לתפיסות ואמונות דיספונקציונליות הקשורות לבחירת מקצוע וקריירה השלכות שליליות על המתלבטים בבחירה. למחקר זה היו שתי מטרות מרכזיות. האחת, לפתח ולבחון מודל לתפיסות ואמונות דיספונקציונליות לגבי קריירה עם חמישה מימדים: מזל וגורל, תפקיד אחרים משמעותיים בבחירה, קריטיות ההחלטה, התפקיד של יועץ מומחה (סיוע מקצועי), וחסמים נתפסים הקשורים למגדר. השאלון שפותח על בסיס המודל נבחן במחקר 1 בקרב שתי קבוצות משתתפים (N1 = 937, N2 = 1,251), ונמצא בעל תכונות פסיכומטריות טובות. מטרת מחקר 2 הייתה למפות תפיסות ואמונות דיספונקציונליות של צעירים וצעירות לגבי קריירה במעבר בין השירות הצבאי או הלאומי/אזרחי לבין השתלבות בלימודים, רכישת מקצוע או הכשרה (N = 1,194). הבדלים מגדריים בין גברים לנשים באמונות דיספונקציונליות הקשורות לבחירת מקצוע נמצאו בתחילת הסדנה ואף התחזקו בסיומה. הסדנה נמצאה אפקטיבית עבור צעירים וצעירות העומדים לקראת שחרור בעיקר עבור נשים, עבורן האפקט החיובי של הפחתת האמונות הדיספונקציונליות היה משמעותי יותר. ניתן להיעזר בשאלון לא רק בהערכת התערבויות קבוצתיות או פרטניות, אלא גם בהתערבויות פרטניות בייעוץ קריירה.
תפיסות ואמונות דיספונקציונליות הקשורות לבחירת מקצוע ותעסוקה:
פיתוח שאלון להערכתן והפחתתן בסדנאות משתחררים
תפיסות ואמונות דיספונקציונליות לגבי החלטות על קריירה הן מהקשיים המשמעותיים שצעירים מתמודדים עמם כאשר הם מחליטים החלטות שקשורות לקריירה (Gati, Krausz, & Osipow, 1996; Kelly & Lee 2002; Lancaster, Rudolph, Perkins, & Patten, 1999; Mau, 2001; Mateous, (Torregrosa, & Cruz, 2010). למשל, "יש רק מקצוע אחד בעולם שמתאים לי", "היועץ יגיד לי מהו המקצוע המתאים לי", "אני לא יכולה לבחור במקצוע שנתפס כמקצוע גברי". אמונות מסוג זה עלולות להוביל מתלבטים להימנע מכניסה לתהליך קבלת ההחלטה, לעצור באמצע התהליך, או לקבל החלטה לא אופטימאלית שמובילה לחוסר מחויבות או לחרטה לגבי החלופה שנבחרה (Gati et al., 1996). עם זאת, הוא מוקד הקושי שצעירים הכי פחות מודעים אליו (Amir & Gati, 2006). לכן, זיהוי ואתגור של אמונות כאלו הוא אחד המרכיבים המרכזיים בייעוץ תעסוקתי (e.g., Elliot, 1995; Ludwikowski, Vogel, & Armstrong, 2009; Nevo, 1987; Osborn,; Peterson, Sampson, & Reardon, 2003 ;נבו 1984, שולמן-עמר 2008).
השאלון "אמונות דיספונקציונליות לגבי קריירה" שפיתחנו מבוסס על חמש תפיסות ואמונות המובילות לתוצאות העלולות לפגוע בתהליך קבלת ההחלטה: מזל וגורל, תפקיד אחרים משמעותיים בבחירה, קריטיות ההחלטה, התפקיד של יועץ מומחה (סיוע מקצועי), וחסמים נתפסים הנוגעים למגדר.
