ימי הקורונה מפגישים אותנו בעוצמה עם חווית אי וודאות בהיבטים כלכליים, משפחתיים ותעסוקתיים. אנשים רבים מתקשים להכיל אי וודאות וכפועל יוצא חווים סבל רב הבא לידי ביטוי בדאגנות רבה, מחשבות אובססיביות והימנעות מעשייה אפקטיבית. גישות טיפול קוגניטיביות התנהגותיות מסוימות (המכונות "גל שני") תטענה כי יש לשנות את אופן החשיבה ולהפכה לרציונאלית על מנת להפחית מצוקה. גישות אלה עלולות להיות פחות אפקטיביות כאשר המציאות מאופיינת באי וודאות גבוהה. במאמר זה נסקור כיצד אי הוודאות משתקפת בעולם העבודה, נבחן כיצד גישות קוגניטיביות התנהגותיות אחרות (המכונות "גל שלישי") מציעות להתמודד עם קשיים רגשיים הרלוונטיים לתקופה זו. בסוף המאמר נדגים טיפול תעסוקתי על פי עקרונות הגל השלישי של ה-CBT, באמצעות מקרה.
----------------------------
עולמנו רצוף שינויים, אירועים לא צפויים הכוללים חוויות נעימות ומרגשות לצד אסונות, איומים ומשברים נוספים עליהם לאדם אין שליטה. מאז ומעולם אי ודאות, מקשה על האדם וממנה הוא מנסה להימנע ככל יכולתו. פער זה בין הצורך של האדם לשלוט באירועים סביבו ולבין מה שהמציאות מזמנת לו הנו מקור לסבל רב.
בהתמודדות עם משבר מכל סוג, פחד וחרדה הם בלתי נמנעים, הם תגובות טבעיות לסיטואציות מאתגרות שיש בהן סכנה ואי ודאות. בתנאים אלה קל לשקוע בדאגות לגבי העתיד על דברים שמחוץ לשליטתנו. למרות שזה טבעי לחלוטין שנשקע ו"נתמסר" לדאגות חוזרות ונשנות לגבי ההמשך, זה לא מועיל לנו. למעשה, ככל שנתמקד במה שאינו בשליטתנו, כך סביר שהחרדה שנחווה תלך ותתעצם. לכן, הדבר השימושי ביותר בתנאים אלה הוא להתמקד במה שבשליטתנו (Harris, 2020).
עולם העבודה המודרני, המאופיין בהשתנות מהירה ומתמדת, דורש מכולנו להתמודד עם אי ודאות מעצם טבעו. בעידן הקורונה, נסיבות אובייקטיביות שינו לחלוטין את כללי המשחק ויצרו מציאות חדשה. ממד אי הודאות מקבל בימים אלה דגש משמעותי יותר במשוואה המתארת את האתגר התעסוקתי.
מניסיוננו בקליניקה, אי ודאות גורמת ללא מעט אנשים לפנות לטיפול תעסוקתי. הקורונה שיתקה למעשה מגזרים שלמים של תעסוקה: תחום התרבות, תחום התיירות, הפקת האירועים, ושאר תרבות הפנאי. עובדים אשר התמקצעו ופרנסו משפחות בתחומים אלה מצאו עצמם ללא עבודה, פוטרו או הוצאו לחל"ת. עבור חלק מהעוסקים בתחומים אלה היוותה הקורונה זרז לבדיקה מחודשת של בחירתם התעסוקתית.
הקורונה עוררה גם דילמות הנוגעות לערכים החשובים לאדם בעבודתו. למשל, "מה יותר מתאים לי, עבודה כשכיר או כעצמאי?" משבר הקורנה חשף ביתר שאת את הקושי בחיי העצמאים במדינה וגרם לעובדים לפנות לטיפול על מנת לחשוב מחדש על סדרי העדיפות שלהם.
סוג נוסף של פונים לטיפול תעסוקתי הינם מפוטרים אשר מוטרדים מיכולתם הריאלית לפרנס את משפחותיהם. המניע המרכזי בקרב אלה הינו מציאת עבודה בשכר ובתנאים התואמים את הצרכים המשפחתיים והכלכליים. פונים אלה מחפשים עזרה בהבנת שוק העבודה, וברכישת מיומנויות חיפוש עבודה, רישות חברתי, ומיתוג עצמי.
