דניאל [1] כבן 30, נשוי מזה חצי שנה, ללא ילדים. מוכר במחלקת נכות כללית במוסד לביטוח לאומי עם 40% נכות בגין סכרת נעורים, ממנה סובל מגיל שנתיים וחצי ומטופל במשאבת אינסולין מסוף 2012. אשתו (30) עובדת בתחום הטיפולי. אביו נפטר בגיל 50, לפני כשנתיים, מסיבוכי מחלת הסכרת, והיה יועץ עסקי לחברות (עצמאי). אימו (51), הנדסאית במקצועה, ועוסקת במכירות בחנות.
במשפחת המוצא דניאל הוא הבכור מבין 4 אחים - האח השני (28) עוסק במחשבים, ושתי אחיותיו התאומות, בנות 21, הינן חיילות.
במהלך התיכון, דניאל למד במגמת צילום וקולנוע. הוא התקשה מאד בלמידה, בעיקר במתמטיקה, ניגש לכל בחינות הבגרות, אך נכשל בחלקן ועל כן לא נמצא זכאי לקבלת תעודת בגרות. לאחר שחרורו מהצבא, בו שירת כטכנאי בהתנדבות עקב מחלתו, השלים דניאל בגרויות דרך בי"ס יואל גבע.
לפני כ-4 שנים התחיל דניאל ללמוד במכינה לעיצוב, מתוך רצון ללמוד בהמשך עיצוב תעשייתי ועזב אחרי שהרגיש "עוף מוזר" ולא שייך לתחום. לאחר מכן, למד במכינה במכללה ולאחר שסיים אותה, התחיל ללמוד לתואר ראשון בביטוח, אך עזב לאחר סמסטר אחד, עקב קשיים בלימודים וחוסר עניין בתחום. לפני שנה החל ללמוד לתואר ראשון במנהל עסקים במכללה אחרת, בלימודי ערב במסגרת תכנית B.A. למנהלים, אך נכשל במרבית הקורסים. הוא עבר אבחון מת"ל ונמצא כי סובל מהפרעת קשב וריכוז קלה. הומלץ לו על קבלת סיוע לימודי במסגרת שיעורי עזר, חונך אישי וסדנאות לשיפור הלמידה, תוך סיוע בפיתוח אסטרטגיות לארגון ולמידה. לדבריו, בשל מחלתו ישנה המלצה לא ליטול רטלין, על רקע חשש ליתר לחץ דם ולפגיעה בתפקודי כליה.
בעברו התעסוקתי עבד דניאל לאחר השחרור מהשירות הצבאי, תחילה בייצור במפעל, לאחר מכן שימש כקב"ט במלון במסגרת עבודה מועדפת, בהמשך עבד כמכונאי בחנות אופניים ולאחר ששב מטיול בחו"ל, עבד שוב כשנה בייצור. בהמשך, עבד 3 שנים במכירות בחברת מכוניות עם הפסקה של מספר חודשים כשניסה לעבוד בחברה אחרת וחזר לחברה הראשונה, בשל תנאי העבודה הטובים, עד שאביו חלה. אז עזב דניאל את עבודתו כדי לסייע לאביו שאושפז במשך חצי שנה, עד שנפטר. לפני שנפטר, אביו ציפה שכשיחלים, דניאל ילמד ממנו את העבודה ויירש את חברת הייעוץ העסקי שלו, שנסגרה עם פטירתו. בשלוש השנים האחרונות עובד דניאל בחנות ספורט, בה עבד כנציג מכירות והתקדם במהרה לתפקיד מנהל החנות.
סיבת פנייה
לאור הכישלון החוזר בלימודים האקדמיים, עלו ספקות אצל דניאל ועובדת השיקום, ביחס ליכולותיו הלימודיות, לצד מוטיבציה מצידו להתפתח ולהתקדם בחייו מבחינה כלכלית ותעסוקתית. עובדת השיקום מהמוסד לביטוח לאומי, ענבר איתן , ביקשה להפנות את דניאל לצורך בחינת התאמתו ללימודי השכלה גבוהה ולבחון אלטרנטיבות אחרות ללימודי מקצוע או תעודה, במידה ויימצא לא מתאים.
