page contents

שאלון העדפות מקצועיות איפְּסַטִיביִ - CAR-P, קרלוס פייזר

במהלך היובל האחרון, התיאוריה המובילה בתחום הפסיכולוגיה של הקריירה הינה הטיפולוגיה של ג'ון הולנד (Holland, 1994). על פי הולנד, "ניתן לשייך כל אדם לאחד מששה טיפוסים: Realistic (ביצועי), Investigative (חקרני), Artistic (אמנותי), Social (חברתי), Enterprising (יוזמתי) ו- Conventional (מנהלי), ובאותה נשימה הוא מוסיף כי "כל ששת טיפוסי RIASEC קיימים אצל כל אחד מאיתנו אך בסדר היררכי (עוצמה, מינון) שונה". פרופיל ה-RIASEC הייחודי המאפיין את האישיות של כל אחד מאתנו, מבטא היררכיה זו.

על פי הולנד, ניתן להציג את הטיפולוגיה שלו באמצעות משושה משוכלל (ראה איור מס' 1), כאשר המרחק בין הטיפוסים על פני המשושה מבטא את הדמיון או את השוני בין הטיפוסים. למשל, S ו- E שהם "שכנים" במשושה, קרובים יותר מבחינה פסיכולוגית מאשר S ו-C , והאחרונים קרובים יותר ודומים יותר מאשר S ו- R הממוקדים באלכסון במשושה .

הטיפולוגיה של הולנד מהווה בסיס תיאורטי לאנשי מחקר ושדה רבים בעבודתם השוטפת. מרבית כלי המדידה המשמשים למחקר ולייעוץ לקריירה נשענים על הטיפולוגיה, החל משאלונים אשר פותחו על ידי הולנד עצמו (Holland, 1985, 1994) וכלה בכלים דומים אחרים, אשר נבנו על ידי מודלים תיאורטיים שונים, אך הותאמו מאוחר יותר לטיפולוגיה של הולנד.

הכלי הנפוץ ביותר בתחום מדידת הנטיות המקצועיות, שפותח על ידי הולנד (Holland, 1994) הינו ה-SDS ((Self-Directed Search. מטרת המאמר הנוכחי לתאר את תהליך הפיתוח של שאלון העדפות מקצועיות איפּסַטיבי חדש בשם: (CAR-P (CAReer Preferences. לפי הגישה האיפַּסטיבית (מהלטינית ipse – לעצמו) בשאלון CAR-P, מידת ההעדפה לכל פריט מושווית ונקבעת יחסית לציונים שהמשיב נתן לעצמו בפריטים אחרים בשאלון, וזאת להבדיל מסולםLikert , בו כל פריט מקבל ציון באופן בלתי תלוי מהציונים שהמשיב נתן לפריטים האחרים.

בהמשך אציג את שאלון CAR-P אשר פותח על ידי בצרוף נתונים פסיכומטריים של השאלון. כמו כן, אציג נתונים המשווים בין CAR-P לשאלון SDS של הולנד.


השיטה

הכלי החדש. שאלון (CAR-P (Career Preferences - פותח על ידי מחבר המאמר (פייזר, 2006) כשאלון נייר ועפרון הבודק העדפות מקצועיות המזוהות עם הטיפולוגיה של הולנד. השאלון קיים גם בגרסה אינטרנטית ובשלוש שפות: עברית, ערבית ואנגלית. השאלון מכיל 36 פריטים המתחלקים לשש קבוצות בנות שישה פריטים כל אחת. בכל שישייה מופיע פריט אחד המזוהה עם אחד הטיפוסים של ה- RIASEC. כל טיפוס מיוצג בשאלון על ידי שלושה פריטים הבודקים את מימד העניין ושלושה פריטים הבודקים את מימד היכולת הנתפסת/המסוגלות העצמית הרלוונטית לכל תחום עניין ב- RIASEC.

הנבדק מתבקש לדרג את הפריטים בשישייה מציון 6 (הסכמה גבוהה) עד לציון 1 (הסכמה נמוכה). להלן דוגמה של שישייה שפרטיה בודקים את מימד היכולת הנתפסת.


  • אני מסוגל...

  • (R) ...לעסוק בעבודות הדורשות פעילות פיזית.

  • (I) ...להבין נוסחאות מדעיות.

  • (A) ...לעסוק בתחומים הדורשים רמה גבוהה של יצירתיות.

  • (S) ...לבטא חום כלפי אחרים.

  • (E) ...לקחת סיכונים בתחום הכלכלי.

  • (C) ...להתמודד עם שיגרה וסדר יום קבוע.


