כלי האבחון לזיהוי נטיות תעסוקתיות נשענים לרוב על שאלונים, כלומר על משפטים והיגדים מילוליים. עבור צעירים ללא היכרות עם עולם העבודה, או שאינם מכירים את השמות המקובלים של מקצועות, כפי שמצוי לעיתים אצל צעירים חרדים, וכן עבור נועצים עם קשיי קריאה, מילוי שאלונים מסורתיים עלול להיות כרוך בקשיים שונים. לשם כך פותחו הקלפים, תמונות ממגוון תפקידים ומקצועות, ללא טקסט. הקלפים אינם מיועדים למטרת אבחון תעסוקתי, אלא לעידוד חשיבה ורפלקציה בתהליך הבירור של נטיות תעסוקתיות, באופן משחקי וחווייתי. המאמר מציג רקע תיאורטי של תחום האבחון והייעוץ באמצעות תמונות, לצד תיאור הצורך, תהליך הפיתוח והמענה של הקלפים הנוכחיים לייעוץ התעסוקתי.
רציונל
אחת המטרות העולות בתהליכי ייעוץ תעסוקתי בכלל, ואצל צעירים בפרט, הינה הגדרת הנטיות התעסוקתיות באופן מהימן ותקף. נטיות תעסוקתיות הן תחומי העניין הבולטים מתוך עולם העבודה, אותם מודדים בדרך כלל באמצעות שאלוני נטיות. בשאלונים אלה, תוקף הניבוי של הנטיות עלול לעיתים להיות מאותגר בשל סגנון התגובה של נועצים לפריטים אשר סובלים מהטיות שונות. הטיות אלה רווחות בעיקר אצל צעירים שאינם מכירים את עולם העבודה, וגם לא מספיק את עצמם ואישיותם. כתוצאה, נוצר מצב בו שאלוני הנטיות הרגילים (כמו שאלוני הולנד, רמ"ק ואחרים) לא מפיקים מספיק מידע אותנטי אודות נטיות ליבו התעסוקתיות של הנועץ, לאילו תחומי תעסוקה הוא נמשך ולאילו אחרים הוא חש אדישות או דחייה כלפיהם. הפער הזה מורגש מאד בייעוץ, ומתגלה בדרך כלל בפגישות המשוב, אז הנועצים עצמם מופתעים מהתשובות שענו. כמובן שזו הזדמנות לחקירה משותפת, אך היא מגיעה בשלב יחסית מתקדם ולמעשה מאריכה את תהליך הייעוץ. האתגר מתעצם במיוחד אל מול נועצים מופנמים ופחות מילוליים, שמתקשים להסביר את תגובותיהם לשאלונים.
כפסיכולוג בהתמחות תעסוקתית שפוגש צעירים חרדים רבים בגישושיהם סביב קבלת החלטה תעסוקתית, פער זה תמיד עורר בי תסכול. הבנתי שחסרה להם ההיכרות עם מקצועות ותפקידים בעולם העבודה, מה שהוביל אותם להגיב בצורה חפוזה ובלתי מושקעת, ותהיתי מה יאפשר לי לגעת יותר בעולמם הפנימי בזמן הקצר שעומד לרשותי בתהליכי ייעוץ קצרי מועד. ואז ניצת בי הרעיון לפתח סט תמונות מתפקידים ומקצועות שונים מעולם העבודה. מדובר בתמונות טבעיות, ללא שום טקסט נלווה, מפעילוּת טיפוסית של מגוון מקצועות, אשר יחד ישקפו את התחומים המרכזיים בעולם העבודה. הרעיון היה לאפשר מגע קרוב יותר לחוויה ולתחושה של הנועץ ולהזמין תגובות רגשיות לשיח אותנטי יותר. בין אם זו חיבה, סקרנות, התלהבות, אדישות, רתיעה או התלבטות, העלאת רגשות אלו תאפשר לעשות בירור עמוק, עדין ויסודי יותר סביב הרגש שיתעורר לנוכח התמונות.