לדברי דניאל , הוא מתקשה בעמידה בדרישות תואר אקדמי וחש שהפרעת הקשב שלו חמורה יותר ממה שעלה בממצאי האבחון של מת"ל. הוא מדווח על קושי להתמקד במשימה אחת ושיכחה של חפצים. לדבריו "אני פגוע מהניסיון האחרון ומעוניין לבחון את האפשרויות התעסוקתיות העומדות בפני".
מבנה תהליך הייעוץ
תהליך הייעוץ כלל 5 פגישות ושיחת מעקב טלפונית, סה"כ במשך כשלושה חודשים. במסגרת זו בוצעו שיחת אינטייק להכרות. בהמשך, נערך יום אבחון, שפוצל לשני מפגשים בשל אילוצי עבודתו של דניאל. האבחון כלל מבחני כישורים, מבדקי אישיות ושאלון נטיות מקצועיות, כך שדניאל ביצע במפגש אחד את מבחני המחשב ובמפגש הבא לאחר מספר שבועות, את מבחני הנייר ועיפרון. לבסוף, נערכה שיחת סיכום, בה ניתן לדניאל משוב על האבחון ודיון בממצאים ובהשלכותיהם על הבחירה המקצועית, ובמפגש החמישי נערכה שיחת המשך מסכמת, בשיתוף עובדת השיקום.
לאחר כחודש מפגישתנו האחרונה, שוחחנו טלפונית בעקבות התפתחות בהחלטתו, עליה נודע לי באקראי, מעובדת השיקום, והחלטתי ליצור עמו קשר על מנת לבדוק את מצבו.
סיכום ממצאי האבחון
דניאל בעל פוטנציאל אינטלקטואלי ברמה שמעל לממוצעת, הבא לידי ביטוי בחשיבה רציונלית ומעשית. הוא מתנסח באופן שוטף וברור, ענייני בדבריו ובעל אוצר מילים עשיר. שליטתו באנגלית מפותחת. כישוריו הצורניים הינם ברמה שמעל לממוצעת והוא בעל יכולת גרפית טובה וכן בעל גישה יצירתית לפתרון בעיות. הוא בעל הבנה טכנית מפותחת ומתמצא במבנה והפעלת מכשירים ומכונות. כישוריו החשבוניים תקינים והוא מסוגל להתמודד עם חומר מספרי כנדרש.
דניאל משתדל לשמור על סדר וארגון בעבודתו, יסודי בעבודתו ומגלה ערנות לפרטים וללוחות הזמנים הנדרשים. יחד עם זאת, נוכח לחץ ומצבים חדשים, עלול להתקשות לשמר איכות ביצוע ולאורך זמן עלול להתקשות לשמר התמדה ועקביות בביצוע.
יש לציין, כי בהתאם להתאמות להן זכאי דניאל, ניתנה לו תוספת זמן במבחני הכישורים, שנוצלה במבחנים בחשבון בלבד ואכן שיפרה את הישגיו.
דניאל חרוץ ובעל מוסר עבודה גבוה. הוא חברותי באופיו ויוצר קשר ראשוני נעים וזורם ומשתף פעולה במגעיו הבינאשיים. לוקח אחריות ומגלה אכפתיות ומחויבות לעבודה. הוא דעתן מטבעו ונוטה לישירות ולנחרצות.
יחד עם זאת, דניאל בעל דימוי עצמי פגיע על רקע קשיי הלמידה שחווה באקדמיה ומספר על עצמו ש"אני נכנס ויוצא מהכיתה, אותו מטומטם"; "אני טמבל, מרים ידיים אין לי סבלנות ואמונה להתמודד", וכילד מציג עצמו "כתלמיד מחורבן". הוא חי עם תחושת בינוניות: "אין לי אפשרות להתבלט, אין לי כישרון מיוחד".