כלים קודמים שנוגעים לנושא האמונות הדיספונקציונליות אינם בנויים היטב אמפירית או מקיפים תחום יריעה רחב מדי של אמונות לגבי מקצועות, לגבי העצמי, ולגבי תהליך קבלת ההחלטה ( Krumboltz, 1994; Sampson, Peterson, Lenz, Reardon, & Saunders, 1996, 1998; Stead & Watson, 1993). אלו מדגישים את הצורך בכלי שהנו מצד אחד רב-מימדי, מבוסס תיאורטית ונתמך אמפירית, ומצד שני לא רק סוקר אמונות לגבי קריירה באופן כללי, אלא מתמקד באמונות דיספונקציונליות לגבי תהליך קבלת ההחלטה לגבי מקצוע. בהתבסס על מחקר קודם ומחקרי פיילוט, אנו מציעים חמש קטגוריות של אמונות דיספונקציונליות מרכזיות לגבי בחירת מקצוע:
· "מזל וגורל" מתייחסת למידה שבה הפרט מאמין שמקריות ו/או גורל מכריעים את דרכו המקצועית. אמונה זו משפיעה על האופן בו תופס הפרט את מידת ההשקעה הנדרשת בתהליך קבלת ההחלטה (לדוגמה: "חבל להשקיע מאמץ בבחירה המקצועית, כי במילא הכל בחיים זה עניין של מזל").
· "קריטיות" מתייחסת למידה שבה הפרט מאמין כי החלטה בנוגע לתחום לימודים וקריירה היא החלטה חד-פעמית ובלתי-הפיכה (לדוגמה: "אני מאמינה שבחירת מקצוע היא החלטה חד-פעמית המחייבת לכל החיים").
· "אחרים משמעותיים" מתייחסת למידת ההשפעה שהפרט מאמין כי יש לאחרים משמעותיים בחייו על בחירת המקצוע שלו (לדוגמה: "הורי יודעים טוב ממני באיזה מקצוע עלי לבחור").
· "סיוע מקצועי" מתייחסת למידה שבה הפרט מאמין כי יועץ תעסוקתי יחליט עבורו באיזה מקצוע לבחור (לדוגמה: "יועץ בבחירת מקצוע יקבל את ההחלטה הטובה ביותר עבורי").
· "מגדר" מתייחסת למידה בה הפרט מאמין כי המגדר שלו או שלה מגביל את טווח החלופות האפשריות בבחירת מקצוע (לדוגמה: "למעשה רק חלק מעולם המקצועות פתוח בפני– לא אוכל לעסוק במקצועות הנחשבים 'גבריים' ").
מחקר 1 מדווח על פיתוח השאלון "אמונות דיספונקציונליות לגבי קריירה", המבוסס על חמש קטגוריות אלו.
מחקר 2 מדווח על אמונות אלו לפני ואחרי סדנה של חיילים העומדים לפני שחרור, והשפעתה על הפחתת אמונות אלו, תוך התמקדות בהבדלים המגדריים בין גברים ונשים באפקט החיובי של סדנה זו.
מחקר 1: פיתוח השאלון "אמונות דיספונקציונליות לגבי קריירה"
מטרות מחקר 1 היו בחינת התכונות הפסיכומטריות והמבנה של שאלון "אמונות דיספונקציונליות לגבי קריירה".
שיטה
משתתפים. במחקר השתתפו שתי קבוצות:
· קבוצה א' כללה 937 צעירים המתלבטים לגבי מסלול הקריירה שלהם (64% נשים), אשר נעזרו באתר "כיוונים לעתיד" (באתר השאלון מופיע בתוך איזור "מה ללמוד?" – "להכיר את עצמך", תחת השם "מה אתם יודעים על בחירת מקצוע?"). הגיל הממוצע של המשתתפים היה 24.12 (ס"ת = 5.88). מתוך כלל המשתתפים, 807 (86%) דיווחו כי יש להם תעודת בגרות. בנתוני מדגם זה נעשה שימוש בניתוח הגורמים המגשש ובניתוח האשכולות.
· קבוצה ב' כללה 1,251 צעירים העומדים לפני שחרור משירותם הצבאי, כמחציתם (626) נשים. הגיל הממוצע של הנשים היה 20.08 (ס"ת = 0.52) וגילם הממוצע של הגברים 21.15 (ס"ת = 0.66), המשקף את ההבדל במשך השירות. רובם המוחלט של המשתתפים (99%) השלימו 12 שנות לימוד, ו-69% דיווחו כי הם בעלי תעודת בגרות. על בסיס נתוני מדגם זה בוצעו ניתוח הגורמים המאשש והתקיפות הבו-זמנית.