בחלק הבא נסקור את הספרות הקיימת על תפקידם של כלים מבוססי תמונות בתהליכים פסיכולוגיים, במיוחד אלה שפותחו לצורך האבחון והייעוץ התעסוקתי. נתבונן ביתרונות ומגבלות שלהם, ומשם נחזור לתכונותיו של הכלי הנוכחי, והמענה המקצועי שמביא עמו.
סקירת ספרות:
השימוש בקלפים מבוססי תמונות מוכר ונפוץ מאד בתחומי הטיפול והייעוץ, באימון אישי והנחיית קבוצות. ערכם המרכזי הוא בכך שפותחים מרחב חדש וויזואלי להתבוננות על עולמו הפנימי של הנועץ, ומאפשרים לעבד סוגיות נפשיות מתוך עמדה יותר רגועה ופחות הגנתית. בעיבוד כזה, החשיבה הינה פחות ישירה ושכלתנית, ויותר עקיפה ומטאפורית. ביחס לתחום הייעוץ התעסוקתי, מסתבר שרוב המחקר והפיתוח נעשה סביב אבחון סטנדרטי של נטיות תעסוקתיות (ממוחשבים או עם נייר-ועפרון) עם תכונות פסיכומטריות, אך לאכקלפים שניתנים לעבודה משחקית ואינטראקטיבית.
כבר בשנת 1959 פותח כלי לאבחון נטיות תעסוקתיות באמצעות תמונות ע"י Geist, מתוך הבנה כי "תמונות קרובות יותר לחיים האמתיים, ולכן יזמינו תגובות רגשיות אשר קרובות ורלוונטיות יותר לחיים האמתיים" (עמ' 314). אותו כלי ותיק אמנם כבר פחות רלוונטי לעולם העבודה של היום, שכן התמונות שבו אינן מייצגות את מציאות חיינו, אולם מהווה בסיס רעיוני למחקר ופיתוח של כלי אבחון אחרים, מבוססי תמונות (Enke, 2009). מאז שנות ה-90 פותחו מספר גרסאות לאבחון נטיות תעסוקתיות באמצעות תמונות, רובם על בסיס חלוקת השדות של הולנד (Holland, 1997). בדרך כלל הצורך המרכזי בהם היה כמענה מותאם לאוכלוסיות שמתקשות להתמודד עם השאלונים הדורשים יכולת קריאה ברמה סבירה (למשל, נועצים עם רקע של לקויות למידה וקשיי קריאה, עולים חדשים וכדו' ;Nurcahyo et al., 2019).
ניתן לחלק את הכלים הקיימים כיום לשלושה סוגים:
· סוג אחד הינו סט תמונות ממגוון מייצג של מקצועות, כאשר התמונות מופיעות על מסך המחשב ללא שום טקסט נלווה, והנבחן מתבקש לדרג את התמונה על פני סקאלה כלשהי, או לחלופין לבחור כל פעם תמונה אחת מתוך הסדרה שמופיעה יחד. דוגמא לסוג הזה הוא ה-PICS-3 (Picture Interest Career Survey) שפותח ע"י Brady (2007) במספר גרסאות, וכך זה גם ב-Picture Interest Inventory (Stoll et al., 2006). ניתן להתרשם מסוג כלי זה בקישור ובדוגמת היגד להלן:
· סוג נוסף מציג סט תמונות כאשר לצידן מופיע שם המקצוע, מה שמבליט ומבדל את זהות המקצוע. דוגמא לסוג זה הינו ה-3IP (Iconographic Professional Interests Inventory), של Boerchi & Magnanob (2015).
· סוג שלישי הינו מבחן בו התמונה מוצגת בצירוף שם המקצוע וכן פסקת טקסט המתארת את מאפייני ודרישות המקצוע. דוגמא לזה הינו ה-PDII (Pictorial and Descriptive Interest Inventory) שפותח ע"י Šverk Babarović, & Međugorac (2014). ניתן להתרשם ולהתנסות בכלי זה באופן חינמי באתר הבא: http://www.careerassessment.eu/.
