page contents

תיאור תחום הייעוץ לקריירה, מורכבותו והתפתחותו (מתוך הספרות), הדסה ליטמן-עובדיה

תיאור תחום הייעוץ לקריירה, מורכבותו והתפתחותו (מתוך הספרות), הדסה ליטמן-עובדיה

ייעוץ קריירה במאה ה-21 -ספרו האחרון Career Counseling של סַבִיקַס (2011) נפתח באמירה נחרצת שהעבודה במאה ה-21 מותירה אנשים עם תחושות חרדה וחוסר בטחון. ספר זה הינו אחד מתוך סדרת ספרים העוסקים בפסיכותרפיה, סדרה שרואה אור על ידי האגודה האמריקאית לפסיכולוגיהAPA- . שיוך זה של הייעוץ לקריירה לעולם הפסיכותרפיה מהווה צעד חשוב בתולדות התחום, ולאחרונה חוזק גם בארץ על ידי תיקון סעיף 9ב בחוק הפסיכולוגים הישראלי, כך שפסיכולוג (מומחה) יעניק ללקוחותיו שירותי פסיכותרפיה בתחום מומחיותו, ובו בלבד.


ההתמודדות עם ארגונים עכשוויים בעולם העבודה מעלה שאלות משמעותיות ביחס לבניית העתיד האישי של הפרט: עיצוב הזהות העצמית, שימור מערכות יחסים, שמירת רצף לאורך זמן בתחושת העצמי ובזהות החברתית, והתמודדות עם פיטורים, לנוכח חוסר היציבות וחוסר ההמשכיות. המהפכה הדיגיטלית אשר שינתה משרות ארוכות-טווח לפרויקטים קצרי-מועד, הפכה תיאוריות קריירה המדגישות יציבות והתפתחות לינארית על פני מוביליות לפחות רלבנטיות. לפי סַבִיקַס, נחוצות כיום תיאוריות חדשות התופסות "קריירה" של הפרט כ"מכירת שירותים ומיומנויות למעסיקים הזקוקים לעובדי פרויקטים," במקום כאלו התופסות קריירה כמחויבות למעסיק אחד לאורך החיים. מעבר זה ממחויבות לגמישות ודינאמיות חייב לאפיין גם את תהליך הייעוץ לקריירה. סביקס (2011) מבקש להציע מודל כללי לתהליך של ייעוץ קריירה, וטוען כי אין די בתיאוריות של בחירה והתפתחות קריירה על מנת לבסס תהליך ייעוצי. קודם להצגת המודל הייעוצי שלו, הוא עורך הבחנה בין שלושה שירותים שונים שתחום הפסיכולוגיה התעסוקתית אמור להציע ללקוחותיו: (1) הכוונה תעסוקתית (2) חינוך לקריירה (3) ייעוץ קריירה. סביקס טוען כי הכוונה תעסוקתית וחינוך לקריירה הינם שני סוגי שירותים של התקופה המודרנית, אותם יש להשלים באמצעות שירות שלישי- ייעוץ קריירה- שמתאים לתקופה הפוסט-מודרנית. הוא עצמו מציג מודל לעיצוב חיים(life design[1]) וייעוץ קריירה (2012). ההתייחסות כיום לייעוץ קריירה הינה כאל עיצוב מכלול החיים.


1. הכוונה תעסוקתית (vocational guidance) - התפתחה בתקופה בה השאלה המרכזית הייתה שאלת ההתאמה. המודל הראשון של התאמת אדם-עיסוק הוצע על ידי פארסונס ב-1909, והורחב על ידי הולנד החל מסוף שנות ה-50, שניהם בארה"ב. מודלים אלו, שנקראים גם מודלים של תכונה-גורם (trait-factor), הניבו מחקרים רבים מאוד על השערת ההלימה, תוצאות של הלימה לאדם ולארגון, מבנה הנטיות והבדלים בינאישיים, ואינטגרציה בין מדדי אישיות (למשל, ה-big five) לבין נטיות תעסוקתיות. התיאוריה של הולנד ממשיכה להוביל במחקר, בייעוץ, וגם ב-O'NET- מערכת המידע התעסוקתי (האמריקאי) הגדולה בעולם. עד היום משתמשים במודל ובכלים של הולנד בסיוע בהרחבת הידע על העצמי, הידע על עיסוקים והתאמת העצמי לעיסוק. גם התיאוריה של הסתגלות לעבודה (Dawis, Lofquist & Weiss, 1968) הינה תיאוריה של התאמה, והיא מוסיפה דגשים על תהליכי אינטראקציה בין האדם לסביבה והסתגלות, ואף היא הניבה הרבה מחקרים וכלי מדידה. גישת ההתאמה אשר מאפיינת את ההכוונה התעסוקתית נבעה מהתפיסה המודרנית (להבדיל מהפוסט- מודרנית), שקיימת מציאות אחת, שניתנת למדידה אובייקטיבית, שניתן ללמוד על אדם ולאפיין אותו באמצעות מבחנים ( .(test and tellמבחינה היסטורית, ההכוונה התעסוקתית התפתחה בעקבות המהפכה התעשייתית, ההגירה והמעבר לערים בארה"ב. שינויים חברתיים מהותיים אילו יצרו צורך מהיר בהשמת אנשים במקומות עבודה. תהליך דומה ומקביל קרה גם בתוך הצבא האמריקאי, בגיוס הגדול בזמן מלחמת העולם הראשונה, כשהיה צורך באבחון יכולות לשם מיון ושיבוץ בחילות ובתפקידים השונים. מטרת ההכוונה הייתה להתאים את האדם לעיסוק או לארגון, בעיקר על בסיס צרכי המשק והארגון, ופחות על בסיס צרכי הפרט. בנוסף, בחירת מקצוע הייתה אז חד-פעמית לכול החיים הבוגרים. הכוונה תעסוקתית עוסקת גם כיום בעיקר בהתאמה (matching) בין אדם לעיסוק. מטרתה להרחיב את הידע של האדם על עצמו, להרחיב את הידע שלו על העולם התעסוקתי ולסייע בידיו ליצור התאמה.