כלים. "שאלון אמונות דיספונקציונליות לגבי קריירה"Dysfunctional Career decision-making Beliefs [DCB] ), Hechtlinger, Levin, & Gati, 2019) ). מטרת שאלון דיווח עצמי זה, המוצג למתלבטים בבחירה בשם "מה אתם יודעים על בחירת מקצוע?", היא להעריך עד כמה אנשים מחזיקים במגוון אמונות דיספונקציונליות לגבי הקריירה שלהם. שאלון ה- DCB מכיל 16 היגדים שלגביהם המתלבט צריך לסמן את מידת ההסכמה שלו עם כל היגד בסולם של 9 דרגות (1– לא מסכים כלל, ועד 9– מסכים מאד). כל אחת מחמש הקטגוריות של אמונות דיספונקציונליות לגבי קריירה מיוצגת על ידי 3 היגדים ופריט חימום. הציון של כל סולם הוא ממוצע מידת ההסכמה עם שלושת ההיגדים שמיצגים אות , והציון הכללי הוא ממוצע של חמשת הסולמות.
תוצאות ודיון
תכונותיו הפסיכומטריות של השאלון, ניתוח גורמים מגשש וניתוח אשכולות. המהימנות הפנימית (קרונבך אלפא) של הסולמות הייתה בין 72. ל-83, שהן נחשבות טובות עבור שלושה פריטים לסולם (Nunnally & Bernstein, 1994). באמצעות ניתוח גורמים מגשש, ניתוח אשכולות וניתוח גורמים מאשש מצאנו כי חמשת הסולמות מובחנים באופן הולם. בניתוח הגורמים המגשש נמצא כי חמשת הסולמות התואמים לחמש הקטגוריות התיאורטיות משקפים היטה את הנתונים (סך השונות המוסברת על-ידי חמש הקטגוריות היה 94.20%).
ניתוח גורמים מאושש ותקיפות בו-זמנית. בניתוח הגורמים המאושש נמצא כי המודל התיאורטי, לפיו ישנן חמש קטגוריות מובחנות, אכן הולם את הנתונים טוב יותר (CFI = 0.95, RMSEA =.05) ממודל שלא מניח הפרדה כזו (CFI = 0.54, RMSEA =.15). התקיפות הבו-זמנית של שאלון ה- DCB גם נתמכה על ידי קשר שלילי בין אמונות דיספונקציונליות לבין סטטוס קבלת החלטה (Hechtlinger et al., 2019); אמונות דיספונקציונליות גבוהות בשלושה מהסולמות ובציון הכללי היו קשורות באופן מובהק לסטטוס קבלת החלטה נמוך (F[2,1,234] = 5.98, η2 = .010. בפרט, בקרב הלא החלטיים (n = 587) ממוצע התפיסות הדיספונקציונליות של הציון הכולל היה 4.00 (ס"ת = 1.22), בקרב אלו שעוד מתלבטים 3.91 (ס"ת = 1.16) , ובקרב אלה שהחליטו 3.60 (ס"ת = 1.20).
השוואה בין שתי הקבוצות. לוח 1 מציג את הממוצעים, סטיות התקן עבור שתי הקבוצות וערכי ה- t, ו-Cohen’s d להשוואה ביניהן. ניתן לראות כי בין קבוצת המתלבטים (קבוצה א') וקבוצת המשתחררים (קבוצה ב') היו הבדלים משמעותיים בעוצמת האמונות הדיספונקציונלית בהן משתתפי שתי הקבוצות מחזיקים בארבע מתוך חמש הקטגוריות, וכן בציון הכללי (t = 11.43, d = 0.50). הבדל זה עשוי לשקף את השלב השונה בו נמצאים המשתתפים בהתפתחות הקריירה שלהם, כמו גם, ככל הנראה, הבדלים במשתני הרקע.
