חיילים משוחררים נוטים לדחות החלטות לתכנון קריירה. החלטות רבות מתקבלות בהשפעת לחצים חיצוניים וללא חקירה ראויה. עמותת 'מומנטום למשתחררים' פיתחה סדנה ייעודית עבור חיילים משוחררים המסייעת להם לתכנן את העתיד בצורה שיטתית וכוללת בהסתכלות חדשנית. הסדנה מתבססת על בחירת קריירה בהתבוננות על ארבעה מעגלי חיים על פי תפיסתה של פרופ' גלי צינמון.
*****
צעירים בכלל וחיילים משוחררים בפרט נוטים לדחות החלטות לגבי עתידם. בעוד שבממוצע במדינות הOECD- מסיימים תואר ראשון בגיל 21 , בישראל הנתון הוא גיל 27 (OECD, 2014). כך שאם "ננקה" שלוש שנות שירות צבאי הרי שעוד שלוש שנים עברו עד לקבלת ההחלטה. זמן זה יקר עבור האזרח הצעיר וגם עבור המשק הישראלי. המסלול המצוי בו חיילים משוחררים עובדים בעבודה זמנית לאחר השחרור כדי לחסוך כסף עבור הטיול הגדול, הטיול עצמו וההתאוששות ממנו לוקחים לרבים מהחיילים זמן רב בו יכלו לקדם את עצמם. התחושה כי דברים יתבהרו במהלך הטיול, בזמן ישיבה על חוף פסטורלי או בפסגת הר, מתנגשת לעיתים רבות מדי עם קרקע המציאות. החיילים חוזרים לארץ ולאחר תקופת התאוששות מוצאים את עצמם כמעט בדיוק במקום בו היו לפני השחרור.
בעולם של היום המושג 'קריירה' השתנה בצורה דרמטית. כבר לא מדובר על מקצוע אחד לכל החיים וגם לא על מסלול מוגדר ברוב מקומות התעסוקה. אף על פי כן הצורה שבה אנחנו מתייחסים לקריירה נותרה לעיתים לא מעודכנת.
חיילים משוחררים רבים וצעירים בכלל שמחים מצד אחד על מגוון האפשרויות העומדות לרשותם, ומן הצד השני מאוכזבים מהיכולת שלהם להבטיח לעצמם עתיד ברור. השאלות שנשמעות יותר ויותר הן: איך ניתן לבחור מתוך מגוון כל כך גדול ודינאמי? מדוע להשקיע בבחירה אם גם כך החיים יובילו למקומות לא מתוכננים? מדוע בכלל ללמוד? התואר הראשון איבד מקסמו במרבית המקצועות וכלל לא ברור איך הוא יכול לסייע להתקדמות בסוגי כיווני קריירה שונים (דטל, 2019).
הקושי בקבלת החלטה
תחושת חוסר היציבות אצל המבוגרים-הצעירים לפני קבלת החלטה גורמת להם לדחות את קבלת ההחלטה. נרמול של המצב בעזרת שימוש בקבוצה ככלי שיתופי ותיאום ציפיות לגבי הבחירה והשלכותיה מסייעים למשוחררים לגשת לקבלת החלטה ממקום רגוע ועמוק יותר.
המייחד חיילים משוחררים על פני שאר האוכלוסייה הוא כי אינם בהכרח מודעים לערך הרב שקיבלו במהלך השירות הצבאי עבור העתיד והקריירה שלהם. המשגה של השירות הצבאי כחוויה בונה ורלבנטית עבור שוק העבודה ממלאה עבורם את ארגז הכלים בניסיון רב ובתחושת מסוגלות אישית.
הגישות הקלאסיות של הייעוץ לקריירה
גישות קלאסיות ושמרניות של ייעוץ ובחירת קריירה מתמקדות בבחינה של מדדים. מה הן נקודות החוזק והחולשה של הנועץ ומה הן הנטיות התעסוקתיות שלו (מה נראה שמעניין אותו לעשות). בנוסף, גישות אלה מעניקות משקל רב לניסיון הברור מהעבר של הנועץ מתוך הנחה שבעתיד יוכל לעסוק במקצועות דומים לניסיון שכבר צבר. מעבר לכל אלה, גישות שמרניות לבחירת קריירה מתמקדות בעיקר בהיבט אחד של החיים – המקצוע, מקום העבודה.