בתקופת הקורונה הוצאו עובדים רבים לחל"ת. מדובר באנשים שמרוצים ממקום עבודתם ומרגישים שבחירתם התעסוקתית נכונה עבורם, אך הם מתלבטים עד מתי להמתין בטרם יחלו בחיפושם אחר עבודה חדשה.
ומה לגבי אוכלוסיית הצעירים שהשתחררו לא מזמן מהצבא? עבורם הקורונה שיבשה את התוכנית לעבוד בעבודות מזדמנות ולנסוע ל"טיול הגדול". צעירים רבים מצאו עצמם מתלבטים בשאלות לגבי עתידם התעסוקתי בשלב מוקדם מדי מבחינתם, לפני שהבשילו להתמודד עם שאלות אלו. בנוסף, שוק העבודה לצעירים הצטמצם באופן משמעותי, מה שמקשה עליהם להתנסות ולהכיר את עצמם טוב יותר בהיבטים התעסוקתיים.
בשל מגבלות שהוטלו על שוק העבודה, חלק מהאנשים עברו לעבוד מהבית. מערכות החינוך גם הן עברו ללמידה מקוונת ועלה צורך לתמרן בין טיפול בילדים לבין פניות לדרישות העבודה. כפועל יוצא, אנשים נדרשו לפתח מיומנויות כגון: קביעת סדרי עדיפויות, ניהול עצמי אפקטיבי, תיאום ציפיות ברור מול משפחה ומקום עבודה, הצבת גבולות ועוד. בנוסף, העבודה מהבית שינתה את האיזון בחלוקת התפקידים בין בני הזוג. תפקידים שהתקבעו בזוגיות בעבר השתנו, ונדרש מארג חדש של תפקידים לכל אחד מבני הזוג.
לסיכום חלק זה נאמר כי בולטות חווית אי הודאות בעידן הקורונה גורמת לאנשים חשש רב מהעתיד לבוא, ירידה בתחושת הערך העצמי, הפחתה בחוויית המסוגלות התעסוקתית ((employability שלהם, ולעתים אף מייצרת חוויה מצמיתה של חוסר אונים. יכולת הסתגלות (adaptability) המהווה נכס התמודדות מרכזי בעולם העבודה המודרני ללא קשר לקורונה, נדרשת כיום מכל אחד מאתנו ביתר שאת, לצד הצורך בשיפור היכולת האקטיבית לפתרון בעיות.
כמטפלות בגישת הטיפול הקוגניטיבי ההתנהגותי (CBT) אנחנו משלבות תובנות וכלים מגישה זו בטיפול התעסוקתי.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) הינו טיפול ממוקד מכוון מטרה, המתמקד בהתערבויות בדפוסי החשיבה וההתנהגות של המטופלים על מנת שיוכלו להתמודד עם קשייהם. ה CBT התפתח בשלושה גלים מרכזיים.
הגל הראשון התבסס בעיקר על הגישה הביהביוריסטית ועל כן התמקד רק בפן ההתנהגותי. הגל השני ב CBT משלב את ההיבט הקוגניטיבי בטיפול. הטיפול מתמקד בפרשנות של המטופל לאירועים במציאות. בטיפול מזהים ומשנים מחשבות לא רציונליות, הנובעות מטעויות חשיבה ומחליפים אותן בחשיבה רציונאלית, במטרה לווסת את רגשותיו של המטופל. לדוגמא: המחשבה "אני בחיים לא אמצא עבודה" תעורר חרדה גבוהה יותר, לעומת המחשבה "ייקח לי זמן למצוא עבודה".
הגל השלישי של ה CBT רואה במחשבות האוטומטיות אירוע מנטלי שאין צורך לשנות את תוכנו ואין הכרח לפעול על פיו. בנוסף בגל השלישי של ה CBT מודגשת החוויה הרגשית של המטופל. גישות מהגל השלישי משלבות בטיפול תהליכי קשיבות (מיינדפולנס) המתרגלים מטופלים לחוות את הרגשות הקיימים ברגע הנוכחי, גם אם הם לא נעימים, מבלי להיבהל.
ה- ACT- acceptance and commitment therapy – מהווה גישה מרכזית בגל השלישי של ה-CBT.