שיטת העבודה של הנבדק היא איפְּסַטיבית שכן עליו לבדוק בכל שישייה מה מתאים לו יותר/פחות יחסית לעצמו, ואין באפשרותו לתת אותו ציון פעמיים. תהליך ההגבה לפריטים דורש יותר מאמץ אך ממחיש יפה את תהליך קבלת ההחלטות בבחירת מקצוע.

טווח הציונים בכל סולם בשאלון יכול לנוע בין 6 ל-36 נקודות. על פי שיטת הדירוגים האיפסטיביים סה"כ הציונים מעבר לשישה טיפוסים תמיד זהה עבור כל נבדק: 126 נקודות.

בממוצע נדרשות כעשר דקות להשלמת השאלון. בסיום המלאכה, התוכנה מפיקה פלט המכיל:

  1. 6 תת-ציוני RIASEC למימד העניין.

  2. 6 תת-ציוני RIASEC למימד היכולת הנתפסת/מסוגלות העצמית.

  3. 6 ציונים כלליים RIASEC המסכמיים את שני תת-הציונים לעיל.

  4. הסטוגרמה המציגה את ששת הציונים RIASEC כלליים והסטוגרמה נוספת המציגה את ששת תת-הציונים RIASEC בעניין ויכולת נתפסת, זה ליד זה, עבור כל טיפוס.

המדגם

160 נועצים, מרביתם מתלבטים לגבי המשך כיוון לימודים על-תיכוניים (מתוכם כ- 2/3 בנות), ענו על שאלון CAR-P בשפה העברית יחד עם שאלון SDS במסגרת תהליך הייעוץ לקריירה בהפרש של מספר ימים בין פגישת ההיכרות עם הנועץ לבין פגישת הייעוץ השנייה, בה התקיימה שיחה בנושא הנטיות המקצועיות.

הציונים הכלליים של ששת הטיפוסים שהתקבלו בכל שאלון הומרו לציונים איפסטיביים על ידי הפיכתם לדירוגים בסולם אורדינאלי מ- 1 עד 6.


ממצאים ודיון

לוח מספר 1 מציג את מקדמי המהימנות אלפא קרונבך עבור ששת סולמות ה- RIASEC בשאלון CAR-P.

לוח 1. מהימנות פנימית (α קרונבך) של סולמות RIASEC ב-CAR-P


טווח המהימנות של הסולמות RIASEC נע בין 0.64 ל- 0.78 (מקדם מהימנות חציוני = 0.75). מקדמי מהימנות ברמה זו טובים עבור סולמות בשאלון אישיות, בפרט כאשר אורכם שישה פריטים בלבד. לו היינו מכפילים את מספר הפריטים בכל סולם ל-12, ניתן לאמוד (באמצעות נוסחת ספירמן-בראון) כי טווח מקדמי המהימנות של הסולמות היה נע בין.78 - .88 למרות העלייה הצפויה במהימנות השאלון, הוחלט לא להגדיל את מספר הפריטים, מכיוון שהתוכן של הסולמות משקף יפה את הטיפולוגיה של הולנד.

בהקשר של מהימנות פנימית, חשוב לזכור כי הטיפוסים לא מייצגים תכונה הומוגנית, אלא מכלול של תכונות. אנשים המזדהים עם טיפוס מסוים לא תמיד מזדהים עם כל התכונות של הטיפוס. תופעה זו משפיעה על המהימנות הפנימית של הסולם.

בנוסף, מהימנות שאלון CAR-P נבדקה על קבוצת נועצים בתחילת תהליך הייעוץ. ניתן לשער כי נועצים פחות מגובשים מאשר האוכלוסייה הכללית, ובפרט בשלב זה של הייעוץ, וכי תופעה זו משפיעה על רמת המהימנות של סולמות CAR-P בקרב אוכלוסייה זו.

לוח מספר 3 מציג את הקורלציות בין שישה ציוני RIASEC כלליים ב-CAR-P לבין ששת הציונים המקבילים ב- SDS. בשני המקרים הציונים דורגו בסקלה מ- 1 עד 6 כדי לנטרל את השפעת הנטייה להגיד כן. בדומה לגורם g המעלה את האינטר-קורלציות בין כישורים שונים הנמדדים על ידי מבחנים באותה סוללה, הנטייה להגיד כן (acquiescence) יכולה להעלות את האינטר-קורלציות בין ששת הסולמות של הולנד באותו שאלון ובין שאלונים שונים.