כלי אחר ומעט ייחודי בנוף המחקרי, הוא ה-BBT שפותח ע"י Achtnich (1991), ואשר נמצא בשימוש נרחב בארצות שונות (Melo-Silva et al., 2008). במסגרת התרגיל, הנבחן מתבקש לבחור תמונות שמעניינות אותו מתוך מגוון רחב, ולאחר מכן נדרש לבחור מתוכם חמש תמונות, ובעזרתן לבנות סיפור תעסוקתי על עצמו. היופי בכלי הזה שהוא משלב בתוך האבחון אלמנט סובייקטיבי ונרטיבי, שמעניק לנבחן עצמו הזדמנות לספר סיפור על עצמו מתוך התמונות שבחר. דווח שכלי זה מתגלה כאפקטיבי ביותר בקידום מטרות הייעוץ, ובכלל זה בבירור דפוס המוטיבציות ונטיות תעסוקתיות (Bernardes, 2000).
לסיכום קיימת כיום שורה של כלי אבחון מבוססי תמונות אשר יעילים דיים לזיהוי נטיות תעסוקתיות. המחקרים האמורים מציינים כי היתרונות בהם די ברורים: הם מותאמים לנבחנים עם קשיי קריאה, הם ניתנים לשימוש להיקף עצום של נבחנים ברחבי העולם ללא צורך בתרגום, ובכלל - מעצם טבעם הוויזואלי והמוחשי נותנים הזדמנות לחוש מקרוב את פריטי המבחן.
מנגד, קשה להתעלם ממספר מגבלות. ראשית, התמונה מעצם טבעה מציגה רק רגע בודד או זווית אחת מתוך מכלול רחב של רגעים ומצבים שכלולים במקצוע. גם כאשר התמונה ממוקדת בהיבטים מרכזיים במקצוע, כל אדם עשוי להתייחס להיבט אחד שתופס את תשומת לבו בתמונה, תוך התעלמות מהיבטים אחרים. יתרה מזאת, את חלק מהשדות התעסוקתיים קשה להדגים באופן ויזואלי, מאחר ועיקר הפעילות בהן הינה קוגניטיבית וסמויה, ולא התנהגותית וגלויה לעין. מגבלה נוספת נוגעת להשפעת הדמויות שמופיעות לעיתים בתמונה, אשר עשויות לעורר או דווקא להפחית הזדהות עם התמונה, למרות שמידת האטרקטיביות של הדמות אינה רלוונטית למקצוע. כל אלה יחד מכניסים עמימות לפריטי האבחון, שמקשה לוודא את התוקף והמהימנות של הכלי (Šverko et al., 2014).
מאפייני הכלי הנוכחי: קלפי "מבט קדימה"
המשותף לכל הכלים שצוינו, הוא שבמסגרת הפיתוח שלהם נעשה מאמץ להפוך אותם לסטנדרטיים כך שיאפשרו ניבוי של נטיות תעסוקתיות. במילים אחרות, החוקרים חתרו לצמצם פרשנות סובייקטיבית של התמונות, ובכך להציע כלי אבחון תקף ומהימן. בניגוד לכך, הרעיון שעמד בבסיס פיתוח הכלי הנוכחי היה דווקא להשאיר מרחב לפרשנות סובייקטיבית של התמונות, ולהשתמש במידע הזה עצמו כדי להבין טוב יותר את עולמו הפנימי של הנועץ. כלומר, לא מדובר בכלי אבחון לזיהוי נטיות, אלא בכלי חצי השלכתי להתערבות, ולהעמקת הבירור של נטיות וזהות תעסוקתית באופן אינטראקטיבי וחווייתי. זהו למעשה אחד היתרונות של כלים איכותניים אשר מעבר לכך שעשויים לשמש כ"צורות לא פורמליות של הערכה", הם באופן כללי ממריצים ו"מתדלקים" מפגשים ייעוציים באמצעות משימה אינטראקטיבית, שמגייסת את הנועץ להיות שותף פעיל הן בביצוע המשימה והן במציאת המשמעות שנובעת ממנה (Okocha, 1998).
