. הטיות אלה רווחות בעיקר אצל צעירים שאינם מכירים את עולם העבודה, וגם לא מספיק את עצמם ואישיותם. כתוצאה, נוצר מצב בו שאלוני הנטיות הרגילים (כמו שאלוני הולנד, רמ"ק ואחרים) לא מפיקים מספיק מידע אותנטי אודות נטיות ליבו התעסוקתיות של הנועץ, לאילו תחומי תעסוקה הוא נמשך ולאילו אחרים הוא חש אדישות או דחייה כלפיהם. הפער הזה מורגש מאד בייעוץ, ומתגלה בדרך כלל בפגישות המשוב, אז הנועצים עצמם מופתעים מהתשובות שענו. כמובן שזו הזדמנות לחקירה משותפת, אך היא מגיעה בשלב יחסית מתקדם ולמעשה מאריכה את תהליך הייעוץ. האתגר מתעצם במיוחד אל מול נועצים מופנמים ופחות מילוליים, שמתקשים להסביר את תגובותיהם לשאלונים.

כפסיכולוג בהתמחות תעסוקתית שפוגש צעירים חרדים רבים בגישושיהם סביב קבלת החלטה תעסוקתית, פער זה תמיד עורר בי תסכול. הבנתי שחסרה להם ההיכרות עם מקצועות ותפקידים בעולם העבודה, מה שהוביל אותם להגיב בצורה חפוזה ובלתי מושקעת, ותהיתי מה יאפשר לי לגעת יותר בעולמם הפנימי בזמן הקצר שעומד לרשותי בתהליכי ייעוץ קצרי מועד. ואז ניצת בי הרעיון לפתח סט תמונות מתפקידים ומקצועות שונים מעולם העבודה. מדובר בתמונות טבעיות, ללא שום טקסט נלווה, מפעילוּת טיפוסית של מגוון מקצועות, אשר יחד ישקפו את התחומים המרכזיים בעולם העבודה. הרעיון היה לאפשר מגע קרוב יותר לחוויה ולתחושה של הנועץ ולהזמין תגובות רגשיות לשיח אותנטי יותר. בין אם זו חיבה, סקרנות, התלהבות, אדישות, רתיעה או התלבטות, העלאת רגשות אלו תאפשר לעשות בירור עמוק, עדין ויסודי יותר סביב הרגש שיתעורר לנוכח התמונות.


בחלק הבא נסקור את הספרות הקיימת על תפקידם של כלים מבוססי תמונות בתהליכים פסיכולוגיים, במיוחד אלה שפותחו לצורך האבחון והייעוץ התעסוקתי. נתבונן ביתרונות ומגבלות שלהם, ומשם נחזור לתכונותיו של הכלי הנוכחי, והמענה המקצועי שמביא עמו.


סקירת ספרות:

השימוש בקלפים מבוססי תמונות מוכר ונפוץ מאד בתחומי הטיפול והייעוץ, באימון אישי והנחיית קבוצות. ערכם המרכזי הוא בכך שפותחים מרחב חדש וויזואלי להתבוננות על עולמו הפנימי של הנועץ, ומאפשרים לעבד סוגיות נפשיות מתוך עמדה יותר רגועה ופחות הגנתית. בעיבוד כזה, החשיבה הינה פחות ישירה ושכלתנית, ויותר עקיפה ומטאפורית. ביחס לתחום הייעוץ התעסוקתי, מסתבר שרוב המחקר והפיתוח נעשה סביב אבחון סטנדרטי של נטיות תעסוקתיות (ממוחשבים או עם נייר-ועפרון) עם תכונות פסיכומטריות, אך לאכקלפים שניתנים לעבודה משחקית ואינטראקטיבית.


