page contents

האדם מתכנן, וא-לוהים צוחק[1]: תאוריית הכאוס בקריירה, בני בנימין

בגליונות הקודמים של אדם ועבודה נדונו גישות שונות בייעוץ ובפיתוח קריירה שמקורן בפרספקטיבה הפוסט-מודרנית (למשל: מִקְריות מתוכננת של קרמבולץ והגישה הנרטיבית לייעוץ לקריירה של סאביקאס). מִקריות מתוכננת מכירה בהשפעת ארועים לא-מתוכננים על הקריירה בפרט ועל החיים בכלל. כמו כן, הגישה הנרטיבית בייעוץ לקריירה מכירה השלכות של חלופות שונות של תפיסה ותיאור מסלול החיים.

תיאוריית הכאוס בקריירה The Chaos Theory of Careers; CTC)) מהווה מעין תיאוריית-על שמתמקדת בהשלכות של אירועים לא מתוכננים בקריירה של הפרט והשלכותיהן על תכנון וייעוץ לקריירה.


לאחרונה, פורסם גיליון מיוחד של ה- Australian Journal of Career Development, שציין עשור מאז פרסומה הראשון של תיאוריית הכאוס בקריירה. להלן סקירת היבטים שונים של התיאוריה, בדגש על השלכות על הייעוץ לקריירה.


תורת הכאוס– תיאוריה זו נולדה בתחום המתימטיקה, כאשר אדוורד לורנז, מטרולוג, ערך חישוב בו קיצר את הערך הרלוונטי לו אז מ- 0.506127 ל-0.506, וגילה עיוותים הרבה מעבר למצופה מהשנוי הקטן שערך במספר. התיאוריה טוענת ש"שינויים קטנים בתנאי הפתיחה של מערכת דינאמית לא-לינארית עשויים לגרום לשינויים גדולים בהתנהגות המערכת בטווח הזמן הארוך.


הדוגמה הקלסית לעקרון זה הוא אפקט הפרפר , שמייצג "מקרה פרטי בו משק כנפי פרפר עשוי ליצור שינויים קטנים באטמוספירה שבסופו של דבר יגרמו להופעת סופת טורנדו (או ימנעו את הופעתה). הכנפיים המתנופפות... (גורמות ל) שרשרת מאורעות המובילים לתופעה בקנה מידה גדול." המושג כאוס כאן שונה מפירושו היום-יום (למשל, תוהו ובוהו), ולמעשה טוען שהמצב הנוכחי הוא רק לכאורה ואיננו בהכרח יציב, אך ניתן לחפש חוקיות שתאפשר ניבוי תרחישים שונים.


תורת הכאוס לקריירה (The Chaos Theory of Careers – CTC)- פסיכולוגים בתחום הקריירה (Pryor & Bright, 2014) חיפשו תיאוריה שתואמת את עולם העבודה באופן מציאותי וטבעי יותר מאשר בקרב הגישות המסורתיות שהסתפקו בעקרון ההלימה: כמה שהאדם מוצא את עצמו בסביבת עבודה שהולמת את אפיוניו כך יהיה יותר מסופק, מתמיד, ואף יותר פרודוקטיבי. פריור וברייט שמו לב שאף שקיימים מצבים שבהם האדם מתכנן את הקריירה ומשיג את יעדיו, זה רחוק מלהיות התרחיש היחיד. ברייט ופריור (Bright & Pryor, 2005) יצרו לקסיקון שלם של תופעות במערכת הקריירה. למשל, הם זיהו ארבע קטגוריות של הקשר בין תכנון הקריירה להשגת יעדה (הנקראים Attractors:

  1. פוינט (Point)- המערכת מכוונת ליעד מסויים , מצב שבדרך כלל מתאפיין בהתנהגות ממוקדות מטרה. למשל, אדם נרשם ללימודי משפטים על מנת לעבוד כעורך דין.

  2. פנדולום (Pendulum) - המערכת מתנועעת בין שתי נקודות/יעדים, כגון התלבטות בין שתי חלופות תעסוקתיות. למשל, אדם נקרע בין נטיותיו האומנותיוֹת לבין החברתיוֹת, או בין רפואה לעו"ס.

  3. טורס (Torus) - המערכת מורכבת, אך ניתנת לניבוי. במצב זה, למשל, ניתן לזהות תבניות התנהגות ותופעות חוזרות המאפשרות ניבוי. למשל, בחיי תעסוקה: אדם שיוצר רושם חיובי ונקלט בעבודה, אך תוך חצי שנה, פעם אחר פעם, מסתכסך עם דמויות סמכות ונפלט.

