לילך בת 27 , נשואה טרייה. בעלה (30) בעל עסק גדול בתחום התאורה, החל בלימודי מנהל עסקים אך לא השלים אותם. אביה, כבן 50, עובד בשנים האחרונות בחו"ל בניהול בתחום החקלאות, ואמה נשארה בארץ ועוסקת בניהול חנות. במשפחת המוצא, לילך היא השלישית מבין 4 אחים: הבכור (35) טכנאי מיזוג אויר, האח השני (33) מנהל תיק לקוחות, והאח הצעיר (21) חייל.
לילך בעלת 12 ש.ל. עם בגרות מלאה במגמות תקשורת ומדעי החברה, וסיימה עם ממוצע 94. במתמטיקה ואנגלית היא הרחיבה ל-4 יחידות וסיימה עם ציונים 66 ו67 בהתאמה. בצבא שירתה לילך כמ"כית ומדווחת כי נהנתה מאד מהשירות הצבאי וחשה כי זו אחת מהתקופות המשמעותיות בחייה. לפני כשנה, סיימה בהצלחה מכינה בת כחודשיים, במכללה, שהחליפה את הפסיכומטרי כתנאי קבלה והשיגה ציון 91.
לילך המשיכה אח"כ ללימודים לתואר בכלכלה וניהול ולאחר שסיימה את סמסטר א', הקפיאה את לימודיה, על רקע נישואיה הקרבים וחוסר העניין שליווה אותה בלימודים .יש לציין שהיא עברה את המבחנים אליהם ניגשה, כאשר בכלכלה השיגה ציון 75.
כמו כן, בתחילת הסמסטר פנתה לילך לאבחון מת"ל על רקע קשיים שחוותה במכינה וכדי לבדוק התאמתה לקבל התאמות בבחינות בלימודים האקדמיים; אך למעט איטיות במרבית מטלות האבחון, לא נמצאו לקויות למידה ספציפיות או סימנים לקשיים בתפקודים הקשביים המשפיעים על תפקודה הלימודי. המסקנה שעלתה מהאבחון היתה כי בבסיס קשייה נמצאים שאיפה לדיוק אופטימלי בשילוב עם העדר מיומנויות למידה הולמות. הומלץ לה על סיוע בהקניית אסטרטגיות למידה וסיוע רגשי, בשל הנטייה לפרפקציוניזם.
לילך עובדת היום בניהול מכירות בעסק של חברתה. בעברה התעסוקתי, היא תחילה עבדה בחברת קייטרינג והתקדמה לניהול המשרד, בהמשך פתחה עסק למכירת בגדים, ולאחר שהייתה ירידה ברווחיות, פתחה מסעדה עם שותפים. "ידעתי כשנכנסתי לזה שזה לא העתיד וארצה להקים משפחה, כי אני לא מאמינה בלפתוח עסק ולא להיות בו, ובגלל זה גם דחיתי את הלימודים". בסופו של דבר, מכרה לילך את חלקה במסעדה לשאר השותפים, כיון שגם פחות התחברה לגישה העסקית של חלקם.
סיבת פנייה
לילך פנתה לייעוץ בעצת אביה. היא הגיעה אלי באופן עצמאי, לאחר שקראה עלי באינטרנט ושוחחה איתי בטלפון. בתחילת הייעוץ סיפרה, "כשסיימתי תיכון הייתי בטוחה שאהיה פסיכולוגית, אבל התחלתי לעבוד בחברת קייטרינג, הרווחתי יפה, והתקדמתי לניהול, ואח"כ החלטתי לנסוע לחו"ל . כאשר חזרתי לארץ, פתחתי עסק למכירת בגדים וידעתי שאני רוצה ללמוד מנהל עסקים.
לילך הדגישה, "חשוב לי ללמוד במקום נחשב", אבל התברר שבמוסד בו רצתה ללמוד מנהל עסקים ושיכלה להתקבל אליו, שכר הלימוד גבוה מכפי אמצעיה הכלכליים והיא בחרה לבסוף ללמוד במכללה בה לא התאפשר ללמוד מנהל עסקים, אך לא מצאה עניין בלימודי הכלכלה אותם שילבה עם ניהול. לדבריה, "אני טובה בניהול ואין לי מקצוע, ומטריף אותי שאני לא יודעת מה אני רוצה לעשות, כי תמיד ידעתי! רציתי להיות מ"כית והייתי, רציתי לפתוח עסק ופתחתי, אני אוהבת המון דברים, והיום אני לא יודעת לאן לכוון". "בא לי באמת לדעת על מה צריכה לכוון?" בנוסף, בשאלון שמילאה לילך היא ציינה כנקודת שפל את התקופה הנוכחית "היום זאת נקודה שאני מאד לא מרוצה ממנה".