על הגישה הקלאסית ניתן לשאול מספר שאלות:
1. על מה מתבססים המדדים האמפיריים שלנו בתחום התעסוקה? ייתכן כי הרבה מההנחות שיש לנו על עצמנו בהקשרי תעסוקה הן שגויות ונוצרו בגלל ההקשר שבו היינו נתונים בתקופות שונות לאורך החיים (למשל, שערו בנפשכם את ההשפעה של העדר סביבה משפחתית וקהילתית תומכת על האמונות שלנו על עצמנו ועל העולם, על תחושת המסוגלות העצמית שלנו ועוד).
2. האם סוג ומקום העבודה הוא השיקול היחיד שצריך להנחות את הבחירה? האם לא כדאי להכניס למשוואה את שאר תחומי החיים על מנת שיוכלו להתקיים בהרמוניה?
3. האם לא ניתן לקחת ולהתאים כישורים מניסיון חיים או עבודה אחת ולהתאים אותם לעבודה אחרת ובכך לפתוח הזדמנויות נוספות?
על הסדנה - מומנטום לדרך
עמותת 'מומנטום למשתחררים' המסייעת לחיילים במעבר מהצבא לאזרחות מעבירה סדנאות הכנה לאזרחות טרום השחרור מזה כעשר שנים. במהלך השנים הועברו סדנאות עבור למעלה מ 40,000 חיילים וחיילות. לאחר בדיקות נרחבות (כולל מעקב אחר 176 משתתפים) התגבשה במומנטום ההבנה כי יש צורך בסיוע נוסף לחיילים המשוחררים גם לאחר השחרור. על מנת שהסיוע יהיה יעיל יש להמתין ולאפשר למשוחררים להתנסות מעט בחיים האזרחיים, להחליף עבודה או שתיים ולהתבלבל מעט, על מנת שיהיו מוכנים לקבל החלטות על כיוונים להמשך. אחד המרכיבים החשובים לקבלת החלטה היא הבשלות לקבל אותה. לעיתים רבות חוסר הבשלות נובעת כתוצאה משלב של בלבול, חיפוש, ותהייה.
על מנת לסייע לחיילים המשוחררים להשתלב בחיים האזרחיים ובשוק התעסוקה נבנתה סדנת 'מומנטום לדרך'. הסדנה היא פרי שיתוף פעולה של עמותת 'מומנטום למשתחררים' וקרן גנדיר. הסדנה יצאה כפיילוט בשנת 2017 ועד היום השתתפו בה 250 חיילים משוחררים (בין חצי שנה לשנתיים מהשחרור). 'מומנטום לדרך' היא סדנה במסגרת קבוצתית המקבילה ומשלימה תכניות ייעוץ קריירה אישיות. תכנית זו נשענת בעיקר על משנתה של פרופ' גלי צינמון (Cinamon, 2006) מאוניברסיטת תל אביב, אך שואבת השראה ממקורות נוספים כמו מודל סחל"ב של פרופ' איתמר גתי (Gati & Asher, 2001) מהאוניברסיטה העברית וממודל הצבת היעדים שמציע צ'ארלס דוהיג בספרו, חכמים יותר, מהירים יותר, טובים יותר (Duhigg, 2017).
הסדנה מורכבת מששה מפגשים בני ארבע וחצי שעות הפרוסים על פני ששה שבועות. המפגשים מחולקים לצמדים במבנה הבא:
· ידע על עצמי
· ידע על העולם
· מיומנויות לשוק התעסוקה
הסדנה ניתנת ללא תשלום עבור חיילים משוחררים בירושלים, תל-אביב, באר שבע וחיפה. סדנאות נוספות ניתנות במרכזי צעירים, מכינות בוגרים ומסגרות נוספות לחיילים משוחררים.
מטרתם של מפגשי התכנית היא להדריך את המשתתפים ביצירת תכנית אישית לשנתיים הקרובות המתייחסת לארבעת מעגלי החיים המשמעותיים: תעסוקה, פנאי, משפחה וקהילה.
תחומי העיסוק של הסדנה:
שבירת אמונות מגבילות
בוגרים-צעירים נוטים להגיע עם מגוון אמונות מגבילות שניטעו בהם בעבר ומקשות עליהם בקבלת החלטות לעתיד. לדוגמה: באחת הסדנאות אחד המשתתפים זרח מאושר כאשר הבין כי האמונה ש"יש רק מקצוע אחד שמתאים לי ואני חייב למצוא אותו על מנת להצליח" התבררה כלא נכונה. "זה הדבר שתקע אותי עד היום על הספה בבית, לא יכולתי לקבל החלטה כי הייתי משוכנע שאני צריך לבחור משהו אחד מסוים ולא ידעתי מהו, עכשיו אני יכול לקום מהספה". אמונה מגבילה זו ורבות נוספות עוברות טיפול ממוקד במהלך הסדנה.