לוח 3. מתאמי סְפירְמן בין ציוני RIASEC ב-CAR-P וב- SDS


**p < .01 *p < .05


תוקף המבנה של שאלון CAR-P נבדק על יד בדיקת תוקף מתכנס ותוקף מבחין (Campbell & Fiske, 1959) במערכת האינטר-קורלציות בין CAR-P ל- SDS. טווח המתאמים בין הציונים המתקבלים עבור אותו טיפוס בשני השאלונים נע בין 0.46 (עבור C ) לבין 0.73 (עבור R). המתאם החציוני עבור ששת הטיפוסים הינו 0.60 . מתאמים אלה גבוהים מאלו שנמצאו על ידי סביקאס (Savickas & Taber, 2006; Savickas, Taber, & Spokane, 2002), אשר מצא מתאם חציוני של 0.51 במחקר אשר בדק את הדמיון בין שישה שאלוני התעניינות מקצועית שונים אשר נשענים על טיפולוגיה של הולנד.


כמו כן, חושבו 160 מתאמי ספירמן אישיים, אחד לכל נבדק, בין שני הפרופילים בשני השאלונים. המתאם האישי החציוני הינו 0.60 . נתון זה, מצביע גם הוא על מידת הדמיון בין שני השאלונים.

סביקס וטייבר (Savickas & Taber, 2006) ציינו שחלק מהנבדקים העונים על שאלונים דומים הם "untraited" (לא מגובשים בתכונה מוגדרת) וגורמים לצמצום בתוקף המבנה של שאלוני אישיות ובפרט שאלוני נטיות מקצועיות. כלומר, רמת המתאמים בין סולמות דומים היא לא רק פונקציה של דמיון הסולמות אלא גם של מידת הגיבוש הפנימי של הנבדקים.


צריך להתייחס בזהירות לממצאים של המחקר הנוכחי בגלל טבעו של המדגם (נועצים) ויש לבחון מעקבים נוספים לביסוס הממצאים על נבדקים מסוגים שונים. מחקר אחד (סקולסקי, 2011), אשר בחן 129 בעלי מקצוע שעובדים בקשת רחבה של מקצועות בענף המחשבים, מצא קשרים גבוהים עוד יותר בין CAR-P ל- SDS , כאשר המתאם החציוני בין הטיפוסים היה 0.69, והמתאם התוך-אישי החציוני ברמת הפרט היה 0.76. ממצאים אלה מאשרים שוב את תוקף המבנה של שאלון CAR-P. באותו מחקר המהימנות הפנימית החציונית של CAR-P עלתה ל- 0.87 וטווח מקדמי המהימנות נע בין 0.77 ל- 0.90 עבור ששת הסולמות RIASEC.


לסיכום

שאלון CAR-P מהווה שאלון בעל יתרונות ייחודיים רבים, בינם אורכו של השאלון (36 פריטים לעומת 228 ב- SDS) וחיסכון בזמן (10 דקות לעומת 25 ב- SDS). כמו כן, אופן מתן התשובות מסיח את דעתו של המשיב ועל ידי כך השאלון נהפך לפחות שקוף. אופן מתן התשובות דומה מאוד לתהתיך קבלת החלטות כי הוא דורש השוואה והכרעה מתמדת בין אלטרנטיבות אפשריות. בנוסף, תוכן הפריטים המתארים איפיונים אישיותיים כלליים, עמיד יותר לעומת מקצועות אשר מתיישנים במשך הזמן. כל אלה הופכים את CAR-P לאלטרנטיבה ראויה למטרות ייעוץ תעסוקתי פרטני או קבוצתי ולמחקר עיוני ויישומי הנשען על הטיפולוגיה של ג'ון הולנד.


----------------------------

ד"ר קרלוס פייזר, אוניברסיטת חיפה


מקורות


סקולסקי, ת. (2011). נטיות מקצועיות בתחום המחשבים. עבודת גמר לתואר מוסמך, אוניברסיטת חיפה.


Campbell, D.T., & Fiske, D.W. (1959). Convergent and discriminant validation

by the multitrait-multimethod method. Psychological Bulletin, 56, 81-105.


Holland, J. L. (1985). Vocational preference inventory. Palo Alto, CA:

Consulting Psychologists Press.


Holland, J. L. (1994). Self-Directed Search: A guide to vocational planning.

Palo Alto, CA: Consulting Psychologists Press.


Holland, J. L. (1997). Making vocational choices: A theory of vocational

personalities and work environments. Odessa, FLA: Psychological

Assessment Resources.


Savickas, M. L., Taber, B. J., & Spokane, A. R (2002). Convergent and

discriminant validity of five interest inventories. Journal of Vocational

Behavior, 61, 139-184.


Savickas, M. L., & Taber, B. J. (2006). Individual differences in RIASEC profile similarity across five interest inventories. Measurement and Evaluation in Counseling and Development, 38, 203-210.

הגלישה והקניה באתר מאובטחת בתקן

SHA-256 with RSA Encryption - 2048 bits

© כל הזכויות שמורות לאגודת אַיֶלת