  4. סטרנג (Strange)- המערכת מורכבת, אך לא תמיד חוזרת על אותן תבניות, כי קיימים מרכיבים בתוך המערכת שעשויים לגרום לסטייה מהתבניות המוכרות. כדי להתמודד עם מצבים אלה, על האדם להיות ער למרכיבים הניתנים לניבוי לעומת אלה שאינם ניתנים לניבוי. זאת אומרת, בשלב התכנון, כמו בקריירה שלו, על האדם לקחת בחשבון את המרכיבים הניתנים לשליטתו וכן לאירועים לא מתוכננים ולא נצפים שעלולים לשבש את תכניותיו במידה מסויימת. מצב רביעי זה מגלם בתוכו את האפיונים המרכזיים של תיאוריית הכאוס לקריירה.

המחברים מערערים על הנחות יסוד המאפיינות את הגישה הלינארית (קשר ישיר בין תכנון לבין השגת המטרה), או לפחות טוענים שלא תמיד ניתן לסמוך עליהן: א. כל תוצאה ניתנת לניבוי; ב. החיים צריכים להיות הוגנים; ג. אנשים שולטים במצביהם; ד. העתיד אמור לשקף את העבר, וכל סטייה מהווה יוצא דופן שבמאמצים המתאימים, ניתן להחזיר את המערכת לתפעול ה"נורמאלי."

הנחות מוטעות אלה, המזכירות בחלקן את ההנחות הדיס-פונקציונאליות המזוהות עם הגישה הקוגניטיבית-ביהביוריסטית (REBT) של אלברט אליס, עשויות להביא את תהליך קבלת ההחלטות התעסוקתיות למסקנות אידיאליות, אך לא תמיד מציאותיות.

התפיסה הלא-לינארית של פיתוח קריירה, לפי גישת ה- CTC, טוענת שאנו מוגבלים ביכולתנו לדעת ולשלוט על תוצאות, ושהחיים מתאפיינים גם על ידי אי-וודאות ומקריות שמשפיעות על המשך הדרך התעסוקתית. אפשר להסתכל על מגבלות אלה כתופעות שמרחיקות אותנו מהשגת יעדינו, אך במקביל יכולות להציע תקווה והזדמנות שאותן כלל לא חזינו.


ממצאים מחקריים

המחברים מדווחים על מחקרים בהם רוב האנשים מציינים אירועים מקריים ולא מתוכננים שהשפיעו על הקריירה שלהם (טווח של 64.7% – 82.3%(Pryor & Bright, 2014; . מעניין לציין שתדירות האירועים הלא-מתוכננים לא היתה קשורה להיקף תכנון הקריירה של הפרט.


התמודדות עם כישלון

אחת התרומות של CTC היא הכרה בהיתכנות של כשלונות במהלך הקריירה והמלצה על דרכי התמודדות עמם. על אף ההתפתחות של הפסיכולוגיה החיובית ,בשנים האחרונות, והשלכותיה על הייעוץ לקריירה. גישת ה-CTC איננה שוקעת בשליליות, אלא מדגישה את הצורך להודות בתכנונים כושלים ולהפיק לקחים ותובנות מהם במטרה לחזק את חוסן הפרט לקראת התמודדותו עם ארועים מאכזבים בהמשך.

פריור וברייט (Pryor & Bright, 2012) טענו שאף שחוויית הכישלון נוטה להביא לתחושות של ציניות, הגנתיות, פסימיות, רתיעה מנטילת סיכונים, כעס, ודיכאון. הספרות התעסוקתית די מתעלמת מן התופעה וממשיכה להדגיש את הצלחת טכניקות ייעוץ מסויימות או שיטות יעילות בתכנון קריירה. לפי דעתם, הולנד התייחס לכישלון כחוסר הלימה בין תכונות הפרט לבין סביבת עבודתו; סופר ראה כישלון בקריירה כביטוי של חוסר בגרות תעסוקתית. קרמבולץ, הביהביוריסט ייחס כישלון כתוצאה של חוסר פעילות של הפרט על סביבתו. פריור וברייט הצביעו על תועלות של חוויית כישלון:

  • מעניקה הזדמנות ללמוד מתוצאות לא מתוכננות

  • מעודדת חיפוש יצירתי אחר פתרונות חלופיים, וכן עידוד לבניית אסטרטגיה, תהליך שעשוי להוציא את היועץ והנועץ ממרחב הנוחות שלהם

  • מאפשרת התפתחות אישית/רוחנית. למשל, כישלון במכרז לתפקיד מסויים, בו נבחר מועמד מבין ארבעה כשירים לתפקיד, מבליט את העיקרון שלא הכל בשליטתנו והאירוע אינו מהווה עדות לכך שאיננו ראויים לתפקיד.

כדי לחסן את הנועץ לקראת אפשרויות של חוסר מימוש של תכנון תעסוקתי, על היועץ לפעול ל"נירמול" תופעת הכישלון, דבר שיפַתֵח את החוסן של הנועץ ויתרום לקיצור תקופת התאוששותו.


יישום תיאוריית הCTC- בייעוץ לקריירה

תיאוריית ה-CTC איננה מחליפה גישות ייעוץ כלשהן אלא רואה בייעוץ לקריירה כפלטפורמה עליה ניתן לעזור לנועץ להגביר מודעות ולהיערך לתהפוכות הצפויות לו במסלול הקריירה שלו.