מחקר 2: הבדלים מגדריים בתפיסות ואמונות דיספונקציונליות
חוקרים רבים טוענים כי תפקיד המגדר בהחלטות קריירה אינו זוכה להכרה מספקת(e.g., Betz & Fitzgerald, 1987; Fouad, 2007; Gati & Perez, 2014; Gottfredson, 1981; Morgan, Isaac, & Sansone, 2001; Sax & Bryant, 2006). מחקרים הראו כי סטריאוטיפים מגדריים הקשורים למקצוע מופיעים עוד בילדות ושהנטייה המגדרית הולכת ומתגברת לתוך הבגרות המוקדמת. (e.g.,Gadassi & Gati, 2009; Gottfredson, 1981; Hartung, Profeli, & Vondracek, 2005; Trice & Rush, 1995). אמנם, ההטיה המגדרית מצטמצמת עם השנים, כנראה בגלל השינויים החברתיים, אך לא נעלמה לחלוטין. למשל, בשיקולים של התקדמות מקצועית, ניהול, אחריות אישית הפערים המגדריים פחתו בין השנים 1990 - 2010, אך לא נעלמו ((Gati & Perez, 2014. ממצא זה משקף שכיום נשים שוקלות טווח רחב יותר של קריירות אפשריות מבעבר, מה שיכול להיות מקושר לפחות אמונות דיספונקציונליות אשר מצמצמות את טווח הקריירות האופציונאליות. אולם, מחקרים רבים עדיין מדווחים שלנשים יש הערכה עצמית נמוכה יותר לגבי ביצוע משימות הקשורות לקריירה (e.g., Correll, 2004) וביצוע במבחנים Good, Aronson, & Harder, 2008)) עקב סטריאוטיפים מגדריים.
לאור רקע זה, מטרות מחקר 2 היו: (א) מיפוי תפיסות ואמונות דיספונקציונליות של צעירים וצעירות לגבי קריירה במעבר בין השירות הצבאי או הלאומי/אזרחי לבין רכישת מקצוע או הכשרה, ובפרט בחינת הבדלים מגדריים באמונות אלו, ו-(ב) בחינת האפקטיביות של סדנה שמטרתה, בין היתר, הפחתת אמונות אלו. ניפוי כזה ובחינת אפקטיביות ההתערבות יאפשרו בעתיד התערבויות ממוקדות שמטרתן להפחית אמונות דיספונקציונליות בהקשר של בחירת קריירה של צעירים.
שיטה
משתתפים. במחקר 2 השתתפו 1,437 צעירות וצעירים, העומדים לקראת סיום השרות הצבאי שלהם, שמלאו את השאלון במסגרת סדנה בת חמישה ימים שמטרתה לעזור להם במעבר לחיים האזרחיים. נתוניהם של 243 משתתפים (16.9%) הוצאו מהניתוחים הסטטיסטיים בשל מילוי חלקי של השאלון או נתונים חסרים. מתוך 1,194 המשתתפים שנכללו בניתוחים, כמחצית נשים (604). הגיל הממוצע של הנשים היה 20.09 (ס"ת = 0.52) וגילם הממוצע של הגברים 21.14 (ס"ת = 0.66). רובם המוחלט של המשתתפים (98%) השלימו 12 שנות לימוד, ו-68% דיווחו כי קיבלו תעודת בגרות. המשתתפים חולקו ל-101 קבוצות שהונחו על ידי 37 מנחי קבוצות מנוסים, 28 מתוכם נשים. ההרכב המגדרי בתוך הקבוצות היה מאוזן (האחוז הממוצע של נשים בקבוצה, שכללה בממוצע 12 משתתפים, היה 51%).
כלים. "שאלון אמונות דיספונקציונליות לגבי קריירה"DCB, Hechtlinger, Levin, & Gati, 2019) ), המתואר לעיל במחקר 1. המשתתפים מילאו את השאלון פעמיים – פעם אחת לפני תחילת הסדנה, ופעם נוספת בסיומה.
תוצאות ודיון
הבדלים מגדריים לפני הסדנה. לוח 2 מציג את ההבדלים המגדריים לפני ואחרי הסדנה, כמו גם ערכי t וגודל אפקט של ההבדלים המגדריים. תרשים 2 מציג הבדלים אלו בצורה גרפית. כפי שניתן לראות בלוח 2, היו הבדלים מגדריים כבר לפני הסדנה (Cohen's d = 0.22), שהתחזקו מעט אחריה (d = 0.36). בפרט, בתחילת הסדנה גברים דיווחו על תפיסות דיספונקציונליות חזקות יותר בנוגע למזל וגורל ובנוגע למגדר בהשוואה לנשים (0.30d = ו-0.44, בהתאמה).