נוכח עמימות ואי וודאות, זקוק לחיזוקים והכוונה, כדי לבסס את ביטחונו העצמי. הוא אמוציונלי מטבעו ובמצבי קונפליקט, נוטה לכעס מוגבר עם עקשנות וווכחנות, או לחילופין להימנעות.
דניאל מגלה עניין בעבודת מכירות עם מגע עם אנשים ובפרט מוטיבציה לשוב לעבודה בתחום הרכב לתפקיד מנהל אולם תצוגה. בנטיותיו המקצועיות, ישנה בולטות של שני שדות: עסקים וארגון (במידה שווה) ובמידה פחותה עולים השדות: חינוך וטכנולוגיה, במידה שווה.
הוא מדרג את הצרכים הבאים בעבודה כחשובים לו - גיוון, מגע עם אנשים, אחריות, מסגרת חופשית, שליטה וסמכות.
במהלך התהליך
כאשר דניאל הופנה אלי, עלה בי רושם ראשוני שיכולותיו הלימודיות אקדמיות מוגבלות ומן הסתם הייעוץ ימוקד באופציות אחרות. בשיחת ההכרות הוא סיפר על קשייו בלימודים החל מהתיכון וכלה באקדמיה. במהלך האבחון מיהר לסיים את המטלות ובשאלון "השלמת משפטים" דילג על שאלות רבות, כך שיצר רושם ראשוני של קושי להתמיד ולהתמודד. רבה היתה הפתעתי כאשר ראיתי את תוצאות מבחני הכישורים ונוכחתי לדעת שדניאל בחור מוכשר ואינטליגנטי, ותאורטית מסוגל היה להצליח בכל אחד מהמסלולים שבחר. ניסיתי להבין מה עומד מאחורי כישלונותיו החוזרים, שלא הוסברו ע"י כישוריו, כפי שבאו לידי ביטוי בתהליך האבחון. חשבתי כי אכן דווקא הבחירה בתחום הפיננסי כמו בחירתו של אביו, מתמקדת בתחום המתמטי, הפחות חזק אצלו, אם כי תקין, ויצרה את תחושת הבינוניות. הערכתי שהפרעת הקשב והריכוז הוחמרה על רקע מחלת הסכרת שהדרדרה בשנתיים האחרונות. בשל המצב הרפואי המתואר דניאל נאלץ להסכים להשתמש במשאבה, צעד שנמנע ממנו עד אז. חשבתי כי אכן הדרדרות במחלת הסכרת יכולה להחמיר את התנודות בקשב ובריכוז, דבר שבהחלט עלול להקשות עליו למצות את יכולותיו. כמו כן, סברתי כי הקושי להתמודד עם כישלון בלימודים ולהתמיד, יכול גם להסביר חלק מהתמונה. הרהרתי גם כי אמנם דניאל כבר חווה כישלון בלימודים בתיכון, אך הצלחתו בהשלמת הבגרות מהווה נקודת אור ויכולה לתת תקווה.
בשיחת הסיכום הצגתי לדניאל את ממצאי האבחון והוא שמח על ההישגיו הטובים, אך היה טרוד בשמירה על מצב בריאותו, הצורך להתפרנס על רקע שאיפות שלו ושל אשתו להרחיב את המשפחה, לצד חששות כבדים מחזרה ללימודים הוא סיפר "היה לי רע בלימודים, אני לא מצליח בלימודים ובורח לעבודה, שם אני 'מלך'. כמו כן, כששקפתי לדניאל את השערותי ובפרט ביחס לתחושת הבינוניות, שקושרה ליכולת המתמטית, סיפר דניאל על געגועיו לאביו המת ולפתע גם על הטראומה ממתמטיקה בילדות שקשורה לאביו "אבא היה נועל אותי בחדר עם תרגילים במתמטיקה, עד שאצליח לסיים". חשבתי כי אמירה זו בעצם שופכת אור נוסף על ההסבר לקושי למיצוי היכולות של דניאל ומסבירה את החרדה וחוסר הביטחון בלימודים ובמיוחד במסלולים שבחר, שם המתמטיקה היא הליבה. שקפתי לו את הדברים והוא אכן התחבר אליהם.