בחירת קריירה בגישת ארבעת המעגלים:
הסתכלות רחבה – כאשר מגיעים לשלב בו רוצים לבחור כיוון ללימודים ותעסוקה יש להתבונן על ארבעת מעגלי החיים ולא רק על מעגל התעסוקה. יש לבחון כל העת את כל מעגלי החיים יחדיו: תעסוקה, פנאי, משפחה וקהילה. האם הם משתלבים זה בזה? תורמים זה לזה? או שמא מפריעים ומגבילים זה את זה? בחירה הוליסטית זו מסייעת בהמשך הדרך לאיזון הנכון בחיים. בחירה מצוינת בתחום התעסוקה בלבד שבאה על חשבון החיים האישיים (קהילה, פנאי, זוגיות, וילדים) עלולה להוביל לתסכול רב בהמשך ולתחושה של "קירח מכאן ומכאן".
לדוגמה: ניקח אדם מוכשר מאוד עם הנתונים המתאימים לרפואה שחלומו להיות מנתח לב, ובנוסף החזון שלו עבור המשפחה שיקים כולל הורות תומכת מאוד וצמודה לילדים. ניתן להניח כי הסיכוי שמנתח לב להסיע ולאסוף את ילדיו מהחוג אחרי הצהריים בעצמו יהיה קטן מאוד. אין זה אומר שצריך לקבור את כל החלומות על העתיד אך רצוי לדעת מראש כמה שניתן, מה המחירים של כל בחירה ולגשת לקבלת ההחלטה כאשר נלקחות בחשבון ההשלכות על כל מעגלי החיים.
הסתכלות הקשרית – לכל אדם, גם אדם צעיר, מגוון התנסויות שחווה בחייו. התנסות יכולה להיות לימודי מקצועות מגוונים, השתתפות בחוגים שונים, פגישות עם אנשים, טיולים למקומות שונים, התנדבויות, עבודות זמניות ועוד. עבור חיילים משוחררים, אחת ההתנסויות האינטנסיביות ביותר היא השירות הצבאי. בשירות הצבאי נתקלים בדרך כלל באוכלוסיות מגוונות, בחוויות יוצאות דופן וחד-פעמיות. השירות הצבאי יכול למתוח את יכולות החייל לקצה בהרבה מובנים, אתגרים פיזיים אך בעיקר מנטליים. התבוננות על החוויות בצורה הקשרית וניסיון לחבר בין נקודות עם מאפיינים זהים מהתנסויות שונות מסייעים להבנה באיזה כיוון נכון יותר לבחור. פרופ' צינמון המליצה להשתמש בכל התנסות וחוויה כנקודה שניתן ללמוד ממנה ולחבר אותה בהקשרים רחבים להתנסויות אחרות ובכך להרחיב את יריעת הניסיון האישי. הסתכלות הקשרית שונה מההסתכלות הליניארית המסורתית בכך שניתן לבצע חיבורים וקפיצות בין התנסויות שונות ולכאורה מנותקות.
לדוגמה: העובדה שתלמיד למד במגמת ערבית בבית הספר ולאחר מכן שירת ביחידת מודיעין לא מחייבת שילמד מזרחנות וילך לעבוד בשירותי הביטחון. ניתן לקחת מהתנסויות אלו כישורים שיתאימו לעבודה בסביבה טכנית או התנסות בין-אישית שתוביל ללימודי מקצועות הסיוע, כגון פסיכולוגיה. העולם גמיש, דינאמי והקשרי. אירועים שונים לאורך החיים יכולים להתקשר זה לזה בדרכים מגוונות ויכולים להוביל אותנו למגוון רחב של תחומי עיסוק גם אם אין ביניהם קשר ישיר, ברור ומידי. תהליך הקשרי זה צריך להיעשות בחקירה מעמיקה מאחר וייתכן כי גורמים נוספים נטלו חלק במשיכה או ברתיעה מהתנסות מסוימת ולכן יש לבחון היטב מדוע ההתנסות נחוותה כמו שנחוותה. לעיתים מתגלים דברים מפתיעים––כיוונים שהיו נראים לא רלבנטיים כלל––צצים ועולים. לדוגמה: הצהיר איל בסדנה כי אין לו חוש טכני כלל. למרות זאת הוא ציין כאחד מתחביביו פעילות שטח. לאחר בירור קצר עלתה העובדה כי פעילות השטח מהסוג שציין דורשת יכולת טכנית. איך מיישבים סתירה זו? התשובה התגלתה בבירור ההתנסות שבה הוגדר החוסר ביכולת טכנית: התנסות עם אביו של איל שהיה חסר סבלנות אליו ואף כינה אותו כבעל שתי ידים שמאליות.