תיאור
ללילך חשיבה מעמיקה ושיטתית. היא מתנסחת ברהיטות בשפה עשירה וקולחת ומפגינה שיקול דעת בהתנהלותה. היא עצמאית, שאפתנית, בעלת ביטחון עצמי ויוזמה, חברותית ויוצרת קשר ראשוני באופן זורם ומהיר. לילך נוטה לקחת אחריות ומגלה מחויבות ומסירות בעבודתה באופן שמסייע לקידומה והצלחתה במקומות העבודה בהם עבדה ובעסקים אותם פתחה. היא דבקה במטרה ופועלת בדייקנות תוך חתירה לשלמות. יחד עם זאת, נוטה לביקורתיות כלפי עצמה והסביבה וחשה כיום תסכול רב, עקב חוסר המימוש בתחום הלימודים והמיקוד התעסוקתי.
תהליך הייעוץ
הייעוץ כלל ארבעה מפגשים במשך כחודש ושיחת מעקב טלפונית לאחר כחודשיים.
בפגישה הראשונה לילך סיפרה שגיסתה עברה ייעוץ ואבחון תעסוקתי באחד המכונים ולא המליצה לה להיעזר בכך כי לא גילתה שום דבר חדש, ולילך ביטאה קושי להאמין באפקטיביות של התהליך. בעקבות כך, בפגישה זו היה צורך לעבוד על יצירת אמון בתהליך ובּי.
בהמשך לילך סיפרה על עצמה והתברר שהמוטיבציה שהייתה לה בעבר ללמוד מנהל עסקים נגוזה על רקע ההתנסות בלימודי כלכלה וניהול, והיא ביקשה לברר כיוונים נוספים.
התחלנו לברר אפשרויות לימוד שונות, ולילך סיפרה שהיא אוהבת עיצוב: "עיצוב הבית זה תחביב שלי ובכלל עיצוב גם בגדים; יש לי מחשבות על עיצוב פנים ואדריכלות. אך תוך כדי הדברים התברר שלילך מעדיפה להשאיר מקצוע זה כתחביב.
בדקתי עם לילך גם את התחום של תקשורת, אותו למדה בתיכון ומתחבר גם להפקת אירועים שהצליחה ואהבה, בעקבות העיסוק בעבודה דינאמית עם לקוחות. לאחר שהתמקדנו ביחסי ציבור, לילך הסתייגה בטענה שאינה אוהבת את התחרותיות בתחום. העליתי גם אפשרות של לימודי תיירות ומלונאות ולילך הביעה בכך עניין.
תוך כדי השיחה, הביעה לילך ספקות שתואר אקדמי יוביל לקריירה מצליחה, כדוגמת בעלה, שלא סיים לימודיו, ובעקבות כך חבל כי תתאמץ ללמוד. יחד עם זאת, כשדנו בדברים, עלה כי חשוב לה להיות בעלת תואר, עם רצון שהתואר יתחבר לתחום בו תעסוק.
סיימנו את השיחה במשימות איסוף מידע עד לפגישה הבאה על מקצועות שלילך הביעה נכונות לשקול: תקשורת, תיירות, מלונאות, וכן מנהל עסקים ש"חזר למשחק". כמו כן לילך התבקשה לבצע מבדק 'מתאים לי' לבדיקת התאמה של תקשורת ומנהל עסקים.
לפגישה השנייה הגיעה לילך ללא 'שיעורי הבית'. היא גם התקשרה יום קודם ושקלה לדחות את השיחה בשל כך, אך הצעתי כי בכל זאת ניפגש. חשבתי שיהיה נכון לשמור על הרצף בייעוץ ולנסות להבין מה הקשה עליה בביצוע המשימות, כך שהדבר ישפוך אור על ההתלבטות המקצועית .לדבריה היה לה עומס בעבודה, ולא הספיקה לאסוף מידע על המקצועות. "אני מרגישה באותו מצב, לא מכוּונת ולא יודעת מה רוצה לעשות, לא מרגישה גירוי לשום דבר". דנו בכך שבעצם היא מרגישה חסומה, ולכן גם לא התפנתה לבצע את שיעורי הבית, למרות האילוצים שהיו לה. היא שיתפה כי מרגישה שלוקח לה יותר זמן לסיים מבחנים בגלל פרפקציוניזם וגם בחוויה של הלחץ, כיון שדחתה את הלימודים והיא כבר נושקת ל-30. שיקפתי לה שבעצם גם תהליך הגיבוש של הזהות המקצועית בייעוץ עשוי לקחת זמן.