ה ACT גורס כי עלינו לקבל את אי היכולת שלנו כבני אדם לשלוט במצב באופן מלא, וכן לוותר על רצוננו להרגיש טוב בכל רגע נתון. בד בבד, חשוב שנהיה מחויבים לפעול במה שכן מצוי בשליטתנו, בהתאם לערכים שחשובים לנו (הייז ושות', 2012). ACT אינו מנסה לשנות או להפחית מעוצמתן של מחשבות בעייתיות כדרך להקל על כאב. ACT מציע כלים לשנות את הפונקציה של מחשבות בחיינו ולהפעיל גמישות בוויסות ההתנהגות שלנו (Hoare et al., 2012).
לכן, גישה זו רלוונטית במיוחד בתקופה זו. חלק מהמחשבות שמטרידות אנשים ומעוררות בהם מצוקה רבה משקפות את המציאות אליה נקלעו, ואינן בהכרח לא רציונליות ועל כן פחות אפקטיבי יהיה לנסות לשנות תפיסות ומחשבות. לעומת זאת, עבודה על קבלה של מוגבלותנו האנושית, וויתור על שאיפתנו להעלים סבל מחיינו, לצד מחויבות לעשייה מקדמת ערכים יכולים להיות מענה מיטבי ללקוחותינו.
ה - ACT שם דגש רב על יצירת פעולות ביומיום שלנו, המקדמות אותנו לחיות על פי ערכינו. לדוגמא, מחשבה כגון: "אני לא אגמור את החודש" יכולה להיות מציאותית ולהביא לשיתוק או לחשיבה אובססיבית. ה- ACT מציע לא להשקיע מאמץ בלתקן את המחשבה אלא לפעול באופן פרקטי למציאת פתרונות הכנסה, בד בבד עם קבלת תחושת החרדה.
כיצד נוכל לשלב את עקרונות ה- ACT בטיפול תעסוקתי? להלן נסקור מתווה כללי של טיפול כזה ובהמשך נדגים יישומו על מקרה.
השלב הראשון של האינטייק מהווה את הבסיס הראשוני לבירור תמונת הערכים הכללית של האדם. המטופל יוכל בעקבות שלב זה, לסמן את הערכים החשובים לו בעולם העבודה, ושלקראת מימושם הוא רוצה לפעול. על סמך זה, המטופל ישרטט תוכנית עתידית רצויה להתפתחותו בקריירה.
בהמשך, הטיפול מכוון לזהות את הפערים בין תמונת המצב הנוכחית לזו הרצויה.
מהם הגורמים המעכבים את מימוש הערכים שלנו? גורמים אלה כוללים, למשל:
עיסוק יתר בחשיבה אובססיבית מתישה, תוויות שאנו שמים על עצמנו שבולמות אותנו מלזוז, אי נכונות לשאת רגשות שליליים כמו עצב, דחייה או חרדה שהינם חלק בלתי נפרד מהמציאות התעסוקתית בימים אלו, חוסר מגע עם הרגע הנוכחי, שמקשה עלינו להבין לאן חשוב לנו להגיע והימנעות מנקיטת צעדים מקדמים במציאות (תקיעות).
בתקופות של אי ודאות, כדוגמת הקורונה, עוצמת הגורמים המעכבים גוברת, ואנו כיועצים ומטפלים נדרשים להתאים את אופי תהליכי העבודה שלנו לעוצמות מוגברות אלה. ה- ACT מציע התערבויות וכלים מגוונים להפחתת השפעתם של הגורמים המעכבים. עבודה כזו תאפשר התקדמות לעבר מימוש ערכים והתפתחות רצויה בקריירה.
נדגים כלים אלו באמצעות מקרה:
איילת[3] פנתה לטיפול תעסוקתי לאחר שהוצאה לחל"ת במהלך הגל הראשון של הקורונה.
להלן המשגת המקרה של איילת על פי מודל הטיפול התעסוקתי בגישת ה- CBT (רוזנפלד וגומא, 2017). המשגה זו מבהירה את המקרה של איילת בהיבט התעסוקתי, ורלוונטית גם לגישת ה- ACT.
השאלות שעלו בטיפול:
האם נכון לחכות לסיום החל"ת או להתחיל לחפש עבודה כבר עכשיו?
מהו סוג הארגון (סטארט-אפ מול ארגון גדול) שאיילת מעדיפה לעבוד בו?
מטרת הטיפול נוסחה כהתקדמות מעשית לעבר הערכים שאיילת הגדירה כחשובים ביותר עבורה ויציאה ממצב "התקיעות" בו היתה כשהגיעה לטיפול.