בהתאם לכך, בפיתוח ערכת הקלפים הנוכחיים התמונות שנבחרו היו אלה אשר באופן התרשמותי נראו כבעלות זיקה בולטת לקטגוריות התעסוקתיות השונות, בהתבסס על הפעילות וסביבת העבודה שהופיעו על גביהן. לדוגמא, תמונה של נגר בפעילות טכנית בתוך נגריה, בקטגוריה של טכני-ביצועי (ראה תמונה 1), ותמונה של קלינאית תקשורת בעבודה עם ילדה בתוך קליניקה, בקטגוריה של חברתי-שירותי (ראה תמונה 2). כאן אציין כי את עיקר הפיתוח של התמונות עשיתי לבדי, בסיוע מעצבת גרפית שהעניקה לי גישה למאגר צילומים שניתנים לרכישה. במעבר על הצילומים חיפשתי תמונות שתאפשרנה לנועצים הצצה, מעין טעימה קטנה, מאיך נראית פעילות מקצועית טיפוסית בקטגוריות התעסוקתיות השונות. השתדלתי לייצג כל קטגוריה באמצעות מגוון תמונות, אם כי ידעתי מראש שהייצוג לא יהיה מלא, מאילוצים טכניים שונים. בכל התלבטות נועצתי עם עמיתים למקצוע, פסיכולוגים שמצויים בתחום הייעוץ תעסוקתי, וזאת בכדי לדייק את תהליך בחירת התמונות. משסיימתי לבחור בתמונות הרצויות, הן נרכשו ופותחו לטובת הערכה הנוכחית.
תמונה 1: נגרות תמונה 2: קלינאות תקשורת
אז מהו ואיך נראה הכלי הנוכחי? מדובר בסט של 80 קלפים עם תמונות מתפקידים ומקצועות שונים מעולם העבודה, אשר יחד מייצגים עשר קטגוריות של נטיות תעסוקתיות. הקטגוריות הינן שילוב בין המודל של הולנד לתיאוריה של אן רואו (1956) ושאלון הרמ"ק של פרופ' אלחנן מאיר ז"ל (Barak & Meir, 1974) שנגזר ממנה, לרבות תחומים שנוספו בשנים האחרונות:
1. טכני-ביצועי
2. חוץ טבע וסביבה
3. חקרני-מדעי
4. תרבות רוח וחינוך
5. חברתי-שירותי
6. אומנות
7. תקשורת ועיתונאות
8. יזמות ועסקים
9. ארגוני-מנהלי
10. מערכות מידע והייטק
כל תחום מיוצג על ידי מדגם של שמונה מקצועות מתחומו, כאשר בתמונה מופיעה פעילות טיפוסית שנעשית במסגרת העבודה. לרוב לא מופיעה הדמות עצמה, וזאת בכדי לצמצם הזדהות או אי הזדהות רגשית שאינה רלוונטית. בצד האחורי של הקלפים מופיע סימון גרפי שמשייך את התמונה לאחד מעשרת התחומים. כאמור השיוך לקטגוריות נעשה באופן התרשמותי ונועד רק להציע מסגרת חשיבה ושיח ראשונית, בהתבסס על מאפיינים בולטים בעלי זיקה לאותה קטגוריה תעסוקתית. אולם בפועל נועצים שונים יראו בכל תמונה היבט קצת אחר, וזה גם מה שנרצה שיקרה בייעוץ - לפתוח מרחב רפלקטיבי לדיון על המשמעות הסובייקטיבית שהנועץ רואה בכל תמונה. לאור המרכיבים האיכותניים והסובייקטיביים של הכלי הוא אינו ניתן לציינון, ואופן השימוש בו עשוי להשתנות בהתאם לשאלות הייעוץ, כפי שיפורט להלן.