לילך גם ביטאה תסכול שוב שהיא בעצם לא צריכה תואר ועד היום הצליחה ללא תואר וכך גם בעלה, אם כי זה לא יכול להזיק. שיקפתי ללילך את האמביוולנטיות כלפי לימודים לתואר כך שהיא בעצם שבויה באמונה 'שיש מקצוע מושלם בשבילה' על רקע השאיפה לשלמות שמאפיינת אותה כפי שעולה במאמרה של עופרה נבו (1984), ומתחבר לציפיה לא הגיונית מספר 4:" יש פתרון אחד מושלם בבחירת מקצוע, ועד שלא אמצא אותו לא אהיה מרוצה". הציפיה לפתרונות מושלמים היא ציפיה לא הגיונית, מאחר ואין אמת מוחלטת כפי שנבו מציינת, אחד הדברים האופייניים לפונים לקבל ייעוץ הוא ההיסוס והקושי לקבל החלטה. היסוסים אלה נובעים בחלקם מתוך החיפוש אחר פתרון מושלם, מקצוע מושלם. השאיפה לשלמות ודיוק מצמצמת את יכולת האדם למצוא פתרונות ויכולה להביא לתוצאה הפוכה.
לילך התחברה לכך, ולסיום, הביעה רצון לאסוף מידע על מקצועות תוך התמקדות בלימודי תקשורת, מנהל עסקים, פסיכולוגיה, וניהול .
לפגישה השלישית הגיעה לילך עם פריצת דרך! היא פתחה ואמרה:
הגעתי להרבה תובנות בעקבות השיחה, שמחה שבאתי לפה, ובעצם מנהל עסקים תמיד ידעתי שרוצה ללמוד ועם הזמן חששתי מזה ומכך שאנשים אמרו שזה כללי מדי. ובפרט אחי, שאמר שאני מוכשרת ומבזבזת את הזמן וצריכה ללמוד מקצוע. מה שהבנתי מכל הפגישות שצריכה ללמוד מנהל עסקים ולמה אני מתחמקת, ומי אלו האנשים האלו שאומרים שזה כללי מדי?. כשאמרת בפגישה הקודמת 'את ידעת מה את רוצה וסטית מזה' פתאום הבנתי!
עוד שיתפה לילך כי במבדק 'מתאים לי' נמצא כי מנהל עסקים מתאים לה במידה רבה מאד. דנו בשיעורי הבית שביצעה והיא הגיעה למסקנה שלימודי תקשורת לא מעניינים אותה, אך לימודי פסיכולוגיה וניהול יכולים להוות חלופה מתאימה, ואח"כ להמשיך ללימודי תואר שני בייעוץ ארגוני, מתוך עניין בפסיכולוגיה החברתית. לילך סיפרה עוד שהחלום שלה היה תמיד ללמוד מנהל עסקים במוסד לימודים מסויים יוקרתי, אך מבחינה כלכלית לא התאפשר לה.
לסיום השיחה, סיכמנו שתבדוק את אפשרויות הלימוד של מסלולי פסיכולוגיה וניהול במספר מוסדות לימוד ובפרט את שכר הלימוד ותנאי הקבלה. לילך סיכמה, "ניסיתי למצוא מקצוע אחר ולחפש מקצוע מושלם בשבילי, אבל זה מי שאני." חשבתי כי לילך למעשה הגיעה לתובנה כי בחתירה למקצוע המושלם, 'הלכה סחור וסחור' ולא ראתה את עצמה, וכעת למעשה התחברה למה שהיא אוהבת, למרות חוסר השלמות בלימודי מנהל עסקים, כגון היוקרתיות החסרה במסלול הלימודים, לפי עמדת אחיה.