בתחילת הטיפול נעשה בירור של תמונת הערכים של איילת. איילת אמרה שחשוב לה להיות אחראית על חייה, חשוב לה להרגיש בטוחה כלכלית ולספק לילדיה התחלה כלכלית שונה ממה שהיתה לה כיוצאת קיבוץ. היא מציינת כי למרות שהיא אוהבת את חווית המשפחתיות בחברה קטנה, היא מעדיפה מקום שתוכל לעבוד בו לטווח ארוך ואליו תרגיש שייכת. חשוב לה להרגיש חלק מצוות עבודה שמתפתחים בו קשרים יציבים. כמו כן איילת גדלה בלינה משותפת. בעקבות חוויה זו חשוב לאיילת להיות מעורבת בחיי ילדיה ולעבוד בשעות המאפשרות לה להיות נוכחת יותר בבית.
במהלך הטיפול, זיהינו את המחשבות החזרתיות של איילת והבנו שהיא מסתכלת דרכן על המציאות באופן שמפריע לה לראות אותה כמו שהיא ולהתקדם לעבר ערכיה.
להלן דוגמא לשתי התערבויות ששימשו את איילת בתהליך שעברה.
רשמנו על חלון זכוכית את המחשבה "אין טעם לחפש עבודה; אף אחד לא ירצה אותי" ואיילת התבקשה להתבונן החוצה פעם אחת כשהמחשבות הן בפוקוס ופעם כשהנוף בפוקוס, ולתאר את החוויה הרגשית שלה בשני המקרים. בעקבות התרגיל איילת שיתפה בפערים שחוותה. כשהמחשבה הייתה במוקד, איילת התקשתה לראות את הנוף כפי שהוא, ואף חשה מוטרדת וחרדה. לעומת זאת, כשהסתכלה שלא דרך המחשבה, יכולה הייתה להגיד לעצמה, שהמחשבה אמנם קיימת אבל לא מכתיבה לה כיצד לפעול. היא צפתה בנוף, ואף הצליחה ליהנות מהרגע. התרגיל המחיש לאיילת כי ה"mind" שלה (הכולל מחשבות, זיכרונות, תחושות ועוד), ופועל ללא הפוגה, לעתים מייעץ לה עצות לא אפקטיביות והיא חופשיה לבחור מתי להקשיב לעצות אלה, ומתי לא.
לא אחת עלה בראשה של איילת קול שאמר לה שהיא לא תסתדר כי השוק במצב איום. לקול זה קראנו "מספר הסיפורים". לאיילת הוסבר שה"mind" שלה מספר לה סיפורים רבים, חלקם תואמי מציאות ואחרים לא. הסתכלנו על "מספר הסיפורים" כעל דמות שאין הכרח להקשיב לה ויכולה להטעות. איילת קיבלה משימה לזהות את "מספר הסיפורים" בכל פעם שעלה בראשה ולומר לו "הנה הגיע מספר הסיפורים, אני מכירה אותך כבר". בכך איילת, שיישמה את התרגיל, הצליחה ליצור חיץ בין המחשבה לבין ההכרח לפעול מתוכה. יתרה מכך, איילת התבקשה לבצע פעולה המנוגדת לעצותיו של "מספר הסיפורים" ולבחון את השלכותיה. למשל, "מספר הסיפורים" אמר לאיילת שאין טעם לפנות לחברים לשאול על עבודה כי ממילא אין סיכוי שזה יצליח. שיעורי הבית שקיבלה איילת היו לצאת כנגד "מספר הסיפורים" ולהתקשר לשני חברים עד לפגישת הטיפול הבאה. מטרת השיחה היתה לברר עימם בנוגע לאפשרויות העסקה. עצם קיומן של שיחות אלו פתח פתח שאיילת לא האמינה שקיים, והתחיל להניע תהליך אקספלורציה, שקודם לכן היה תקוע.
בעקבות התערבויות אלה, ולאחר הסבר פסיכו-חינוכי לגבי הפונקציה של המחשבות כמעכבות פעולה ובכך מרחיקות את המגע עם החרדה, איילת הגיעה לתובנה כי המחשבות שחוזרות ונשנות במוחה אינן יעילות עבורה.