אופן השימוש בקלפים בערכה של "מבט קדימה"
ראשית, לפי הניסיון שנצבר עד כה נראה כי העבודה עם הקלפים מתאימה הן לתהליכים קבוצתיים והן לייעוץ פרטני. בשורות הבאות אתייחס לאופן השימוש בייעוץ פרטני, אז העבודה עם הקלפים הינה עמוקה ויסודית יותר, ומאפשרת בירור מגוון רחב של שאלות, בהתאם לשאלה הייעוצית. כך, אם השאלה הייעוצית היא לגבי דפוס הנטיות התעסוקתיות, ניתן לבקש מהנועץ למיין אותם לערימות שונות לפי מידת העניין שלו בהם (כגון לפי 'מסקרן', 'לא מסקרן', 'מתלבט'), ולאחר מכן להתרשם מתמות בולטות שעלו בערימה ולדון עליהם ביחד איתו, לפי מה בחר למיין את התמונות בדרך שבחר. כאשר השאלה היא על צרכים וערכים, ניתן לבקש מהנועץ למיין את הקלפים המועדפים לתתי ערימות, לפי נושאים משותפים בעיניו. לרוב, הנושאים שהנועץ רואה בהם כמשותפים לתמונות שבחר, מרמזים על צורך או ערך תעסוקתי שמתבטא בתמונות שקיבץ יחד לאותה ערימה. על זה הדרך ניתן לבקש למיין תמונות שיישארו לפנאי לעומת אחרות שירצה לייחד למקצוע, כמו כן, "מה הציפיות והערכים שלי" לעומת "מה הציפיות של ההורים שלי", "על אלו תמונות קל לי לוותר" ו"על אלו קשה לי לוותר?". האופי הגמיש והמשחקי מאפשר להתאים את התרגיל לפי שאלת הייעוץ באותו רגע, כאשר מה שמכוון את הנועץ זו השאלה שעומדת לבירור, והרגש הפשוט שמתעורר בו אל מול התמונות. מתחילים עם שימת לב לרגש ולתחושות, מהתחושות עוברים למילים והמשגות, ומשם להבנה עמוקה יותר של נטיותיו ועולמו הפנימי. יש לציין כי עצם האינטראקציה שמתרחשת במהלך התרגיל, היא כשלעצמה מקור מידע בעל ערך רב לייעוץ, מה שחסר בשאלונים הרגילים.
מתי השימוש בקלפים פחות מתאים?
העובדה שהתרגיל לוקח זמן וכרוך בשיח אינטראקטיבי עם יועץ, הופך אותו ליקר ופחות "יעיל" משאלונים ממוחשבים. כמו כן, הקלפים נועדו לשמש ככלי משלים לשאלוני הנטיות ולא להחליפם, ולכן השימוש בהם פחות תורם לנועצים שנטיותיהם התעסוקתיות כבר התבהרו באמצעות השאלונים, כמו גם עבור נועצים ששאלת הייעוץ אינה סביב בירור דפוס נטיות, אלא סביב סוגיות אחרות (כפי שיודגם להלן, בתיאור המקרה של אלי).
להלן שני תיאורי מקרה קצרים בהם השתמשתי בקלפים. בראשון השימוש התברר כמוצלח ובעל ערך ייעוצי. בשני, נוכחתי שלא התאים לאותו נועץ, מה שחידד אצלי את ההבנה לגבי תכונות הכלי והתאמתו לנועצים שונים.