לפגישה הרביעית הגיעה לילך לאחר שביצעה ברורים נוספים על מסלולי לימוד ותנאי קבלה במוסדות אקדמיים שונים, עם הבנה שלימודי ערב יתאימו לה בעיקר וכך תוכל לשלב את הלימודים עם העבודה וגם לשלם שכר לימוד במוסד האקדמי בו היא מעוניינת. יחד עם זאת, היא עדיין ביטאה חשש לעמוד בתשלומים ללימודים מאחר וכיוונה למכללה פרטית. בשלב זה התברר שהיא מתקשה להעריך את מצבה הכלכלי בעקבות התנהלות נפרדת במשק הבית עם בעלה הטרי. אי הוודאות הכלכלית עוררה חרדה, ולמעשה התחלנו לגעת במערך היחסים הזוגיים שבנושא הכלכלי לא הבשילו להסכמות משותפות והקשו על לילך לקבל החלטה עם מינימום של אי ודאות. בסוף הפגישה היא ציינה, "מרגישה שאני צריכה לעשות סדר עם בעלי בחשבון ".
בשיחת המעקב הטלפונית שיתפה לילך כי נרשמה ללמוד מנהל עסקים בלימודי ערב, תוך התמחות בשיווק וטכנולוגיה, במכללה שמחשיבה את יוקרתה, למרות שלא מדובר במוסד בו חפצה מלכתחילה. עוד היא סיפרה בסיפוק כי למדה מהתהליך כי "אף אחד לא אמור לתת תשובות אלא האדם נותן לעצמו". חשבתי כי דבריה אלו בעצם משקפים את הגיבוש המקצועי הפנימי אליו היא הגיעה בתהליך, כך שהיא מחוברת כעת לקול הפנימי שלה וכבר לא זקוקה להשען על הקולות החיצוניים, בקבלת ההחלטה המקצועית ואולי אף בהחלטות בתחומים אחרים.
מחשבות בעקבות תהליך הייעוץ של לילך
· המקרה מוצג באישורה של לילך- שם בדוי.
· חשבתי כי התהליך עם לילך בעצם דומה למטאפורה 'להביט מתחת לפנס' או 'לפעמים צריך ללכת רחוק כדי לגלות דבר קרוב', כי למעשה הכיוון מנהל עסקים היה שם מלכתחילה גם במוטיבציה הראשונית וגם בקבלות בשטח בהתנסות התעסוקתית בפתיחת העסקים שבסה"כ הצליחו.
· חשבתי כי למעשה הייעוץ עם לילך היה תהליך מעגלי בו אפשר היה לגעת בחלום שנגוז- מנהל עסקים ולהתאים אותו לנסיבות חייה- עבודה, נתוני קבלה, וחוזה זוגי להתנהלות כלכלית לצורך מימושו.
· מעניין היה לראות בתהליך עם לילך כיצד הגורם הכלכלי בהקשר הזוגי גורם לסטייה משמעותית מהמסלול, כך ששכר לימוד גבוה, לצד התנהלות כלכלית משפחתית חוסמים את הבחירה המקצועית המובהקת, למרות שלא מדובר בבעיה כלכלית מובהקת. ולמעשה מדובר בהסדרת כלכלה משותפת עם סדרי עדיפויות משותפים, בחוזה הזוגי, כנשואה טריה.
· מעניין היה גם לראות כיצד החשיבות שהקנתה לשיקול היוקרה, טשטשה את בחירתה של לילך ובלבלה אותה, תחילה בעקבות המסר של האח שציפה ממנה כי תלמד מקצוע יוקרתי יותר, ובהמשך, שאיפתה ללמוד במוסד יוקרתי מסוים, שהתקשתה לעמוד בתשלומיו.
· חשבתי כי הייעוץ היה משמעותי ואפקטיבי עבור לילך, בעיקר הודות ליצירת האמון בי ובתהליך, לצד החשיבות ,לקיחת האחריות שלה כנועצת על חיפוש המידע, ורק כשעשתה זאת, חלה פריצת הדרך. תרומה נוספת לתהליך הייעוץ היתה שיקוף הציפיה הלא הגיונית ל'מקצוע מושלם' שנאחזה בה וחסמה אותה מלבחור .
שרית ארנון לרנר, פסיכולוגית ראשית במכון הייעוץ באוניברסיטת אריאל
מקורות
· גתי, א'. ושות' (2017). 'מתאים לי'. נדלה מ- http://yoram.walla.co.il/i/fitsYou
· נבו, ע'. (1984) גישה הכרתית ליעוץ. ציפיות לא הגיוניות בייעוץ מקצועי. פסיכולוגיה וייעוץ בחינוך, 17, 54-70.