בהמשך נגענו באפשרויות הלימודיות והתעסוקתיות העומדות בפני דניאל.
חשבתי כי על רקע ההבנה הטכנית המפותחת, היכולת להתמודד עם חומר מִסְפּרי, הכישורים המילוליים הגבוהים בעברית ובאנגלית, היכולת הצורנית הטובה והגישה היצירתית לבעיות, יחד עם הגישה היסודית, האחריות, רצינות ואכפתיות, החברותיות, לצד בולטות השדות התעסוקתיים – עסקים, ארגון, חינוך וטכנולוגיה, דניאל יוכל להשתלב בהצלחה בלימודי הנדסאי מכונות, תעשיה וניהול, או מכשור ובקרה, לאחר השלמת מכינה טכנולוגית מתאימה. נראה היה שלימודי הנדסאי פחות יאיימו עליו מלימודי מהנדס או תואר בתחום הפיננסי, ויאפשרו לו לשלב עבודה ולהתפרנס בכבוד.
כמו כן, לאור יכולותיו, חשבתי כי יוכל גם להשתלב בלימודי תואר בתחום ההומני כגון מדעי המדינה וניהול, לאור עניין שהביע בהיסטוריה והרקע התעסוקתי הניהולי. כל זאת, תוך סיוע לימודי צמוד לפיתוח אסטרטגיות למידה יעילות, וחיזוק הביטחון העצמי ביכולותיו הלימודיות, לצד ההתאמות להן הוא זכאי.
דניאל הביע עניין בעיקר באפשרות של לימודי הנדסאי, אך לסיום אמר "יש לי אוויר לבדוק, לגעת שוב בנושא מה ללמוד, עדיין לא להתחיל ללמוד, אני עדיין צריך להתאושש מהכישלונות והמוות של אבא".
בשיחת ההמשך יחד עם עובדת השיקום במוסד לביטוח לאומי הפתיע דניאל תחילה עם מוטיבציה ללמוד אדריכלות או אדריכלות נוף, שמתחבר לעניין שגילה בעבר בלימודי עיצוב תעשייתי. נראה היה שהפחד לשוב ללימודים בלבל את דניאל: "לחזור ללימודים עומד על הפרק ולא בקרוב, למרות החשש מכישלון נוסף. כרגע אני משתדל להשאר איפה שאני טוב ומצליח ומסתובב כמו מלך, בידיעה שהגעתי לתקרת זכוכית מבחינת שכר וצריך למצות את היכולות שלי".
מחד, הביע דניאל נכונות לשוב ללימודים ומאידך סטה לכיוונים חדשים שפחות מתאימים לנטיותיו. בשלב זה עובדת השיקום עימתה אותו עם שאלה מה היה החלום שלו כילד, ואז דניאל חזר במחשבותיו לתחום הטכני- 'מהנדס מכונות', עליו דנו בשיחת הסיכום. עוד האירה עובדת השיקום את תשומת ליבו בחשיבות בחירת מקצוע שמתאים למחלה פרוגרסיבית כמו סכרת, כך שלא יהיה בו מאמץ פיזי, כפי שעלול להיות בענף הבנין.
בסוף השיחה ציין דניאל "המיקוד חשוב. אני הולך לברר על לימודי הנדסאי מכונות, תעשיה וניהול או מכשור בקרה .