הסתכלות התפתחותית - התפיסה לפיה יש לבצע בחירה אחת והיא תקבע את המשך חיינו איננה נכונה, בשוק העבודה בימנו היא שגיאה גדולה עוד יותר. הסתכלות התפתחותית גורסת כי אנשים מתפתחים לאורך חייהם. עיצוב האישיות רצונות ומאווים נמשך לאורך מסלול החיים. מה שאוהבים עכשיו הוא לא בהכרח מה שיאהבו בעוד 10 שנים. בכל שלב, כותבים את הפרק הבא בספר ולא את הספר כולו. בכל מעגל בחיים יהיו שינויים. לכן, יש להכיר בזה ולהיערך לזה. במובן מסוים זה מקל על קבלת החלטות מאחר ולא מדובר על "חתונה קתולית": הבחירה הופכת להיות פחות דרמטית. ייתכן שבפרקים הבאים בספר יחולו שינויים בכיוונים שונים ומפתיעים בהתאם לניסיון הנצבר לאורך ההתפתחות. במקום שהעתיד ייצר חשש הוא יכול לייצר סקרנות.
הגישה הנרטיבית:
התכנית דוגלת בגישה נרטיבית לבחירת קריירה. הצעת נרטיבים נוספים על אלו שהמשתתפים הגיעו איתם מהבית, ערעור על חלק מהנרטיבים הקיימים ומסגור מחדש (reframing) של חלק מהסיפורים על מנת לקבל נרטיב קונסטרוקטיבי ואפקטיבי יותר (עוד על גישה נרטיבית בבנימין, 2013).
כישורים:
במהלך הסדנה רוכשים המשתתפים כישורים רלבנטיים לקבלת החלטות ולשוק התעסוקה. בסדנה מתנסים בקבלת החלטות במודל סחל"ב- משפך לקבלת החלטות. במודל הצבת יעדים ומטרות כך שיהיו: שאפתניים מצד אחד אך ברי-השגה מהצד השני. החניכים מתרגלים כתיבת מסמך קורות חיים וראיונות עבודה. לומדים איך לבנות ולהשתמש ברישות (נטוורקינג) על מנת לקבל מידע, למצוא עבודה לימודים ומלגות.
הישגי התכנית:
על מנת לבחון את הישגי התכנית ביצענו תהליך הערכה הכולל משובים לפני ואחרי התכנית, ראיונות עם בוגרי התכנית, ומפגש בוגרים. מניתוח הנתונים ממשובי הסדנה, בהם התבקשו המשתתפים לדרג היגדים בין 1-7, עולה כי התכנית זכתה להצלחה רבה בתחומים הבאים: לפי תשובות המשתתפים בסדנאות בסוף הסדנא (N = 170)*
· עליה של 38% במספר המשתתפים שדיווחו שיש להם כיוון ברור לגבי עתידם.
· עליה של 37% במספר המשתתפים שדיווחו כי יש להם תכנית ברורה לשנתיים הקרובות.
· עליה של 33% שדיווחו על ביטחון להשתלב בחיים האזרחיים.
· עליה של 45% שדיווחו על יכולת לקבל החלטות לעתיד.
· עליה של כ 40% שדיווחו על כישורי כניסה לשוק התעסוקה, קורות חיים וראיון עבודה
נורי לופו הראל - מנהל תוכן והדרכה, מומנטום למשתחררים, nuri@momentum4u.org
אבי צירט - מנכ"ל, מומנטום למשתחררים, avi@momentum4u.org
מקורות
בנימין, ב. (2013). מה הסיפור שלך? יישום עקרונות הגישה הנרטיבית בייעוץ לקריירה – סקירת ספרות. אדם ועבודה, 1, 11-14.
דטל, ל. (2019). מיתון באקדמיה: למה ירד מספר הלומדים לתואר ראשון? דה מרקר, נדלה מ- https://www.themarker.com/news/education/1.3102984
Cinamon, R. G. (2006). Anticipated work-family conflict: Effects of gender, self-efficacy, and family background. The Career Development Quarterly, 54(3), 202-215. doi:10.1002/j.2161-0045.2006.tb00152.x
Duhigg, C. (2017). Smarter faster better. New York: Random House.
Gati, I., & Asher, I. (2001). Prescreening, in-depth exploration, and choice: From decision theory to career counseling practice. The Career Development Quarterly, 50(2), 140-157. doi:10.1002/j.2161-0045.2001.tb00979.x
OECD. (2014). Education indicators in focus. Retrieved from https://www.oecd.org/education/skills-beyond-school/EDIF_23%20eng%20(2014)EN.pdf