תיאור מקרה 1: דוד
דוד (שם בדוי), בן 24, חרדי, הגיע לפגישת משוב לאחר יום מבחנים שכללו בין היתר שאלוני נטיות. דוד הינו הקטן מתוך 11 אחים ואחיות, אביו ראש ישיבה ואמו אשת חינוך. מרבית אחיו ואחיותיו עוסקים בתחומי חינוך והוראה. בפגישת האינטייק סיפר כי "ממש לא מכיר את עולם העבודה. אין לי מושג במה אני טוב ומה יכול לעניין אותי כמקצוע לחיים" (כלשונו). שנינו חיכינו לראות מה יעלה מתוך האבחון הסטנדרטי בייעוץ תעסוקתי, קיווינו שהזהות התעסוקתית תתבהר דרך השאלונים.
במעבר על חומרי האבחון הופתעתי מהבחירות המרובות של דוד בשאלוני הנטיות. כמעט כל הפריטים סומנו כ"מעניינים" כך שלא הייתה שום מובחנות בין השדות. שיערתי שזה נבע מחשש מפני פסילת אפשרויות, ומאי היכרותו את עולם העבודה, השערה שהתחזקה בפגישה עצמה. כשניסיתי לברר מה הוא מרגיש כרגע אל מול אותם מקצועות, ענה ש"לא מרגיש כלום, אבל גם לא מעוניין לפסול אותם" (כלשונו). כל ניסיון לפתוח מרחב לשיח רגשי - נתקע. הרגשתי שאנחנו נכנסים ללופ, ודורכים באותו המקום. אני זוכר את התחושה שהאנרגיות של שנינו הולכות ודועכות.
ואז נזכרתי בקלפים, שמשמשים עבורי כמו ערכת חמצן בחדר הייעוץ. כאשר הוצאתי אותם, העיניים של דוד נדלקו. הזמנתי אותו "להניח בצד את השאלה הגדולה מה יעשה בחיים, ולבחור כעת רק תמונות שמדברות אליו כרגע, מפעילויות שישמח לעסוק בהן רק במשך כמה חודשים". דוד צלל למשימה ונהנה מכל רגע. הוא נראה מהורהר, והסקרנות שלו נשתקפה היטב מתוך עיניו, תוך שהוא מביט ממושכות בתמונות וממיין אותן לערימות שונות בהתאם לרמת העניין שלו בהן. מרגע לרגע התמונה שלו התבהרה, כאשר ערימת ה"מעניין" הכילה בעיקר תמונות שהביעו בעיניו קשר בינאישי מיטיב, או לחילופין, הבעה רגשית באמצעות כלי אומנותי. שניים מבין התמונות תפסו אותו במיוחד, של 'קידום נוער' ו'מוסיקה' (ראה תמונות 3 ו-4), אשר הזכירו לו חלום ישן: לעבוד עם נוער בסיכון באמצעות פעילות חברתית בלתי-פורמלית. התבוננות נוספת בקלפים שבחר חידדה דפוס נטיות מובהק ומגובש, של חברתי-אומנותי. החוויה הייתה של מיני-אקספלורציה מתוך חדר הייעוץ, שגייסה את דוד לצאת לאחר מכן למסע "אמיתי" של אקספלורציה, בעולם בחוץ.
תמונה 3: קידום נוער תמונה 4: מוזיקה
תיאור מקרה 2: אלי
אלי (שם בדוי), נער בסיכון בן 19, עם רקע של מעברים רבים בין מסגרות חינוכיות. הגיע לייעוץ "כדי לקבל כיוון תעסוקתי שמתאים לי", כלשונו. הופיע לפגישה ראשונה עם מבט אדיש וחתום, כאשר תשובותיו מינימליות ולקוניות. כל ניסיון מצדי ליצור קשר בינאישי נתקל באדישות מצדו. החלטתי להיעזר בקלפים כדי לעורר איזשהו רגש שיקדם חיבור ופתיחות. הוא נרתם למשימה אך תוך כמה רגעים הפנים שלו החמיצו. הוא נראה מוטרד וקצר רוח, ומידי כמה רגעים הציץ לצד האחורי של הקלף, בניסיון למצוא רמז נוסף שיכוון אותו מעבר לתמונה עצמה. הערתי לו שהטקסט שבצד האחורי של הקלפים לא רלוונטי לתרגיל, אבל הוא בשלו. ואז, פתאום, הוא יישר אלי מבט, ואמר: "אתה יודע למה אני כל הזמן מסתכל מאחורה? כי אין לי שום מושג מה אומרת התמונה! איך אני אמור לדעת אם איהנה שם כשאין לי מושג כמה משלמים, איזה בוס יש לי, והאם החבר'ה שם בכלל נחמדים?!" הזדהיתי עם ההתקוממות שלו והזמנתי אותו להשלים את התרגיל באופן שהכי נוח לו.