הכוונה תעסוקתית לפי סביקס (2011), אשר מקורה בפרספקטיבה אובייקטיבית של הבדלים בינאישיים, רואה בקליינט שחקן (actor) אשר ניתן לאפיינו באמצעות ציונים (scores) במגוון תכונות (traits) על מנת לעזור לו להתאים ((match את עצמו למקצוע (occupation) בו מועסקים אנשים הדומים (resemble) לו.

2. חינוך לקריירה career education)) - שירות זה התפתח כאשר השאלה המרכזית הייתה שאלת התהליך והשלבים בהתפתחות קריירה. יחד עם התפתחות החברה והכלכלה בארה"ב, ושגשוג מעמד הביניים בשנות ה – 50', החלו צצות תיאוריות שדיברו על התפתחות בקריירה לעומת סטטיוּת ובחירה חד-פעמית. התיאוריה של סוּפֶּר הינה הבולטת והחשובה מביניהן. חינוך לגבי ארגון וניהול (managing) של החיים בכלל ושל תהליך בחירת הקריירה בפרט. בתהליך זה יש לבחון באיזה שלב הנועץ נמצא, לתת לו הכוונה לגבי המשימות ההתפתחותיות של אותו שלב, ולעזור לו לפתח עמדות שיעזרו לו לבצע אותן משימות. הייתי מוסיפה כרלבנטית לחינוך לקריירה גם את התיאוריה הקוגניטיבית-חברתית לקריירה Brown & Lent, 1996)), אשר הדגישה מושגים כמו מסוגלות עצמית, ציפיות לתוצאות ומטרות אישיות, והציגה מודלים של התפתחות נטיות ותחומי עניין, והתפתחות. תיאוריה זו זכתה בתמיכה מחקרית רבה בקשר בין תחושת מסוגלות עצמית לציפיות הפרט לתוצאות, ובקשר בין מסוגלות עצמית לנטיות. כמו כן, הייתי מוסיפה את תיאורית המחסומים והפשרות, והתפתחות איזור הקבלה והדחייה של עיסוקים של גוטפרדסון (2002), אשר לא זכתה למחקרים רבים.


חינוך לקריירה לפי סביקס (2011), אשר מקורו בפרספקטיבה סובייקטיבית של התפתחות אינדיבידואלית, רואה בקליינט סוכן ((agent אשר ניתן לאפיין באמצעות מידת המוכנות (readiness) להיות מעורב ופעיל במשימות התפתחותיות ((developmental tasks התואמות את השלב ההתפתחותי life stage)) בו הוא נמצא, על מנת לעזור לו ליישם עמדות, אמונות ויכולות אשר יקדמו את הקריירה האישית שלו.