בהמשך לכך, איילת החלה לקבל את העובדה שאין ביכולתה לדעת "מה יהיה" והסכימה לפגוש את תחושת החרדה. לצורך כך, איילת התבקשה לתאר את חווית החרדה הסובייקטיבית שלה סביב אי הוודאות. מה צורתה? מה גודלה? צבעה? היכן היא ממוקמת בגוף? איילת מיקדה את התחושה בגרון, בצורה של כדור ברזל שחור וכבד. לאחר מכן, התבקשה לתת לתחושה מקום ולא להיאבק בה, תחילה בחדר, ובהמשך תרגלה זאת גם מחוצה לו. ניסיונותיה לשאת את החרדה נשאו בהדרגה פרי, ואיילת הוכיחה לעצמה שהיא יכולה לשאת את החרדה ובד בבד להמשיך לפעול באופן מחויב לקידום ערכיה.
בשלב הבא איילת החליטה להיות אקטיבית בתקופת החל"ת. הפעולה הקונקרטית אליה התחייבה היתה חיפוש שתי משרות של מהנדסת תוכנה בחברות בגודל בינוני ושליחת קורות חיים למשרות אלה. ביצוע הפעולות עליהן התחייבה יצר תנועה והיחלצות מחוויית התקיעות. איילת למדה בתהליך לפעול באופן המקדם את ערכיה בעודה מקבלת את אי הוודאות והסבל הנלווה אליה.
סיכום
בתקופה כה כאוטית בכל תחומי החיים, חשוב כי גם אנחנו כאנשי מקצוע נגלה גמישות בדרכי העבודה שלנו ונתמודד באופן יצירתי עם אתגרי השעה. כיועצים, מטפלים ואנשים בעולם המודרני, אנחנו "מחונכים" להתבונן על המחשבות שלנו ולהפעיל עליהם שליטה בכדי להרגיש טוב ולהימנע מרגשות של סבל. פעמים רבות אנחנו מקבלים את המסר שחשוב כי נהיה אופטימיים ונאמץ חשיבה מאוזנת, אולם בתקופת הקורונה מחשבות ואמונות ליבה לגבי העתיד והסכנה הקיימת מקבלות בולטות יתירה, ואין טעם לנסות ולשנות אותן אלא לעבור מדגש על שינוי אמונות לקבלה של מכלול רגשותינו ולפעולה מקדמת.
מוקד תהליך הטיפול התעסוקתי המומלץ על פי מאמר זה טמון בקבלת העובדה כי לא נוכל לשלוט בתנאי המציאות סביבנו אבל חשוב שנפעל מתוך מחויבות למימוש הערכים התעסוקתיים שלנו לצד הכלה של הרגשות המורכבים שמחויבות זו מעלה.
_____________________
[1] טל גומא, מ.א., פסיכולוגית, חברה מומחית ומדריכה מוסמכת באיט"ה, מטפלת בקליניקה פרטית ב-CBT ומדריכה מטפלים ב-CBT במדור הקליני באוניברסיטת חיפה. talgome1@gmail.com
[2] מירב רוזנפלד, מ.א., פסיכולוגית תעסוקתית מומחית. חברה מומחית באיט"ה. מטפלת בקליניקה פרטית בגישת CBT, מרצה באקדמיה, מנחה סדנאות ומלווה מנהלים בארגונים. mrosenfeld1@gmail.com
[3]כל הפרטים המזהים שונו לצורך כתיבת המאמר
מקורות
הייז, ס. צ. סטרוסאל, ק.ד., & וילסון, ק.ג. (2012). תרפיית קבלה ומחוייבות- תהליך ועבודה מעשית ליצירת שינוי קשוב. הוצאת אח.
רוזנפלד, מ., & גומא, ט.(2017) ייעוץ תעסוקתי בגישה ה-CBT. אדם ועבודה, 10, 11-19.
רוזנפלד, מ., & גומא, ט..(2017) טיפול תעסוקתי בגישת CBT . פסיכולוגיה עברית. אוחזר
Harris, R. (2020). FACE COVID: How to respond effectively to the Corona virus. http://www.wembleyps.wa.edu.au/wp-content/uploads/2020/04/FACE-COVID-eBook-by-Russ-Harris-March-2020-1.pdf
Hoare, P. N., McIlveen, P., & Hamilton, N. (2012). Acceptance and commitment therapy (ACT) as a career counselling strategy. International Journal for Educational and Vocational Guidance, 12(3), 171–187. https://doi.org/10.1007/s10775-012-9224-9