הבדלים מגדריים אחרי הסדנה. למרות שהאמונות הדיספונקציונליות של גברים ירדו לאחר הסדנה (ראה ממוצעים בלוח 2), הן עדיין היו חזקות יותר מאלו של נשים בשני הסולמות שבהם ניכר הבדל כבר בתחילת הסדנה (d = 0.35 למזל וגורל, d = 0.45 למגדר). הבדל מגדרי נוסף, הופיע לאחר הסדנה: האמונות הדיספונקציונליות של גברים בנוגע לקריטיות ההחלטה היו חזקות מאלו של נשים (d = 0.16). הבדל זה קשור ככל הנראה להשפעת הסדנה על המשתתפים, שהייתה אפקטיבית יותר עבור נשים (d = 0.27) מאשר עבור גברים (d = 0.10) מעבר לחמשת הסולמות.
הקשר שבין מגדר המשתתפים למגדר המנחים. הודות למספר המשתתפים והמנחים הגבוה, היתה לנו האפשרות לבחון היבט מגדרי נוסף: הקשר שבין מגדר המשתתפים למגדר המנחים והשפעתו על אפקטיביות של הסדנה. ניתוח זה התבצע באמצעות מודל היררכי ליניארי (שיטה הלוקחת בחשבון את התלות הסטטיסטית במבנה הנתונים של המדגם). האינטראקציה בין מגדר המשתתפים למגדר המנחה נמצאה מובהקת בניתוח זה (β = 0.058, t = 2.18, p < .05). מקורה של האינטראקציה היה בהבדל מובהק בהשפעת הסדנה על אמונות הקשורות למגדר של משתתפים, כתלות בקשר שבין המגדר שלהם עצמם לבין מגדר מנחה הסדנה שלהם (β = 0.127, t = 2.58, p < .05). אינטראקציה זו מוצגת בתרשים 3. במילים אחרות, הסדנה היתה אפקטיבית יותר עבור משתתפות ומשתתפים שהמגדר שלהם היה שונה ממגדר המנחה של הקבוצה שלהם. ממצא זה מלמד כי עלינו להיות רגישים לקשר בין מגדר המשתתפים למגדר המנחים בתכנון התערבויות ייעוציות, בפרט כשמדובר בנושאים הקשורים למגדר (דוגמת אמונות מגדריות).
מסקנות והשלכות
שאלון "אמונות דיספונקציונליות לגבי קריירה" הוא כלי שמשלב נאמנה תיאוריה ומחקר, והוא מאפשר מיפוי של האמונות דיספונקציונליות של מתלבטים. לעומת כלים קודמים, הוא בעל תכונות פסיכומטריות טובות ומתייחס למספר סביר של תפיסות ואמונות מובחנות, מה שהופך אותו לכלי אטרקטיבי לשימוש בפרקטיקה ייעוצית. מחקרי המשך יוכלו לבחון דפוסים ייחודיים של אמנות דיספונקציונליות בקרב קבוצות חברתיות ייחודיות, ולבחון האם יש צורך בהוספת קטגוריות נוספות של אמונות דיספונקציונליות. מחקר עתידי יוכל גם לבחון האם האינטראקציה שבין מגדר המשתתפים ומגדר המנחה מתרחש גם בקבוצות משתתפים בקבוצות אחרות של צעירים וגם בקרב קבוצות הומוגניות מבחינת מגדר, כמו שנצפה במחקר הנוכחי בקבוצות עם הרכב מגדרי מאוזן.
השאלון הוא כלי הערכה ייחודי שמאפשר ליועצים תעסוקתיים לקבל מידע מהותי לגבי הנועצים וגם כלי להערכת האמונות של קבוצות מתלבטים. בפרט, הוא נגיש באתר "כיוונים לעתיד"- "מה ללמוד?" (קישור ישיר לשאלון http://kivunim.huji.ac.il/quest/dth/dth_main_gold.html ( .השאלון חינמי ואנונימי עם משוב אישי מידי, ומאפשר התאמה של ההתערבות הייעוצית לאמונות הדיספונקציונליות הייחודיות של המתלבטים, בין אם בהתערבות אישית במהלך ייעוץ תעסוקתי ובין אם בהתערבות קבוצתית.
בראי המגדר, תוצאות המחקר מלמדות כי נשים נטו לדווח על תפיסות המשקפות ראייה שוויונית יותר, ופחות תפקידי מגדר מסורתיים, וכן הפיקו באופן כללי תועלת רבה יותר מהסדנה בהיבט של הפחתת האמונות הדיספונקציונליות בהשוואה לגברים. בנוסף, המחקר מצביע על חשיבותו של המגדר בהתערבויות ייעוציות (לדוגמה, מגדר המנחה והתאמתו למגדר המשתתפים), במיוחד כאשר מטרת ההתערבות הנה השפעה על משתנים הנוגעים למגדר, דוגמת תפיסות דיספונקציונליות בבחירת קריירה הקשורות למגדר.