3. ייעוץ קריירה ((career counseling – שירות זה מתפתח בימים אילו ממש, כאשר השאלה המרכזית הינה בניית משמעות וזהות מתמשכת בעולם לא יציב ולא בטוח. מטרת ההתערבות הינה ליווי בתהליך בניית העצמי. על פי הגישה הנרטיבית שסַביקַס מציע, הנועץ הוא כמו סוֹפֵר המספר את סיפור חייו, ומתוכו עולות התימות המרכזיות. לפיו, המודל הכללי לייעוץ קריירה צריך לכלול כמה שלבים: (א.) construct- הבניית קריירה באמצעות סיפורים קצרים של הנועץ (תיאורי מקרה ספציפיים). (ב.) re-construct- הבנייה מחדש של הסיפורים הקטנים לכדי סיפורים גדולים (סיפור חיים שהוא מעבר לאירוע הספציפי). (ג.) co-construct- הבנייה המשותפת של היועץ והנועץ של הפרק הבא בסיפור הקריירה. בעצם, ייעוץ קריירה צריך לעזור לאנשים לנהל את כל תקופת החיים שלהם לנוכח שינויים תעסוקתיים גדולים שמתרחשים בחוץ, מבלי לאבד תחושה של זהות אישית ותעסוקתית, דבר חשוב במיוחד במאה ה-21, שמאופיינת בתנודות תעסוקתיות רבות ובחוסר רצף תעסוקתי. לשם כך יש לדבר עם האדם על זהות ולא על אישיות, על הסתגלות ולא על בשלות, על כוונה ולא על פעולה, על סיפורים ולא על ציונים. תהליך ייעוץ קריירה הוא תהליך של עיצוב חיים (life design)–– בניית אפשרויות וריבוי פרספקטיבות. סביקס (2012) מציין מספר שינויים שהוא מצפה שיקרו במודלים הקודמים של התערבות תעסוקתית על מנת שיתאימו לתקופה הנוכחית. הראשון, שוויון במערכת היחסים יועץ- נועץ (no more experts) – היועץ כבר איננו ה"מומחה," זה היודע מה טוב בשביל הנועץ, והנועץ לא מגיע כדי להבחן ולקבל תוצאות. השני, הייעוץ לא עוסק רק בהתאמת אדם-סביבה אלא בעיקר בהעצמת הנועץ (enable rather than fit) – בייעוץ מושם דגש על ייחודיות הנועץ ועל האופנים בהם הוא יכול להדגיש אותה בחייו. השלישי, הייעוץ עוסק בסיפורים ולא בציוני מבחנים (stories rather than scores)- מדובר בגישה נרטיבית- סובייקטיבית- חווייתית-פרשנית ולא בגישה פסיכומטרית. הרביעי, הייעוץ עוסק בשכתוב ועריכה של מכלול תחומי החיים של הנועץ ולא רק בעולם העבודה שלו ((rewrite the grand narrative. הייעוץ הינו הוליסטי ומכוון לעיצוב החיים בשלמותם, כולל בתחומי המשפחה, הפנאי, החברה. מסיבה זו נובע השינוי החמישי, שאין להפריד בין ייעוץ אישי לייעוץ קריירה ((career is personal, שכן זוהי דיכוטומיה מלאכותית, וייעוץ קריירה בהכרח נוגע בסוגיות אישיות, ולהיפך.


ייעוץ קריירה לפי סביקס (2011), אשר נובע מהפרספקטיבה הפרויקטאלית project) ) של העיצוב האישי של החיים, רואה בנועץ סוֹפר/מחבר (author) אשר ניתן לאפיין באמצעות סיפורים אוטו-ביוגראפיים, על מנת לעזור לו להתבונן על (reflect on) תימות החיים (life themes) אשר באמצעותן הוא יחולל ((construct את הקריירה שלו.

התחום של ייעוץ קריירה הוא הכי נחוץ כיום מצד אחד והכי פחות מפותח וחסר תיאוריות בסיס מן הצד השני, לטענת סביקס, ולכן זהו התחום שהוא מנסה לפתח. התיאוריות ההתפתחותיות בתחום הקריירה אמנם תורמות להבנה ולייעוץ, וניתן להוציא מהן מושגים חשובים ומרכזיים, אך הן אינן מספקות מודלים לתהליך הייעוץ career development theory is not career) (counseling theory .

מעיון בכתבי-העת בתחום ייעוץ קריירה בעשור האחרון ניתן להבחין ביותר שילובי מושגים מתיאוריות שונות, ביותר חשיבות לקונטקסט ולהקשרים תרבותיים, ובדגש רב יותר על יחסים מוקדמים במשפחה. יש בסיס רחב ויש גם מושגים שימושיים שחלקם שייכים למספר תיאוריות, אך חסרה עדיין תיאוריות אינטגרטיביות.


--------------------------


ד"ר הדסה ליטמן-עובדיה, אוניברסיטת אריאל

[1] המונחים באנגלית הם אלו בהם השתמש סַביקַס, ומובאים כאן לצורך חידוד והבהרה בלבד.


מקורות

Brown, S. D., & Lent, R. W. (1996). A social cognitive framework for career choice counseling. Career Development Quarterly, 44, 354-366.


Dawis, R.V., England, G. W., & Lofquist, L. H., & Weiss, D. J. (1968). A theory of work adjustment (a revision). Minnesota Studies in Vocational Rehabilitation, 23.

Gottfredson, L. S. (2002). Gottfredson's theory of circumscription, compromise, and self-creation. Pages 85-148 in D. Brown (Ed.), Career choice and development (4th ed.). San Francisco: Jossey-Bass.


Savickas, M. L. (2011). Career counseling (Theories of psychotherapy series). Washington, DC: American Psychological Association.


Savickas, M. L. (2012). Life design: A paradigm for career intervention in the 21st century. Journal of Counseling and Development, 90(1), 13-19.

הגלישה והקניה באתר מאובטחת בתקן

SHA-256 with RSA Encryption - 2048 bits

© כל הזכויות שמורות לאגודת אַיֶלת