כבר בשנת 1959 פותח כלי לאבחון נטיות תעסוקתיות באמצעות תמונות ע"י Geist, מתוך הבנה כי "תמונות קרובות יותר לחיים האמתיים, ולכן יזמינו תגובות רגשיות אשר קרובות ורלוונטיות יותר לחיים האמתיים" (עמ' 314). אותו כלי ותיק אמנם כבר פחות רלוונטי לעולם העבודה של היום, שכן התמונות שבו אינן מייצגות את מציאות חיינו, אולם מהווה בסיס רעיוני למחקר ופיתוח של כלי אבחון אחרים, מבוססי תמונות (Enke, 2009). מאז שנות ה-90 פותחו מספר גרסאות לאבחון נטיות תעסוקתיות באמצעות תמונות, רובם על בסיס חלוקת השדות של הולנד (Holland, 1997). בדרך כלל הצורך המרכזי בהם היה כמענה מותאם לאוכלוסיות שמתקשות להתמודד עם השאלונים הדורשים יכולת קריאה ברמה סבירה (למשל, נועצים עם רקע של לקויות למידה וקשיי קריאה, עולים חדשים וכדו' ;Nurcahyo et al., 2019).


ניתן לחלק את הכלים הקיימים כיום לשלושה סוגים:

· סוג אחד הינו סט תמונות ממגוון מייצג של מקצועות, כאשר התמונות מופיעות על מסך המחשב ללא שום טקסט נלווה, והנבחן מתבקש לדרג את התמונה על פני סקאלה כלשהי, או לחלופין לבחור כל פעם תמונה אחת מתוך הסדרה שמופיעה יחד. דוגמא לסוג הזה הוא ה-PICS-3 (Picture Interest Career Survey) שפותח ע"י Brady (2007) במספר גרסאות, וכך זה גם ב-Picture Interest Inventory (Stoll et al., 2006). ניתן להתרשם מסוג כלי זה בקישור ובדוגמת היגד להלן:

· סוג נוסף מציג סט תמונות כאשר לצידן מופיע שם המקצוע, מה שמבליט ומבדל את זהות המקצוע. דוגמא לסוג זה הינו ה-3IP (Iconographic Professional Interests Inventory), של Boerchi & Magnanob (2015).


· סוג שלישי הינו מבחן בו התמונה מוצגת בצירוף שם המקצוע וכן פסקת טקסט המתארת את מאפייני ודרישות המקצוע. דוגמא לזה הינו ה-PDII (Pictorial and Descriptive Interest Inventory) שפותח ע"י Šverk Babarović, & Međugorac (2014). ניתן להתרשם ולהתנסות בכלי זה באופן חינמי באתר הבא: http://www.careerassessment.eu/.


כלי אחר ומעט ייחודי בנוף המחקרי, הוא ה-BBT שפותח ע"י Achtnich (1991), ואשר נמצא בשימוש נרחב בארצות שונות (Melo-Silva et al., 2008). במסגרת התרגיל, הנבחן מתבקש לבחור תמונות שמעניינות אותו מתוך מגוון רחב, ולאחר מכן נדרש לבחור מתוכם חמש תמונות, ובעזרתן לבנות סיפור תעסוקתי על עצמו. היופי בכלי הזה שהוא משלב בתוך האבחון אלמנט סובייקטיבי ונרטיבי, שמעניק לנבחן עצמו הזדמנות לספר סיפור על עצמו מתוך התמונות שבחר. דווח שכלי זה מתגלה כאפקטיבי ביותר בקידום מטרות הייעוץ, ובכלל זה בבירור דפוס המוטיבציות ונטיות תעסוקתיות (Bernardes, 2000).


לסיכום קיימת כיום שורה של כלי אבחון מבוססי תמונות אשר יעילים דיים לזיהוי נטיות תעסוקתיות. המחקרים האמורים מציינים כי היתרונות בהם די ברורים: הם מותאמים לנבחנים עם קשיי קריאה, הם ניתנים לשימוש להיקף עצום של נבחנים ברחבי העולם ללא צורך בתרגום, ובכלל - מעצם טבעם הוויזואלי והמוחשי נותנים הזדמנות לחוש מקרוב את פריטי המבחן.