תודות: ברצוננו להודות לדניאל גור ולילנה פולקוב על תרומתן במחקרי פיילוט שקדמו למחקרים המדווחים. אנו מודים לתרצה וילנר ויוליה ליפשיץ-ברזילר על הערותיהם למאמר זה. המחקר נתמך חלקית על-ידי מענק של קרן המחקר של המרכז הארצי לבחינות ולהערכה, על ידי קרן גרוס לקידום חיילים משוחררים, ועל ידי מרכז חת לחקר התחרות והרגולציה, המכללה למנהל. השאלון עם משוב אישי מידי נגיש (חינם ואנונימי) באתר כיוונים לעתיד-מה ללמוד? www.kivunim.com . למידע נוסף ניתן לפנות ל-itamar.gati@huji.ac.il.
שחר הכטלינגר, האוניברסיטה העברית בירושלים
איתמר גתי, האוניברסיטה העברית בירושלים
מקורות
נבו ,עפרה (1984). גישה הכרתית לייעוץ: ציפיות לא הגיוניות בייעוץ מקצועי, פסיכולוגיה וייעוץ בחינוך. תשמ"ד, 17, 54-70.
שולמן-עמר, תמי (2008). אהבת חיי או עבודת חיי?" דמיון ושוני במבנה של אמונות דיספונקציונליות בקבלת החלטות על בחירת קריירה ובן-זוג. עבודת גמר לתואר שני (בהנחית פרופ' עופרה נבו). המחלקה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת חיפה.
Amir, T., & Gati, I. (2006). Facets of career decision-making difficulties. British Journal of Guidance & Counselling, 34, 483-503. doi:10.1080/03069880600942608
Bates, D., Maechler, M., Bolker, B., Walker, S. (2015). Fitting linear mixed-effects models using lme4. Journal of Statistical Software, 67(1), 1-48. doi:10.18637/jss.v067.i01.
Elliott, K. J. (1995). Anthetic dialogue: A new method for working with dysfunctional beliefs in career counseling. Journal of Career Development, 22, 141-148. doi:10.1007/BF02247465
Fouad, N. A. (2007). Work and vocational psychology: Theory, research, and applications. Annual Review of Psychology, 58, 543-564. doi:10.1146/annurev.psych.58.110405.085713
Gadassi, R., & Gati, I. (2009). The effect of gender stereotypes on explicit and implicit career preferences. The Counseling Psychologist, 37, 902-922. doi:10.1177/0011000009334093
Gati, I., Krausz, M., & Osipow, S. H. (1996). A taxonomy of difficulties in career decision making. Journal of Counseling Psychology, 43, 510-526. doi:10.1037/0022-0167.43.4.510
Gati, I., & Perez, M. (2014). Gender differences in career preferences from 1990 to 2010: Gaps reduced but not eliminated. Journal of Counseling Psychology, 61, 63-80. doi:10.1037/a0034598
Good, C., Aronson, J., & Harder, J. A. (2008). Problems in the pipeline: Stereotype threat and women's achievement in high-level math courses. Journal of Applied Developmental Psychology, 29, 17-28. doi:10.1016/j.appdev.2007.10.004
Gottfredson, L. S. (1981). Circumscription and compromise: A developmental theory of occupational aspirations. Journal of Counseling Psychology, 28, 545-579. doi:10.1037/0022-0167.28.6.545
Hartung, P. J., Porfeli, E. J., & Vondracek, F. W. (2005). Child vocational development: A review and reconsideration. Journal of Vocational Behavior, 66(3), 385-419.