אמונדסון, מילס, וסמית' (Amundson, Mills, & Smith, 2014) המליצו על תרגיל בייעוץ תעסוקתי המכונה תרגיל לזיהוי תבניות (Pattern Identification Exercise; PIE), בו היועץ מבקש מהנועץ לשחזר תקופות בחייו ובקריירה שלו שאופיינו על ידי הצלחה והשגת מטרות. כמו כן הנועץ מתבקש לשחזר תקופות בחייו שלא הוכתרו בהצלחה והיווי מקור לאכזבה.

תרגיל זה עשוי להגדיל מודעות עצמית בקרב נועצים, וכן לעודד חשיבה מציאותית והיערכות לתהפוכות בתהליך של מימוש תכנונים.

פריור, אמונדסון, וברייט (Pryor, Amundson, & Bright, 2008) התייחסו ליישום עקרונות הכאוס במסגרת הייעוץ לקריירה. הם הציעו ארבע אסטרטגיות וטכניקות להגביר את המודעות והמוכנוּת לאפשרות לקבלת התפתחויות לא מתוכננות:

1. התגברות על סיכויים "קלושים": האם תוכל לתאר דרכים שבהן אנשים מתגברים על סיכויים קלושים במצבים מאתגרים? האם תוכל לחשב על מצבים בהם הצלחת להתגבר על סיכויים קלושים לבצע משהו? מה למדת מהתנסות זו?

2. שיפור סיכויים: האם תוכל לתאר דרכים שבהן אנשים שיפרו את סיכוייהם להשיג דבר במצבים מאתגרים? האם תוכל לחשב על מצבים בהם הצלחת לשפר את הסיכויים לבצע משהו? מה ניתן ללמוד מהתנסות זו?

3. מֵעֵבר למזל: האם תוכל לתאר מקרים שבם אנשים סומכים יותר מדי על המזל ואינם מכירים באפשרות שהם יכולים להשפיע על התוצאה? איך היו יכולים להעריך טוב יותר את היכולות שלהם ולהשתמש בהם באופן שיטתי כדי לקדם את מטרתם? האם זכור לך מקרה בו סמכת על המזל ולמעשה יכולת לנקוט בצעדים שהיו משפיעים על התוצאה? מה ניתן ללמוד מהתנסות זו?

4. להיות מציאותי: האם תוכל לתאר מקרים בהם אנשים היו אופטימיים מדי או פסימיים מדי לגבי סיכוייהם? איך היו יכולים להיות יותר מציאותיים? האם קרה לך פעם שהערכת את סיכוייך גבוהים או נמוכים מדי? מה ניתן ללמוד מהתנסות זו?


לסיכום, גישת הכאוס לקריירה מצליחה לאגד היבטים רבים של פיתוח קריירה בעולם הפוסט-מודרני תחת קורת גג אחת (Amundson et al., 2014). אף שאנשים בדרך כלל מתאכזבים כאשר תכנון מדוקדק משתבש, יש לקחת בחשבון את האפשרות שה'שיבוש' דווקא ייטיב את מסלול הקריירה. היועץ התעסוקתי יוכל להכין ואף לחסן את הנועץ כך שיוכל להתמודד עם אכזבות ותסכולים במסלול הפתלתל הנקרא קריירה.


ד"ר בני בנימין, פסיכולוג תעסוקתי ועורך כתב העת "אדם ועבודה"


[1] המקור כמובן ביידיש: אַ מֶענְטְש טרַאכְט אוּן גוֹט לַאכְט


מקורות

Amundson, N. E., Mills, L. M., & Smith, B. A. (2014). Incorporating chaos and paradox into career development. Australian Journal of Career Development, 23, 13-21. doi: 10.1177/1038416213496760


Bright, J., & Pryor, R. (2005). The chaos theory of careers: A user's guide. The Career Development Quarterly, 53, 291-305. doi: 10.1002/j.2161-0045.2005.tb00660.x


Pryor, R. G. L., & Bright, J. E. H. (2012). The value of failing in career development: A chaos theory perspective, International Journal of Educational and Vocational Guidance, 12, 67-79. doi: 10.1007/s10775-011-9194-3


Pryor, R. G. L., Amundson, N. E., & Bright, J. E. H. (2008). -Probabilities and possibilities: The strategic counseling implications of the chaos theory of career. The Career Development Quarterly, 56, 309-318. doi: 10.1002/j.2161-0045.2008.tb00096.x


Pryor, R. G. L., & Bright, J.E.H. (2014). The chaos theory of careers (CTC): Ten years on and only just begun. Australian Journal of Career Development, 23, 4-12. doi: 10.1177/1038416213518506

הגלישה והקניה באתר מאובטחת בתקן

SHA-256 with RSA Encryption - 2048 bits

© כל הזכויות שמורות לאגודת אַיֶלת