באותם רגעים למדתי שני דברים, אחד על אלי והשני על הכלי עצמו. על אלי למדתי שבתקופה זו בחייו, כאשר הוא מגשש את צעדיו הראשוניים בעולם העבודה, יש לו צורך בסיסי ב"עבודה הוגנת" (decent work) עם תנאים נאותים, צורך שלא תמיד מקבל מספיק מקום בתהליכי ייעוץ תעסוקתי (Masdonati et al., 2021). את הצורך הזה בעבודה הוגנת הוא התקשה לזהות בתמונות שמתמקדות בעיקר בפעילות מקצועית ספציפית. תובנה זו חידדה אצלי גם את תכונותיו של הכלי, ולאלו סוגי נועצים הוא פחות יתאים: לאלה שאנחנו יודעים מראש שפחות עסוקים כרגע בבירור של נטיות תעסוקתיות, אלא עסוקים בעיקר בלברר מהם הצרכים הבסיסיים שלהם, אשר יכוונו אותם בבחירת התנסות ראשונית ומשמעותית בעולם העבודה. מעבר לכך, המקרה הזה היה עבורי תזכורת נוספת לכך שלכל אדם שפה המתאימה לו, וכי אותן תמונות יכולות לקדם נועץ אחד, אך לבלבל נועץ אחר. תזכורת זו העמיקה בי את התביעה הפנימית להישאר ערני וקשוב לתגובות של הנועץ, במפגש עם נפשו ועולמו הפנימי.
סיכום
תהליך העיצוב והפקת הקלפים היה עבורי מסע של ממש. כמו מסע בטבע, שכל כברת דרך חשפה בפניי נוף חדש שלא יכולתי לראות קודם לכן. כך, בעקבות יצירת מערך הקלפים בתקופה שבה התרבו תהליכי הייעוץ מרחוק עקב מגפת הקורונה, הבנתי כי קיים צורך בפיתוח גרסה דיגיטלית שתאפשר שימוש משחקי ואינטראקטיבי גם בייעוצים מרחוק. נשארו שאלות רבות לגבי היתכנות גירוי וויזואלי לשימוש מרחוק: האם ניתן ליצור גרסה דיגיטלית של עבודה עם הקלפים לשימוש עצמי ככלי משחקי שמביא ערך ייעוצי למשתמש, ככלי שמגביר מודעות עצמית בהקשר של נטיות תעסוקתיות? כך למשל, אם המשתמש ממיין את התמונות שעל גבי המסך לערימות שונות (לפי: 'מעניין', 'לא מעניין', ו'מתלבט') ולאחר מכן לענות על שאלות לגבי בחירתו (למשל, "מה משותף לקלפים שבחר בכל ערימה"). ייתכן שבקרב משתמשים מסוימים, העיסוק בקלפים בתוספת שאלות מנחות יאפשר להם לפתח מודעות גבוהה יותר למחשבות ולרגשות שמלווים אותם בהקשר התעסוקתי.
לסיום, להלן מקצת תגובות מפסיכולוגים בעקבות התנסות בקלפים בסמיכות לשימוש בהם:
· "הפידבק לנועץ הוא ברור ומיידי, ממש בתוך המשימה עצמה".
· "אני חייבת את זה תמיד איתי בייעוץ, זה מציל אותי ברגעים שמשהו בייעוץ נתקע".