מנגד, קשה להתעלם ממספר מגבלות. ראשית, התמונה מעצם טבעה מציגה רק רגע בודד או זווית אחת מתוך מכלול רחב של רגעים ומצבים שכלולים במקצוע. גם כאשר התמונה ממוקדת בהיבטים מרכזיים במקצוע, כל אדם עשוי להתייחס להיבט אחד שתופס את תשומת לבו בתמונה, תוך התעלמות מהיבטים אחרים. יתרה מזאת, את חלק מהשדות התעסוקתיים קשה להדגים באופן ויזואלי, מאחר ועיקר הפעילות בהן הינה קוגניטיבית וסמויה, ולא התנהגותית וגלויה לעין. מגבלה נוספת נוגעת להשפעת הדמויות שמופיעות לעיתים בתמונה, אשר עשויות לעורר או דווקא להפחית הזדהות עם התמונה, למרות שמידת האטרקטיביות של הדמות אינה רלוונטית למקצוע. כל אלה יחד מכניסים עמימות לפריטי האבחון, שמקשה לוודא את התוקף והמהימנות של הכלי (Šverko et al., 2014).


מאפייני הכלי הנוכחי: קלפי "מבט קדימה"

המשותף לכל הכלים שצוינו, הוא שבמסגרת הפיתוח שלהם נעשה מאמץ להפוך אותם לסטנדרטיים כך שיאפשרו ניבוי של נטיות תעסוקתיות. במילים אחרות, החוקרים חתרו לצמצם פרשנות סובייקטיבית של התמונות, ובכך להציע כלי אבחון תקף ומהימן. בניגוד לכך, הרעיון שעמד בבסיס פיתוח הכלי הנוכחי היה דווקא להשאיר מרחב לפרשנות סובייקטיבית של התמונות, ולהשתמש במידע הזה עצמו כדי להבין טוב יותר את עולמו הפנימי של הנועץ. כלומר, לא מדובר בכלי אבחון לזיהוי נטיות, אלא בכלי חצי השלכתי להתערבות, ולהעמקת הבירור של נטיות וזהות תעסוקתית באופן אינטראקטיבי וחווייתי. זהו למעשה אחד היתרונות של כלים איכותניים אשר מעבר לכך שעשויים לשמש כ"צורות לא פורמליות של הערכה", הם באופן כללי ממריצים ו"מתדלקים" מפגשים ייעוציים באמצעות משימה אינטראקטיבית, שמגייסת את הנועץ להיות שותף פעיל הן בביצוע המשימה והן במציאת המשמעות שנובעת ממנה (Okocha, 1998).


בהתאם לכך, בפיתוח ערכת הקלפים הנוכחיים התמונות שנבחרו היו אלה אשר באופן התרשמותי נראו כבעלות זיקה בולטת לקטגוריות התעסוקתיות השונות, בהתבסס על הפעילות וסביבת העבודה שהופיעו על גביהן. לדוגמא, תמונה של נגר בפעילות טכנית בתוך נגריה, בקטגוריה של טכני-ביצועי (ראה תמונה 1), ותמונה של קלינאית תקשורת בעבודה עם ילדה בתוך קליניקה, בקטגוריה של חברתי-שירותי (ראה תמונה 2). כאן אציין כי את עיקר הפיתוח של התמונות עשיתי לבדי, בסיוע מעצבת גרפית שהעניקה לי גישה למאגר צילומים שניתנים לרכישה. במעבר על הצילומים חיפשתי תמונות שתאפשרנה לנועצים הצצה, מעין טעימה קטנה, מאיך נראית פעילות מקצועית טיפוסית בקטגוריות התעסוקתיות השונות. השתדלתי לייצג כל קטגוריה באמצעות מגוון תמונות, אם כי ידעתי מראש שהייצוג לא יהיה מלא, מאילוצים טכניים שונים. בכל התלבטות נועצתי עם עמיתים