Hechtlinger, S., Levin, N., & Gati, I. (2019). Dysfunctional Career Decision-Making Beliefs: A Multidimensional model and measure. Journal of Career Assessment, 27(2), 209-229. doi:1069072717748677
Kelly, K. R., & Lee, W. C. (2002). Mapping the domain of career decision problems. Journal of Vocational Behavior, 41, 302-326. doi:10.1006/jvbe.2001.1858
Krumboltz, J. D. (1994). The career beliefs inventory. Journal of Counseling and Development, 72, 424–428. http://dx.doi.org/10.1002/j.1556-6676.1994.tb00962.x
Kuznetsova A., Brockhoff, P.B., & Christensen, R.H.B. (2017). lmerTest package: Tests in linear mixed effects models. Journal of Statistical Software, 82(13), pp. 1–26. doi:10.18637/jss.v082.i13
Lancaster, B. P., Rudolph, C. E., Perkins, T. S., & Patten, T. G. (1999). The reliability and validity of the Career Decision Difficulties Questionnaire. Journal of Career Assessment, 7, 393-413. doi:10.1177/106907279900700405
Ludwikowski, W., Vogel, D., & Armstrong, P. I. (2009). Attitudes toward career counseling: The role of public and self-stigma. Journal of Counseling Psychology, 56, 408-416. doi:10.1037/a0016180
Mateos, M., Torregrosa, M., & Cruz, J. (2010). Evaluation of a career assistance programme for elite athletes: Satisfaction levels and exploration of career decision making and athletic-identity. Kinesiologia Slovenica, 16.
Mau, W. C. (2001). Assessing career decision-making difficulties: A cross-cultural study. Journal of Career Assessment, 9, 353-364. doi:10.1177/106907270100900403
Nevo, O. (1987). Irrational expectations in career counseling and their confronting arguments. The Career Development Quarterly, 35, 239-250. doi:10.1002/j.2161-0045.1987.tb00918.x
Nunnally, J. C., & Bernstein, I. H. (1994). Psychometric theory (3rd ed.). New York, NY: McGraw-Hill.
Osborn, D. S., Peterson, G. W., Sampson, J. P., & Reardon, R. C. (2003). Client anticipations about computer-assisted career-guidance-system outcomes. The Career Development Quarterly, 51, 356-367. doi:10.1002/j.2161-0045.2003
Sampson, J. P., Peterson, G. W., Lenz, J. G., Reardon, R. C., & Saunders, D. E. (1996). Career Thoughts Inventory. Odessa, FL: Psychological Assessment Resources.
Sampson, J. P., Peterson, G. W., Lenz, J. G., Reardon, R. C., & Saunders, D. E. (1998). The design and use of a measure of dysfunctional career thoughts among adults, college students, and high school students: The Career Thoughts Inventory. Journal of Career Assessment, 6, 115-134. doi:10.1177/106907279800600201
Stead, G. B., & Watson, M. B. (1993). The Career Myths Scale: Its validity and applicability. International Journal for the Advancement of Counselling, 16, 89–97. doi:10.1007/BF01418145
Trice, A. D., & Rush, K. (1995). Sex-stereotyping in four-year-olds' occupational aspirations. Perceptual and Motor Skills, 81, 701-702. doi:10.2466/pms.1995.81.2
תרשים 1
ניתוח אשכולות 1 (N = 937)
1 הקטגוריות מופיעות בקיצורים הבאים: SO – אחרים משמעותיים, CF – מזל וגורל, PH – סיוע מקצועי, C – קריטיות, G – מגדר.
לוח 1
הממוצעים וסטיות התקן של חמשת הסולמות והציון הכללי בקבוצה 1 וקבוצה 2 במחקר 1, וההבדלים בין הסולמות והציון הכללי בשתי הקבוצות 1
1 סולמות בהם ההבדלים בין הקבוצות היו מובהקים סטטיסטית (p < .01 לאחר תיקון בונפרוני) מוצגים בכתב מודגש. *** p <.01
לוח 2
הבדלים מגדריים באמונות דיספונקציונליות לפני ואחרי הסדנה 1
1סולמות בהם ההבדלים בין הקבוצות היו מובהקים סטטיסטית (p < .01 לאחר תיקון בונפרוני) מוצגים בכתב מודגש.
תרשים 2
הבדלים מגדריים באמונות דיספונקציונליות לפני ואחרי הסדנה 1
1 בסולמות בהם ההבדלים המגדריים היו מובהקים סטטיסטית (p < .01 לאחר תיקון בונפרוני) מוצג גודל הפער המגדרי מעל העמודות.
תרשים 3
הבדלים מגדריים בהשפעת הסדנה על הפחתת אמונות דיספונקציונליות הקשורות למגדר כתלות במגדר מנחה הסדנא