· "התמונות תמיד מעוררות איזשהו רגש, ואז קל יותר להיכנס לשיח עמוק וכנה".
תגובות מנועצים
· "עכשיו כשאני רואה את הבחירות שלי בצורה ברורה, הרבה יותר קל לי להבין מה אני בעצם רוצה. אני יכול לראות בעיניים מה יישאר לפנאי, ומה יעבור לקדמת הבמה, למקצוע" (צעיר חרדי בן 21)
· "אני יכול לצלם את זה? ככה אוכל לראות ולחשוב על זה עוד בבית. זה גם יעזור לי לזכור מה שהבנתי על עצמי עכשיו בפגישה" (גבר בן 26)
להתרשמות נוספת מערכת "מבט קדימה" ניתן לבקר באתר של הקלפים: mkadima.co.il
=============
[1] שלמה נדלר, פסיכולוג בהתמחות תעסוקתית, shlomonadler@gmail.com
[2] תודתי נתונה לגב' אורלי צדוק, אשר להשראתה ולנוכחותה בהתפתחותי המקצועית היתה השפעה עמוקה בהגשמת החלום של הקלפים.
מקורות:
Barak, A., & Meir, E. I. (1974). The predictive validity of a vocational interest inventory-“Ramak”: Seven-year follow-up. Journal of Vocational Behavior, 4(3), 377–387.
Bernardes, E. M. (2000). O Teste de Fotos de Profissões (BBT) de Achtnich: Um estudo longitudinal com adolescentes. The Achtnich's Berufsbilder-Test (BBT): History and researches in Brazil, Doctoral dissertation, Universidade de São Paulo.
Boerchi, D., & Magnano, P. (2015). Iconographic Professional Interests Inventory (3IP): A new validation study. Europe's Journal of Psychology, 11(4), 571–596.https://bit.ly/32MpVpj
Brady, R. P. (2007). Picture Interest Career Survey: Administrator’s guide. JIST Publishing.
Campbell, D. P. (1965). A critical note on Geist's "Work satisfaction and scores on a Picture Interest Inventory." Journal of Applied Psychology, 49(1), 74.
Enke, S. (2009). A pictorial version of the RIASEC scales of the Personal Globe Inventory. Colorado State University.
Geist, H. (1959). The Geist Picture Interest Inventory: General form: Male. Psychological Reports, 5(2), 413–438.
Holland, J. L. (1997). Making vocational choices: A theory of vocational personalities and work environments. Psychological Assessment Resources.
Masdonati, J., Massoudi, K., Blustein, D. L., & Duffy, R. D. (2021). Moving toward decent work: Application of the psychology of working theory to the school-to-work transition. Journal of Career Development. https://doi.org/10.1177/0894845321991681
Melo-Silva, L. L., Pasian, S. R., de Fátima Assoni, R., & Bonfim, T. A. (2008). Assessment of vocational guidance: The Berufsbilder Test. The Spanish Journal of Psychology, 11(1), 301–309.
Nurcahyo, F. A., Azwar, S., Martani, W., & Kartowagiran, B. (2019). Pictorial stimuli: An innovative way to assess adolescents' vocational interest. International Journal of Innovation, Creativity and Change, 4(4), 44–63. https://www.ijicc.net/images/May_2019/Nurcahyo_et_al_2019_May.pdf
Okocha, A. A. (1998). Using qualitative appraisal strategies in career counseling. Journal of Employment Counseling, 35(3), 151–159.
Roe, A. (1956). The psychology of occupations. Wiley.
Stoll, F., Jungo, D., & Toggweiler, S. (2006). Foto-Interessen-Test F-I-T Serie 2006 [Picture-Interest-Inventory, Series 2006]. Schweizerischer Verband für Berufsberatung (SVB); Thema 8.
Šverko, I., Babarović, T., & Međugorac, V. (2014). Pictorial assessment of interests: Development and evaluation of Pictorial and Descriptive Interest Inventory. Journal of Vocational Behavior, 84(3), 356–366.