חודשיים אח"כ נודע לי מעובדת השיקום כי דניאל החליט לוותר בשלב זה על מימוש זכויותיו ללימודים מהמוסד לביטוח לאומי. יצרתי עימו קשר טלפוני ודניאל סיפר שכיום הוא עסוק בבריאות ובפרנסה, התחיל להשתמש בכדורי אומגה לשפר את הריכוז ומנסה שיטת תזונה חדשה כדי לטפל במחלת הסכרת. הפחדים לסיים את חייו כמו אביו בשל סיבוכי הסכרת לצד הפחד מכישלון חוזר גרמו לו בשלב זה לוותר על המענק במוסד לביטוח לאומי לצורך הלימודים בשנה הקרובה ולהתרכז בעצמו. לסיום, ציין "נכוויתי מלמודים וקשה לי להתגבר על העניין". הצעתי לו להגיע למספר שיחות כדי לעבד עוד את נושא הלימודים ועודדתי אותו על פסק הזמן שלוקח להתמקד בבריאותו ולאסוף כוחות ולא לוותר על מימוש החלום ללימודים, והוא הבטיח לעשות זאת.
מחשבות בעקבות תהליך הייעוץ של דניאל
· התהליך שעבר דניאל עורר אצלי את המחשבה על חשיבות ומשמעות תהליכי הייעוץ והאבחון שאנו מבצעים וכמה חשוב לבחור נכון מקצוע, כי כישלון בבחירה המקצועית ובוודאי כישלון חוזר, מערער את הביטחון ויכול להוליד ייאוש ולהסיט את החיים לכיוונים אחרים ולפגוע במימוש הפוטנציאל.
· כמה חשוב בתהליך הייעוץ לקחת בחשבון את מכלול התמונה ולזקק את הגורמים המשפיעים על הצלחה בלימודים כדי להגיע לבחירה מקצועית מתאימה. במקרה של דניאל מדובר בערבוב של תחומים: מחלה, הפרעת קשב וריכוז, חרדה וביטחן עצמי, כולם יחד השפיעו על מיצוי וביטוי היכולות.
· חשבתי עוד כי דניאל נמצא עדיין בעיצומו של תקופת ההסתגלות למגבלה וכפי שעולה ממאמרן של אמסלם- ויינר, ערמון ונבו שמתפרסם בגיליון זה, חלק מבעלי מגבלה עשויים לחוות אובדן של ביטחון עצמי, יחד עם עליה ברמת הכעס והחרדה בתקופה זו, כפי שדניאל הפגין. למעשה הצורך שזיהיתי אצל דניאל בשיחות המשך, הוא לפתח מודעות עצמית וקבלה של המגבלה הכפולה, הן של הפרעת הקשב והריכוז והן של הסכֶרת, כדי שיוכל ליישם את ההמלצה התעסוקתית. מכאן עולה החשיבות של תהליכי ייעוץ פסיכולוגי ארוכים יותר, בהם ניתן לסייע לנועץ בקבלת המגבלה וכן של ליווי מתמשך במקביל של הנועצים ע"י עובדות השיקום, במיקוד תשומת הלב לכיווני חיים חיוביים יותר.
· העבודה הייעוצית הפסיכולוגית פעמים רבות היא עבודה פרטנית, אך כאשר בחדר הייעוץ מתווסף גורם מקצועי, למעשה בשלב זה העבודה הופכת לעבודה משותפת ב'קוֹ' (co-counseling), ובסנכרון מתאים בין אנשי מקצוע יש כוח רב לקדם שינוי אצל הנועצים כפי שאכן קרה במקרה של דניאל ובמקרים אחרים בעבודה משותפת עם עובדות השיקום.
-------------------------
תודה לעובדת השיקום ענבר איתן מביטוח לאומי סניף נתניה, על ההזדמנות ללוות את דניאל בדרכו למימוש פוטנציאל ועל העבודה המשותפת בקו (CO) .
שרית ארנון לרנר, פסיכולוגית תעסוקתית מומחית
[1] המקרה מוצג באישורו של דניאל- שם בדוי.